שותפות LHCb ב- CERN הודיעה על גילוי של חלקיק אקזוטי חדש מסוג טטרה-קווארק (tetraquark). הממצא מסמן פריצת דרך משמעותית בחיפוש של כמעט 20 שנה, שבוצע במעבדות לפיזיקת חלקיקים בכל רחבי העולם
מאת לורנצו קפריוטי, עמית מחקר בפיזיקת החלקיקים, אוניברסיטת בולוניה והארי קליף, פיזיקאי חלקיקים, אוניברסיטת קיימברידג’
שותפות LHCb ב- CERN הודיעה על גילוי של חלקיק אקזוטי חדש המכונה טטרה-קווארק (tetraquark). אמנם המאמר עליו חתומים יותר מ- 800 מחברים טרם עבר ביקורת עמיתים, אך הוא הוצג בכנס. הוא גם עומד בסף הסטטיסטי הרגיל לטענה לגילוי של חלקיק חדש.
הממצא מסמן פריצת דרך משמעותית בחיפוש של כמעט 20 שנה, שבוצע במעבדות לפיזיקת חלקיקים בכל רחבי העולם.
כדי להבין מהו מסלול נפילה ומדוע התגלית חשובה, עלינו לחזור אחורה בזמן ל -1964, כאשר פיזיקת החלקיקים הייתה בעיצומה של מהפכה. שני אסטרונומי רדיו צעירים בניו ג’רזי גילו בדיוק את העדויות החזקות ביותר אי פעם למפץ הגדול.
בצד השני של ארה”ב, במכון הטכנולוגי בקליפורניה, ובצד השני של האוקיאנוס האטלנטי, ב- CERN בשוויץ, פרסמו שני פיסיקאים של חלקיקים שני מאמרים עצמאיים באותו נושא. שניהם עסקו בשאלה כיצד להבין את המספר העצום של החלקיקים החדשים שהתגלו בשני העשורים האחרונים.
פיזיקאים רבים לא הסכימו למסקנה שהיקום מורכב מכל כך הרבה חלקיקי יסוד, מה שכונה “גן החיות החלקיקי “. ג’ורג’ צווייג מקלטק ומורי גל-מאן מ- CERN עלו על אותו פתרון. מה אם כל החלקיקים השונים הללו היו באמת עשויים מאבני בניין קטנות ובלתי ידועות, באותו אופן שמאות היסודות המוזרים בטבלה המחזורית עשויים מפרוטונים, נויטרונים ואלקטרונים? צוויג כינה את אבני הבניין הללו “אסים”, ואילו גל-מן בחרה במונח בו אנו משתמשים כיום: “קווארקים”.
אנו יודעים כעת שיש שישה סוגים שונים של קווארקים – עליון, תחתון, קסום, מוזר, למעלה ולמטה. לחלקיקים אלה יש גם מקבילים בעולם האנטי-חומר שמטענם הפוך. כל הקווארקים יכולים להיקשר זה לזה על פי כללים פשוטים המבוססים על סימטריות. חלקיק העשוי מקווארק ואנטי קווארק היוצרים ביחד מזונים. כאשר שלושה קווארקים קשורים זה לזה יוצרים “בריונים”. הפרוטונים והניוטרונים המוכרים המרכיבים את הגרעין האטומי הם דוגמאות לבריונים.
תכנית סיווג זו תיארה יפה את גן החלקיקים בשנות השישים. עם זאת, אפילו במאמר המקורי שלו, הבין גל-מן שיכולים להיות שילובים אחרים של קווארקים. לדוגמה, שני קווארקים ושני אנטי קווארקים עשויים להיצמד זה לזה ליצירת “טטרה קטארק”, ואילו ארבעה קווארקים ואנטי קוארק אחד ייצרו את “פנטה-קווארק”.
חלקיקים אקזוטיים
בשנת 2003, דיווח ניסוי בל במעבדת KEK ביפן על תצפית על מזון חדש, שנקרא X (3872), שהראה תכונות “אקזוטיות” שונות למדי ממזונים רגילים.
בשנים שלאחר מכן התגלו כמה חלקיקים אקזוטיים חדשים, ופיזיקאים החלו להבין שאת רוב החלקיקים הללו ניתן היה להסביר רק בהצלחה אם הם היו עשויים העשויות מארבעה קווארקים במקום שניים. בשנת 2015, גילה ניסוי LHCb ב- CERN גילה את חלקיקי הפנטה-פארק הראשונים העשויים מחמישה קווארקים.
כל הטטרה קווארקים והפנטה קווארקים שהתגלו עד כה מכילים שני קווארקי קסם, שהם כבדים יחסית, ושניים או שלושה קווארקים קלים – למעלה, למטה או מוזרים. תצורה מסוימת זו היא אכן הקלה ביותר לגלות בניסויים.
אולם החלקיק האחרון שהתגלה על ידי LHCb, שכונה X (6900), מורכב מארבעה קווארקי קסם. הטטרה-קווארק החדש, המיוצר בהתנגשויות פרוטונים עתירי אנרגיה במאיץ ההדרונים הגדול, נצפתה דרך התפרקותה לזוגות של חלקיקים ידועים בשם J / psi mesons, כל אחד מהם עשוי קווארק קסם ואנטי קווארק קסם. זה הופך אותו למעניין במיוחד מכיוון שלא רק שהוא מורכב כולו מקווארקים כבדים, אלא שאלו ארבעה קווארקים מאותו סוג – מה שהופך אותו לדוגמה ייחודית לבחינת הבנתנו כיצד קווארקים נקשרים זה עם זה.
לעת עתה, ישנם שני מודלים שונים שיכולים להסביר כיצד קווארקים נקשרים זה לזה: יכול להיות שהם קשורים חזק, מה שיוצר את מה שאנו מתייחסים אליו כטטרה קווארק קומפקטי. או יכול להיות שהקווארקים מסודרים כשני מזונים, הדבוקים זה לזה באופן רופף המזכיר “מולקולה “.
מולקולות רגילות מיוצרות מאטומים הקשורים יחד בכוח האלקטרומגנטי, הפועל בין גרעינים טעונים חיוביים לבין אלקטרונים טעונים שלילית. אבל הקווארקים במזון או בבריון קשורים באמצעות כוח אחר, “הכוח החזק”. זה באמת מרתק שאטומים וקווארקים, שעוקבים אחר כללים שונים מאוד, יכולים ליצור שניהם עצמים מורכבים דומים מאוד.
נראה כי החלקיק החדש עולה בקנה אחד עם היותו מולקולת טטרה קומפקטית ולא מולקולת דו-מזונית, שהייתה ההסבר הטוב ביותר לתגליות קודמות. זה הופך את התגלית לבלתי רגילה, מכיוון שהיא תאפשר לפיסיקאים ללמוד בפירוט את מנגנון ההתצדה החדש הזה. התגלית גם מרמזת על קיומם של טטרה קווארקים גדולים וקומפקטיים אחרים.
חלון למיקרו-קוסמוס
הכוח החזק הפועל בין קווארקים מציית לכללים מורכבים מאוד – כל כך מסובכים, למעשה, שלרוב הדרך היחידה לחשב את השפעותיו היא להשתמש בקירובים ובמחשבי על.
אופיו הייחודי של ה- X (6900) יעזור להבין כיצד לשפר את הדיוק של הקירובים הללו, כך שבעתיד נוכל לתאר מנגנונים אחרים ומורכבים יותר בפיזיקה שאינם בהישג ידנו כיום.
מאז גילוי ה- X (3872), המחקר על חלקיקים אקזוטיים פרח, כאשר מאות פיזיקאים תיאורטיים ונסיינים פעלו יחד כדי לשפוך קצת אור על התחום החדש והמרגש הזה. הגילוי של מסלול ההצמדה החדש הוא קפיצת מדרגה אדירה, והוא מהווה אינדיקציה לכך שעדיין יש הרבה חלקיקים אקזוטיים חדשים שם המחכים למישהו שיחשוף אותם.
עוד בנושא באתר הידען:
356 תגובות
הלֶמָּה של פֶרְמָפְרוׁסְט (Permafrost’s Lemma) :
הבה נתבונן בקבוצת מעגלים במשור אויקלידי בעלי נקודת מרכז משותפת ובזוית מרכזית משותפת אשר הישרים, קרניה, חותכים את כל המעגלים הללו.
אם המעגלים “מפוזרים” במשור ואינם בעלי מרכז משותף – נעתיקם תחילה אל נקודת מרכז משותפת שרירותית באמצעות מחוגה וסרגל(*).
קרני הזוית המשותפת חותכות סקטור או “פרוסה” מכל עיגול בן הקבוצה וקשת מכל מעגל בן הקבוצה.
כל ה”פרוסות” הללו דומות, אך נבדלות בפרמטר יחיד – הרדיוס.
ההבדל ביניהן הוא רק scaling.
עקב הדמיון, נובע מיידית שהיחס בין הקשתות השונות עליהן נשענת הזוית המרכזית המשותפת לבין רדיוסי המעגלים מהם נחתכו הקשתות הללו בהתאמה – קבוע.
יחס זה הוא, על פי הגדרתו, הזוית המרכזית, יהא גדלה אשר יהיה, והיא משותפת וזהה אצל כולם.
הרחבת הזוית המשותפת והכללתה לשעור של מלוא הזוית הנפרשׂת מנקודת המרכז גוררת כי היחס בין רדיוסי המעגלים לבין ההקפים המתאימים – קבוע, ולא משנה כלל מהו שעורו של קבוע זה.
(*) הסרגל – לשרטוט קוים ישרים בלבד. לא למדידה. אין סרגלי-מִדָּה מְשֻנָּתִים בגאומטריה.
איזה מספר טוען בלונדי שהוא מושלם?
ישראל שפירא! (מספר משוכלל)
כאשר (N^2 פחות 1 ), ראשוני מקבלים מספר משוכלל 3 ראשוני מקבלי 6 , 7 ראשוני מקבלים 28 , 15 אינו ראשוני ולכן לא ניתן לקבל (כי מעצם הגדרת מספר משוכלל יש צורך להוסיף את המחלקים של 15) וכו… .
אחשוב על החידה שלך
אבל הנה חידה שלא תוכל לפתור עם כל המתמטיקה שבעולם – וזאת למרות שיש לה פיתרון.
יש לנו שני חדרים, ששעוניהם מסונכרנים ביניהם. בכל חדר מטבע, קוביית ששבש, ומצלמה.
1. ברגע 0 בכל חדר אנחנו מטילים את הקוביה בחדר 1 ומסדרים את המטבע כראות עינינו שיראה עץ או פלי, ומצלמים ביחד את המטבע והקוביה. זוהי תמונה 1 מחדר 1.
2. כנ״ל בחדר 2. זוהי תמונה 1 מחדר 2.
3. חוזרים על התהליך 100 פעם בכל חדר. קיבלנו מכל חדר את תמונות 1-100.
4. יש לנו 15 דקות בכל חדר לסיים את כל התמונות.
5. אנחנו שולחים את התמונות לצד ג׳.
המטרה, שבצידה פרס כספי נכבד:
7. שבהשוואה בין 2 תמונות בעלות אותו מספר סידורי, (3, 6, 12…. 100) אם בשני הצילומים המספר בקוביה הוא זוגי, יהיה לנו 100% התאמה בצד המטבע בתמונה (עץ או פלי).
8. אם בהשוואה בין 2 תמונות בעלות אותו מספר סידורי בצד אחד הקוביה מראה מספר זוגי ובשני פרט, נקבל בממוצע 75% התאמות בין המטבעות.
9. אם בהשוואה בין 2 תמונות בעלות אותו מספר סידורי בשני הצדדים הקוביה מראה פרט, נקבל בממוצע 25% התאמות בין המטבעות.
אנו רשאים להשתמש בכל אמצעי שהוא, לתאם קודים בין החדרים, ולהתכונן כמה שנרצה לקראת הניסוי, כל עוד שנסיים לצלם את כל התמונות בתוך 15 דקות מזמן 0.
עכשיו, אין לנו בעיה לעשות זאת אם יש תקשורת בין החדרים.
אך האם נוכל לעשות זאת במידה והחדרים מרוחקים שעת אור זה מזה?
נחמד מאוד.
יש הרבה משחקי מספרים, לדוגמה תופעת המספרים המושלמים . אלו מספרים שסכום המספרים המחלקים אותם שווה בדיוק למספר עצמו. המספר 6 למשל, מתחלק ב –1, 2, ו3, ו 6=1+2+3. גם המספרים 28, 496 ו8128 הנם מספרים מושלמים. והנה, מסתבר שכל המספרים המושלמים מצייתים לכלל שגילה אאוקלידס: כל מספר מושלם הנו כפולה של שני מספרים אשר אחד מהם הוא חזקה של 2 והשני הנו החזקה הבאה של 2 פחות 1. לדוגמא:
6=2¹ x(2²-1)
28=2² x(2³-1)
496=24 x(25 -1)
x(27 -1) 8128=26
.
. .
. . .
-2216090) =2216090 x(2216091 -1) 2432181 )
מספר זה הנו בן למעלה מ130,000 ספרות! ואף הוא מציית לאאוקלידס!”
“וזה עוד לא הכל. מסתבר גם שכל המספרים המושלמים הנם סדרה של מספרים עוקבים:
6=1+2+3.
28=1+2+3+4+5+6+7.
496=1+2+3+4+5…+30+31.
8,128=1+2+3+4+5…+126+127.
לישראל שפירא שלום!
אם עוסקים בפיתגורס (3,4,5) נא התבונן בסדרות הבאות: (3,4,12,13) ,(3,4,12,84,85) , (3,4,12,84,3612,3613) ….. עד אין סוף. כל סדרה מכילה אורכי צלעות של מרבוע בעל אורך משנה של צלעות. סכומי ריבועי הצלעות למעט האחרון שווה לריבוע הצלע האחרון, אפשרי לכל -N צלעות. וניתן לבנות את המבנה גם במרחבים מעל 2 ממדים.
נא בדוק. מקווה שלא טעיתי בהקלדת המספרים.
ברור יוסי, רק מיחזרתי את החידה שלך מלפני כמה שנים..
זוכר את החידה עם הדגים השליליים?
לישראל שפירא!
צלעות משולש 12, 15, 20
N=-2
מקבלים 12 בחזקת 2- שווה לסכום של (15 בחזקת מינוס 2)+ (20 בחזקת 2-)
אני מגדיר משולש זה כמשולש הופכי למשולש ישר זווית (5, 4, 3)
אנא ערף, אולי משהו כמו ב ו ן?
שנאמר צ פ ו נ ב ו ן.
נו, מהי המדינה בן יהודה?
לישראל
צירוף האותיות צ פ ו ן זה שם של מה ?
http://img2.timg.co.il/forums/2/92395240-e367-4359-870e-b1046c689254.pdf
עצבריקו
על פי הידיעה הטבעית, מי יותר צפונית,
טורינו איטליה או טורונטו קנדה?
ידיעה טבעית עלק..
דע את ארצך
איזו היא המדינה?
בחידה שלפניכם מתוארות תכונות המשותפות כולן למדינה אחת ויחידה בעולם. עליכם לקרוא את החידה במלואה, ולנחש באיזו מדינה מדובר. אם נראה לכם כי מכלול התכונות יכול להתאים ליותר ממדינה אחת, בדקו שנית את הנתונים. תיווכחו כי ישנה נקודה בה שונות המדינות זו מזו, ורק למדינה אחת מתאימים הנתונים במלואם.
איזו מדינה –
בעלת אקלים מזרח תיכוני, שטופת שמש, פורייה במחציתה הצפונית ומדברית בדרומה?
מוביל מים ארצי מוליך את מימי הצפון דרומה?
שוכנת בגבול המערבי של היבשת וגובלת בקו הרוחב 33?
משתרעת מצפון לדרום לחופו של הים הגדול שבמערבה?
בגבולה המזרחי – ים המלח. במזרחה – מדבר מואב, עמק המוות והשבר הוולקני הגדול (אשר ראשי התיבות שלו: ס”א) המשתרע מצפון לדרום?
שכנתה הצפונית (אשר שמה מסתיים ב-”on”) ידועה כארץ הארזים, המים וההרים.
בגבולה הצפוני מזרחי אגם מים מתוקים, וממזרח לו רמה וולקנית גבוהה.
מדרום מערב למדינה, חצי אי גדול ובו עיירת הנופש נואיבה_____ (בית רפויה).
במרכז המדינה , לחוף הים, שוכן הכרך הגדול במדינה, וממנו מוביל כביש החוף צפונה, אל עיר המפרץ הגדולה והיפה הסמוכה לכרמל.
איזו מדינה-
קבלה את עצמאותה בשנת 48, אחרי המלחמה הגדולה באותה שנה.
משנת 49 החלה הגירה גדולה אליה ובתוך שנים מועטות שילשה את אוכלוסייתה.
רוב תושביה מהגרים ובני מהגרים, שבמשך שנים רבות הייתה משאת נפשם של מהגרים לא לגליים, שניסו להעפיל אליה בדרך לא דרך וקראו לה “הארץ המובטחת” ואשר רבים מהם מצאו עצמם במחנות עקורים.
באיזו מדינה אחד החגים הלאומיים העיקרים חל בתאריך ה’ בחודש מאי?
.
.
.
גיאומטריה עצברית ב 60 שניות
file:///C:/Users/Home/Downloads/%D7%92%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A6%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA%20%D7%91%2060%20%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA%20(4).pdf
1.007
פאי “ג’יימס בונדי”…
הוא נובע כתוצאה מחיבור של אפס ב- אפס.
כלומר, 0+0=1.007
מתמטיקה חדשה, גאומטריה חדשה, מחלת נפש… ישנה….
לישראל
בקשר להוכחת שטח מקסימלי לריבוע, בהשוואה למלבן בעל היקף נתון
חסר פירוט של סוג ההוכחה : במספרים ? במלים ? בציורים ? בידיעה טבעית ?
על פי ידיעה טבעית, ההבחנה נכונה.
אם נשווה בין מלבנים וריבוע, צורת הריבוע היא היעילה ביותר, מבחינת המטרה של כליאת שטח מקסימלי להיקף נתון.
ידיעה טבעית זו נתמכת בכלל הבא : ככל שהצורה סימטרית יותר, כך היא יעילה יותר מבחינת המטרה האמורה.
מכאן נובע שצורת קו עגול סגור, היא היעילה ביתר מבחינת המטרה האמורה.
על פי ידיעה טבעית, גם ההבחנה הבאה היא נכונה.
למרחק הכי קצר בין שני עצים, יש צורה של קו ישר.
על פי ידיעה טבעית זו , אפשר לבסס את הגיאומטריה האוקלידית ,( ואין צורך ב 5 ידיעות טבעיות – המכונות אכסיומות)
א.עצבר
צודק …..
וגם:
הוכח שבמלבן בעל היקף נתון, השטח המקסימלי המתקבל הוא כשהמלבן הוא ריבוע.
עצברבר, אנו מבינים שקשה לך עם האינפי, אפשר גם באלגברה רגילה.
הצלעות לא יוצרות משולש, הן כולן על אותו הקו..
20,21,41 ו-1
אה… לא קראתי טוב… .
4, 5, 6 ו-1
בינתיים, עד שפרינסטון חוזרים על ניסוי ההיקפן שיזכה את עצברינו בפרס נובל (איג), מה עם האתגר שלי?
צריך למצוא משולש שאינו ישר זווית שצלעותיו מקיימות את התנאי:
4 מספרים שלמים שונים זה מזה a,b,c כך ש
a^n +b^n=c^n
n מספר שלם שאינו שווה ל2.
ישראל
עכשיו אנחנו יודעים איפה הבורג החסר 😉
עצבר
ואתה פושק שפתיים
כמו כל בלפן
בלי בצע ניסוי המאה
ניסוי ההיקפן.
יקום חדש מופלא שבו נעים הכוכבים במסלולים בורגיים,
והחומר שלו נוצר מצירוף כמויות של אנרגיה וזמן פסיבי.
http://img2.timg.co.il/forums/2/7512af65-e1e5-47ac-af36-b3654d2d790b.pdf
והיה ביום ההוא
והיה ביום ההוא, שבו נציגי האקדמיה יחזרו על ניסוי ההיקפן
ואכן יכירו בכך כי גיאומטריה חדשה באה לעולם
וכי בגיאומטריה זו פאי משתנה בין ערך מינימלי של 3.1416 ל ערך מקסימלי של 3.164
יתחיל לככב בעולם המדע מספר חדש , 1.007 והוא מספר היחס בין פאי מקסימלי לפאי מינימלי
מספר היחס 1.007 מופיע בעקבות מדידה בתחום גיאומטרי, וכך נוצר המושג גיאומטריה פיזיקלית,
הגיאומטריה של קווים עגולים סגורים, היא גיאומטריה פיזיקלית.
השערה:
גיאומטריה פיזיקלית גלויה ומוחשית, מגלה לנו סוד ממציאות פיזיקלית , חבויה ונסתרת מאיתנו.
מספר היחס 1.007 יופיע גם במציאות הפיזיקלית האמיתית.
מכאן ואילך ילווה את עולם המדע מספר חדש והוא 1.007
כדי להגיע אל המספר 1.007 במציאות הפיזיקלית האמיתית, יש להכיר את היקום העצברי,
שני המושגים היסודיים ביקום הניוטוני הם חומר וכוח
שני המושגים היסודיים ביקום האיינשטייני הם חומר ואנרגיה
שני המושגים היסודיים ביקום העצברי הם זמן פסיבי ואנרגיה.
ישראל
אני חושב שהוא יכול לרוץ לנשיאות ארה”ב. ואז הוא ייתן executive order ונסגור עניין.
עצבר צודק לגמרי. די לדיבורים! הגיע עת המעשים – יש לחזור על הניסוי במוסד אקדמי מכובד – ועכשיו!
הטכניון, mit, הרווארד – קחו מספר כדי להיות בין ברי המזל שתיפול בחלקם הזכות לבצע את ניסוי ההיקפן האלמותי!
זכות הדיבור לחבר פרבלום
ועכשיו ידבר החבר תת מקלע.
כל כך הרבה מלים נכתבו בדיון הזה, וכל מלה היא רק צירוף של אותיות.
מהו סוד השפה האנושית ?
יכול להיות שהשימוש במלים לא יפתור את תעלומת פאי, ורק מעשה יפתור את תעלומת פאי.
איזה מעשה ? מעשה המדידה
http://img2.timg.co.il/forums/2/92395240-e367-4359-870e-b1046c689254.pdf
איך מדדת היקף מעגל בין 215 מ”מ ל 216 מ”מ? עם חוט?
aetzbar
המסקנה היחידה של כל מי שכאן הוא שאתה טיפש. שקרן, חסר השכלה – אבל בעיקר טיפש.
אתה מוזמן לעשות הצבעה…
נושא חקר למצטרפים חדשים בדיון
אורך קו עגול סגור, ואורך הקוטר שלו, מהווים צירוף אורכים אקראי.
לצירוף אורכים אקראי יכול להיות מספר יחס רציונלי, או מספר יחס אי רציונלי.
למה הדבר דומה ? לעיפרון וקיסם המונחים על השולחן.
גם כאן מופיע צירוף אורכים אקראי, ומספר היחס שלהם יכול להיות רציונלי או אי רציונלי.
עם צירוף אורכים כזה , המתמטיקאי הוא חסר אונים, ואינו יודע מה לעשות.
אין למתמטיקאי חישוב המתאים לצירוף אורכים אקראי, והוא לא מסוגל למצוא את מספר היחס שלהם.
לעומת זאת, הפיזיקאי מרגיש טוב עם צירוף אורכים אקראי
הוא מודד את אורך העיפרון, ומקבל תוצאה בין 215 מ”מ ל 216 מ”מ
הוא מודד את אורך הקיסם, ומקבל תוצאה בין 69 מ”מ ל 70 מ”מ
משתי תוצאות אלו הוא מחשב מספר יחס הנמצא בין 3.1 ל 3.2
המסקנה: צירוף אורכים אקראי של קו עגול סגור ואורך הקוטר שלו, שייכים לפיזיקאי המבצע מדידות, ואינם שייכם למתמטיקאי המבצע חישובים.
ביקורת תתקבל בברכה
aetzbar
ההנחה הבסיסית שלך שגויה. חבל שאתה לא מוכן ללמוד.
אני אופטימי
aetzbar
אם אתה לא מוכן להקשיב לאחרים, מה גורם לך לחשוב שמישהו יקשיב לך?
