פיסיקה קוונטית

חלקיקי הניוטרינו מחליפים זהות בין האלקטרון-ניוטרינו, טאו ניוטרינו ומיואון ניוטרינו. איור: ועדת פרס נובל

שני חוקרים שגילו בנפרד שלניטרינו יש מסה זכו בפרס נובל לפיזיקה

  • 3 תגובות
חוקרים הראו כי שני פוטונים, הנראים כאן בתור גלים (מימין ומשמאל), יכולים להתחבר במרחק קצר זה מזה. בתנאים מסוימים, פוטונים אלו יכולים ליצור מצב הדומה למולקולה דו-אטומית, מצב המוצג על ידי צורת המשקולת הכחולה שבמרכז התנועה. איור: NIST

האם ניתן לייצר מולקולות המורכבות מאור?

  • 3 תגובות
התרשים השמאלי מייצג פעילות אלקטרומגנטית עם אור בדרגה הנמוכה ביותר האפשרית לפי חוקי הפיזיקה הקלאסית. מימין, חלק מהשדה האלקטרומגנטי הוקטן עוד יותר. המחיר הוא חוסר יכולת למדוד את קרן האור. אפקט זה מכונה "סחיטה" (כמו שסוחטים מיץ מתפוז) בשל הצורה האליפטית שהוא יוצר. איור: Mete Atature, אוניברסיטת קיימברידג'.

מדענים "סחטו" קרן אור – פוטון אחר פוטון

  • 3 תגובות
איור סכמטי של צומת מולקולארי המתפקד בתור דיודה הנוצר תוך שימוש בשטחים אסימטריים של אלקטרודה המאפשר לזרם לנוע בכיוון אחד בלבד. [באדיבות: מעבדת ברקלי ואוניברסיטת קולומביה]

דיודה ממולקולה יחידה

  • 49 תגובות
ניווט בעזרת שעון אטומי. איור: vectorara/Shutterstock

שעון אחד בשני מקומות בו-זמנית

  • 57 תגובות
הדמיה של הקוורקים בתוך חלקיק הפנטה קוורק. איור CERN

ממה בנוי החומר?

  • 50 תגובות
חיבור של בריון ומזון מניב חלקיק בעל חמישה קווארקים. איור: CERN

מדענים גילו חלקיק תת-אטומי לא מוכר

  • 7 תגובות
מיחשוב קוונטי. איור: shutterstock

התקדמות קריטית בנתיב המוביל לבניית מחשב קוונטי

  • 8 תגובות
קטע ממנהרת מאיץ ההדרונים הגדול. צילום: CERN

קהילת הפיסיקאים מצפה לתגליות חדשות עם התנעתו מחדש של המאיץ בסרן, לאחר שידרוגו ל- TeV 13

  • 11 תגובות
חלקיקי נויטרינו סטרילים. איור: רוי קלטשמידט, המעבדה הלאומית האמריקנית לורנס ברקלי

החלקיקים התיאורטיים עדיין תיאורטיים / קלרה מוסקוביץ'

  • 49 תגובות

פרופ' ג'יימס ביורקן, חוקר הכוח החלש והאסטרופיזיקאי פרופ' רוברט קירשנר זכו בפרס וולף לפיזיקה

  • 2 תגובות
פרופ' דוד גרשוני. צילום: הטכניון

גילה את האור ומקדם את הדרך למיחשוב קוונטי, תקשורת קוונטית ואולי אף טלפורטציה (אבל רק של פוטונים)

  • 5 תגובות
שעון אטומי. אילוסטרציה: shutterstock

שעון אטומי קומפקטי

  • תגובה אחת
שזירה קוונטית. איור: האוניברסיטה הטכנית של וינה

שיזור חזק של פוטונים בסיב אופטי

  • 21 תגובות
אלברט איינשטיין. צילום באדיבות האקדמיה הלאומית למדעים

הטעות הגדולה ביותר של המדען הגדול ביותר

ד"ר פאביולה ג'יאנוטי, מנכ"לית CERN משנת 2016

מנכ"לית חדשה ל-CERN: ד"ר פאביולה ג'יאנוטי תחליף את רולף הוייר.

