פיסיקה קוונטית

החיפוש אחר הקווארק האפל

המאיץ ההדרוני הגדול בז'נבה לא חשף את קיומו של הקווארק האפל אבל צמצם את מרחב החיפוש בעתיד

כמה חם הקפה של שרדינגר?

אי וודאות קוונטית חדשה התפרסמה לאחרונה במאמר שהופץ בכתב העת Nature Communications מאוניברסיטת אקסטר בבריטניה. יחס זה מוסיף לעקרון האי וודאות המוכר המקשר בין הטמפרטורה

מאיצי העתיד יהיו זעירים וישתמשו באנטי חומר

מדענים מצאו שיטה חדשה להאיץ אנטי-חומר למהירויות הדומות למאיצים של סרן אבל קטנים פי 1000 ממנו. השיטה החדשה תאפשר לחוקרים ברחבי העולם לבנות מאיצים במעבדות

חץ הזמן פועל אחרת בעולם הקוונטי

אם תראו סרט המוקרן בכיוון ההפוך, ככל הנראה שתבלבלו. אם מחשב קוונטי יראה אותו כנראה שהוא יצליח להבין את המתרחש. כך הראו חוקרים מהמרכז לטכנולוגיות

המערך הניסויי לבחינת המוליכות התרמית של אלקטרונים המשתתפים באפקט הול הקוונטי

כמעט מושלם

האם קיימים בתופעת הול הקוונטית חלקיקים לא-אבליים אשר יכולים לשמש ליצירת ביטים קוונטיים?

שרטוט המדגים את תהליך ההיתוך של שני באריונים, שכל אחד מהם מכיל קווארק כבד אחד ושני קווארקים קלים. בהיתוך נארזים כל הקווארקים מחדש בצורה יעילה יותר, וכך נוצר באריון המכיל שני קווארקים כבדים וקווארק קל אחד, לצד נויטרון המכיל שלושה קווארקים קלים. בתהליך זה משתחררת כמות גדולה של אנרגיה. קרדיט: פרופ' מרק קרלינר.

מחקר פורסם בנייצ'ר בו שותף חוקר מת"א חושף תהליך חזק יותר פי 8 מהיתוך המימן בפצצת אטום

המחקר של פרופ' מארק קרלינר מאוני' ת"א ועמיתו ג'ונתן רוזנר מאוניברסיטת שיקאגו עורר הדים בתקשורת. בראיון לאתר הידען קרלינר מרגיע: הקווארקים שבהם מדובר חיים שבריר

משמאל ביורן שולץ מאוניברסיטת שיקאגו וגרייסון ריץ' מאוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל מחזיקים את בקבוק יודיד הצזיום שבו קלטו התנגשוית חלקיקי ניוטרינו. צילום: ORNL

גלאי נויטרינו בבקבוק

גלאי נויטרינו שוכנים בדרך כלל במעבה האדמה ושוקלים טונות. קבוצת חוקרים הודיעה במאמר ב-SCIENCE כי הצליחה לגלות השפעה של נויטרינו על חומר במתקן שולחני זעיר

תיאוריות חדשות המנסות לאחד מחשוב קוונטי ופיזיקה של המרחב־זמן עשויות לספק תובנות חדשות על מארג היקום. תרשים: Johnstone / Wikimedia.

סיביות שזורות במרחב־זמן

הפרויקט השיתופי "It from Qubit" חוקר אם המרחב והזמן זינקו מתוך שזירה קוונטית של סיביות מידע זעירות

אילוסטרציה: numb3r.

זמן אפס

מה משמעותו של הזמן בתורת הקוונטים? לפי חישוב של פרופ' אלי פולק ממכון ויצמן למדע, משך הזמן שלוקח לחלקיק קוונטי לעבור דרך מחסום אטום הוא, ובכן, אפס.

מימין לשמאל: אמיר רוזנבלט, ד"ר מיטלי בנרג'י, ד"ר דיאנה מהלו, פרופ' עדי שטרן, ד"ר ולדימיר אומנסקי, פרופ' יובל אורג ופרופ' מוטי הייבלום. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מנות קצובות של חום

האם חלקיקים מדומים מסיעים אנרגיה ב"מנות" קבועות, כפי שעושים זאת חלקיקים חופשיים אמיתיים דוגמת האלקטרון?

המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

משנה טמפרטורה, משנה צורה

מהי התגובה הכימית הנוצרת ממפגש בין מולקולות, בטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט? מדענים ממכון ויצמן גילו שבטמפרטורות נמוכות מאוד, התנגשות בין מולקולות יכולה לגרום להן לנוע או

תמונה של אור הנפלט מאטום סטרונציום מיונן בודד אשר שקוע בתוך ענן קר של אטומי רובידיום. היון לכוד על-ידי שדות חשמליים שמתנדנדים בתדרי רדיו. האטומים לכודים על-ידי קרן לייזר ממוקדת. הן האטומים והן היון מקוררים לטמפרטורה של מיליונית מעלת קלווין מעל האפס המוחלט של הטמפרטורה.

אחד מול מאה אלף

מדעני מכון ויצמן קיררו יון בודד והרבה מאוד אטומים לטמפרטורה של כמיליונית מעלה מעל לאפס המוחלט – והכניסו אותם לאותה מלכודת. להפתעתם, גילו שהיון החל

הדמייה של אטום. מקור: Argonne National Laboratory / flickr

תעלומת הנויטרון

שני ניסויי מדידה מדויקים ביותר חלוקים בשאלה כמה זמן חיים נויטרונים עד שהם מתפרקים: האם האי התאמה הזאת משקפת טעויות מדידה או מורה על תעלומה

דילוג לתוכן