אוקי, זה כבר ממש מסקרן. כתבת בהוכחה שחור על לבן:
Diameter of circle is 120 mm – pi = 3.1417
מאיפה המספר הזה? הוא מדוייק? בערך? מהי מידת הדיוק ולמה? למה לא 4, זה מספר עגול ויפה
יש לך נוסחא למספר
יש לך מספרים ספציפים בהוכחה
אבל אי אפשר לדעת אם הם רציונלים או לא?
מדאיג..
יש לי ספק גדול לגבי מה שאמרת.
בשלב זה הניסוי עוסק במספר יחס שניתן לשייכו לאורך ממשי מסוים של קו עגול סגור, ואי אפשר לדעת אם זה מספר יחס רציונלי , או אי רציונלי.
תודה על הערתך
היי עצבר
תוצאה מעניינת שנובעת מההגדרה החדשה שלך לפאי היא שאתה יכול לרבע את המעגל.
https://en.wikipedia.org/wiki/Squaring_the_circle
אולי האקדמיה לא תכיר בגיאומטריה החדשה שלך – אבל תוכל להצטרף לרשימה של אנשים שפתרו את הבעיה המפורסמת. בהצלחה!
לנטע
ניסוי ההיקפן אינו שגוי, אבל אין צורך בכדי להוכיח את קיומה של גיאומטריה חדשה.
לשם מה להתווכח על הניסוי, אם אין צורך בו.
הניסוי הוא פנטסתי המאפשר דרמה , אבל אפשר להגיע אל הגיאומטריה החדשה בלי דרמה.
אולי דרך זו יותר נוחה לך ?
כל אדם סביר יקבל שלושת הנתונים של קו עגול סגור
אורך ממשי , צורה אחידה ייחודית, ומספר יחס ייחודי.
אז מי צריך ניסוי המעורר וויכוחים חסרי תוחלת, כאשר רק לניסוי חוזר יש טעם.
כבר אמרתי, אם מכון ויצמן יחזור על ניסוי ההיקפן, זו תהיה ההצגה המדעית הגדולה של המאה העשרים ואחת.
א.עצבר
אצבר להתעלם מהניסוי? למה כי לא נוח לך?
האם אתה מודה שהוא שגוי?
א. השקעתי זמן כדי להסביר לך מה שגוי בניסוי *שלך*. התעלמת לחלוטין ועכשיו אתה רוצה עוד התייחסות. נימוס בסיסי. תתיחס למאמצים שלי לעזור לך ברצינות. אפילו לא טרחת לעשות גוגל וללמוד. ואז נראה.
ב. אם תתייחס ל*עצמך* ברצינות ואשכרה תשקיע כמה קליקים לחפש בגוגל כנראה תטען פחות *טענות* חסרות שחר. רמז: סרגל = מדידה = ניסוי (שגוי במקרה שלך)
וכשאתה מתנהג בשחצנות ובורות באותו זמן אתה לא מעורר כבוד.
כל עוד לא תטרח להתיחס לא תקבל שום יחס, ובכל מקום שתפיץ את העאלק “ניסוי” והעאלק הוכחות תקבל את אותו יחס
איון ספק בכך
הטעות של פאי קבוע נמשכת מאז ימי ארכימדס ועד ימינו אלה
כל המתמטיקאים שבאו אחרי ארכימדס , האמינו ברעיון פאי קבוע.
בכל האוניברסיטאות מלמדים את הרעיון השגוי של פאי קבוע
ואם זה המצב, לא יתכן שמתמטיקאים יקבלו רעיון של פאי משתנה .
ואכן, ניסיוני רב השנים מעיד – לא מקבלים את רעיון פאי המשתנה.
א.עצבר
לניסים , ישראל, נטע, ואנונימי ,
תתעלמו מניסוי ההיקפן, אין בו צורך.
הניסוי הזה בא להקנות מימד תיאטרלי לתגלית מדעית,שאפשר להגיע אליה בפשטות,
כל שצריך זה מחוגה, סרגל, ועיפרון
אם נשרטט קווים עגולים סגורים בעזרת מחוגה, נגיע בקלות לידיעות הבאות.
הידיעה הראשונה
לקו עגול סגור שקוטרו 2 ס”מ, יש צורה אחידה – אבל ייחודית
לקו עגול סגור שקוטרו 5 ס”מ , יש צורה אחידה ייחודית , ולא דומה לקודמה.
לקו עגול סגור שקוטרו 10 ס”מ , יש צורה אחידה ייחודית , ולא דומה לקודמת ולקודמה.
הידיעה השנייה
יש קשר ברור בין אורכו הממשי של קו עגול סגור (המוצג עם מספר של ס”מ) , לבין צורתו האחידה הייחודית.
הידיעה השלישית
היות והביטוי המתמטי של צורה גיאומטרית הוא תמיד מספר יחס , הכרח הוא שלכל אורך ממשי של קו עגול סגור, יהיה מספר יחס ייחודי.
האפשרות הפשוטה והמועדפת, הוא מספר היחס בין ההיקף לקוטר.
הנה כך בלי ניסוי ההיקפן , הגענו לגיאומטריה חדשה והיא הגיאומטריה של קווים עגולים סגורים.
לכל קו עגול סגור יש אורך ממשי ייחודי, יש צורה אחידה ייחודית, ויש מספר יחס ייחודי
גיאומטריה חדשה זו היא גיאומטריה פיזיקלית, כיוון שהיא משתמשת באורכים ממשיים של קווים עגולים סגורים, המוצגים עם כמות סנטימטרים.
ניסוי ההיקפן הפיק עוד ידיעות, כמו הכלל הבא
ככל שקו עגול סגור קצר יותר, כך מספר היחס שלו גדול יותר.
ניסוי ההיקפן גם עזר לקבוע את התחום הצר שבו נמצאים מספרי היחס האמורים, בין 3.1416 ל 3.164
אבל כאמור, גם בלי ניסוי ההיקפן אפשר להגיע לתגלית המדהימה של פאי המשתנה, הנחשב כקבוע
במשך אלפי שנים, על ידי הקהילה המדעית.
ואם עד כאן לא השתכנעתם, מצורפת כאן הוכחה גיאומטרית לרעיון פאי המשתנה.
http://img2.timg.co.il/forums/3/64740005-678c-4330-b23e-43a48f2f8163.pdf
ואם עוד לא השתכנעתם , אין ברירה אלא לחזור על ניסוי ההיקפן.
אם הטכניון יחזור על הניסוי, זאת תהיה הצגת תיאטרון מדעית , של המאה העשרים ואחת.
אחרי הצגה יחול שינוי דרמתי בלימודי הגיאומטריה והמתמטיקה, וניסוי ההיקפן יתפוס מקום של כבוד בהיכל המדע.
א.עצבר
לידיעתך
אפשר לוותר על ניסוי ההיקפן, ולהסתפק בהוכחה הגיאומטרית הזו.
http://img2.timg.co.il/forums/3/64740005-678c-4330-b23e-43a48f2f8163.pdf
בשבילי הוכחה גיאומטרית זו, מספיקה
ומה בשבילך ? היא מספיקה ?
אצבר אין שום סיכוי שאני אמליץ למישהו לעשות את ה”ניסוי” שלך. להפך. אם מישהו ישאל אני אגיד לו ש*הידיעה הטבעית* שלי אומרת שיתרחק מזה.
אתה משתמש במונחים חסרי תוחלת כמו “ידיעה טבעית” שלא דורשת הוכחה. ידיעה טבעית אומרת ש”ידיעה טבעית” היא משהו חסר שחר. ידיעה טבעית אומרת שאפשר להגיד “ידיעה” טבעית ואז אפשר להגיד כל מה שרוצים.
ידיעה טבעית אומרת לי שאתה תפו”א מהחלל. לא דרושה הוכה.
אתה לא מבין שום דבר במתמטיקה, לוגיקה, פיסיקה או ניסויים. סתם חוזר על עצמך כמו תקליט שבור ולא טורח להתייחס.
הצעתי לך דרכים פשוטות איך להפוך את ה”ניסוי” שלך למשהו שקצת יותר מזכיר ניסוי מדעי.
*** התעלמת *** מההצעות שלי, כי עריכת ניסוי מדוקדק תוכיח לך שפאי קבוע ואתה טועה. וזה הפחד הכי גדול שלך אחרי שהשקעתי עשורים בשטויות לא מבוססות.
הידיעה הטבעית שלי אומרת שאתה תתעלם לחלוטין מההצעות שלי, ולא תנסה לשפר את הניסוי *שלך* כי אתה פוחד מהאמת.
הידיעה הטבעית שלי תמליץ לכולם לא להתייחס עד שלא תטרח קצת לחפש בגוגל וללמוד איך עושים ניסויים.
לידיעת ראשי האוניברסיטאות
לידיעתך
אפשר לוותר על ניסוי ההיקפן, ולהסתפק בהוכחה הגיאומטרית הזו.
http://img2.timg.co.il/forums/3/64740005-678c-4330-b23e-43a48f2f8163.pdf
בשבילי הוכחה גיאומטרית זו, מספיקה
ומה בשבילך ? היא מספיקה
עצבר
אתה טוען שהדברים ברורים מעליהם ללא ספק ושלפני שנים רבות ידעת בידיעה טבעית כי אקסיומת פאי בודד אינה נכונה.. מאז שהופיעה ידיעה טבעית זו, אף פעם לא פקפקת בנכונותה.
אתה גם טוען שיש הבדל גדול בין מעגל לבין מצולע רב צלעות הכלוא בתוך אותו מעגל, ממר״צ. המעגל משתנה כאשר מקרינים את תמונת השקף שלו, הממר״צ לא.
אבל אילו דברים סותרים. אינך יכול להבחין אם מעגל אינו בעצם ממר״צ אם מספר הצלעות גדול מספיק – אז אולי גם הממר״צ אינו משנה את תכונותיו בהגדלה? מאידך אתה טוען שמצולעים בעלי מספר צלעות קטן אינם משנים את תכונתיהם בהגדלה, אז באיזה מספר צלעות מתחיל השינוי?
אני יודע שטיעון פשוט זה לא יגרום לך להפסיק לבקש שיחזרו על ניסוי ההיקפן , תכלית חייך. אך אני מאמין שאינך ממש מעוניין שיחזרו עליו כי אילו היית מעוניין באמת, היית מקדיש שעה בודדת לעריכת הניסוי עם מספר הקפות גדול בהרבה. יוטיוב כזה יחזק מאוד את טיעונך ויכול לעורר התעניינות אצל הגורמים בהם אתה מעוניין. העובדה שאינך עורך אותו (או שאולי כבר ערכת וראית שהתוצאות סותרות את מפעל חייך), מראה שאו שאינך באמת מעוניין בתוצאות, או שאינך ממש חרוץ (מה שקשה לי להאמין לאור העבודה הרבה שכבר השקעת בפרוייקט).
אז נשארנו עם לא מאמין – פשוט אינך מאמין במפעל חייך עצבר..
לניסים , ישראל, אנונימי, נטע
כדי שיהיה ערך לדיון הזה, רצוי לשלוח קישור אליו
למכון ויצמן,
לפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה הטכניון,
למכון איינשטיין למתמטיקה,
ולבקש התייחסות.
אני מקווה שיענו
א.עצבר
לאנונימי
הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה – הטכניון, הפיקה מצגת העוסקת בקבוע המתמטי המופלא פאי.
מצגת זו טוענת כי פאי קבוע, ואיך ייתכן שהטכניון יסכים לחזור על ניסיי ההיקפן – הטוען שפאי משתנה.
https://edu.technion.ac.il/wp-content/uploads/sites/35/2018/03/%D7%94%D7%91%D7%96%D7%A7-6-%D7%A4%D7%90%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97-14.3.2018.pdf
aetzbar
למה אתה לא מוכן להקשיב? אמרתי לך מספר פעמים, שאשמח להראות לך למה אתה טועה.
לאנונימי
כל מוסד מדעי מכובד נרתע מלחזור על ניסוי ההיקפן, מכיוון שתוצאות הניסוי יעמידו אותו במבוכה גדולה.
אם רתיעה זו לא הייתה קיימת, בוודאי שהיו חוזרים על הניסוי, ולו רק להראות שהצגתי רעיון שגוי של פאי משתנה,
הרי כתבתי לכל מוסד מדעי ולכל אוניברסיטה בארץ, ולמוסדות מדעיים רבים בעולם.
בדרך כלל לא הגיבו לי, ודממה זו נובעת מהרתיעה האמורה.
הסרטון של ניסוי ההיקפן מפורסם ברשת, ותמיד אפשר לחזור עליו.
זה הסימן המובהק של תגלית מדעית……שתמיד אפשר לחזור עליה , ולקבל את התגלית.
א.עצבר
…הוא לא מבין שהמוסדות המכובדים לא מתייחסים אליו כי, יש להם דברים יותר חשובים להתעסק איתם… 🙂
ואני לא מבין מה הסתבכתם עם הניסוח הקודם, אם n שווה ל1, כמעט הכל הולך, לא?
ישראל
אתה באמת חושב שהוא יודע מה זה חזקה? 🙂
“גיאומטריה חדשה זו תשתלב עם יקום חדש, השונה מהיקומים של ניוטון ןאיינשטיין”.
אכן, ועצברינו כבר חי ביקום כזה..
צחוקים, עצבר, מצאת את 4 המספרים?
נשפר את האתגר:
צריך למצוא משולש שאינו ישר זווית שצלעותיו מקיימות את התנאי:
4 מספרים שלמים שונים זה מזה a,b,c,n כך ש
a^n +b^n=c^n
n אינו שווה ל2.
אבל בגאומטריה אוקלידית, לא עצברית, אה?
עצבר:
“קו עגול סגור הוא קו פיזיקלי…”
קו עגול סגור הוא – ישר אשר שני קצוותיו נפגשים. כלומר, מעגל.
ואתה בור חסר השכלה ויהיר.
והדבר היחיד שאתה מאשש זה את טיפשותך.
אהבל
אתה מפגר אחרי העולם ב-3000 שנה…….
לאנונימי
קו עגול סגור הוא קו פיזיקלי חסר עובי המופיע במציאות.
קו כזה מופיע באופן ברור בהיקפו מטבע בן מחצית השקל, ואפשר למדוד את קוטרו בעזרת מיקרומטר.
את צורתו האחידה ייחודית של קו עגול סגור זה, רואים בעניים.
גם בהיקפו של מטבע של שקל, מופיע קו עגול סגור חסר עובי , ואת קוטרו אפשר למדוד בעזרת מיקרומטר.
כאשרמביטים על מטבע של שקל, מבחינים בצורה אחידה ייחודית של קו עגול סגור.
קו עגול סגור ניכר בשלושת נתוניו
לכל קו עגול סגור יש אורך ממשי ( כמות של מ”מ)
לכל אורך ממשי של קו עגול סגור יש צורה אחידה ייחודית
לכל אורך ממשי של קו עגול סגור יש מספר יחס ייחודי.
משלושת הנתונים האלה נובעת גיאומטריה חדשה , שתצטרף אל הגיאומטריה של הקו הישר.
גיאומטריה חדשה זו תשתלב עם יקום חדש, השונה מהיקומים של ניוטון ןאיינשטיין.
אנונימי
אני מקווה שאין לו משפחה או חברים שהוא מספר להם את הדברים האלה…..
הוא אהבלבל….
נראה לי שהמצב שלו יותר מסובך מאשר ההגדרה של ” טרול” , ניסים 🙂
אתם לא רואים שהוא טרול?
די
תפסיקו להתעלל בשקרן האידיוט.
טראמפ לפחות מצחיק….
“קו עגול סגור יש לו אורך ממשי” – לידיעתך, מר. עצבר, זהו קו המתאר אורך מסלול של דבר (נניח, חלקיק) מסוים.
ה”קו”ים שלך מייצגים “כלום”.
כלומר, הדברים שאליהם אתה מתייחס ועליהם אתה מדבר הם, בעצם, כלום.
בקיצור, בבל”ת
בילבולי ביצים ללא תכלית.
מה אתם רוצים מעצבר?
אתם מסוגלים למצוא 4 מספרים שלמים שונים זה מזה a,b,c,n כך ש
a^n +b^n=c^n
n אינו שווה ל2.
אם כן, הביאו.
והוא צודק, זה בהחלט קשור לפרמה.
ומנין לכם שההוכחה של פרמה היא על דרך השלילה? היא הרי אף פעם לא התגלתה.
אלא אם כן..
עצבר
ישראל לא יש מדויברת סינית.
יש או אין 4 מספרים כאילו? אם יש, הבא אותם.
ומצולע קטן מאוד בעל מיליארד צלעות מתעקם כמעט בדיוק נמרץ כמו המעגל שכולא אותו.
ואם קטע זעיר מהקו העגול שלו עקום מאוד, ואינו דומה כלל לקו ישר, אז אותו כנ״ל חל על גם על המצולע.
ולכן אם הממר”צ אינו משתנה בהגדלה, אז גם המעגל לא.
ישרשר סגור עלק..
ישראל שפירא הגיב:
22 ביולי 2020 בשעה 22:10
“פרמה טען שאין מספרים כאלה, אבל זו טענה מסוג “אין” שאי אפשר להוכיח אותה”.
האם זה ברור מעל לכל ספק שאין מספרים כאלו? פרמה טען שהוכיח זאת ואפילו רשם את ההוכחה בשולי הספר, גם ויילס טען שהוכיח..
אז יש או אין מספרים כאלו?
ומה עם שטח הריבוע?
ומה עם המצולע רב הצלעות? אם הוא אינו מתעוות בהגדלה, אז מה כבר ההבדל בין מצולע בין מיליארד צלעות לעיגול?
נסה שנית.
פרמה טען …אין משוואות מסוג אאא + בבב = גגג
זוהי טענה מסוג “אין” המתקבלת מיד עם הופעתה, והיא עוברת למצב מת”ל “מועמדת תמיד להפרכה”
אם יופיע מתמטיקאי עם שלושה מספרים א ב ג המקיימים את המשוואה אאא + בבב = גגג , הטענה עוברת ממצב מת”ל למצב הופרך.
היות ועד היום לא הופיע מתממטיקאי עם שלושה מספרים כאלה, והטענה לא הופרכה, טענה זו ממשיכה להיות מקובלת במצב מת”ל.
מוזר מאוד שבמשך 500 שנה ניסו מתמטיקאים להוכיח את טענת פרמה , ומוזר מאוד מאוד מאוד
שקיימת הסכמה בקרב המתמטיקאים, שווילס הוכיח את טענת פרמה.
ידיעה טבעית קובעת:
טענה מסוג “אין” לא ניתנת להוכחה, והיא עוברת למצב מת”ל , מיד עם הופעתה.
ואני שאלתי ….מי המתמטיקאי שקבע – כי לריבוע בעל מספר אורך צלע 1 – יהיה מספר שטח 1
ואתה שאלת לגבי מצולע משוכלל רב צלעות , הראוי לקיצור ממר”צ
ואני מנסה לענות
ממר”צ בו 1000 צלעות שאורכן 1 מ”מ נשאר ממר”צ שהיקפו הוא קו ישרשר סגור.
ממר”צ בן 1000000 צלעות שאורכן 0.0001 מ”מ , נשאר ממר”צ שהיקפו הוא קו ישרשר סגור.
ממר”צ דינמי.
ממר”צ דינמי הוא ממר”צ שכמות צלעותיו הולכת וגדלה, ואורך צלעותיו הולך וקטן.
היקפו של ממר”צ דינמי יהיה תמיד קו ישרשר סגור , ולעולם לא יהיה קו עגול סגור.
קו עגול סגור ניכר בשלושת נתוניו.
יש לו אורך ממשי ייחודי
יש לו צורה אחידה ייחודית
יש לו מספר יחס ייחודי.
א.עצבר
אויש אצבר כמה בורות…
הוכחות על דרך השלילה מראים כבר בתיכון…
עכשיו גם פרמה לא בסדר…
בבורותך טענת ש”פרמה טען שאין מספרים כאלה, “טענה מסוג “אין” אי אפשר להוכיח אותה”
כדי להקל עליך שימוש בגוגל:
https://he.wikipedia.org/wiki/הוכחה_בדרך_השלילה
aetzbar
“פרמה טען שאין מספרים כאלה, אבל זו טענה מסוג “אין” שאי אפשר להוכיח אותה.”
המשפט הזה הוכח לפני 25 שנה …..
“פרמה טען שאין מספרים כאלה, אבל זו טענה מסוג “אין” שאי אפשר להוכיח אותה”.
האם זה ברור מעל לכל ספק שאין מספרים כאלו? פרמה טען שהוכיח זאת ואפילו רשם את ההוכחה בשולי הספר, גם ויילס טען שהוכיח..
אז יש או אין מספרים כאלו?
ומה עם שטח הריבוע?
ומה עם המצולע רב הצלעות? אם הוא אינו מתעוות בהגדלה, אז מה כבר ההבדל בין מצולע בין מיליארד צלעות לעיגול?
נסה שנית.
לישראל
ביקשת
עכשיו מצא לי 4 מספרים שלמים שונים זה מזה a,b,c,n כך ש
a^n +b^n=c^n
n אינו שווה ל2.
פרמה טען שאין מספרים כאלה, אבל זו טענה מסוג “אין” שאי אפשר להוכיח אותה.
aetzbar
אתה צודק שאורכו של מתיר תמיד יהיה קטן מאוך הקשת. אבל אתה יודע מה עוד נכון?
יש לי מישהו להכיר לך, קוראים לו מים נושפים.
נראה לי שתסתדרו מצויין..
ועוד אחד, א.פ., גם הוא מלא הכרזות פסקניות וקביעות שברורות מעל לכל ספק..
ועוד לא הזכרנו את ווקי, ונ.צ. ושאר המחנכים הדגולים של האתר..
ומה עם מתומן, מצולע עם מיליארד צלעות? מיליארד בחזקת מיליארד? עם המיקימאוס?
נו תתחיל: ברור מעל לכל ספק..
פתור את החידות שנתתי לך, אולי יצא ממך בן אדם פעם..
ריבוע זעיר דומה לריבוע ענק , ואותו מספר יחס יופיע בשניהם
מעגל זעיר לא דומה למעגל ענק, ולכל אחד מהם יהיה מספר יחס יחס ייחודי.
עצבר, תוכל גם לעשות את ההיפך, להקרין עיגול גדול בעדשה מרכזת כך שייהפך לקטן על המסך.
אח״כ הקרן בחזרה את הקטן בעדשה מגדילה. קיבלת חזרה את את העיגול המקורי.
אם העיגולים מתעוותים אז מה עם המיקימאוס? גם הוא מורכב מעיגולים.
ומה עם משולשים? ריבועים? כל מצולע שהוא? גם הם מתעוותים בהקרנה?
שרטט על שקף קו עגול סגור בקוטר 1 ס”מ
הקרן את תמונתו על הקיר וניח שקיבלת קו עגול סגור בקוטר 50 ס”מ
והתוצאה ברורה מעבר לכל ספק
לקו העגול הסגור שבשקף יש צורה אחידה ייחודית
לקו העגול הסגור המופיע על הקיר יש צורה אחידה ייחודית
אפשר גם לצייר על שקף , קו עגול סגור בקוטר 2 ס”מ , ועוד קו עגול סגור בקוטר 6 ס”מ
גזור קטע קטן מכל קו
שים את גזירי השקף אחד על השני, ונסה להשיג התלכדות בין הקווים.
לעולם לא תושג התלכדות בין הקווים האלה, מכיוון שלכל קו יש צורה אחידה ייחודית.
ובעניין הריבוע עם שטח 1,
הוכח שבמלבן בעל היקף נתון, השטח המקסימלי המתקבל הוא כשהמלבן הוא ריבוע.
זהו שקף, קח מקרן שיקופיות, שים שיקופית של מיקימאוס, והקרן אותה על מסך כך שתגדל פי 1000, מיליון או טריליון.
משהו השתנה במיקי?
אז למה שישתנה בשיקופית עם צילום ממוזער של עיגול עם מיתר?
איך אתה יודע שכל היחסים בין המיתר לקשת ישמרו, הרי צורתו האחידה של הקו השתנתה .
אחדיינוס הראשון.
אז הכלל הבטוח לא כל כך בטוח, אה..
״החישוב של המתמטיקאים לא מתאים למעגל זעיר שקוטרו 0.0005 מ”מ, כיוון שקטע זעיר מהקו העגול שלו עקום מאוד, ואינו דומה כלל לקו ישר״.
כבר הראתי לך שאם תגדיל את המעגל על שקף, הוא יהפך באורח פלא למעגל גדול כרצונך וכל היחסים בין המיתר לקשת יישמרו.
עכשיו מצא לי 4 מספרים שלמים שונים זה מזה a,b,c,n כך ש
a^n +b^n=c^n
n אינו שווה ל2.
שאלת חקר מגניבה ומחויכת
מיהו המתמטיקאי שקבע – כי לריבוע בעל מספר אורך צלע 1 – יהיה מספר שטח 1
א.עצבר
לישראל, כבר עניתי לך על נושא הכלל הבטוח, הנה כך
איך הכלל הבטוח מופיע ונעלם.
כדי לחשב את אורכה של קשת במעגל בעל קוטר ממשי נתון, , עליך לדעת את ערכו של פאי השייך למעגל זה. בשיטתך תמיד תשתמש ב 3.14159 , והחישוב הוא פשוט ביותר.
מכפילים את קוטר המעגל ב 3.14159 ( ולא משנה אם הקוטר זעיר כמו 0.07 מ”מ , או 70 מ”מ ) ואז
מקבלים את היקף המעגל במספר של מ”מ.
על ההיקף מפזרים 360 מעלות, והיות שכמות המעלות של הקשת הנדונה נובעת מאורך המיתר שלה,
קל מאוד לחשב את אורך הקשת.
ובקיצור, אם פאי ידוע, הכלל הבטוח נעלם, ואפשר לחשב בקלות את אורכה של קשת על פי אורך המיתר שה.
ומדוע טענתי על קיומו של הכלל הבטוח ? מכיוון ששוב פעם חזרנו לעניין פאי –
איך ידעו המתמטיקאים שמספר זה 3.14159 מתאים לכל המעגלים, ולא משנה אם מדובר במעגל זעיר שקוטרו 0.0005 מ”מ או במעגל ענק שקוטרו 50000000000000000000 מ”מ
אני משער שהמתמטיקאים האמינו שמספר זה 3.14159 יתאים לכל המעגלים., ואמונה זו נמסרה מדור לדור במשך אלפי שנים, וכך מלמדים באוניברסיטאות. ( כך לימדו אותי, אותך וגם את נסים)
המתמטיקאים הגיעו למספר זה בעזרת חישובים המבוססים על משפט פיתגורס, ומשפט פיתגורס תקף רק לגבי קטעי קו ישר.
מכאן נובע שהחישוב של המתמטיקאים מתאים למעגל שקוטרו 50000000000000000000000000 מ”מ
מכיוון שקטע זעיר מהקו העגול שלו, דומה כמעט לקו ישר.
מסקנה קשה:
החישוב של המתמטיקאים לא מתאים למעגל זעיר שקוטרו 0.0005 מ”מ, כיוון שקטע זעיר מהקו העגול שלו עקום מאוד, ואינו דומה כלל לקו ישר.
מסקנה קשה זו מלווה את המתמטיקה כבר אלפי שנים, ואף על פי כן ממשיכים ללמד באוניברסיטאות, כי מספר זה 3.14159 מתאים בוודאות לכל המעגלים, לאלה שקוטרם מתקרב לאפס מ”מ, ולאלה שקוטרם מתקרב לאינסוף מ”מ.
וכאן שוב מופיע הכלל הבטוח.
המתמטיקה לא הציגה נוסחה המקשרת בין אורך ממשי של קוטר לערך מספר פאי שלו.
מכאן נובע שהערך המספרי של פאי השייך לקוטר של 70 מ”מ, אינו ידוע, ולכן אי אפשר לחשב
את אורך הקשת, שאורך המיתר שלה 8 מ”מ.
בעקבות ניסוי ההיקפן הופיעה נוסחה המקשרת בין אורך ממשי של קוטר המעגל , לערך פאי שלו.
עם הופעת נוסחה זו ( שוב נעלם הכלל הבטוח) ואפשר לחשב אורך קשת על פי אורך המיתר שלה.
ניסוי ההיקפן הפריך אמונה מתמטית עתיקה, שהמספר 3.14159 מתאים לכל המעגלים.
ניסוי ההיקפן הפקיע את המעגלים מהמתמטיקה והחישובים שלה, והם עברו לפיזיקה ולמדידות שלה.
ניסוי ההיקפן ממתין למוסד מדעי מכובד , שיאזור אומץ ויחזור על הניסוי.
א.עצבר
ניסים הגיב:
21 ביולי 2020 בשעה 07:39
ישראל
בקישור, בעמוד 17, יש מגבר אנטנה לתחנת הגלים ארוכים בקולורדו. אמור לעזור לך.
http://www.arrl.org/files/file/QEX_Next_Issue/2015/Nov-Dec_2015/Magliacane.pdf
י
“ולהשוות את עצמך לקוונדיש בלי שמץ של הצדקה”.
נטע, להשוות את קוונדיש לעצבר? חשבתי שזו לא דרכך להעליב.
את עצבר.
עצבר החכם מכל אדם, יש איזו שאלה בגאומטריה עצברית שטורדת את מנוחתי ואשמח אם תוכל לתת עליה את הדעת.
אם כדבריך שלושת המאפיינים של קו עגול הם:
יש לו אורך ממשי ייחודי
יש לו צורה אחידה ייחודית
ויש לו מספר יחס ייחודי.
ואפילו הבאת את הנוסחה של אותו מספר יחס יחודי:
https://www.hayadan.org.il/cern-physicists-report-the-discovery-of-unique-new-particle-1207202/comment-page-2#comment-734008
ואפילו שרטתת את הגרף שלו (שרטוט מרשים אני מודה).
אז מדוע הכלל הבטוח אומר : אי אפשר לחשב את אורכה של קשת על פי אורך המיתר שלה? הרי כל המספרים יחודיים ואי לכך התוצאה הינה חד ערכית, לא?
?
??
??!??
אצבר אין שום דבר מדעי במה שכתבת.
“אני מחזיק בדעה”
“את הצורה של קו תופסים במבט פשוט – רואים ויודעים”
“יגיע בהכרח למסקנות הבאות”.
“מוביל את החוקר למסקנה כי ( אי אפשר)”
“חישובים אלו אינם מתאימים ”
“ניתן לזהות במבט פשוט.”
בקיצור הכל זה רק דעתך עם אפס ביסוס.
ושוב חזרת ליוהרה של “גיאומטריה חדשה” ולהשוות את עצמך לקוונדיש בלי שמץ של הצדקה.
מה לגבי ללמוד תכונות בסיסיות של מה זה ניסוי מדעי? אפילו כתבתי לך מה לחפש ומה לשאול.
כנראה שאתה מעדיף להתעסק בשוויצריות חסרת בסיס והפרחת תיאוריות חסרות ביסוס באוויר מאשר ללמוד את הבסיס שתלמידי בגרות בפיסיקה כבר יודעים.
צא ולמד. אני סיימתי לבזבז עליך זמן. אבל בכל מקום שתכתוב דברים לא מבוססים תקבל את ההפרכה ממני.
ניסויים מפורסמים בהיסטוריה של המדע
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94:_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D
ניסוי ההיקפן הוא ניסוי בתחום התופעות הזעירות.
גם ניסוי קוונדיש הוא ניסוי בתחום התופעות הזעירות.
ניסוי קוונדיש נכנס להיסטוריה של המדע, והוא מופיע בוויקיפדיה.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A9
אהבל
חזרה על טמטום לט משנה את העובדה שזה טמטום.
חצי אלפית מילימטר?? פיסיקאים מתעסקים בפמטומטר.
די להיות מביך 🙂
שאלת חקר
מהו המושג היסודי של הגיאומטריה ?
אני מחזיק בדעה כי קו הוא המושג היסודי של הגיאומטריה.
לקו יש שני נתונים ברורים – אורך ממשי וצורה.
את הצורה של קו תופסים במבט פשוט – רואים ויודעים.
את האורך הממשי של קו מביעים על ידי מדידה עם ( סרגל, קליבר, מיקרומטר וכו’)
החוקר את הקווים העגולים הסגורים, יגיע בהכרח למסקנות הבאות.
לכל קו עגול המשורטט בעזרת מחוגה, יש אורך ממשי ייחודי, וצורה אחידה ייחודית.
היות והביטוי המתמטי של צורה הוא מספר יחס, הגענו לשלושת המאפיינים של קו עגול .
יש לו אורך ממשי ייחודי
יש לו צורה אחידה ייחודית
ויש לו מספר יחס ייחודי.
המשך המחקר מוביל את החוקר למסקנה כי ( אי אפשר) להחיל חישובים מתמטיים המבוססים על משפט פיתגורס,, על קווים עגולים סגורים.
חישובים אלו מתאימים רק לקטעי קו ישר, ואינם מתאימים לקטעי קווים עגולים.
ומה נשאר לעשות ?
מתברר שקווים עגולים סגורים חסרי עובי , מופיעים בגלילי מתכת מדויקים של התעשייה המכנית.
את קוטרם של קווים עגולים ממשיים אלו ,אפשר למדוד בדרגת דיוק של מחצית אלפית מ”מ
את צורתם האחידה ייחודית ניתן לזהות במבט פשוט.
כך התחיל מחקר פיזיקלי של קווים עגולים סגורים, שהניב גיאומטריה חדשה.
שיאו של מחקר זה , הוא ניסוי ההיקפן.
א.עצבר
עצבר
1: ידוע שהמרחק הוא אורך המסלול הקצר ביותר בין שתי נקודות.
2: אתה טוען שהנקודה היא כלום.
3: אתה טוען שבין שני ‘כלום’ ישנו דבר ממשי.
ולו קראת ” קו ישרשר”.
4: הדבר הממשי הנל הוא בעצם המרחק עצמו, שהוא גם הגודל המתאר את ההפרש בין שני ה”כלום”.
5: גודל ההפרש (הקו הישרשר) בין שני הכלום שלך מחושב בקלות באופן הבא: כלום פחות כלום שווה כלום.
6: במילים אחרות גודל הקו הישרשר הוא אפס.
במילים אחרות, אתה יכול להמציא כמה נקדנים שאתה רוצה במרחב האוקלידי, אבל מכיוון שגודלם שווה לאפס המשמעות היא שכל פעם שתנסה להוכיח את קיומם במרחב הפיזיקלי אתה צפוי לחוות פיאסקו.
…חשבתם שרק צ’אק נוריס יודע לחלק באפס…
הצחקתם את מר. עצבר
מר. עצבר,
מדוע שלא תיקח דוגמה מאדם כמו ישראל שפירא?
למה אתה לא יכול להיות כמו ישראל? תראה אותו.
הבן אדם השקיע אלפי שעות, השקיע את כל הכסף שהרוויח במשחקי פוקר (מאות אלפי דולרים. מאות אלפי), בניסויים שלו שעוד עלולים להביא את המכה על המדענים…
מר. עצבר, תשקיע קצת יותר.
אל תחפף. מה אתה, ער**? (סליחה, ע**ים)
בחברות
ובהצלחה.
עצבר
1: ידוע שהמרחק הוא אורך המסלול הקצר ביותר בין שתי נקודות.
2: אתה טוען שהנקודה היא כלום.
3: אתה טוען שבין שני ‘כלום’ ישנו דבר ממשי.
ולו קראת ” קו ישרשר”.
4: הדבר הממשי הנל הוא בעצם המרחק עצמו, שהוא גם הגודל המתאר את ההפרש בין שני ה”כלום”.
5: גודל ההפרש (הקו הישרשר) בין שני הכלום שלך מחושב בקלות באופן הבא: כלום פחות כלום שווה כלום.
6: במילים אחרות גודל הקו הישרשר הוא אפס.
במילים אחרות, אתה יכול להמציא כמה נקדנים שאתה רוצה במרחב האוקלידי, אבל מכיוון שגודלם שווה לאפס המשמעות היא שכל פעם שתנסה להוכיח את קיומם במרחב הפיזיקלי אתה צפוי לחוות פיאסקו.
…חשבתם שרק צ’אק נוריס יודע לחלק באפס…
הצחקתם את מר. עצבר
מר. עצבר,
מדוע שלא תיקח דוגמה מאדם כמו ישראל שפירא?
למה אתה לא יכול להיות כמו ישראל? תראה אותו.
הבן אדם השקיע אלפי שעות, השקיע את כל הכסף שהרוויח במשחקי פוקר (מאות אלפי דולרים. מאות אלפי), בניסויים שלו שעוד עלולים להביא את המכה על המדענים…
מר. עצבר, תשקיע קצת יותר.
אל תחפף. מה אתה, ערבי? (סליחה, ערבים)
בחברות
ובהצלחה.
נטע
אני חושב שהיום אנחנו חיים בעידן ה”מוניטין”. הבעיה שיש מידע בלי סוף זמין לכולם, אבל חלקו פשוט זבל. אם אתה מאמין שחיסונים גורמים אוטיזם, אז תמצא מידע שתואם לאמונה שלך.
היום, הרבה יותר מאשר בעבר, כשאתה מחפש מידע, אתה צריך לבדוק את המוניטין של המקור.
נטע, בהצלחה, אבל נראה לי שאתה קצת תמים בקשר לעצבר.
הצעתי לו מזמן שיפור פשוט בקשר לניסוי שלו – להכפיל את מספר הסיבובים פי 100. זה יוכל לתת אינדיקציה הרבה יותר ברורה אם יש משהו בכל הרעיון.
התשובה הגאה והמתנשאת הייתה: אני בטוח בהצלחה ואין צורך בעריכת הניסוי המשופר.
פסיכי על כל הראש, דמות מראה מוקצנת של כל המחנכים והמתנשאים שפוקדים פה את האתר.
כמובן התכוונתי שהדרך שלי היא *לא ללעוג*
אצבר, הדרך שלי היא ללעוג על אחרים אבל די הבאת את הלעג של אחרים עליך.
בנית הרים של גאווה עצמית והתנשאות של אחרים בלי שמץ של הבנה.
המזל הוא ששניהם ברי תיקון.
תחזור לצניעות ותלמד את הנושאים.
למזלינו אנחנו חיים בעידן האינפורמציה. כל המושגים שכתבתי לך הם במרחק כמה קליקים ממך.
תקרא תלמד ותבין:
1. למה בלי חישוב נכון של שגיאה לניסוי (כל ניסוי) אין ערך. ומכאן למה לניסוי שלך כמו שהוא היום אין ערך
2. איך עורכים נכון ניסוי (רישום תנאי הניסוי + חישוב השגיאה של כל תנאי+ חישוב שגיאה כוללת) ומכאן איך לערוך נכון את הניסוי שלך.
3. כשתערוך את הניסוי נכון תבין בעצמך מה המסקנות של הניסוי (המתוקן!!!)
4. מוזמן לפרסם בריש גלי את המסקנות.
יש לי הרגשה ש4 לא יקרה, אבל זה בסדר כי אחד לא מפרסם בריש גלי דברים שלא נעימים לא, בטח אחרי כל כך הרבה זמן שעמד מאחוריהם בשמו האמיתי. זה אנושי לא לעשות את 4. אבל אני מקווה שלפחות את סעיפים 1-3 תבצע
ישראל
בדיוק מה שחשבתי… חבל שלא סיים 10 שנות לימוד…..
אבל מה שהוא בנה די מרשים.
נו באמת..
אדם שכותב ״לפני שנים רבות ידעתי בידיעה טבעית כי אקסיומת פאי בודד אינה נכונה.. מאז שהופיעה ידיעה טבעית זו, אף פעם לא פקפקתי בנכונותה״ –
שפוי?
הדבר היחיד שאני מתפלא זה על עצמי שזמן מה חשבתי שאולי יש משהו בדבריו, אך ייחסתי זאת לעולם הפיזי שאולי אינו מציית לעולם הגאומטריה, כמו במקרה גאומטריית רימן ואיינשטיין..
aetzbar
העולם מלא טיפשים. אני, ולא רק אני, צוחקים עלייך כאן. אתה אל קולט את זה?
אתה אדם לא ישר, יהיר וחסר השכלה. אם לא היית גם טיפש – היית מודע לזה.
הצעתי להסביר לך, אבל אתה בחרת להמשיך לזלזל ולשקר. למה בדיוק ציפית???
אצבר אתה מוזמן לחפש בגוגל או לשאול תלמידים לבגרות איך עורכים ניסוי, איך רושמים את תנאי הניסוי והשגיאות שלהם ואיך מחשבים שגיאה כוללת.
בהצלחה
לניסים
אם תצליח לעדן את תגובותיך , רק אתה תצא נשכר מזה.
תרגיש טוב יותר, רגוע יותר, ובטוח יותר
בהצלחה
“לא הבנתי דבר מסעיפים 1 , 2 , 3”
זו בדיוק הבעיה 🙂 🙂 🙂
לנטע
לא הבנתי דבר מסעיפים 1 , 2 , 3
אבל אני מודה לך על עצם תגובתך
עצבר נעלמה לי התגובה אז בקצרה:
1. תתאר את *כל* תנאי הניסוי כולל יחידות.
2. *כל* גודל צריך לבוא בתוספת שגיאה.
3. תתאר שגיאה כוללת.
אם אתה לא יודע איך תשאל תלמידים לבגרות, סטודנטים שנה א’, סגל הוראה או גוגל כי אני לא אשקיע בזה זמן. חובת ההוכחה על טוען הטענות “פורצות הדרך”
אהבל (שמך החדש)
כתבתי לך חישוב. הצעתי להסביר לך למה זה נכון, אבל אתה ביהירותך המטומטמת, בחרת להתעלם.
עכשיו – תאכל חול מצידי. לך תשפיל את עצמך בטכניון או במכון וייצמן. גם הם יגידו לך, בסוף, שאתה אידיוט.
עצבר נעלמה לי התגובה אז בקצרה:
1. תתאר את *כל* תנאי הניסוי כולל יחידות.
2. *כל* גודל צריך לבוא בתוספת שגיאה.
3. תתאר שגיאה כוללת.
אם אתה לא יודע איך תשאל תלמידים לבגרות, סטודנטים שנה א’, סגל הוראה או גוגל כי אני לא אשקיע בזה זמן. חובת ההוכחה על טוען הטענות “פורצות הדרך”
אבי, ישבתי השקעתי וכתבתי תגובה מלאה על שגיאת ניסוי. אשמח אם תופיע
עצבר כתבתי לך:
אתה צריך לתאר במדויק את התנאים המדויקים בהם נערך הניסוי + תיאור מדויק של כל השגיאות בכל אחד מהגדלים האלה.
מפתח 1: אם חסר לך אפילו *אחד* מתנאי הניסוי (מפורט לך בלא מעט תגובות) תשלים.
למשל:הטמפרטורה. ואל תשאל אותי מה התנאים. חובת עריכת הניסוי המדוקדק היא עליך, כטוען טענות.
מפתח 2: לא יכול להופיע שום גודל בלי תיאור מדויק של השגיאה (וכמובן של היחידות). למשל הטמפרטורה נמדדה בדיוק של +- 0.5 מעלות צלזיוס.
מפתח 3: (שמזכיר במידה מסוימת את 2) תוצאת המדידה לא יכולה להופיע בלי תיאור מדויק של השגיאה הכוללת של הניסוי (שנובעת מכל השגיאות הקודמות)
אם אתה לא יודע לחשב/לבדוק שגיאות מדידה/שגיאה כוללת גוגל הוא ידידך. כמו כן אני בטוח שישמחו לענות לך:
א. תלמידים שעושים בגרות במעבדה.
ב. סטודנטים שעושים מעבדה.
ג. עוזרי הוראה ואקדמאיים.
כי בניגוד לטענות חסרות ביסוס לשאלות הנ”ל יש מטרות קונסטרוקטיביות.
ולא, אני לא מתכוון לכבזבז על זה זמן
ניסים
כתוב בבקשה נוסחה המקשרת בין קוטר מעגל של 44 מ”מ , לערך פאי ייחודי המתאים למעגל זה.
aeztbar
אתה שקרן עלוב וחסר השכלה. הנוסחה מול העיניים שלך – אבל ברור לכולנו שהיא מעבר ליכולת ההבנה שלך והרבה מעבר לרמת ההשכלה שלך.
נטע הגיב:
21 ביולי 2020 בשעה 19:23
aezbar לא יענה לכם על השגיאות בניסוי כי:
א. הוא לא מבין שתיאור *מלא* של סכום השגיאות שזה א’ ב’ של ניסוי. *אף ניסוי* לא שווה *שום דבר* בלי תיאור מלא של כל השגיאות.
אם הוא היה ניגש למעבדה בבגרות בלי לציין את כל השגיאות היו יורדות לו נקודות.
אם הוא היה מגיש את זה למעבדה הראשונה בסימסטר הראשון בלי לציין את כל השגיאות זה בכלל לא היה מתקבל כדו”ח מעבדה.
ב. כל עוד הוא לא מתאר את השגיאות המדידה במלואן הוא יכול לחשוב על עצמו כקדוש מעונה, “מבשר המהפכה” הבלתי מובן, שלא מהללים אותו כי לא מבינים אותו, מפחדים מההשלכות והוא מקדים את זמנו. ואז יום אחד מכון בינלאומי יעשה את הניסוי שלו בחלל וכולם יהללו אותו.
אם יתאר את שגיאות המדידה שלו יגלה שה”ניסוי” שלו כל כך מרושל שהוא לא ראוי להיקרא ניסוי.
(אם אני אמדוד תאוצת כובד של 11 מ/שנ/שנ +- 1 גיליתי תופעה חדשה. אם אני אמדוד תאוצת כובד של 11 מ/שנ/שנ +- 1.5 הוכחתי שניוטון צדק, אם כי הניסוי שלי לא איכותי במיוחד)
אם יתאר את שגיאות המדידה שלו הוא יגלה שהוא – ובכן – טועה. ויותר מזה הוא *מוכיח* שפאי קבוע…
הוא כנראה יראה ששגיאת הניסוי שלו *גדלה* (בחישוב של פאי) ככל שהמעגל קטן, ולכן בעצם כל “מדידה” של פאי נותנת את הערך של פאי עד כדי שגיאה שנופלת בתוך תחום השגיאה של אותה מדידה…. בקיצור הוא יוכיח שהוא טועה ולכן הוא לא יענה לכם אף פעם
אנא פרט בדיוק מה צריך לעשות, כדי שהניסוי יעמוד בכל אמות המידה של ניסוי מדעי.
אני מדגיש …מה צריך לעשות ( מעשים , מעשים, מעשים )
יסים הגיב:
21 ביולי 2020 בשעה 20:44
aetzbar
אתה לא חייב לראות את הסרטון – הנוסחה מול הפנים שלך.
עכשיו – האם אתה מוכן לחזור בך מהשקר?
לא ראיתי נוסחה המקשרת בין אורך ממשי של קוטר ( לדוגמה 137 מ”מ ) לערך מסוים של פאי.
ניסים הגיב:
21 ביולי 2020 בשעה 18:26
aetzbar
אתה מוכן פעם אחת להקשיב?
ניסים, עצבר לא פה בשביל להקשיב, הוא פה בשביל להשמיע. שאנחנו נקשיב.
אינך מצפה הרי מממציא ההיקפן והוגה הפיזיקה העצברית להתדיין כאחד האדם עם פשוטי העם חסרי המעוף כמוהו, לא?
את שלו הוא השיג. אנחנו מבזבזים את זמנינו על השטויות שלו, ואין זה משנה מה תראה לו תסביר או תוכיח, הוא אינו מקשיב וגם לא מסוגל להבין. גם לא אכפת לו מה תגיד, לא מזכיר לך את הדיונים שהיו פה בזמנו עם חבורת טמטום מוחלט בהחלט?
תמשיך אם זה משעשע, אך אל תצפה ברצינות להתייחסות לדבריך. הבן אדם מג׳נון לגמרי.
ניסים הגיב:
21 ביולי 2020 בשעה 20:43
aetzbar
בבקשה:
לא ראיתי נוסחה המקשרת בין אורך ממשי של קוטר ( לדוגמה 2.3 מטרים, 55 מ”מ) לערכי פאי ייחודיים.
תשימו לב שאליי הוא לא מגיב. אפשר להבין למה. הצגתי לו את אותם טיעונים בעבר וגם להם הוא לא ענה.
סליחה, תיקון.
עצבר הוא בעל רעיון חדשני פורץ דרך, גאון, הוגה, משכמו ומעלה, היכן ישנם עוד אנשים כמוהו? הרי כערבות הבוכיות עצבר.
(היש גבול לטמטום?)
בקיצור תיאור השגיאות במלואן (שלא יבוא או שיהיה שגוי) יוכיח ש
*** פאי קבוע *** (עד כדי שגיאות המדידה)
aetzbar
אתה לא חייב לראות את הסרטון – הנוסחה מול הפנים שלך.
עכשיו – האם אתה מוכן לחזור בך מהשקר?
aetzbar
בבקשה:
https://www.youtube.com/watch?v=yfJB4n-IzBE
ישראל שפירא הגיב:
21 ביולי 2020 בשעה 20:23
יש עוד אפשרות, הסבירה ביותר.
עצבר אינו לגמרי שפוי.
כל בעל רעיון חדשני פורץ דרך, צפוי לקבל תגובה כזו.
במקום לדון בעניין, עוברים לדון בבעל העניין.
זה הפתרון הקל ביותר, ומוזר שבחרת בו.
א.עצבר
ניסים הגיב:
21 ביולי 2020 בשעה 18:38
aetzbar
ואם אתה לא מוכלא מוכן להקשיב – אז לפחות, בבקשה, תפסיק לשקר:
“המתמטיקה לא הציגה נוסחה המקשרת בין אורך ממשי של קוטר לערך מספר פאי שלו.” – זה פשוט שקר.
אנא הצג נוסחה כזו
יש עוד אפשרות, הסבירה ביותר.
עצבר אינו לגמרי שפוי.
aezbar לא יענה לכם על השגיאות בניסוי כי:
א. הוא לא מבין שתיאור *מלא* של סכום השגיאות שזה א’ ב’ של ניסוי. *אף ניסוי* לא שווה *שום דבר* בלי תיאור מלא של כל השגיאות.
אם הוא היה ניגש למעבדה בבגרות בלי לציין את כל השגיאות היו יורדות לו נקודות.
אם הוא היה מגיש את זה למעבדה הראשונה בסימסטר הראשון בלי לציין את כל השגיאות זה בכלל לא היה מתקבל כדו”ח מעבדה.
ב. כל עוד הוא לא מתאר את השגיאות המדידה במלואן הוא יכול לחשוב על עצמו כקדוש מעונה, “מבשר המהפכה” הבלתי מובן, שלא מהללים אותו כי לא מבינים אותו, מפחדים מההשלכות והוא מקדים את זמנו. ואז יום אחד מכון בינלאומי יעשה את הניסוי שלו בחלל וכולם יהללו אותו.
אם יתאר את שגיאות המדידה שלו יגלה שה”ניסוי” שלו כל כך מרושל שהוא לא ראוי להיקרא ניסוי.
(אם אני אמדוד תאוצת כובד של 11 מ/שנ/שנ +- 1 גיליתי תופעה חדשה. אם אני אמדוד תאוצת כובד של 11 מ/שנ/שנ +- 1.5 הוכחתי שניוטון צדק, אם כי הניסוי שלי לא איכותי במיוחד)
אם יתאר את שגיאות המדידה שלו הוא יגלה שהוא – ובכן – טועה. ויותר מזה הוא *מוכיח* שפאי קבוע…
הוא כנראה יראה ששגיאת הניסוי שלו *גדלה* (בחישוב של פאי) ככל שהמעגל קטן, ולכן בעצם כל “מדידה” של פאי נותנת את הערך של פאי עד כדי שגיאה שנופלת בתוך תחום השגיאה של אותה מדידה…. בקיצור הוא יוכיח שהוא טועה ולכן הוא לא יענה לכם אף פעם
aetzbar
ואם אתה לא מוכלא מוכן להקשיב – אז לפחות, בבקשה, תפסיק לשקר:
“המתמטיקה לא הציגה נוסחה המקשרת בין אורך ממשי של קוטר לערך מספר פאי שלו.” – זה פשוט שקר.
aetzbar
אתה מוכן פעם אחת להקשיב?
כאשר יחזרו על ניסוי ההיקפן אין לי ספק שנשמע עליו, אנחנו וכל העולם.
בהצלחה עם הניסוי שמזכיר לי את ניסויי הפרפטום מובילה של פעם.
יפה, תשובה לעניין
כאשר יחזרו על ניסוי ההיקפן, בוודאי תשמע עליו.
בהצלחה בעיסוק שלכם המזכיר לי חובבי רדיו של פעם.
ניסים
תודה על הקישור, אשתמש בו כשיגיע המקלט.
עצבר
כתבת:
נתון קו עגול סגור שקוטרו 70 מ”מ
בין שתי נקודות שעל הקו העגול הסגור, מופיע מיתר שאורכו 8 מ”מ
חשב את אורך הקשת העגולה בין שתי הנקודות.
טרחתי ומצאתי לך את אורך הקשת, חשבתי שזה ירגיע אותך אבל מסתבר שרצית שאעשה זאת על פי הגאומטריה שלך.
לגאומטריה שלך אין ביסוס מדעי, גם אתה מודה שהיא בנויה על אמונתך והרגשותיך.
אני מאמין שיש לך טעות בסיסית וילדותית: אתה מסתכל על מעגלים קטנים ורואה שהם קעורים יותר מגדולים. קשה לך לראות שגם המיתרים שלהם קטנים באותה המידה.
בגלל הטעות הזו בנית תילי תילים של הנחות שגויות ופיזיקה שגויה לא פחות. אינך יכול לראות זאת בגלל בעיה פסיכולוגית שמוסברת יפה בסרט נפלאות התבונה.
אין טעם להתדיין עימך כי אינך מדבר באותה שפה שלנו. אם אתה כל כך רוצה שהאקדמיה תערוך את הניסוי שלך, מדוע לא תפנה אליהם ישירות? אנחנו פה לא יכולים או מעוניינים לעזור לך.
אז או שתתחיל לדבר בשפת הגאומטריה הנלמדת בבתי הספר, או שתביא ראיות מוצקות או ניסוי קביל לתאוריה שלך.
עד אז – עצבר עצבר נוס נוס נוס..
ישראל שפירא הגיב:
21 ביולי 2020 בשעה 05:47
כל טרנזיסטור קולט תחנות גם ממרחק 1000 ק״מ, הבעיה היא להציג את הגל הנושא בסקופ.
הזמנתי מקלט רדיו של WWV, הם משדרים מקולורדו. אין בעיה לקלוט אותם, רק להציג את הגל.
שחרר את עצבר, הוא לא יקשיב למילה, הוא אינו מסוגל לכך מנטלית. כל מה שתגיד לו הוא יחזור על המנטרה ״הכלל הבטוח אומר : אי אפשר לחשב את אורכה של קשת על פי אורך המיתר שלה״. לא משנה שתראה לו שאפשר וגם תחשב ולמרות שגם על פי הגאומטריה המטורללת שלו אפשר לחשב.
במושב ליצים לא תשב.
גם באברבנאל.
איך הכלל הבטוח מופיע ונעלם.
כדי לחשב את אורכה של קשת במעגל בעל קוטר ממשי נתון, , עליך לדעת את ערכו של פאי השייך למעגל זה. בשיטתך תמיד תשתמש ב 3.14159 , והחישוב הוא פשוט ביותר.
מכפילים את קוטר המעגל ב 3.14159 ( ולא משנה אם הקוטר זעיר כמו 0.07 מ”מ , או 70 מ”מ ) ואז
מקבלים את היקף המעגל במספר של מ”מ.
על ההיקף מפזרים 360 מעלות, והיות שכמות המעלות של הקשת הנדונה נובעת מאורך המיתר שלה,
קל מאוד לחשב את אורך הקשת.
ובקיצור, אם פאי ידוע, הכלל הבטוח נעלם, ואפשר לחשב בקלות את אורכה של קשת על פי אורך המיתר שה.
ומדוע טענתי על קיומו של הכלל הבטוח ? מכיוון ששוב פעם חזרנו לעניין פאי –
איך ידעו המתמטיקאים שמספר זה 3.14159 מתאים לכל המעגלים, ולא משנה אם מדובר במעגל זעיר שקוטרו 0.0005 מ”מ או במעגל ענק שקוטרו 50000000000000000000 מ”מ
אני משער שהמתמטיקאים האמינו שמספר זה 3.14159 יתאים לכל המעגלים., ואמונה זו נמסרה מדור לדור במשך אלפי שנים, וכך מלמדים באוניברסיטאות. ( כך לימדו אותי, אותך וגם את נסים)
המתמטיקאים הגיעו למספר זה בעזרת חישובים המבוססים על משפט פיתגורס, ומשפט פיתגורס תקף רק לגבי קטעי קו ישר.
מכאן נובע שהחישוב של המתמטיקאים מתאים למעגל שקוטרו 50000000000000000000000000 מ”מ
מכיוון שקטע זעיר מהקו העגול שלו, דומה כמעט לקו ישר.
מסקנה קשה:
החישוב של המתמטיקאים לא מתאים למעגל זעיר שקוטרו 0.0005 מ”מ, כיוון שקטע זעיר מהקו העגול שלו עקום מאוד, ואינו דומה כלל לקו ישר.
מסקנה קשה זו מלווה את המתמטיקה כבר אלפי שנים, ואף על פי כן ממשיכים ללמד באוניברסיטאות, כי מספר זה 3.14159 מתאים בוודאות לכל המעגלים, לאלה שקוטרם מתקרב לאפס מ”מ, ולאלה שקוטרם מתקרב לאינסוף מ”מ.
וכאן שוב מופיע הכלל הבטוח.
המתמטיקה לא הציגה נוסחה המקשרת בין אורך ממשי של קוטר לערך מספר פאי שלו.
מכאן נובע שהערך המספרי של פאי השייך לקוטר של 70 מ”מ, אינו ידוע, ולכן אי אפשר לחשב
את אורך הקשת, שאורך המיתר שלה 8 מ”מ.
בעקבות ניסוי ההיקפן הופיעה נוסחה המקשרת בין אורך ממשי של קוטר המעגל , לערך פאי שלו.
עם הופעת נוסחה זו ( שוב נעלם הכלל הבטוח) ואפשר לחשב אורך קשת על פי אורך המיתר שלה.
ניסוי ההיקפן הפריך אמונה מתמטית עתיקה, שהמספר 3.14159 מתאים לכל המעגלים.
ניסוי ההיקפן הפקיע את המעגלים מהמתמטיקה והחישובים שלה, והם עברו לפיזיקה ולמדידות שלה.
ניסוי ההיקפן ממתין למוסד מדעי מכובד , שיאזור אומץ ויחזור על הניסוי.
א.עצבר
ישראל
בקישור, בעמוד 17, יש מגבר אנטנה לתחנת הגלים ארוכים בקולורדו. אמור לעזור לך.
http://www.arrl.org/files/file/QEX_Next_Issue/2015/Nov-Dec_2015/Magliacane.pdf
לא מאפנן – מאופנן.
פנן אגוזים, לא אנו?
גלי רקיע הם בסדר, כל גלים הם בסדר כל עוד אני יכול לראות את הגל הנושא – המאפנן – בסקופ.
ישראל
כן… לא בדיוק אדם אינטליגנטי…
התחנות בבולדר הם גלים קצרים וגלים ארוכים. את הגלים הקצרים אתה קולט דרך גלי רקיע ואני לא יודע אם זה עוזר לך.
גלים ארוכים יודעים “לחבוק את הקרקע”, אבל התדר שלהם יקשה עלייך, אני חושב. התחנה משדרת ב-60 קילוהרץ.
כל טרנזיסטור קולט תחנות גם ממרחק 1000 ק״מ, הבעיה היא להציג את הגל הנושא בסקופ.
הזמנתי מקלט רדיו של WWV, הם משדרים מקולורדו. אין בעיה לקלוט אותם, רק להציג את הגל.
שחרר את עצבר, הוא לא יקשיב למילה, הוא אינו מסוגל לכך מנטלית. כל מה שתגיד לו הוא יחזור על המנטרה ״הכלל הבטוח אומר : אי אפשר לחשב את אורכה של קשת על פי אורך המיתר שלה״. לא משנה שתראה לו שאפשר וגם תחשב ולמרות שגם על פי הגאומטריה המטורללת שלו אפשר לחשב.
במושב ליצים לא תשב.
גם באברבנאל.
aetzbar
אם תרצה ללמוד, אסביר לך איך בכל זאת אפשר לחשב אורך של קשת בעזרת מיתר – בלי להשתמש בפאי.
אבל אתה חייב להפסיק להיות יהיר ולהמציא חוקים. זה לא עובד ככה 🙂
שלא תעיז להגיד שוב “ידוע ש… “
ישראל
100 ק”מ זה די רחוק. תצטרך אנטנה רצינית ותחנה מאד חזקה. תחנות גלים קצרים משתמשים בגלי רקיע כך שלא תדע את הטווח.
ישראל
רדיו גביש הוא רק AM. זה בד”כ MW כי אלה תחנות מאד חזקות. יש גם SW, אבל השימוש בהם הולך ופוחת וקשה להניח שיש תחנה בקרבתך
לא משנה מה התדר כל עוד התחנה רחוקה לפחות 100 ק״מ.
ברדיו גביש אין בעיה, מחברים את הסקופ ישירות לקבל וכך רואים את הגל הנושא. ניסיתי לעשות זאת בכמה מכשירי רדיו, אפילו הרכבתי אחד בעצמי. אני שומע את התחנה אך איני יודע היכן למצוא את נקודת החיבור לראות את הגל.
אולי עצבר יודע?
ישראל
איזו תחום תדרים מעניין אותך? רדיו גבישי הוא, כמה שאני מכיר, לתחום ה-AM.
ישראל
איזה תדר רדיו אתה רוצה לקלוט?
די ניסים, הבן אדם אינו לגמרי שפוי ואינו מסוגל להגן על עצמו, זו התעללות.
aetzbar
מתמטיקה לא קשורה לכימות. אולי ניקרא לפיסיקה – “גלגלישיניימות”??
בבקשה – סיים תיכון לפני שאתה מדבר עם מבוגרים?
מה דעתכם על מלה בשפה העברית עבור..מתמטיקה
מתמטיקה – כמתנות
מתמטיקאי – כמתן
מתמטיקאית – כמתנית
מתמטיקאים – כמתנים
http://img2.timg.co.il/forums/3/d72ae594-dd7e-4ebe-abff-a675c67573f6.pdf
לא וינה – וילנה.
בוא נשתעשע עוד קצת ונתקדם לדברים יותר רציניים. איך אני רואה באוסצילוסקופ את הגל הנושא מתחנת רדיו רחוקה? אני יכול לעשות זאת עם קריסטל רדיו, אבל איך ברדיו רגיל עם כל התבנית היצוקה שלו?
aetzbar
די כבר עם השקרים. לא כולם מפגרים.
או, עכשיו הבנתי..
אז זה לא שאי אפשר – חישבתי ואפילו הבאתי לך את התוצאה בדיוק של עד 8 ספרות אחרי הנקודה העשרונית – אבל על פי הגאומטריה העצברית חישוב זה אינו תקף..
חשבתי שאתה מתכוון אולי שגם בעולם מחוץ למחלקה הסגורה לא ניתן לחשב, חבל שלא ציינת..
לישראל,
אבל הכלל הבטוח אומר : אי אפשר לחשב את אורכה של קשת על פי אורך המיתר שלה.
לכן, אינך יכול לחשב את אורך הקשת שמול הקוטר.שאורכו 70 מ”ת
גם אינך יכול לחשב את אורך הקשת שמול המיתר שאורכו 8 מ”מ
אם היית יודע את הערך של פאי השייך לקוטר של 70 מ”מ, הכלל הבטוח היה נעלם.
כדי שתדע את הערך של פאי השייך לקוטר של 70 מ”מ, עליך להכיר בניסוי ההיקפן.
אבל ניסוי ההיקפן עוד לא הוכר, והערך היחיד של פאי שמשתמשים בו הוא 3.14159
ישראל
הגאון מוינה טוען שכל האינפי שגוי….. ניוטון שקרן, איינשטיין שרלטן ורק הוא מבין ….. הבחור שלא יודע לערוך ניסוי פשוט 🙂
אז מה הכוונה במשפט ״אם תצליח לחשב את אורך הקשת שמול המיתר של 70 מ”מ״? אם המיתר הוא בעצם הקוטר אז אורך הקשת הוא חצי מעגל, מכפלת הקוטר בפאי מחולקת ב2, לא?
לישראל
ישראל שפירא הגיב:
20 ביולי 2020 בשעה 23:38
לא אמרת שהקוטר הוא 70 מ״מ
ברור שאמרתי, אחרת לא היית משתמש ברדיוסים של 35 מ”מ, עבור משולש שווה שוקיים בעל בסיס של 8 מ”מ
aetzbar
אני מבין שאתה בור שחצן וחסר השכלה.
כל מי שקורא את השטויות שלך רואה את זה.
לא אמרת שהקוטר הוא 70 מ״מ?
לניסים
אתה לא מבין שאי אפשר לחשב את אורכה של קשת על פי אורך המיתר שלה ?
אם תצליח לחשב את אורך הקשת שמול המיתר של 70 מ”מ, תצליח לחשב את אורך הקשת שמול המיתר של 8 מ”מ
אפ תצליח לחשב את אורך הקשת שהול המיתר של 8 מ”מ , תצליח לחשב את אורך הקשת שמול המיתר של 70 מ”מ
אנו דנים בבעיה קלסית של ביצה ותרנגולת, או של צבת בצבת עשויה
זאת בעיה שלא ניתנת לפיתרון, כיוון שהכלל הבטוח חל עליה.
הכלל הבטוח אומר: אי אפשר לחשב את אורכה של קשת, על פי אורך המיתר שלה.
aetzbar
נחשב אינטגרל קווי מ-0 עד 180 מעלות עבור
(y=sqrt(r^2-x^2
וזה ייתן לנו מחצית המעגל.
האם זה מקובל עלייך?
אז אתה טוען שהאורך שהבאתי – 8.01751769 מ״מ – אינו אורך הקשת שמול המיתר שאורכו 8 מ״מ? התוכל להסביר למה ובאיזה שלב מ9 השלבים שהבאתי נפלה טעות?
ומה אתה מתכוון הקשת שמול המיתר בן 70 מ״מ? לא אמרת שזה הקוטר? תכפיל אותו בפאי, תקבל את היקף המעגל. תוריד את אורך הקשת הקודמת והינה הקשת שביקשת.
תוכל להסביר למה אתה מתכוון?
לניסים
אולי תעזור לישראל ? הוא מנסה לפתור בעיה נוסח הביצה והתרנגולת, או צבת בצבת עשויה.
אם קשה לך עם נקדן, כאוסף של נקודות הנתפסות בדמיון, אולי תעדיף את הקו הישרשר ?
ישראל
יש לך עדיין סבלנות, או שאתה סתם צוחק עליו? 🙂
עצבר
זה מצ”ק ולא מצ”מ. (קרטזית ולא מלאכותית).
אבל עזוב,
סתם התקטננות מצדי…
אגב, אתה יכול, לשים קופסאות תירס במקום “נקדן” – יהיה אותו אפקט.
אבל כדי של”נקדן” הזה יהיה ביטוי פיזי במציאות הפיזיקלית – אתה חייב להוכיח קודם את קיומו של “נקדן” ולא לדבר בעלמא.
מכיוון שאין לך אל מה להתייחס, אז ה”נקדן” הזה בעצם לא קיים, וכל שאר התאוריה שלך הבנויה עליו היא לא פחות ממגדל שבונים באוויר וללא אחיזה בקרקע המציאות.
לא הצלחת לחשב את אורך הקשת, על פי אורך המיתר שלה
יצרת משולש שווה שוקיים שבו אורך כל שוק 35 מ”מ, ואורך הבסיס 8 מ”מ
לכן, סינוס מחצית הזווית שמול הבסיס = 4 חלקי 35 = 0.11428
כל מחשבון מגלה שסינוס של 6.56247 מעלות = 0.114286
לכן, ערך הזווית מול הבסיס = בקירוב טוב 13.1249 מעלות.
כל מה שרשמת עד סעיף 5 כולל, מקובל , נכון וידוע.
ומה לא ידוע ?
אורך הקשת מול המיתר שאורכו 8 מ”מ לא ידוע, וגם אורךהקשת שמול המיתר שאורכו 70 מ”מ לא ידוע.
זה הכלל הבטוח – אי אפשר לחשב את אורכה של קשת על פי אורך המיתר שלה.
״לא הצלחת להציג חישוב של אורך קשת על פי אורך המיתר שלה. (נסה שנית)״.
עוד הפעם, עם כל השלבים:
1. המיתר ושני הרדיוסים יוצרים משולש שווה שוקיים שצלעותיו הן: 8מ״מ, 35 מ״מ, 35 מ״מ.
2. נחלק את המשולש לשני משולשים ישרי זווית. אורך היתר 35 מ״מ והצלע שמול הזווית המבוקשת 4 מ״מ.
3. היחס בין הצלעות: 4/35 שווה ל0.11428571..
4. טבלאות ברנדייס: הזווית שווה ל6.56242762 מעלות.
5.מכייוון שזווית זו היא רק מחצית הזווית שמול המיתר (חילקנו את המשולש ל2) אז הזווית עצמה היא כפולה. 13.1248552 מעלות.
6. נחלק זווית זו ב360. קיבלנו 0.03645793
7. נכפיל בפאי 3.14159265. נקבל 0.11453597.
8. נכפיל בקוטר 70 מ״מ. נקבל 8.01751769 מ״מ.
9. התשובה שהבאתי מקודם: 8.01752 מ״מ
10. קפיש?
אין לי ספק שהבנת , מדוע המתמטיקה לא גילתה את סוד הקווים העגולים הסגורים.
המתמטיקה התעסקה עם נקדן עגול וקו ישרשר עגול, ומעולם לא עסקה בקווים עגולים סגורים.
המתמטיקה גם לא יכלה לעסוק בקווים עגולים סגורים.
קווים עגולים סגורים שייכים לפיזיקה ולמדידות, ואינם שייכים למתמטיקה ולחישובים.
aetzbar
אתה פשוט מטומטם
הקו הישרשר מעמיד את המתמטיקה במבוכה גדולה.
קו הוא המושג היסודי של הגיאומטריה, ויש לו אורך ממשי וצורה.
לנקודה אין אורך ממשי, אין רוחב ממשי ואין צורה.
תפקיד הנקודה לציין מקום במערכת צירים מלאכותית ( מצ”מ) שיש בה ציר X אופקי, וציר Y אנכי.
למתמטיקה אין משוואה המתארת קו , אבל יש משוואה המתארת אוסף של נקודות , במצ”מ
אוסף של נקודות במצ”מ נוצר על ידי משוואה, והוא יכונה נקדן.
למתמטיקה אין משוואה המתארת קו עגול סגור, אבל יש לה משוואה המתארת נקדן עגול.
נקדן עגול הוא אוסף של נקודות, שמרחור רחוק הוא נראה “כאילו הוא קו עגול סגור”
אם נתקרב אל נקדן עגול , נזהה אוסף של נקודות צפופות, שמרחקן קבוע מנקודה הנמצאת
במרכזו של נקדן עגול.
נקדן עגול נוצר על ידי המשוואה x^2 + y^2 =1
נקדן עגול אינו קו עגול, והאפשרות היחידה להכניס נקדן לממלכת הקווים, היא לחבר בדמיון כל שתי נקודות סמוכות עם קו ישר.
כך נוצר קו ישרשר עגול, ואין בו שום סימן מקווים עגולים סגורים.
אין בו את הצורה האחידה ייחודית של קו עגול סגור, ואין בו את ההבחנה בקשר בין אורכו הממשי של קו עגול סגור, לצורה האחידה ייחודית שלו.
ולסיכום: הגישה המתמטית לקווים עגולים סגורים, איבדה את כל הסימנים המובהקים שלהם, ולכן המתמטיקה לא הצליחה לגלות את סוד הקווים העגולים סגורים.
המתמטיקה נשארה עם קו ישרשר עגול או קו ישרשר עקום, ואין לה גישה לקווים עגולים או לקווים עקומים.
ישנו קו ישרשר המבדיל בין גאונות לטיפשות…
סליחה,
יש נקודות נקודתיות המבדילות בין טיפשות לגאונ…. טוב לא משנה
קול קורא לאקדמיה של המדעים המדוייקים
http://img2.timg.co.il/forums/3/117720bb-ade0-427e-96f8-1d8fa47cc07b.pdf
אינפי וגיאומטריה אנליטית לא מתאימים לקווים, אלא לנקדנים (אוסף של נקודות)
אם אתם נהנים ללעוג , זכרו כי הלעג הוא המפלט האחרון של הבורות.
לא הצלחת להציג חישוב של אורך קשת על פי אורך המיתר שלה. (נסה שנית)
אני ממתין למוסד מדעי שיחזור על ניסוי ההיקפן, והמתנה כזו ממש נדרשת לרעיון חדשני פורץ דרך.
יאללה ניס, 2 בבוקר, לילה טוב.
נו באמת עצבר, לא נמאס לך לעשות צחוק מעצמך?
למה שהטכניון או מוסד כלשהו ייתייחס אליך בכלל אם אינך מתייחס למה שאומרים לך ואינך עורך את ניסוי ההיקפן בצורה יסודית, לא רשלנית כמו הניסוי שהראת לנו ביוטיוב?
יש לי אני מאמין את התשובה, וכפי שציינתי היא לקוחה מעולם הפסיכולוגיה.
אז ככה בינינו, למדת פעם חשבון אינפיניטסימלי? גאומטריה אנליטית? פיזיקה מעל לרמת תיכון?
כי אם לא – ונראה שאין לך ידע בסיסי בנושאים בהם אתה עוסק – אז מדוע אתה מתיימר לחנך אותנו ולהמציא את המעגל מחדש, פשוטו כמשמעו?
אנחנו פה פשוט נהנים להסתלבט עליך, ילד הכאפות האולטימטיבי, אבל גם לזה יש גבול. בהתחלה חשבתי שיש אולי איזה תוכן בקשקושים שלך, שהראית ניסויית שפאי משתנה, כמו שמשולשים בטבע אינם בני 180 מעלות. אך מהר מאוד התגלית כחמור גרם מלא נפיחות וחשיבות עצמית.
ובקשר לחישובים שלי, הבאתי לך מקודם את הלינק שבו תוכל גם אתה לחשב כל אורך של קשת וגם את השטח הכלוא בינה לבין המיתר בלחיצת כפתור. החישוב התאורטי גם הוא פשוט למדי. מכייוון שאורך המיתר והקוטר ידועים קל לחשב את הזווית המרכזית שבמשולש הנוצר עיי המיתר ושני הרדיוסים מהנקודות במעגל. מחלקים את הזווית ב360 ומכפילים בפאי כפול הקוטר.
ניסים הגיב:
20 ביולי 2020 בשעה 11:17
aetzbar
ובקשר לחישוב שלי – אני יודע לחשב את גודל השגיאה, ולכן אני יודע לחשב גם ערך מקסימלי וגם ערך מינימלי. הרי – בגלל זה אמרתי שהדיוק שחישבתי הוא 15 ספרות.
ניסים הגיב:
20 ביולי 2020 בשעה 11:15
aetzbar
בוא נניח שנחליף את הגלגל הגדול שלך בגלגל שיניים בעל שיניים מיקרוסקופיות. עכשיו – ההיקף הרבה יותר גדול, אבל הניסוי שלך ייתן אותו תוצאה.
אז מתברר שהניסוי שלך לא הוכיח כלום.
בהודעתך הראשונה חישבת את פאי מינימלי שערכו המשוער 3.1416
הדיוק בחישוב שלך מיותר ואין בו טעם
נסה עתה לחשב את פאי מקסימלי שערכו המשוער 3.164
בנוגע להודעתך השנייה – קל לדבר קשה לעשות
aetzbar
ובקשר לחישוב שלי – אני יודע לחשב את גודל השגיאה, ולכן אני יודע לחשב גם ערך מקסימלי וגם ערך מינימלי. הרי – בגלל זה אמרתי שהדיוק שחישבתי הוא 15 ספרות.
aetzbar
בוא נניח שנחליף את הגלגל הגדול שלך בגלגל שיניים בעל שיניים מיקרוסקופיות. עכשיו – ההיקף הרבה יותר גדול, אבל הניסוי שלך ייתן אותו תוצאה.
אז מתברר שהניסוי שלך לא הוכיח כלום.
לניסים
לא טענתי שטעית בחישוב, טענתי שחישבת את פאי מינימלי
הצעתי לך לנסות לחשב את פאי מקסימלי
להזכירך פאי משתנה בין 3.1416 ל 3.164
ובקשר לביקורת המילולית שלך על ניסוי ההיקפן – אין בה טעם.
אני מצפה לביקורת מעשית, של ניסוי חוזר על ידי מקצוענים במדידות מכניות מדויקות.
אם ניסוי מעשי יקבע שטעיתי, ברור שאקבל את פסיקתו, כי הניסוי הוא הפוסק האחרון במדע.
אשמח מאוד אם הטכניון יחליט לחזור על ניסוי ההיקפן,
aetzbar
הסברתי לך שאני יודע לחשב את השגיאה בחישוב שלי. המשמעות היא שהערך של פאי הוא הערך שחישבתי, פלוס מינוס השגיאה.
קשה לך עם המתמטיקה או עם העברית?
ובקשר לניסוי שלך – מצאתי לך טעות בניסוי. אתה באמת חושב שהטכניון לא ילעגו לניסוי המרושל שלך?
ניסים הגיב:
20 ביולי 2020 בשעה 10:31
aetzbar
מה אתה מבלבל את המח? חישבתי בדיוק 15 ספרות. החישוב “שלי” אינו תלוי ברדיוס.
אתה טוען שטעיתי בחישוב. בפעם האחרונה – איפה הטעות שלי?
שים לב למצב כרגע:
הודית שפישלת במדידות שלך (לא התייחסת לטמפרטורה).
הראיתי לך – מספרית!!! – שההשפעה של מעלה אחת יוצרת שגיאה יותר גדולה מהמדידה שלך.
ומצד שני – הראיתי לך חישוב שדיוקו עולה בכל צעד, ואמרתי לך שאשמח להסביר לך למה זה כך.
בנוסף, ישראל אמר לך שאפשר לחשב במדוייק אורך של קשת ע”י אינטגרציה.
אז – אתה מתכוון לענות לשאלות בצורה ישרה, או לא?
לניסים
לא טענתי שטעית בחישוב, טענתי שחישבת את פאי מינימלי
הצעתי לך לנסות לחשב את פאי מקסימלי
להזכירך פאי משתנה בין 3.1416 ל 3.164
ובקשר לביקורת המילולית שלך על ניסוי ההיקפן – אין בה טעם.
אני מצפה לביקורת מעשית, של ניסוי חוזר על ידי מקצוענים במדידות מכניות מדויקות.
אם ניסוי מעשי יקבע שטעיתי, ברור שאקבל את פסיקתו, כי הניסוי הוא הפוסק האחרון במדע.
וישראל, הוא הציג מספר , ולא הציג את החישוב שהפיק את המספר הזה.
אדם מאוד מאתגר..
או שמא נאמר – מאותגר?..
ישראל
דאנינג וקרוגר היו חוגגים… .
ניסים, עצבר לא פה בשביל לענות על שאלות. הוא פה בשביל לחנך אותנו ולהנחיל לנו את תורתו העמוקה, שאינה מצריכה כל הנמקה.
אז נא לא להפריע לגאון ולהציק לו בעובדות וחישובים.
8.01752 מ״מ.
aetzbar
מה אתה מבלבל את המח? חישבתי בדיוק 15 ספרות. החישוב “שלי” אינו תלוי ברדיוס.
אתה טוען שטעיתי בחישוב. בפעם האחרונה – איפה הטעות שלי?
שים לב למצב כרגע:
הודית שפישלת במדידות שלך (לא התייחסת לטמפרטורה).
הראיתי לך – מספרית!!! – שההשפעה של מעלה אחת יוצרת שגיאה יותר גדולה מהמדידה שלך.
ומצד שני – הראיתי לך חישוב שדיוקו עולה בכל צעד, ואמרתי לך שאשמח להסביר לך למה זה כך.
בנוסף, ישראל אמר לך שאפשר לחשב במדוייק אורך של קשת ע”י אינטגרציה.
אז – אתה מתכוון לענות לשאלות בצורה ישרה, או לא?
לישראל
נתון קו עגול סגור שקוטרו 70 מ”מ
בין שתי נקודות שעל הקו העגול הסגור, מופיע מיתר שאורכו 8 מ”מ
חשב את אורך הקשת העגולה בין שתי הנקודות.
ישראל
הוא יכול לרוץ לנשיאות ארה”ב…
ניס, מאז מתן וא.פ. לא היה לנו מקרה כזה, אה?
חישבת את פאי מינימלי, הרי פאי משתנה בתחום צר בין 3.1416 ל 3.164
נסה עתה לחשב את פאי מכסימלי.
בהצלחה
״אי אפשר לחשב את אורכה של קשת עגולה על פי אורך המיתר שלה״
מה אתה מתכוון, שיש לקשת מיתר אחד בלבד? כי אם לא, מה פירוש מילת הסמיכות ״שלה״?
לכל קשת שיש לה מיתר ״שלה״ גם יש קוטר ״שלה״.
הגד לי את אורך המיתר והקוטר ואומר לך את אורך הקשת.
aetzbar
בבקשה, תפסיק להיות יהיר. בסדר?
aetzbar
עשיתי חישוב. האם אתה טוען שטעיתי בחישוב?
לפני שאתה עונה – דע לך שאני יודע לחשב את גודל הטעות המירבית בחישוב שלי.
ובכן – האם אתה טוען שטעיתי בחישוב?
ובבקשה, שמור לעצמך את המנטרות שלך. כאן מדברים במספרים.
כבר עניתי לך, אי אפשר לחשב את אורכה של קשת עגולה על פי אורך המיתר שלה, ומשפט פיתגורס מתאים לחישובים של קטעי קו ישר, ואינו מתאים לקטעי קו עגולים.
aetzbar
אתה לא מתכוון לענות לי?
עצברינו, איש אורייתא.
אולי מספיק כבר עם החרטא?
ענה עכשיו על שנשאלת,
או התכבד ולך הבייתה.
הבחנה נכונה, יש קווים עגולים סגורים ללא סוף, ולכל קו עגול סגור יש אורך ממשי כמו , 0.5 מ”מ, 18 מטר, 343 ק”מ , 0.017 מ”מ, וכן הלאה ללא סוף.
אבל יש עוד הבחנה חשובה לגבי קווים עגולים סגורים, פרט לאורך ממשי.
לכל אורך ממשי של קו עגול סגור, יש צורה אחידה – ייחודית
לקו עגול סגור בעל אורך ממשי של 0.8 מ”מ יש צורה אחידה – אבל ייחודית
לקו עגול סגור בעל אורך ממשי של 18 ס”מ יש צורה אחידה – אבל ייחודית
מכאן אתה מגיע אל רעיון פאי המשתנה.
פאי הוא מספר המביע יחס.
מספר יחס בגיאומטריה מביע צורה.
את צורתו האחידה ייחודית של קו עגול סגור, מביע מספר יחס ייחודי (אם תרצה פאי ייחודי)
כל התיאור הזה לא פוסל את הכלל הבטוח.
למתמטיקה המקובלת אין יכולת לחשב את אורכה של קשת עגולה, על פי אורך המיתר שלה.
״קבע שתי נקודות על קו עגול סגור״.
איזה קו עגול סגור? יכולים להיות אינסוף קווים עגולים סגורים וכל אחד מתאים למעגל אחר עם קוטר שונה, לא?
אנו
נקודה היא חסרת מימדים, והשאלה היא פילוסופית בעיקרה.
ישראל לא מבין בפילוסופיה. ישראל רק פיון קטן במשחק החיים הגדול. משאיר תגליות חובקות יקום לארכימדס ניוטון איינשטיין ועצבר רגע המהפך וסודות היקום.
רק חבל שאין למחנך הדגול מושג בגיאומטריה בסיסית..
קבע שתי נקודות על קו עגול סגור.
קביעה זו יצרה שני אורכים.
אורך של קשת עגולה.
אורך של מיתר ישר. השייך לקשת.
מהו מספר היחס בין אורכים אלו.
אפשר להחליט שהמספר 1 ייצג את אורך המיתר, והמטרה היא למצוא את המספר המייצג את אורך הקשת.
אין ספק שהמספר המייצג את אורך הקשת הוא גדול מ 1 , אבל המתמטיקה המקובלת לא מסוגלת למצוא את המספר הזה.
גם הפיזיקה המקובלת לא גילתה את הזמן הפסיבי.
זמן פסיבי הוא מושג חדש לחלוטין, הממלא את המרחב האינסופי.
גם האנרגיה ממלאה את המרחב האינסופי.
זמן פסיבי הוא נח מוחלט וקר מוחלט.
זמן פסיבי הוא התווך שבו נעים “גלי זמן פסיבי” המעבירים את אור השמש.
מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה, נוצר החומר.
החומר הוא בגדר של צורה פיזיקלית, ואינו מושג כמותי.
קפיץ נמתח על ידי גוף ממשי המחובר לקצה הקפיץ, מודד את האנרגיה הפסיבית של הגוף הממשי, ואינו מודד את כמות החומר של הגוף הממשי .( פשוט , המושג הניוטוני כמות של חומר- לא קיים)
http://img2.timg.co.il/forums/2/1a427eca-c545-4992-b230-398cab183137.pdf
ישראל
אכן
ו’כושלאמאשלו’.
אבל,
היתי רוצה להתמקד בדבר מסוים:
עצבריינו טוען טענה לגיטימית:
מהו “קו”?
מתי אורך של נקודה הופך לקו? או משהו כזה.
מלומדים טוענים ש:
הפרוטון זה הנקודה המינימלית.
השאלה היא:
מהו החלקיק הקובע את המרחק המינימלי להגדרת המרחב ומה קובע את הזמן המינימלי שבו אותו החלקיק עובר את אותו המרחק.
לפי מה שידוע כיום, החלקיק הקטן ביותר הוא המגדיר את המרחב והזמן עצמו.
הבעיה שאין חלקיק כזה.
בשבילך, סודות יקום.
https://handymath.com/cgi-bin/arc18.cgi?submit=Entry
aetzbar
שאלתי אותך שאלה – תענה בבקשה.
אתה חייב ללמוד איך להשתתף בדו-שיח.
תן לי אורך מיתר וקוטר ואחשב לך בדיוק את אורך הקשת של אותו מיתר.
זמן פסיבי עלק..
אנו
אחשוורוש מלך על שבע עשרים ומאה מדינות מהודו ועד כוש.
ידוע שהודו הייתה של האבא שלו.
וכוש?
אין כל אפשרות לחשב את אורכה של קשת, על פי אורך המיתר שלה
לשם מה ללמוד חשבון לא מבוסס, המשתמש במושגים הספרותיים של אפס ואינסוף.
אם החשבון של ניוטון ולייבניץ היה נכון, החשבון הזה היה מגלה את רעיון פאי המשתנה.
חשבון זה משתמש בנקדן, במקום בקו
הנקדן הוא אוסף של נקודות , שמרחוק הוא נראה כמו קו, אבל באמת זה אוסף של נקודות.
לנקדן יש נוסחה מתמטית התקפה במערכת הצירים הקרטזית.
לקו אין נוסחה מתמטית, ומעולם לא הייתה.
למתמטיקה אין נוסחה המתארת קו
הנוסחה Y=X^2 מתארת אוסף של נקודות , ואם נחבר את הנקודות בקטעי קו ישר, נקבל קו ישרשר.
המתמטיקה מעולם לא דנה בקווים עגולים או בקווים עקומים, אלה היא דנה בקווים ישרשרים.
לכן, המתמטיקה לא הצליחה לגלות את סודם של הקווים העגולים, ואת רעיון פאי המשתנה.
ומה עם סודות היקום ?
ניוטון הציע שני מושגים יסודיים של כוח וחומר, ותנועה טבעית של כוכבים בקו ישר. תנועה טבעית זו לא מופיעה במציאות, כיוון שהכוח הניוטוני מכופף מסלולי תנועה ישרים, למסלולים אליפטיים.
איינשטיין הציע שני מושגים יסודיים של אנרגיה וחומר, ומרחב גיאומטרי עקום.
ואני מציע שני מושגים יסודיים, של אנרגיה וזמן פסיבי, וכוכבים שתנועתם הטבעית היא במסלולים בורגיים מרחביים.
זמן פסיבי הוא מושג חדש לחלוטין כמו שפאי המשתנה הוא מושג חדש לחלוטין.
זמן פסיבי הוא הזמן האמיתי הממלא את המרחב האינסופי, והוא נח מוחלט.
זמן פסיבי הוא התווך, שנעים בו גלי זמן פסיבי במהירות C
הזמן האקטיבי המוכר לכולנו לא קיים במציאות הפיזיקלית, והוא קיים רק בתודעה של האדם.
עולם המדע קרוב מאוד לרגע מהפך , מתמטי , גיאומטרי, ופיזיקלי.
א.עצבר
עדיין לא הבנתי מה הבעיה בחישוב אורך קשת.
אורך המיתר לבד אינו מספיק מכייוון שהוא מתאים לאינסוף קשתות שונות באינסוף מעגלים שונים. אך אם ידוע לנו נתון נוסף – אורך קוטר המעגל שהקשת היא חלק ממנו – אז מה הבעיה למצוא את אורך הקשת?
אינטגרל קווי היא רק דרך אחת.
aetzbar
חישבתי בדיוק של 15 ספרות.
מה הדיוק של המדידה שלך?
אנונימי
Nice try
לניסים
לא הצלחת לחשב את אורכה של קשת עגולה, על פי אורך המיתר שלה.
נסה שנית
עצה: אל תשתמש במשפט פיתגורס, משפט זה מתאים רק לאורכי קו ישר, ואינו מתאים לאורך של קשת עגולה.
לא רציתי לענות… אבל,
ניסים;
“ארץ כוש”, זאת אמירה גזענית?
לדעתך?
ישראל
אני מקווה..
לא הבנת ניסים.
הוא התכוון לכוש של האמא של המעגל.
או המשולש.
לא, אנו? 🙂
אנונימי
את הגזענות שלך שמור לעצמך.
עצבר
בנוסף לשאלתו של ניסים על משפט פיתגורס.
היעלה על הדעת שמנתץ האמיתות הגאומטריות הנלמדות כבר 2,500 שנים והוגה פאי המשתנה שאוטוטו נכנס לכל ספרי הלימוד – פשוט לא למד אף פעם קלקולוס?
היתכן שממציא הפיזיקה העצברית שתתפוס את מקומן של תאוריות ניוטון איינשטיין ובוהר – אינו יודע לחשב נגזרות ואינטגרלים?
?
??
??!??
מה לעשות ישראל? העולם שלנו מורכב עד מאוד… אנחנו עברנו את הפיזיקה של המאה ה18…
היום צריכים להתחשב בקווארקים לא פחות מאשר בכושים.
אנו, אל תוסיף שמן למדורה.
זה מספיק חמור שאנו עוסקים רק בעיגולים קשתות משולשים ושוקיים.
אם תוסיף עכשיו גם חיכוך, אז נאבד את הריכוז לגמרי.
ואנו – אנה אנו באים, אנו?
ישראל
הנה התוצאה שקיבלתי: 3.141592653589790
כל מה שהשתמשתי בו זה משפט פיתגורס. ואת משפט פיתגורס קל להוכיח….
מודה אני, ככלי מלא כלימה, שלא הצלחתי להבין היכן כאן הבעיה.
הבא לי דף ועליו קשת, מיתר, סרגל, מד זווית, ואחשוב את אורכה של הקשת.
האם פספסתי משהו?
עניין החיכוך אכן חשוב.
החום העולה מן החיכוך של שני גלגלים יוצר דיפורמציה של החומר.
השאלה היא עד כמה?
ניתן להתגבר על החום הנוצר כתוצאה מחיכוך על ידי כך שמאטים את מהירות הסיבובים…
ועדיין מדידות ברזולוציות כאלו מחייבות גם התחשבנות בתוצר של עליית טמפ’ של החומרים בזמן עבודה.
aetzbar
לא נעים לי לשאול, אבל …. אתה מכיר את משפט פיתגורס?
aetzbar
אחרי שתצפה – אשמח להסביר מה שלא ברור. אני מבין שלא למדת מתמטיקה בסיסית, ואשמח להסביר לך מה שלא מובן.
כבר שאלתי אותך אם אתה מבין בגבולות, וכהרגלך, לא ענית.
aetzbar
תצפה בבקשה בוידיאו הבא (שכבר סיפקתי קישור)
https://www.youtube.com/watch?v=_rJdkhlWZVQ
אשמח לשמוע איך אתה מחשב את אורכה של קשת, על פי אורך המיתר שלה
בהצלחה
aetzbar
לא שיניתי את הנתונים. אם הייתה מסיים כיתה י – היית מכיר את המושג של “בניית עזר”.
aeztbar
שאלתי אותך – למה? אתה מתכוון לענות או לא?
האמת היא – שנינו יודעים את התשובה, והיא לא לכבודך!
ביקשתי לא לשנות את הנתונים, זה הכל
אתה רוצה לשנות…בבקשה
aetzbar
ניסיתי להראות לך דרך פשוטה לעשות את זה. סירבת לשמוע. מותר לשאול למה?
זה כלל בטוח – אי אפשר לחשב את אורכה של קשת עגולה, על פי אורך המיתר שלה.
לכן, אי אפשר לחשב את אורכו של קו עגול סגור על פי אורך הקוטר שלו.
לכן, התחום של קווים עגולים סגורים, לא שייך למתמטיקה.
התחום הזה שייך לפיזיקה ולמדידות, ואינו שייך למתמטיקה ולחישובים.
וכאן נפתח השער לניסוי ההיקפן.
החשבון של ניוטון ולייבניץ, לא יצליח לעקוף את הכלל הבטוח,
http://img2.timg.co.il/forums/2/78fa1e1b-84bb-4f65-b2db-4418d08c5831.pdf
א.עצבר
aetzbar
במצב הזה לא ניתן למדוד את אורך הקשת. אז??
הנתונים הם אלה:
נתון קו עגול סגור, ועליו שתי נקודות.
בין שתי הנקודות מופיע אורך לא ידוע של קשת עגולה, ואורך לא ידוע של קו ישר.
את המרחק בין הנקודות לא קבעתי, ומרחק זה נתון לבחירתך.
אם הוספת אנך, שינית את הנתונים.
aeztbar
לא שיניתי את הנתונים. העליתי אנך. קשה לך עם עברית?
ביקשתי לא לשנות את הנתונים
aetzbar
האם מותר לי להעלות אנך מאמצע המיתר לקשת?
לניסים
נתון קו עגול סגור, ועליו שתי נקודות.
בין שתי הנקודות מופיעה קשת עגולה שאורכה לא ידוע,
בין שתי הנקודות מופיע קו ישר ( מיתר) שאורכו לא ידוע.
אלה הם הנתונים ואל תשנה אותם.
האם תוכל להציג חישוב לאורך הקשת, על פי אורך המיתר שלה ?
בהצלחה
״לא נערך ביום חמסין לוהט, וגם לא ביום חורפי
וקפוא״
בקיצור אין לך מושג באיזה תנאים נערך ה״ניסוי״ או מה סכום השגיאות שלו.
וזאת הסיבה *ישראל שפירא* שזה לא שווה כלום.
מכייוון שלא כתבתי מילה על תנאי הניסוי, אין לי אלא להניח שהכותב הרגיש בחוזקה שכן כתבתי..
aetzbar
כתבת “יש כלל האומר : אי אפשר לחשב את אורכה של קשת עגולה, על פי אורך המיתר הישר שלה.”
לא – הכלל הזה הוא שגוי. ככל שתקטין את המיתר, השגיאה היחסית תרד, ובגבול היא תהיה אפס.
אם תרצה – אוכיח לך את מה שאמרתי.
aeztbar
כתבת “אם תמדוד בירושלים תאוצת כובד של 11 מטר לשנייה בריבוע זה יהיה מהפיכה אם השגיאה תהייה פלוס מינוס 1 מטר לשנייה בריבוע”
זו הטעות שלך – השגיאה בניסוי שלך גדולה מהסטייה שהראת.
ישראל
דוגמה טובה!
לישראל
איחולי הצלחה
א.עצבר
פספסת את רעיון השקף.
להבנתי, על פי הגאומטריה העצברית היחס בין היקף מעגל להיקף ריבוע שחוסם אותו הולך וגדל ככל שגדר הקוטר.
אך כאן מדובר בשקף – אין אפשרות לשנות את היחס, כפי שלא תוכל לשנות את היחס בתמונה של מיקי מאוס המוקרנת ממקרן וגדלה ככל שמתרחקים מהמקרן.
אתה ממשיך לבקש שמוסד אקדמי מוכר ישקיע כסף רב בניסוי ההיקפן, אך אינך מוכן להשקיע זמן מועט בציוד שכבר קיים ברשותך ובניסוי שכבר ערכת וכל מה שנדרש ממך הוא לחזור עליו כמה פעמים. למה שמישהו ייקח ברצינות מה שאתה אומר אם אינך מראה רצינות בעצמך?
אני משקיע אלפי שעות ומאות אלפי דולרים בניסויים שנועדו לתת תוצאה כמותית לרעיון שלי מכייוון שברור לי ששום תוצאה איכותית בלבד לא תשכנע אף אחד. ראה:
https://m.youtube.com/watch?v=3l8u1qm_0Og&persist_app=1&app=m
אך אין בי כל יומרה להכריז על מתמטיקה או פיזיקה חדשה לפני שאשיג תוצאות חד משמעיות, וגם אז אהיה בספק רב אם אני אכן צודק ברעיון.
אך אדם שמכריז על עצמו בראש חוצות שהוא מגלה גאומטריה חדשה על סמך אבחנה מוזרה שלפי הגדרתו שלו הוא פשוט ״מרגיש״ שהיא נכונה, וניסוי שנוי במחלוקת שאינו מראה הרבה, ואינו מוכן להתמודד עם שום ביקורת שאינה עולה בקנה אחד עם אמונתו, אינו איש מדע אלא פשוט פתטי.
אבי משום מה יש תגובות שמאושרות באיחור גדול מאחרות
ולעניין הצילומים של קו עגול סגור.
נניח וצילמת קו עגול סגור, שקוטרו 5 ס”מ
ונניח שהקרנת את הצילום על מסך וקיבלת קו עגול סגור שקוטרו 50 ס”מ
מה נשתנה ? הצורה האחידה ייחודית של קו עגול סגור, היא מה שהשתנתה
לקו עגול סגור השייך לקוטר של 5 ס”מ, יש צורה אחידה אבל ייחודית
לקו עגול סגור השייך לקוטר של 50 ס”מ ,יש צורה אחידה אבל ייחודית.
הביטוי המתמטי לצורה גיאומטרית, הוא מספר יחס.
לכן, לקו עגול סגור השייך לקוטר של 5 ס”מ , יהיה מספר יחס ייחודי
ולקו עגול סגור השייך לקוטר של 50 ס”מ, יהיה מספר יחס ייחודי.
מכאן נובע רעיון פאי המשתנה,
כדי להבהיר את עמדתי , סמן שתי נקודות על קו עגול סגור, וכבר קיבלת קשת עגולה.
גם קיבלת את המרחק הישר בין שתי הנקודות, המייצג את אורך המיתר של הקשת.
אין לנו שום ידיעה על אורך הקשת
אין לנו שום ידיעה על אורך המיתר שלה.
כל מה שידוע – ידוע מאז ומעולם – אורך הקשת (גדול) מאורך המיתר שלה.
עם נתונים אלו אין מה לעשות.
ישראל
יש כלל האומר : אי אפשר לחשב את אורכה של קשת עגולה, על פי אורך המיתר הישר שלה.
האם מקובל עליך ?
ניסים
קח ריבוע בגודל מסויים (נאמר צלע 5 ס״מ) שחוסם עיגול וצייר אותו על שקף כולל הקוטר. נסמן את הקוטר בd. צלע הריבוע, a, במקרה שלנו שווה גם הוא ל5 ס״מ, אך זה לא עקרוני. קיים יחס מסויים בין היקף העיגול לקוטר העיגול, נסמן אותו בt.
הקרן את השקף והצב מסך במרחק מסויים, כך שהקוטר על המסך בגלל הפרספקטיבה יהיה כפול בדיוק (10 ס״מ במקרה שלנו, אך אפשר להרחיק את המסך ככל שרוצים עד שהקוטר יהיה שווה גם ל10 מטר או 10 ק״מ.
צלע הריבוע על המסך גדלה בהתאמה ושווה לקוטר העיגול. העיגול הגדול עדיין חסום עיי הריבוע הגדול. נסמן את העיגול הגדול בm.
על פי טענתו של עצבר, היחס ׳t בין היקף העיגול הגדול שעל המסך לבין הקוטר של העיגול הגדול קטן מt, היחס בין היקף העיגול הקטן לקוטרו.
אז ניקח עיגול שהיחס בין היקפו לקוטר החדש (10 ס״מ, 10 ק״מ, מה שלא יהיה) שווה בדיוק לt. על פי טענת עצבר, היקף עיגול זה גדול מהעיגול שחסום עיי הריבוע הגדול. נסמן עיגול זה ב׳m, והוא גדול מm.
קיימות שתי אפשרויות:
1. מכייוון שהעיגול ׳m גדול מm וm חסום עיי הריבוע הגדול, אז ׳m יחרוג מהריבוע הגדול.
2. ׳m אינו עיגול מושלם, אך כאן מופיע השאלה היכן בדיוק יחסית לm מופיע העיוות. מטעמי סימטריה, היא חייבת להיות זהה בכל כיוון ולכן גם אז ׳m יחרוג מהריבוע הגדול.
אך ׳m אינו יכול לחרוג מהריבוע הגדול – הריבוע הגדול הוא רק דמות השקף של הריבוע הקטן וגם העיגול הגדול הוא רק דמות השקף של העיגול הקטן, ואיזה להטוט טכני יוכל לגרום לו פתאום לחרוג מדמות המעגל החסום עיי ריבוע המוקרנת על מסך? ובאיזה יחס?
לכן m שווה ל׳m, וt שווה ל׳t, ושניהם שווים לפאי.
איני מפנה שאלה זו לעצבר כי אני כבר יודע את התשובה: ״מבחינתי קיימת אפשרות אחת – שמוסד מדעי מוכר יחזור על ניסוי ההיקפן.
אין טעם יותר להכביר מלים, ואין בהם תועלת.
היה מעניין לדבר אתך״.
נשאלת כמובן השאלה מדוע עצבר בכלל מעלה את השגותיו פה באתר אם אינו מוכן להתעמת עם אף שאלה ששואלים אותו, אך זה כפי שכבר ציינתי, שייך לתחום הפסיכולוגיה.
״לא נערך ביום חמסין לוהט, וגם לא ביום חורפי
וקפוא״
בקיצור אין לך מושג באיזה תנאים נערך ה״ניסוי״ או מה סכום השגיאות שלו.
וזאת הסיבה *ישראל שפירא* שזה לא שווה כלום.
גם ניסוי בדיוק נמוך יכול להראות תוצאות.
אם תמדוד בירושלים תאוצת כובד של 11 מטר לשנייה בריבוע זה יהיה מהפיכה אם השגיאה תהייה פלוס מינוס 1 מטר לשנייה בריבוע
ילמדו בכל האוניברסיטאות. ברור. מכון בינלאומי. בחלל. עוד רגע זה מגיע.
כל עוד ה״ניסוי״ לא עומד אפילו בסטנדרט של בגרות במעבדה בבגרות בפיזיקה אף אחד לא יחזור עליו כי זה לא ניסוי.
שוב אני חוזר: לא הוצגו התנאים שבהם נערך הניסוי, חסר כימות השגיאות באופן בסיסי. חסרה ההבנה הבסיסית של מה זה ניסוי. או מה זה פיזיקה. או מתמטיקה
גם במחסן אפשר לעשות ניסוי שיעמוד בקריטריונים בסיסיים של ניסוי. מה שאצבר עשה זה ממש ממש לא
aetzbar
אולי תדבר עם מתן גורודיש?
מה יועילו המלים , זה זמן המעשים.
דרוש מוסד מדעי מוכר ומכובד, שיחזור על ניסוי ההיקפן.
אחרי ניסוי כזה ילמדו בכל האוניברסיטות בעולם גיאומטריה חדשה.
זוהי הגיאומטריה של קווים עגולים סגורים, שבה מתקיים רעיון פאי המשתנה.
א.עצבר
aetzbar
באיזו טמפרטורה מדדת את הקוטר בדיוק שציינת?
ובאיזו טמפרטורה ביצעת את הניסוי?
ניסים הגיב:
19 ביולי 2020 בשעה 08:25
aetzbar
אתה כותב “לכן, אני מתייחס לגלגל הפלדה כבעל קוטר של 120 מ”מ” – כלומר, אתה מודה שאינך יודע מה באמת קוטר הגלגל.
אתה אפילו לא מזכיר את נושא הטמפרטורה – קוטר הגלגל שלך גדל ב-0.0015 מ”מ על כל התחממות של מעלה!!
ומה עם ההחלקה בין חלקי המתכת – הרי תמיד יש החלקה כזו (יכול להיות שאתה לא יודע את זה?)
לניסים
הערתך לגבי הקוטר נכונה.
הקוטר המדויק של הגלגל אינו ידוע לי, אבל ידוע שמסבים כאלה מיוצרים בדרגת דיוק גבוהה מאוד,
ואפשר להניח פלוס 0.0004 מ”מ או מינוס 0.0004 מ”מ
אם תערוך חישובים, הנחות אלו לא ישנו את התוצאה המהפכנית של ניסוי ההיקפן.
גם ההערה שלך לגבי הטמפרטורה נכונה, אך הניסוי לא נערך ביום חמסין לוהט, וגם לא ביום חורפי
וקפוא.
ההערה שלך לגבי החלקה – לא הייתה צריכה להופיע.
אין החלקה בניסוי ההיקפן, כיוון שאחרי 60 סיבובים של ציר הפלדה, גלגל הפלדה מסתובב “קצת יותר מסיבוב שלם”
אם הייתה החלקה, גלגל הפלדה היה מסתובב ” קצת פחות מסיבוב שלם” ותופעה כזו לא מופיעה בניסוי ההיקפן.
ולסיכום, אין טעם לנהל דיונים מילוליים, והם לא יקדמו את הנושא.
לא סתם אני מבקש ממוסד מדעי מוכר בעל תקציב גדול שיחזור על הניסוי.
מוסד מדעי זה ידאג למדידה מדויקת של קוטר המסב במעבדת כיול בילאומית, שתציג נתונים כולל טמפרטורה. מוסד מדעי זה יערוך את הניסוי בחלל עם טמפרטורה מבוקרת.
מוסד מדעי יערוך את ניסוי ההיקפן, בהשגחת מהנדסי מכונות, פיזיקאים ומתמטיקאים.
דרוש תקציב גדול מאוד לעריכת ניסוי היקפן מדויק מאוד מאוד, ואני בטוח שהוא יאשר את תוצאת ניסוי ההיקפן שלי.
א.עצבר
aetzbar
אתה כותב “לכן, אני מתייחס לגלגל הפלדה כבעל קוטר של 120 מ”מ” – כלומר, אתה מודה שאינך יודע מה באמת קוטר הגלגל.
אתה אפילו לא מזכיר את נושא הטמפרטורה – קוטר הגלגל שלך גדל ב-0.0015 מ”מ על כל התחממות של מעלה!!
ומה עם ההחלקה בין חלקי המתכת – הרי תמיד יש החלקה כזו (יכול להיות שאתה לא יודע את זה?)
לניסים וישראל
יש שני חלקים בניסוי ההיקפן, שרמת הדיוק שלהם חייבת להיות ידועה, והם ציר הפלדה וגלגל הפלדה.
גלגל הפלדה הוא מסב כדורי שקוטרו 120 מ”מ, ודרגת הדיוק של מסבים היא הגבוהה ביותר בתעשייה המכנית.
ביקשתי בזמנו מהמעבדה הלאומית לפיזיקה למדוד את קוטר המסב, ולא נעניתי.
לכן, אני מתייחס לגלגל הפלדה כבעל קוטר של 120 מ”מ.
לגבי ציר הפלדה , המידע מדויק יותר.
הזמנתי ציר פלדה שקוטרו 2 מ”מ בדרגת דיוק Class X בכיוון פלוס.
(אורך הציר 50 מ”מ)
הזמנה כזו של Class X , אמורה לספק ציר פלדה שקוטרו האמיתי נמצא בין 2 מ”מ
ל 2.0005 מ”מ.
ציר הפלדה מגיע עם מסמך ממעבדת כיול, והנתונים העיקריים במסמך הם אלה.
קוטר במרכז הציר 2.000310 מ”מ
קוטר בקצה הציר 2.000440 מ”מ
קוטר בקצה האחר 2.000250 מ”מ
המסמך הוא מתאריך 8/6/2013 , וצילום שלו יוצג בפני מוסד מדעי מוכר, שיסכים לחזור על ניסוי ההיקפן.
ניסוי ההיקפן.
נניח עתה שקצה ציר הפלדה שקוטרו 2.00044 מ”מ, מסובב את גלגל הפלדה שקוטרו 120 מ”מ.
ועוד נניח כי האמונה המתמטית בפאי קבוע לכל המעגלים היא נכונה, וערכו של פאי קבוע זה הוא 3.1415927
לכן , ערך פאי זה יתאים לקוטר של 120 מ”מ, וגם לקוטר של 2.00044 מ”מ.
עתה קל לחשב את היקף גלגל הפלדה, ואת היקף ציר הפלדה.
היקף גלגל הפלדה = כ 376.99 מ”מ , והיקף ציר הפלדה = כ 6.28456 מ”מ
עם נתונים אלו, ניתן לדעת מה אמור להתרחש בניסוי בו נסובב את ציר הפלדה 60 סיבובים , ואלה יסובבו את גלגל הפלדה.
התוצאה הצפויה:
ההיקף המצטבר של 60 סיבובים של ציר הפלדה = 377.074 מ”מ , ולכן אחרי
60 סיבובים של ציר הפלדה – נקודה מסומנת על היקף גלגל הפלדה – תסתובב סיבוב שלם – פלוס מרחק של 0.0829 מ”מ (376.99 מ”מ + 0.0829 מ”מ = 377.073 )
אבל הניסוי מראה שהתוצאה הצפויה לא הופיעה.
הניסוי קובע ללא צל של ספק :
הנקודה האמורה השלימה סיבוב שלם ,פלוס מרחק “קצת יותר גדול מ 0.0829 מ”מ”
להבחנה של “קצת יותר גדול מ 0.0829 מ”מ ” יש משמעות של גיאומטריה חדשה.
א.עצבר
ישראל
הוא מתפלא שההוכחה לא שיכנעה אותך…..
ראית גם את ההוכחה המתמטית? הוא צודק לגמרי. עיגולים קטנים באמת יותר מכופפים גדולים.
נכון, גם המיתרים קטנים בדיוק באותה המידה, אבל אין להכביר מילים ואין בהן תועלת. רק מוסד אקדמי כמו הטכניון מכון איינשטיין או mit יוכלו לאשר או להפריך את הטענה והשאלה היא רק בחלקו של מי תיפול הזכות והכבוד לבדוק את ניסוי ההיקפן ראשון. ההוגה אינו מתעסק בזוטות כגון חזרה על הניסוי עם יותר סיבובים, לא הכמות חשובה אלא האיכות!
אך מה לעשות שרק ניסוי כמותי יוכל לאשר את רעיון פאי המשתנה? אם יש משהו בסיפור, ניתן הרי בתאוריה לדעת את היקפו של מעגל רק עיי מדידת סטיית המחט והשוואת הסטייה לטבלה, וזאת ללא ידיעה מראש של היקף המעגל הנמדד. זה יהיה סלאם דאנק שאיתו אי אפשר להתווכח. אבל לא נראה לי שניסוי פשוט כזה יתבצע אי פעם.
ישראל מתעניין בטכנולוגיה, לא בפסיכולוגיה.
ישראל
אני דווקא הותפעתי מכמה המחט הייתה קרובה ל-0 אחרי הסיבובים. הבחור עשה מכניקה לא רעה.
ניסים
בהצלחה
?
aetzbar
אני מבקש לראות את אישור הכיול של אותו מכון שמדד את הגלגלים שלך. זו תהיה הדרישה הראשונה של הטכניון או מכון וייצמן
בהצלחה.
לישראל
מבחינתי קיימת אפשרות אחת – שמוסד מדעי מוכר יחזור על ניסוי ההיקפן.
אין טעם יותר להכביר מלים, ואין בהם תועלת.
היה מעניין לדבר אתך.
תודה
א.עצבר
לישראל
מבחינתי קיימת אפשרות אחח , והיא המתנה למוסד מדעי שיחזור על ניסוי ההיקפן.
אין טעם יותר להכביר מלים, ואין בהם תועלת.
היה מעניין לדבר איתך
תודה
א.עצבר
ולטענתך:
״מי שטוען לתגלית מדעית, חייב לספק את האפשרות להפריך אותה.
הנה אני מספק אפשרות כזו, אבל אין מתנדב שיחזור על הניסוי״.
האם תוכל להשאיל את הציוד שלך למתנדב שיחזור עליו אבל עם מספר סיבובים גבוה יותר פי 10 או 100?
אתה מתעלם ממה שאני אומר. הנה עוד הפעם:
צלם עיגול (נאמר קוטר 20 ס״מ) והגדל את הצילום פי 2 בדיוק.
אם לטענתך היחס בין הקוטר להיקף ישתנה, אז ההגדלה אינה ביחס של 2:1 בדיוק, וזאת בניגוד לטענה שהיא אכן כזו.
אותו רעיון יעבוד גם עם מיתרים קטנים יותר.
לישראל,
אני מתפלא שלא השתכנעת מההוכחה הגיאומטרית הזו
http://img2.timg.co.il/forums/3/3d60e524-468b-4b1f-bd0b-310bc08a3567.pdf
הרי ברור שאי אפשר לחשב אורך של קשת, על פי אורך המיתר שלה.
אבל זה בסדר – ההוכחה הגיאומטרית משכנעת אותי , ואותך לא משכנעת
גם לא השתכנעת מהניסוי שערכתי , וגם זה בסדר.
אני בטוח בתוצאת הניסוי , וכל המעוניין יכול לחזור עליו.
מי שטוען לתגלית מדעית, חייב לספק את האפשרות להפריך אותה.
הנה אני מספק אפשרות כזו, אבל אין מתנדב שיחזור על הניסוי.
אם מוסד מדעי יחזור על הניסוי ויקבל את התוצאה “יחס הקטרים = ליחס ההיקפים” בהחלט אודה בטעות שלי., ואצהיר כי טעיתי, טעיתי, טעיתי….
אבל הסיכויים לתוצאה של שוויון הם אפסיים, כיוון שמדידה לא מסוגלת לקבוע שוויון.
אני חוזר : מדידה לא מסוגלת לקבוע שוויון.
מדידה מסוגלת לקבוע “אי שוויון” בתנאי שאי שוויון זה נמצא מעבר לתחום השגיאה.
ואכן, ניסוי ההיקפן קבע “אי שוויון” יחס הקטרים (גדול) מיחס ההיקפים.
אם הנושא ממשיך לעניין אותך, אני מציע שתמליץ למכון ויצמן או לטכניון , שיבדקו אותו.
אפשר גם לשתף את מכון איינשטיין למתמטיקה,אך זה אתגר לא פשוט.
הרי המתמטיקה קבעה את המשוואה ..יחס הקטרים (שווה) ליחס ההיקפים.
יש גם גופים מדעיים רבים בעולם, שיקפצו על המציאה, הרי בסופו של דבר, בכל אוניברסיטה בעולם
ילמדו על ניסוי ההיקפן, שהביא לעולם גיאומטריה חדשה, הכוללת רעיון של פאי משתנה,.
א.עצבר
כיול של גלגלים ? תן פירוט של נתונים טכניים שאתה רוצה לדעת.
arc of this a >> a (because the arc line is more bent)
אכן, אבל a קצרה יותר בהתאם.
תוכל לראות זאת אני מאמין אם תחשוב על עיגולים גדולים יותר, וקח a=d, המיתר הוא בעצם הקוטר.
עכשיו צלם עיגול כזה (נאמר קוטר 20 ס״מ) והגדל את הצילום פי 2 בדיוק.
אם לטענתך היחס בין הקוטר להיקף ישתנה, אז ההגדלה אינה ביחס של 2:1 בדיוק, וזאת בניגוד לטענה שהיא אכן כזו.
אותו רעיון יעבוד גם עם מיתרים קטנים יותר.
אני גם מאמין שניסוי ההיקפן המשופר שהצעתי יראה את זה מיד. תמוה בעיני שאינך עורך ניסוי פשוט שכזה שאתה יכול לבצע עכשיו עם ציוד שקיים ברשותך, ועדיין מבקש מהאקדמיה לבצע את אותו הניסוי.
aetzbar
“החישובים האלה אינם תקפים על קו עקום, אלא על קו ישרשר הנראה מרחוק כאילו הוא קו עקום.
את המסקנות תוכל להסיק .”
החישובים האלה תקפים אך ורק לקו עקום!!! הם בפירוש שגויים לקו הבנוי ממקטעים.
שאלתי אותך לגבי הכיול של הגלגלים שלך. אפשר בבקשה לקבל תשובה?
עצבר
…ואולי הקו שלך הוא בכלל מיתר?
יכול להיות ש ‘היחס בין מספרי פאי’, בכלל, מבטא את הטעויות היחסיות שיש בחישובים שלך?
ועוד דבר:
בחברות אני אומר לך, המכשיר שלך, מזכיר את הflux capacitor.
ניסים הגיב:
17 ביולי 2020 בשעה 02:08
aetzbar
אז אתה פוסל את מושג הניגזרת והאינטגרל??
החישובים האלה אינם תקפים על קו עקום, אלא על קו ישרשר הנראה מרחוק כאילו הוא קו עקום.
את המסקנות תוכל להסיק .
אם החישובים האלה היו מדויקים, הם היו מבחינים ברעיון פאי המשתנה.
א.עצבר
aetzbar
אז אתה פוסל את מושג הניגזרת והאינטגרל??
aetzbar
אני צודק בזה שאתה לא מכיר את המושג של “גבול” במתמטיקה?
מי שהמציא את מושג הגבול, המציא את הקו הישרשר הבנוי מקטעים זעירים של קו ישר.
מבט מרחוק על קו ישרשר, יזהה בטעות קו עגול, אבל באמת זה קו ישרשר.
קו ישרשר לעולם לא יהיה קו עגול , ולכן החישוב בעזרת מושג הגבול, לא הצליח לגלות את רעיון פאי המשתנה.
החשבון של ניוטון ולייבניץ, לא הצליח לגלות את סוד המעגלים.
ההיקפן גילה את סודם, ובישר לעולם על קיומה של גיאומטריה חדשה.
א.עצבר
לישראל
התיאוריה בת 2500 השנים ניתנת להפרכה גם בלי ניסוי מעשי.
http://img2.timg.co.il/forums/3/3d60e524-468b-4b1f-bd0b-310bc08a3567.pdf
aetzbar
אני צודק בזה שאתה לא מכיר את המושג של “גבול” במתמטיקה?
כל הניסוי מתחילתו עד סופו ארך פחות מ4 דקות.
אני מניח שבפחות מ10 שעות תוכל להשיג תוצאה חד משמעית. בפועל, גם שעה אחת תהיה משכנעת.
שעה אחת של עבודה לא קשה במיוחד כדי להפריך תאוריה בת 2500 שנים? שווה את המאמץ.
תוכל גם לשכור את שירותי סטודנטים מובטלים. יש הרבה עכשיו..
ניסים הגיב:
17 ביולי 2020 בשעה 01:06
aetzbar
“המתמטיקה בכלל לא מסוגלת להגיע לפאי מקסימלי המתאים לקווים עגולים סגורים זעירים.”
אתה יכול להסביר למה אתה מתכוון “לא מסוגלת”?
החישוב המתמטי מבוסס על קטעי קו ישר.
חישוב כזה מתאים רק לקווים עגולים סגורים בעלי אורך עצום, שקטע זעיר שלהם כמעט דומה לקו ישר.
חישוב זה מפיק את המספר המקורב 3.1416
אין למתמטיקה חישוב המתאים לקווים עגולים סגורים זעירים, שקטע זעיר שלהם הוא עקום מאוד, ואינו דומה בכלל לקו ישר.
ניסוי ההיקפן גילה את המספר השייך לקווים עגולים סגורים בעלי אורך זעיר, והוא 3.164
3.1416 הוא פאי מינימלי השייך למעגל גדול מאוד
3.164 הוא פאי מקסימלי השייך למעגל זעיר מאוד
היחס בין מספרי פאי אלו הוא בקירוב 1.007
1.007 הוא הקבוע החדש המופיע בגיאומטריה של קווים עגולים סגורים.
השערה: קבוע זה יופיע גם במציאות הפיזיקלית הממשית.
א.עצבר
קל לדבר, קשה לעשות
אפשר ליצור היקפן המציג ניסוי עם 6000 סיבובים של ציר הפלדה,
נדרש מנוע , מונה סיבובים, ומנגנון עצירה מדויק. (ואולי גם מנגנון קירור)
אני משאיר את יצירת ההיקפן המשוכלל לנציגי האקדמיה, שעוד לא קיבלו את רעיון פאי המשתנה.
אני מסתפק בסיבוב ידני של 60 סיבובים, ובעצירה ידנית בנקודת ההתחלה.
ההבחנה בסטייה הזעירה מספיקה לקבוע מעבר לכל ספק … יחס הקטרים > מיחס ההיקפים.
גם עם ניסוי בן 6000 סיבובים של ציר הפלדה נקבל כי …יחס הקטרים > מיחס ההיקפים
תוצאה זו היא רק הבסיס להשלמת המבנה התיאורטי של גיאומטריה חדשה.
מבנה זה מוצג כאן http://img2.timg.co.il/forums/3/58841b0a-74db-4f68-8146-555ea76f587d.pdf
אם הנושא מסקרן אותך, אתה מוזמן לייצר היקפן משוכלל .( ברוך אומר ועושה) אני את שלי כבר עשיתי.
א.עצבר
aetzbar
“המתמטיקה בכלל לא מסוגלת להגיע לפאי מקסימלי המתאים לקווים עגולים סגורים זעירים.”
אתה יכול להסביר למה אתה מתכוון “לא מסוגלת”?
aetzbar
אתה יכול להראות לי בבקשה איך כויל המכשיר שלך?
עצבר
הניסוי שהראית ביוטיוב מרשים, אך אינו חד משמעי. אפשר כפי שציינתי לשפר אותו בקלות עיי הכפלת מספר הסיבובים ב100.
הימנעותך מעריכת הניסוי המשופר מעלה את החשד שאתה חושש שתוצאות הניסוי המשופר לא יתאימו לטענתך.
בכבוד.
ולעניין פאי המתמטי
פאי המתמטי הוא פאי מינימלי המתאים לקווים עגולים סגורים ארוכים מאוד.
המתמטיקה בכלל לא מסוגלת להגיע לפאי מקסימלי המתאים לקווים עגולים סגורים זעירים.
ערכו של פאי מינימלי הוא כ 3.1416
ערכו של פאי מקסימלי הוא כ 3.164
את הקשר בין ערכו של פאי לאורך הממשי של קווים עגולים סגורים, מתאר הגרף הבא
http://img2.timg.co.il/forums/3/58841b0a-74db-4f68-8146-555ea76f587d.pdf
גלגל מסתובב נוגע בגלגל מסתובב אינו דבר חדש, אבל אין בתיאור זה מכשיר מדידה מהפכני.
ההיקפן בנוי משני גלגלים כאלו, אבל הדיוק שבו יוצר מכשיר מדידה שהמדע לא הכיר.
מכשיר המדידה הזה – המודד את מספר היחס בין היקפי מעגלים ממשיים, הוא חדש לחלוטין.
אין בתעשייה המכנית המדויקת מכשיר מדידה שכזה.
מעולם לא הופיעה דרישה מעשית למדוד מספר יחס בין היקפים של גלילי פלדה.
תמיד מדדו קטרים של גלילים, ומיחס הקטרים עברו אל יחס ההיקפים.
ההיקפן הוכיח כי המעבר הזה אינו נכון,, וכך נוצרה מהפכה גיאומטרית מתמטית.
א.עצבר
aetzbar
מניין לך הרעיון שההמצאה הזאת היא חדשה? גלגל מתכת שמסתובבת סביב גלגל מתכת אינו משהו חדש.
aetzbar
“הנחה שנייה נראית נכונה בציור מוחשי גדול של משושה החוסם קו עגול סגור, אבל אין כל בטחון שהנחה זו נכונה, בציור זעיר של “מצולע משוכלל רב צלעות” החוסם קו עגול סגור זעיר.”
ההסבר שלך נכון. לא בהכח היקף מצולע חוסם גדול מהיקף של עקומה סגורה נחסמת – הרי אפשר בקלות לחסום עקומה אינסופחת במצולט פשוט.
האם אתה טוען שפאי המעשי (שמדדת) תמיד גדול מהפאי המתמטי? או שיש מצבים שהפאי הנמדד קטן יותר?
הסרטון מסביר את חישוב פאי בשיטת ארכימדס, ואתה מבקש ממני להצביע על השגיאה בחישוב זה.
אז ראשית אציג את מפעלו הכביר של ארכימדס, המתואר בוויקיפדיה.
חלק ממפעלו היה המצאת מכונות , וחלק זה הקסים אותי.
אם בתקופת ארכימדס הייתה תעשייה מכנית מדויקת כמו בימינו אלה, אין ספק שהוא היה ממציא את ההיקפן.
אבל המצאת ההיקפן נפלה בחלקי, ואני מתנצל על חוצפתי המצביעה על שגיאה בשיטת ארכימדס,
כאשר שיטה זו מנסה להגיע אל היחס בין היקף המעגל לקוטרו.
ארכימדס בוויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%93%D7%A1
הביקורת על שיטת ארכימדס.
לפני ארכימדס מונח ציור של קו עגול סגור וקו קוטר ישר, וארכימדס יודע שאין לו חישוב המסוגל לטפל בצירוף אורכים שכזה.
אין לארכימדס חישוב המסוגל לקבוע את מספר היחס בין אורך קו עגול סגור,לאורך קו קוטר ישר שלו.
ומאחר שארכימדס ידע בבירור שאין לו חישוב, אין ספק שהוא היה עובר אל מדידה.
ארכימדס היה מנצל את כושר המצאתו הידוע, וממציא את ההיקפן ,
אבל היות שבתקופת ארכימדס לא הייתה תעשייה מכנית מדויקת כמו בימינו אלה, הוא לא יכל להמציא את ההיקפן, ולכן הוא פנה אל דרך עקיפה הכוללת שתי הנחות.
הנחה ראשונה: אם נחסום בתוך קו עגול סגור מצולע , אז היקף המצולע יהיה קטן – מאורך קו עגול סגור.
הנחה שנייה: אם נחסום בתוך מצולע קו עגול סגור, אז היקף המצולע יהיה גדול מאורך קו עגול סגור.
הנחה ראשונה נכונה ללא צל של ספק, כיוון שקשת תמיד ארוכה מהמיתר שלה.
הנחה שנייה נראית נכונה בציור מוחשי גדול של משושה החוסם קו עגול סגור, אבל אין כל בטחון שהנחה זו נכונה, בציור זעיר של “מצולע משוכלל רב צלעות” החוסם קו עגול סגור זעיר.
ניסוי ההיקפן הפריך את ההנחה השנייה.
ההנחה השנייה היא השגיאה הראשונה בשיטת ארכימדס, ושגיאה זו פוסלת את כל שיטת ארכימדס.
א.עצבר
aetzbar
בבקשה – אתה מוכן להסביר לי איםה השגיאה בהסבר הבא?
https://www.youtube.com/watch?v=_rJdkhlWZVQ
הערך של פיי מחושבבכל דיוק רצוי עם שימוש פיתוח טור טיילור. כנראה שאנחנו מפספסים משהו דרק אתה מבין , עצבן.
אולי תנסה להתייעץ עם מכון איינשטיין למתמטיקה, וספר להם על ניסוי ההיקפן.
aetzbar
אתה חייב להראות למה המתמטיקה שגויה – ואף אחד לא יתרשם מניסוי מרושל.
זה בסדר גמור, כדברי הפתגם הידוע…סייג לחוכמה…שתיקה
aetzbar
כלומר גם אקסיומות המתמטיקה שגויות….. אין לי מה להגיד.
אני טוען שהמתמטיקה הבדידה מושלמת ומדויקת, וכל מה שאפשר לעשות אתה זה לספור.
אני גם טוען שהמתמטיקה הרציפה אינה מושלמת, ולכן אין לה יכולת לערוך חישובים מדויקים על אורכי קווים רציפים ישרים, ובהחלט אין לה יכולת לערוך חישובים על אורכי קווים עגולים רציפים.
פירוט מופיע במאמר http://img2.timg.co.il/forums/3/d72ae594-dd7e-4ebe-abff-a675c67573f6.pdf
ובעניין האכסיומות של אוקלידס, את כל הגיאומטריה האוקלידית אפשר לבסס על אכסיומה יחידה, של המרחק הכי קצר.
תקליד …להמציא את הגיאומטריה מחדש, ותגיע למאמר הדן בעניין.
א.עצבר
aetzbar
אתה טוען שכל המתמטיקה שגויה? בפרט – האם אתה טוען שהאקסיומות של אוקלידס שגויות?
כרצונך, אבל אם כבקשתך מישהו מהאקדמיה יחזור על הניסוי – אולי אפילו עם המתקן שלך – האם אתה חושב שהם יסתפקו בפחות מכמה אלפי סיבובים? לא עדיף לנסות קודם?
כל חוקר או מוסד שיאשר תפישה חדשה במתמתיקה או בכל נושא מדעי אחר, יזכה בתהילת עולם ובכל כיבוד אפשרי (תוך מתן קרדיט להוגה כמובן).
לישראל
עקרונית אתה צודק שכדאי לסובב לאט לאט , את ציר הפלדה 180 סיבובים, או 300 סיבובים, ולהבחין בסטייה גדולה יותר של המחוג.
אבל מי יאמין לי שהבחנתי בסטייה גדולה יותר ?
את הניסוי הזה צריך לבצע גוף מדעי מוכר שהאוניברסיטאות יקבלו את פסיקתו.
לי אין ספק בהצלחת הניסוי, אבל בלי הסכמה של “סמכות מדעית מקובלת” כמו “המעבדה הלאומית לפיזיקה” העוסקת במדידות מדויקות, רעיון פאי המשתנה לא יתקבל בקרב הקהילה המדעית.
לכן, אני ממתין בסבלנות עד לרגע המתאים שבו פיזיקאי סקרן מהאקדמיה, יחליט לחזור על ניסוי ההיקפן.
(יש לי ספק אם מתמטיקאי יחזור על ניסוי ההיקפן, מכיוון שהצלחת הניסוי תעמיד במצב מביך את המתמטיקה, שהחזיקה ברעיון שגוי של פאי קבוע , במשך אלפי שנים.
כל חידוש המשנה מוסכמות צריך להמתין בסבלנות, ואני מודע לכך.
כבר היו דברים מעולם, הרי פרופ’ שכטמן המתין 30 שנים עד שהכירו בתגליתו.
ובנתיים ההיסטוריה מתועדת:
יש מאמרים שלי בפורומים של מדע, ויש סרטונים, ויש חילופי דברים מעניינים כמו כאן באתר הידען , ויש מכשיר מדידה חדשני ,הנושא את השם היקפן.
ויש גם גיאומטריה חדשה של קווים עגולים סגורים ,הממתינה להכרה ממסדית.
א.עצבר
ן.
מה הבעיה לסובב לאט או להמתין כמה דקות בין כל סידרת סיבובים? יקח אולי קצת זמן אבל יכול לחזק את הטיעון שלך בהרבה.
הי אבי. יש 2 תגובות שלי שלא פירסמת
לישראל
נמנעתי מכמות סיבובים גדולה של ציר הפלדה, כדי למנוע חימום בין ציר הפלדה לגלגל הפלדה.
חימום כזה יפגום בדיוק המדידה, ולכן הסתפקתי ב 60 סיבובים של ציר הפלדה.
אחרי 60 סיבובים כבר קיבלתי את התוצאה המדהימה, והסתפקתי בכך.
מצורף סרטון המראה את סיבוב ציר הפלדה בעזרת מנוע חשמלי.
https://youtu.be/N8HYTrX5duA
עצבר
מדוע שלא תערוך את הניסוי פעם נוספת אך תכפיל פי מאה את מספר הסיבובים? זה די פשוט, לא?
מתמטיקה יותר שיקי..
אל תצפה…
aetzbar
זה לא מעניין את הטכניון. הניסוי שלך שגוי. זכותך לא להקשיב, אבל תצפה שמישהו יקשיב לך.
לישראל
כאשר דיברת על העברית, ראוי להזכיר כי מזמן הצעתי את השם העברי כמתנות, במקום מתמטיקה
בתוך המאמר …כמתנות במקום מתמטיקה, מופיע נושא הדיון הזה
http://img2.timg.co.il/forums/3/d72ae594-dd7e-4ebe-abff-a675c67573f6.pdf
aetzbar
ארכימדס לא הניח שיש קשר בין הקוטר להיקף – הוא הראה שיש קשר, ואף נתן לנו דרך לחשב את הקשר הזה.
אתה חייב ללמוד מתמטיקה ופיסיקה בסיסיים.
לניסים
במקום ביקורת מילולית, נסה לחזור על ניסוי ההיקפן.
ואם אין באפשרותך, נסה לעניין את המעבדה הלאומית לפיזיקה לחזור על הניסוי.
הדיון כבר לא נמצא בשלב המלים, והוא מצפה למעשים.
אולי אפשר להעביר את הדיון הזה למכון ויצמן או לטכניון ? זו תהיה תרומתו של אתר הידען למדע.
א.עצבר
איזה שביט? אני עכשיו עם הספקטרום אנלייזר..
לא מספרים לנו כלום!
ישראל
ראית את השביט? אני מסתכל עליו עכשיו – ממש יפה!
aetzbar
אתה צריך להראות שהשגיאה שלך מבוטלת לעומת הגודל שאתה מודד. פיסיקאים מדברים על רמת סמך של 5 סיגמה. זה אומר 6-7 ספרות דיוק.
במקרה שלך ידרשו הרבה הרבה הרבה יותר טוב מזה.
הסברתי לך שההמצאה שלך היא בת 250 שנה (בערך).
גם הסברתי לך שאתה מתעלם משגיאות גדולות כמו התפשטות טרמית, גמישות, החלקה וזיהומים.
עצבר
איני יודע למה צריך את ניסוי ההיקפן. ישנם סרטי מדידה מדוייקים מספיק שניתן לקבוע באמצעותם את היחס בין קוטרו והיקפו של גליל בדיוק של אלפיות האחוז, מה שיספיק בהחלט לאשר או להפריך את טענתך.
אך כפי שציינתי, בהחלט מגיע לך שפו על הניסוי המעניין, הטבלאות מאירות העיניים, ואפילו על העברית.
אין קשר לאוקלידס. כבודו במקומו מונח בספרי הגאומטריה וההסטוריה.
אם עצבר יערוך את הניסוי כפי שהצעתי (להכפיל ב100) והתוצאות תראינה סטיה משמעותית (הסיכה לא תזוז מה0 במקרה הראשון אך תנוע 10 ס״מ במקרה השני). אם תמדוד באמצעות סרט מדוייק ביותר את היחס בין ההיקף והקוטר של גלילים שונים ותראה שיש סטיה לפי נוסחאת עצבר או כל נוסחה אחרת, איך תסביר את אי ההתאמה?
ניסיון לשכנע את נסים וישראל
המעגל מציג צירוף אורכים אקראי – (אורך של קו עגול סגור) , (ואורך של קו קוטר ישר).
למה הדבר דומה ? לקיסם ועיפרון המונחים על השולחן, וגם הם מציגים צירוף אורכים אקראי.
המתמטיקאי עומד חסר אונים מול צירוף אורכים אקראי, והוא לא מסוגל למצוא את מספר היחס שלהם.
הפיזיקאי לעומתו, מרגיש טוב עם צירוף אורכים אקראי.
הפיזיקאי מודד את אורך העיפרון ומקבל תוצאה לדוגמה מקורבת בין 188 מ”מ ל 189 מ”מ
אחרי זה הוא מודד את אורך הקיסם ומקבל תוצאה לדוגמה מקורבת בין 62 מ”מ ל 63 מ”מ
מתוצאות אלו הוא מקבל מספר יחס מקורב של 3.016
התיאור הפשוט הזה קובע :
המתמטיקה לא מסוגלת לחשב את מספר היחס בין אורך של קו עגול סגור, לאורך קו הקוטר הישר שלו.
זוהי מסקנה מוחלטת:
מעגלים אינם שייכים למתמטיקה והחישובים שלה, אלא הם שייכים לפיזיקה ולמדידות שלה.
אני חוזר בביטחון מלא:
למתמטיקה אין יכולת לחשב את מספר היחס השייך לצירוף אורכים אקראי.
בנקודה זו כבר ברור שיש לפנות למדידה כדי לגלות את מספר היחס במעגלים, כאשר יש להפעיל כלפי המדידה את כל התקנות הידועות והמחמירות, שמודדים מכירים.
חילופי הדברים ביננו לא יפתרו את התעלומה, מהנדס מכונות ופיזיקאי כן יפתרו.
אולי אתר מכובד זה “הידען” ינסה לאתגר את מכון ויצמן לחזור על ניסוי ההיקפן ? או את הטכניון ?
את מכון איינשטיין למתמטיקה לא כדאי לאתגר, כיוון שכל מתמטיקאי שדיברתי אתו, פסל על הסף את רעיון פאי המשתנה.
א.עצבר
מנגנון התגובות אינו מקור למידע מדעי. כולם מבינים את זה.
ישראל
יש הרבה דרכים לחישוב פאי. אחד מהם הוא לחשב זוויות בין כוכבים בשמיים 🙂
בקנה מידה שבה סכום הזוויות במשולש שונה מ-180, אז היחס בין קוטר מעגל להיקפו יכול להיות שונה מפאי. זה בדיוק הסיבה שבתנאים כאלה האקסיומות של אוקלידס לא תקיפות.
אבל, זה לא העניין כאן. הניסוי הזה מלא כרימון בשגיאות שלא הייתי מקבל אצל תלמיד בכיתה י.
וזה מעבר לכך שההמצאה שלו היא בת 250 ….
האיש הזה מוציא את מתן גורודיש גאון……
ניסים, הראתי כבר שאפשר לקבל את פאי רק מחישוב מספרי.
השאלה היא האם יש הכרח שהחישוב המספרי עובד בדיוק נמרץ גם בעולם הפיזי.
אנחנו יודעים שבקרה של משולשים הגאומטריה של הספר אינה עובדת בעולם הפיזי, ואולי מסיבה עלומה כלשהי יש גם סטיה במעגלים.
אם תוכח טענתו של עצבר שבמעגלים יש סטיה, אז הנושא מצריך בדיקה.
למרות שלא מובנת לי טענתו שאי אפשר לבדוק היקף מעגל. מה הבעיה למדוד את קוטרו של גליל באמצעות חוט ואח״כ למדוד גם את ההיקף עם אותו החוט?
זה גם יוסיף מקצוע נוסף למחוגן של אנו, גלילן.
ישראל
ההנחה היא שאין טעויות? אתה צוחק, נכון?
ומה עם שלילת ידידי אוקלידס? אתה מוכן ללכת ל-UCLA ולהגיד להם שהאקסיומות שגויות (אל תכניס לי עכשיו את רימן וחבריו….)?
aezbar
“התגובה הטבעית שוללת את קיומה של תמסורת כזו, כיוון שהיקף ציר הפלדה חלק ומלוטש, והיקף גלגל הפ”לדה חלק ומלוטש.
התגובה הטבעית אומרת: אם פני השטח חלקים ומלוטשים ומבריקים – התמסורת כלל לא תפעל.”
1) לפני 40 שנה עבדתי עם כלים מדוייקים לכיול. היו לי חתיכות מתכת חלקות שהייתי משתמש לכיול. היה ביניהם חיכוך אדיר!!!
2) החלק הפנימי של בוכנה במנוע בעירה פנימי הוא חלק מאד מאד. כנ”ל החלק החיצוני של טבעות השימון. הממממממממ ….. למה אתה חושב קוראים להם טבעות שימון? בגלל השמן …. אוקיי …. ולמה יש שמן? בגלל החיכוך!!!!
3) רכבות …. מכיר? גלגל חלק, מסילה חלקה …כבר 250 שנה 🙂 🙂
ניסים
ההנחה היא שאין טעויות כולל מצטברות, ושכל הנתונים שהביא עצבר נכונים ומדוייקים.
אם הוא יאמץ את הצעתי ויכפיל את מספר הסיבובים פי 100 או 1000 ויקבל סטיה משמעותית, אז הניסוי בהחלט שווה בדיקה מוסמכת.
ישראל
1 – מה הדיוק של שני הגלגלים?
2 – מה החופש בצירים?
3 – מה עם התפשטות טרמית?
4 – מה עם אלסטיות בכל אחד מהמרכיבים?
5 – מה עם אבק שנקלע בין 2 הגלגלים?
6 – כמה החלקה יש בין הגלגלים (ויש החלקה כזו)
7 – אם ההסבר של ארכמידס שגוי אז האקסיומות של אוקלידס שגויות.
חוץ מזה שהמנגנון המכני הזה הוא ישן מאד, כמו שאמרתי
עצבר
יהיה הרבה יותר משכנע אם תכפיל את מספר הסיבובים ב100 ל2000 ו6000. אולי אפילו פי 1000. אם טענתך נכונה, הסטיה תהיה ברורה וחד משמעית, מה שנקרא ״סלאם דאנק״.
הערה לגבי התמסורת המושלמת שקיימת בניסוי ההיקפן
ציר פלדה שקוטרו 2 מ”מ, נלחץ בהיקפו אל גלגל פלדה שקוטרו 120 מ”מ, וכאשר ציר הפלדה מסתובב, גם נלנל הפלדה מסתובב.
התגובה הטבעית שוללת את קיומה של תמסורת כזו, כיוון שהיקף ציר הפלדה חלק ומלוטש, והיקף גלגל הפלדה חלק ומלוטש.
התגובה הטבעית אומרת: אם פני השטח חלקים ומלוטשים ומבריקים – התמסורת כלל לא תפעל.
ואף על פי בן זוהי תמסורת מושלמת הפועלת להפליא , שלמיטב ידיעתי – השימוש הראשון שלה הופיע בניסוי ההיקפן.
זוהי תמסורת מושלמת, כיוון שאחרי 60 סיבובים של ציר הפלדה, גלגל הפלדה הסתובב “טיפ טיפה יותר”
מסיבוב שלם.
מהתוספת הזעירה הזו של “טיפ טיפה יותר” ניתן להסיק.
א: אין החלקה בתמסורת – אם הייתה החלקה הגלגל היה מסתובב “טיפ טיפה פחות” מסיבוב שלם.
ב: פאי של ציר הפלדה שקוטרו 2 מ”מ “טיפה גדול יותר” מפאי של גלגל הפלדה שקוטרו 120 מ”מ.
מסקנה ב אמורה ליצור “רעידת אדמה רעיונית ” בתחום הגיאומטרי ובתחום המתמטי.
רעידת אדמה רעיונית זו תתרחש, רק אם מוסד מדעי מכובד יאשר אותה.
מדעני הטכניון יכולים בקלות לייצר היקפן עוד יותר מדוייק , והם יקבלו את התוצאה המדהימה שהגעתי אליה .
ערכו המספרי של פאי השייך לקוטר 2 מ”מ ( טיפה גדול ) מערכו המספרי של פאי ששייך לקוטר 120 מ”מ.
עכשיו נשאר רק להמתין עד שמוסד מדעי מכובד יחזור על ניסוי ההיקפן, והוא יבשר לעולם המדע על קיומה של גיאומטריה חדשה , והיא הגיאומטריה של קווים עגולים סגורים.
גיאומטריה חדשה זו תצטרף כמובן אל הגיאומטריה הוותיקה של הקו הישר.
א.עצבר
מה לא משכנע בסירטון?
ישראל
אתה רציני? בטייפים עתיקים של סוני יש תמסורת כזו 🙂 אמנם שם אחד הגלגלים הוא גומי קשיח, אבל זה בדיוק אותו עקרון.
ראיתי את הסרטון. אתם צוחקים עלי? ראיתי הוכחות יותר משכנעות שכדור הארץ שטוח.
“אני קורא לצוות האתר לציית לעצותי לפחות במקצת בכדי למנוע נזק אינטלקטואלי בחברה…״
אני מניח שאתה מחשיב את עצמך כאיש מדע.
האם תוכל לתת להסבר לניסוי המובא בוידאו של עצבר? האם אתה טוען שהוידאו הוא זיוף? או שהנתונים שעצבר הביא אינם נכונים?
תודה.
אנו
https://www.youtube.com/watch?v=HY7GQxU1HLk&feature=youtu.be
מניין לך שבעולם הפיזי היחס בין קוטר המעגל להיקפו הוא פאי? אולי כמו משולשים אצל איינשטיין שסכום זוויותיהם בעולם הפיזי אינו מסתכם ב180 מעלות, יש איזה עיוות במעגלים פיזיים שסיבתו אינו ידועה לנו?
זה מה שמראה הניסוי. אין לי אפשרות לכמת את רמת הדיוק שבו, אך עצבר צודק בבקשתו מהאקדמיה לחזור עליו.
מה זה: “…שבעולם הפיזי היחס בין קוטר המעגל להיקפו אינה פאי…”?
מה זה אמור להביע?
שו וידאו, ישראלינו?
ניסים, הערך של של פאי בגאומטריה ומתמטיקה ידוע וניתן לחישוב עד כל רמת דיוק רצויה. הטענה של עצבר להבנתי היא שבעולם הפיזי היחס בין קוטר המעגל להיקפו אינה פאי, וזאת משיקולים פיזיקלים אותם איני מכיר.
אנו יודעים גם שבעולם הפיזי סכום הזוויות במשולש אינו 180 בניגוד לגאומטריה האוקלידית. עצבר הביא וידאו של ניסוי שבו הוא מדגים את טענתו. אם אין בניסוי שלו טעות מדידה, אז איני רואה כיצד ניתן להתעלם ממנו.
ואם כבר…
https://en.wikipedia.org/wiki/Indiana_Pi_Bill
לא הבנתי למה גודלו של פאי לא ידוע. ארכמידס מצא שיטה לחשב את היחס בין היקף מעגל לבין קוטרו, והשיטה עובדת עד היום….
עצם זה שאתה כותב “אין טעות מדידה” מראה שאתה לא מבין שום דבר. *אין* ניסוי בלי שגיאות מדידה. חוסר היכולת לציין אותו לגבי החלק השני מראה שאתה לא מבין כלום.
תוצאת “ניסוי” לא שווה כלום ללא ציון השגיאה, והרבה מהשגיאות לא ציינת או שטענת שאין…
יפה מאוד. נקווה שמישהו באקדמיה ירים את הכפפה..
אין טעות מדידה, ויש נוסחה חדשה, ואפילו גרף מתאים.
http://img2.timg.co.il/forums/3/58841b0a-74db-4f68-8146-555ea76f587d.pdf
אם אכן אין טעות מדידה, הרי שניסוי ההיקפן הוא חשוב ומהפכני ואיני מבין מדוע המוסדות האקדמים אינם מבצעים אותו.
פאי הוא מספר יסודי שאינו קשור בהכרח לעיגול חוץ מבעולם הגאומטריה. המציאות הפיזיקלית אינה בהכרח אוקלידית, אצל רימן ואיינשטיין במשולש אין 180 מעלות.
עצבר, תוכל להסביר מדוע במעגלים שונים יש יחס שונה בין הקוטר להיקף? היש נוסחה שמקשרת בינהם? האם יש מצב שבו היחס הוא בדיוק פאי? בניסוי הראשון שלך הייתה התאמה מדוייקת, האם יכול להיות מצב שבו ככל שהמעגל גדל היחס משתנה בצורה לא עקבית? היכולים להיות שני מעגלים בעלי קוטר זהה אך היקף שונה?
תודה.
אני מודה למבקרים את ניסוי ההיקפן, ובהחלט זו ביקורת עיניינית.
ואולם, כל ביקורת מילולית אין בה טעם רב, והביקורת בעלת טעם היא מעשית ממש.
יש לייצר היקפן ( מטלה פשוטה אבל מדויקת מאוד), ולחזור על הניסוי.
מטלה זו מתאימה למוסד מדעי, וכאשר הוא יפרסם את תוצאת המדידה, עולם המדע יקבלנה.
אני כבר ניסיתי לעניין את הטכניון, מוסד ויצמן , ולא נעניתי.
גם פרסמתי את המאמר המצורף, קול קורא לאקדמיה של המדעים המדויקים.
אני מקווה להיענות חיובית.
http://img2.timg.co.il/forums/3/117720bb-ade0-427e-96f8-1d8fa47cc07b.pdf
עצבר
האם קיים ‘עיגול/מעגל מושלם’ בטבע?
כיצד נוצר מעגל/עיגול בטבע?
קודם כל, בשביל לייצר מעגל אתה צריך מעל נקודת ייחוס אחת.
שנית,
אתה יכול לקחת מחוגה – אבל בטבע אין מחוגה טבעית ואין מחוגן (מקצוע שהמצאתי: אחד שעובד עם מחוגה).
שלישית- טריאנגולציה.
משולשים.
וזוויות בינהם…
לא תצליחו לשכנע אותו עם היגיון. מאותו היבריס שקרא לזה “מתמטיקה עצברית” ו”פיסיקה עצברית”.
העאלק “תורה שלו” כוללת מונחים מתחום הניו אייג’ כמו “ידיעה טבעית” שאינה דורשת הוכחה.
הוצג לו בעבר הוכחה שההפרש בין סכום אורכי צלעות המצולע החסום והחוסם שואף לאפס ושניהם שואפים לPI כשמספר הצלעות שואף לאינסוף. אתה חושב שהוא השתכנע? הוא המשיך לטעון שאין דבר כזה קווים לא ישרים (מה זה קשור) וכשהראו לו שבהוכחת המצולעים *אין* קווים עקומים הוא פרש מהויכוח.
כל הטיעונים שלו מלאים בהגדרות מחדש מבלבלות, תוך שהוא גורר אתכם להשתמש בהן, להלן “היקפן”. כל ה”הוכחות” שלו מלאות הגדרות מחדש בצורה לא ברור כדי לבלבל + קשקושי ניו אייג’.
יש שם לאנשים כאלה והפתרון היחיד הוא לא להאכיל.
אז מהי טעות המדידה במתקן? מהו אותו מספר? ומה המספר שקיבלת בפועל?
והאם אפשר לכייל את המערכת שלך, כמו משקל. למשל לקחת 2 גלגלים זהים בקוטרם, ולהכניס אותם למתקן ולראות מהי הסטייה.
אני במקומך הייתי נזהר מאד ומבצע את אותו ניסוי בכמה דרכים שונות לגמרי רק כדי לראות שלא טעיתי. למשל מסובב את זה בכיוון ההפוך. למשל נותן למישהו אחר לסובב. למשל מסובב במאוזן ולא במאונך. למשל מבצע את הניסוי בבוקר ובערב. למשל מזמין עותק זהה של אותם גלגלים ומבצע את אותו ניסוי.
אם אתה לא משחזר בדיוק רב את אותו מספר מקורי של סטייה – משהו כאן חשוד.
שאלה טובה ולעניין
יש בניסוי שני חלקים שרמת הדיוק שלהם חשובה מאוד., והם ציר הפלדה וגלגל הפלדה.
ציר הפלדה הוזמן בארה”ב והוא הגיע עם מסמך המפרט את קוטרו , עד לרמת דיוק של מחצית אלפית מ”מ. גלגל הפלדה הוא מיסב כדורים שקוטרו 120 מ”מ, ומיסבים כאלה מיוצרים בדרגת דיוק הגבוהה ביותר של התעשייה המכנית העדינה.
עם נתונים אלו יש לבדוק את תוצאת המדידה.
יש לזכור כי ניסוי כזה לא מוכר למדע, וחבל שמוסד מדעי כמו הטכניון לא חוזר עליו.
על כל פנים, תוצאת הניסוי חורגת מעבר לתחום השגיאה, שיש לקחת בחשבון.
עצבר למה נראה לך שהמכונה הזאת שייצרת “ההיקפן” היא כ”כ מורכבת ומיוחדת במינה שאף אחד עד כה לא חשב לבנות אותה ולעשות את הניסוי שאתה עשית? אולי כי זה ברור מראש שתוצאות מניסוי שכזה תלויות בשגיאות מדידה מכניות (היקפים לא מדוייקים לגמרי של המעגלים במכונה וכד’) ולכן הן תצגנה תוצאות לא מדוייקות בסטיות קטנות? (כמו שקורה בניסויים שלך?) למה אתה שם עצמך בשורה אחד מעל לגדולי המתמטיקאים?
aetzbar
שאלה לגבי הניסוי.
מהי טעות המדידה? לכל ניסוי יש טעות מדידה. אם התופעה שגילית נמצאת בתוך טווח טעות המדידה, אז צריך לשפר את הניסוי, נכון?
לדוגמא – המעגלים הם לא מדוייקים ב 100%, בוודאות אפשר לקבל מהיצרן מהו טווח הטעות (למשל המעגל הוא מושלם עד כדי 1 אחוז, כלומר ייתכן שהוא אליפטי כך שהציר הקצר הוא באורך 100 ס״מ והארוך הוא 101 ס״מ. זה מקור אחד לטעות. בטוח יש עוד.
לצערי כוח האדם של האתר כולל אדם אחד בלבד – אני (השאר מתנדבים בכתיבה). עדיין אין תבונה מלאכותית שתדע לזהות שטויות ולי אין אפשרות לנטר כל תגובה.
תודה, אך החישוב המספרי של פאי הוא מתמטי צרוף, ללא קשר למדידה.
שיטת לייבניץ: …PI/4 = 1/1 – 1/3 + 1/5 – 1/7
שיטת וואליס: …*PI/2 = 2/1 * 2/3 * 4/3 * 4/5 * 6/5 * 6/7
ככל שתוסיף איברים בכל משוואה, תקבל קירוב טוב יותר לערך של פאי בכל רמת דיוק שתרצה.
אז אם קיבלת תוצאה שונה מהערך 3.1415926535, היא עומדת בסתירה לחישוב המתמטי הצרוף, לא?
מענה בקשר לניסוי ההיקפן
מאז ימי ארכימדס( וכנראה גם לפני כן) אימצו המתמטיקאים הנחה לא מבוססת.
הנחה זו אומרת שמספר יחיד(קצת גדול מ 3 ) , מתאים לכל המעגלים, והוא מאפשר את המעבר מאורך הקוטר לאורך ההיקף.
אם מדובר במעגל זעיר שקוטרו 0.5 מ”מ, אז אורך ההיקף יהיה קצת יותר מ 1.5 מ”מ
אם מדובר במעגל ענק שקוטרו 50 מ”מ , אז אורך ההיקף שלו יהיה קצת יותר מ 150 מ”מ
לאלה שאימצו את ההנחה הזו, נשארה רק מטלה יחידה, והיא למצוא ערך יותר מדויק מאשר “קצת יותר מ 3 ”
אני לא אימצתי את ההנחה הזו, וגם שאלתי מה נובע מהנחה זו.
אם הנחה זו נכונה, אז יחס הקטרים של שני המעגלים שבדוגמה, (חייב להיות שווה) ליחס ההיקפים שלהם (יחס הקטרים הוא 100 וגם יחס ההיקפים חייב להיות 100 )
וכך קיבלנו שתי הנחות לא מבוססות
הנחה ראשונה היא הנחת המספר היחיד שקצת גדול מ 3
הנחה שנייה (יחס הקטרים = ליחס ההיקפים) נובעת מהראשונה, ולכן גם היא הנחה.
ומה מתברר ? שהמתמטיקה לא מסוגלת להוכיח את ההנחה הראשונה, ובהכרח היא גם לא מסוגלת להוכיח את ההנחה השנייה.
חוסר האונים של המתמטיקה הדהים אותי, אבל הייתי חייב לקבלו.
ואז נאחזתי בכלל העתיק האומר “הניסוי הממשי הוא הפוסק האחרון במדע” וחיפשתי ניסוי שיכריע בשאלה הפשוטה .
יחס הקטרים (שווה) ליחס ההיקפים ? , או ( לא שווה) ליחס ההיקפים.?
כשקיבלתי את התשובה מהניסוי הממשי, התברר שגיליתי גיאומטריה חדשה.
הגיאומטריה החדשה “זוכה” להתנגדות ולא מוכנים לקבל אותה.
גיאומטריה זו המתינה 2000 שנים לגילויה, והיא יכולה להמתין עוד קצת.
א.עצבר
שאפו על הניסוי היפה, אך האין ערכו של פאי מתקבל גם באמצעות חישובים מתמטיים רבים שאינם תלויים זה בזה ושואפים לערך המדוייק שלו ככל שמספר האיברים בנוסחת החישוב גדל?
לדוגמה:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%A4%D7%9C%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1
או אפילו נוסחאת אוילר
e^ipai+1=0
אז איך זה מסתדר?
יופי לך.
אשכרה יש כאן איזה אחד הזוי בתגובות(תראו את השרשרת של ההודעות). שמדבר כאילו הוא מבין דבר בנושאים שבו אינו מבין כלום וכמובן שכל מי שלמד את הנושאים האלו ברמה תיכונית יכול להשפיל את הידע שאין לאדם הזה. שלא לדבר על בעלי השכלה גבוהה. (לא שהדביל יכול ללמוד משהוא כנראה…)
אבל אדם טיפש הוא כמו אדם מת… הוא אינו יודע שהוא כזה.
שיהיה בריא.
ולצוות האתר. ממליץ לכם להוסיף פונקציה שתאפשר לכם לסמן הודעות בזויות ומפגרות. מין חותם כזה על הודעות שמבהיר לכולם שזו הודעה של הדיוט (ו/או אידיוט תלוי במקרה). שיהיה סימון שלא ניתן לפספס שחלילה לא יפיץ את הבורות שלו… בני האנוש לא רוצים להוציא אנשים מפגרים לאקסקיושן(מכבד את זה, אם כי זה קואנטר פרודקטיבי בלונג ראן…) אז לפחות לסמן אותם למען יראו וייראו.
ובכן אנסח זאת בקצרה
ביקום של ניוטון- שני המושגים היסודיים הם חומר וכוח .
ביקום זה הכוכבים נעים בקו ישר, המתכופף עקב קיומו של כוח.
המרחב ביקום זה מלא בתוכן מופלא – האתר.
ביקום של איינשטיין – שני המושגים היסודיים הם חומר ואנרגיה
ביקום זה המרחב ריק , והוא מתעקם עקב קיומו של כוח,
במרחב ריק זה נעים גלי אור במהירות C
ביקום העצברי שני המושגים היסודיים הם זמן פסיבי ואנרגיה.
זמן פסיבי ממלא את המרחב , והוא נח מוחלט,
זמן פסיבי הוא התווך שבו נעים גלי אור במהירות C
גלי אור, הם גלים של זמן פסיבי.
בפיזיקה העצברית , החומר נוצר מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.
זמן פסיבי יסביר את תופעות החשמל, בלי אלקטרונים ושאר חלקיקים.
זה הזמן שבו פיזיקה של חלקיקים, תתחלף בפיזיקה של רצף.
מאז ימות עולם הפיזיקה דיברה רק על סוג אקטיבי של זמן, המוכר לכולנו.
זה סוג זמן הקיים בתודעת האדם, ואינו קיים במציאות הפיזיקלית.
רק הזמן הפסיבי קיים במציאות הפיזיקלית, והוא מבשר את הופעתה של פיזיקה חדשה.
א.עצבר
ערב נעים אני רק מיתפעל מההשיגים של הפיזיקאיים והאסטרונומים וכל המדענים והטכנאים שעובגים יחד כבר עשרות שנים ומביאים לנו את כל הטכנולוגיות ומקפיצים את כל התחומים במדע שמשליך על על תחום בחיי האנושות מהנדסה ביולוגית ורפואית ואלקטרונית ואלקטרו מגנטית וביו וננו טכנולוגיות וחלל ותעשיה ותעופה ומיחשוב קוונטי ובדרך לפענוח היקום וחלקיקיו המיסטוריים והחמקמקים מצעידים את האנושות עוד צעד ועוד בפיזיקה וטוב שכך אני מצדיע למדע ולכל עוזריהם עבודתם היא קודש לאנושות
עצבר
אמרת הרבה – לא אמרת…
הפיזיקה ‘החדשה’, תהיה כנראה, הפיזיקה של קווארקים ומתחת לרזולוציות האלה… ולא מה שאתה מתאר.
בהודעה האחרונה שלך השתמשת באותיות aezbar בהודעתך הקודמת השתמשת באותיות aetzbar
ואין זה מקובל. האם אין לך שם משתמש ? אתה גם יכול להופיע בשמך האמיתי.
ולעצם העניין
אני יודע שהרעיון של פאי המשתנה נשמע הזוי בלשון המעטה, ואם יתברר שהוא נכון, תהיה מבוכה גדולה בממסד המדעי, כיוון ש 2000 שנה מלמדים שפאי קבוע בכל המעגלים.
אתה מבין במה מדובר ?
המתמטיקה צריכה להודות שניסוי מכני מדויק גילה אמת מתמטית, כאשר המתמטיקה עם החישובים שלה- בכלל לא מסוגלת להגיע לאמת זו.
ברור שאף עיתון מדעי לא יסכים אתי, ואני גם לא מצפה שיסכים אתי.
אני כן מצפה שמוסד מדעי מכובד כמו מכון ויצמן, או הטכניון , יחזרו על ניסוי ההיקפן, ויאשרו את תוצאת המדידה שהגעתי אליה.
עד היום לא נעניתי, אבל אין ספק שיבוא יום, שבו פיזיקאי סקרן מהאקדמיה יחזור על ניסוי ההיקפן
ויקבל את התוצאה שהגעתי אליה , שאכן פאי משתנה.
אחרי שהאקדמיה תשתכנע שפאי משתנה, העולם המדעי יקבל את עובדת קיומה של גיאומטריה חדשה, והיא הגיאומטריה של קווים עגולים סגורים.
ניסוי ההיקפן לשיפוטכם
https://youtu.be/HY7GQxU1HLk
א.עצבר
העולם לא אמיתי, מכיוון שהוא נראה, כמו חלום, לכן, אין סוף לשמות ולצורות, תפארת האל האחד ושני- אין, וזה אתה. מנדוקיה אופנישד, גאודפדה קאריקה שנקרה בהשיה.
מעניין מה זה אומר ש*אף איש אקדמיה* לא ענה לך. מזמן לא מיחזרת את הטענות שכולם שבויים בקונספציה או ש״הממסד״ החליט מה נכון ואוי ואבוי למי שילך נגד הזרם
אגב שום דבר לא מונע ממך לפרסם בכתבי יד מדעיים רשמיים. לא צריך תואר בשביל זה. חוץ מהעובדה שיזרקו אותך מכל המדרגות כי אתה לא מציג שום הגיון רציף.
אבל אין לך את האומץ לעשות את זה
ובניגוד לטענה שהושמעה כאן
“כמובן שברגע שהתבקש לפנות לאנשי אקדמיה הוא התחמק”
נהפוך הוא , פניתי אל אנשי אקדמיה ולא נעניתי.
קול קורא אל האקדמיה של המדעים המדויקים
http://img2.timg.co.il/forums/3/117720bb-ade0-427e-96f8-1d8fa47cc07b.pdf
זה אכן אתר מדעי רציני, והוא יכול להכיל יקום חדש, ומושג פיזיקלי חדש של זמן פסיבי.
http://img2.timg.co.il/forums/2/7512af65-e1e5-47ac-af36-b3654d2d790b.pdf
אנחנו נמצאים במדינה חופשית שאחד מעקרונותיה הוא חופש הביטוי
בפיסיקה קוונטית כל דבר שיכול קרות קורה.
השאלה באיזה הסתברות. (כל עוד התהליך לא מפר את חוקי השימור של תנע, אנרגיה/מסה וכד.
גם יצירה של “חלקיק” שמורכב מ 4 (טטרה) או 5 (פנטה) קוארקים (זה לא חלקיק יסודי ,כמו שהפרוטון איננו חלקיק יסודי.
לתהליכי היצירה של הטטרהקוארק והפנטקוארק
יש סיכוי נמוך (חתך פעולה) נמוך בהרבה סדרי גודל מאשר ליצירה של פרוטון/נויטרון.
מה שגם גורר זמן חיים קצר מאוד,
זה גם הסיבה שאין כאלה הרבה מסביבנו.
אוי לא. aetzbar הגיע לפה?
שנים הוא טען שPI לא קבוע. המציא כ”כ הרבה מושגים מחדש שכל טיעון שלו בלתי קריא. כתב ספר שכמה אנשים קראו אותו? ואיכשהו הביקורת נגד הספר נמחקה.
כמובן שברגע שהתבקש לפנות לאנשי אקדמיה הוא התחמק. גם כשהוצב בפני טיעונים שלא ידע לענות פתאום נעלם
איני מבין מדוע אין ניטור אחרי תגובות הזויות ומוזרות. הרי זה אתר מדעי רציני.
קווי יסוד לתיאוריה פיזיקלית חדשה, שאמורה להחליף את הפיזיקה של חלקיקים.
הפיזיקה עוסקת בשני דברים כמותיים רציפים ונמדדים, והם זמן ואנרגיה.
לזמן יש פן אקטיבי ופן פסיבי, וכך גם לאנרגיה.
בידיעה טבעית ניתן לזהות כמות של זמן אקטיבי בין שתי פעימות לב.
פעימת לב היא פעולה פיזיקלית, והיא ניכרת (ברגע התחלה), (בצירוף כמויות של זמן אקטיבי ואנרגיה אקטיבית), (וברגע סיום).
מתפיסת פעולה זו נוצרו המושגים – הווה – עבר – עתיד – הקיימים בתודעת האדם.
כמות של זמן אקטיבי ניתנת למדידה בעזרת מטוטלת.
לאנרגיה האקטיבית הופעות רבות המקיימות חוק שימור כמותי, והופעות אלו מתחלפות זו בזו, בדרך של פעולה פיזיקלית.
לאנרגיה יש גם פן פסיבי.
כל גוף ממשי מגלה את כמות האנרגיה הפסיבית שלו, באמצעות קפיץ נמתח או מתכווץ.
עם קפיץ פשוט ניתן ליצור מד אנרגיה פסיבית.
גם לזמן יש פן פסיבי, וזהו הזמן האמיתי הקיים במציאות הפיזיקלית
זמן פסיבי ממלא את המרחב האינסופי והריק לא קיים.
גם האנרגיה ממלאה את המרחב האינסופי.
זמן פסיבי הוא נח מוחלט, ומשמש תווך לגלי זמן פסיבי.
גלי זמן פסיבי מובילים את אור השמש.
אלה הם קווי יסוד ראשוניים של פיזיקה חדשה, בעלת חומר רציף, שאמורה להחליף את הפיזיקה של חלקיקים.
החומר נוצר מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.
חומר הוא צורה פיזיקלית, ומד כמות חומר לא קיים.
זמן פסיבי הוא מושג פיזיקלי חדש , שקיים בתפיסה של חומר רציף
בפיזיקה הניוטונית שני מושגי היסוד הם כוח וחומר
בפיזיקה האיינשטיינית שני מושגי היסוד הם אנרגיה וחומר
בפיזיקה של חומר רציף, שני מושגי היסוד הם אנרגיה וזמן פסיבי.
א.עצבר
נטע. תודה.
האם תוצרים של התנגשויות חלקיקים הם באמת “חלקיקי יסוד” או שמא המדובר בתוצרים אקראיים (מה שמסביר את הריבוי המביך של סוגיהם).
אם נשליך שתי אבנים זו בזו בעצמה שתגרום להן להישבר, הרי לא נבוא לטעון כי כל שבר ונתז מן האבנים הוא “חלקיק יסוד” שלהן. גם מיון של אבות טיפוס של שברים ונתזים לקבוצות של שברים בעלי מאפיינים דומים מסוימים, יהיה עקר למדי, ולא ילמד אותנו הרבה על מהות האבן המנופצת.
בבקשה להעביר סימן “נכים” למקום בו לא יסתיר טקסט.
אבי נכון, אבל כותרת המאמר שלך מדברת על 5 קווארקים :
“פיזיקאים מדווחים על גילוי של חלקיק חדש וייחודי המורכב מארבעה חלקיקי קווארק ואנטי קווארק מסוג קסם” וגם הציור הוא של 5…
המאמר מעניין אבל מחייב עריכה לשונית, שכן חלק מהמשפטים דו משמעיים או בלתי תקינים.
חבל
החוקרים כתבו: For example, two quarks and two antiquarks might stick together to form a “tetraquark”, while four quarks and an antiquark would make a “pentaquark”.
הסוד הגדול מסתתר בתוך צירוף האותיות ח ו מ ר
תיאוריה חלקיקית לא פתרה את הסוד.
תיאוריית הרצף מציעה לראות את החומר כצורה פיזיקלית,שנוצרה מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.
כמו שצורה גיאומטרית נוצרת מצירוף כמויות של “שני דברים אחרים” שהם אורך סגור המכיל שטח
כך צורה פיזיקלית נוצרת מצירוף כמויות של “שני דברים אחרים” שהם זמן פסיבי ואנרגיה.
התוצאה מפתיעה, כיוון שהחומר כבר אינו מושג כמותי, והוא בגדר של צורה פיזיקלית.
ואם החומר אינו מושג כמותי, התיאוריה הניוטונית מתערערת.
לפי המאמר הזה זה *4* קוורקים, וטטרה זה 4
https://home.cern/news/news/physics/lhcb-discovers-new-type-tetraquark-cern