  • תגובה אחת
קטע ממנהרת מאיץ ההדרונים הגדול ב-CERN. צילום: CERN

לחשושים על יורש למודל הסטנדרטי / מגי מק'קי

  • 91 תגובות
: זוגות נוקלאונים בגרעינים אטומיים. חוקרים הראו כי פרוטונים וניטרונים יוצרים זוגות קרובים בגרעינים אטומיים ונעים מהר יותר מנוקלאונים ללא בני זוג. בגרעינים של אטומים כבדים, בהם יש יותר ניטרונים מפרוטונים, אחוז הפרוטונים שנמצאים בזוגות, ולכן נעים מהר, גדול מאחוז הניטרונים

מחקר חדש חושף את תהליך היצמדות הנוקלאונים בגרעיני האטומים

  • תגובה אחת
אטום. איור: shutterstock

עולם קוונטי חדש

  • 8 תגובות
שיטת דימות קוונטית חדשנית מייצרת תמונות במסגרתה הפוטונים מעולם לא פוגעים בעצם - במקרה זה איור של חתול. [באדיבות Patricia Enigl, IQOQI].

לצלם את החתול של שרדינגר

  • 354 תגובות
דעיכת שני פרוטונים. איור: shutterstock

‫חידת רדיוס הפרוטון / יאן כ' ברנאואר ורנדולף פּוֹהְל‬

  • תגובה אחת
ד"ר קרן מיכאלי. צילום: מכון ויצמן

אלקטרונים תחת השפעה

  • אין תגובות
מצבי הצבירה של החומר. איור: shutterstock

‫רעיונות שישנו את עולמנו‬ – לחלום בחומר / גרברנד סידר וקריסטין פרסון

  • 2 תגובות
QCRAFT: "מוד" של המשחק Minecraft, שמלמד את השחקנים על שזירה קוונטית ועל תופעות קוונטיות מוזרות אחרות. קרדיט: QCRAFT.ORG

‫משחקי מוחות / אלן גרשנפלד‬

  • 2 תגובות
איור הממחיש כיצד עקבות החלקיק מתפשטות מנקודת התהנגשות בין הפורטונים במאיץ ההדרונים הגדול בשנת 2012. האירוע מראה מאפיינים הצפויים מדעיכת בוזון ההיגס כפי שצופה המודל הסטנדרטי לזוג פוטונים.

עדויות חדשות מחזקות את גילוי ההיגס – החלקיק האחראי למסה

  • 3 תגובות
ד"ר נועם טל הוד, בתר דוקטורנט במכון NIKHEF. צילום: אבי בליזובסקי

רשמי סיור ב-CERN פרק 6: בחיפוש אחר חלקיק הטאו

  • 2 תגובות
איור של שני החלקיקים החדשים שהתגלו לאחרונה - מצד ימין: דיבאריון הכולל 6 קווארקים וטטרא-קווארק הכולל 4 קווארקים. איור: אוניברסיטת יוליך, גרמניה

אושר קיומו של חלקיק קווארק חדש

  • 2 תגובות
ד"ר אנריקה קרומוביץ', אוניברסיטת דיוק . צילום: אבי בליזובסקי

רשמי סיור ב-CERN חלק 5: החוקר הישראלי המשתתף בחיפוש אחר פיסיקה חדשה

  • 2 תגובות
מתקן LHCb בסרן, גבול צרפת שווייץ. צילום: אבי בליזובסקי

ניסוי LHCb בסרן קלט רמז אפשרי לפיסיקה חדשה

  • 7 תגובות
פרופ' יורם רוזן

החומר האפל – מגששים בעלטה

  • 168 תגובות
קטע של מאיץ ישן במוזיאון הפתוח ב-CERN. צילום: אבי בליזובסקי

רשמי סיור ב-CERN, חלק ד':פרופ' עילם גרוס: גילוי ההיגס הוא תחילת המדע החדש של המאה ה-21

  • 23 תגובות

רשמי סיור ב-CERN, חלק 3: האם נשוט רק אם נדע שיש אמריקה מעבר לאוקיאנוס? פרופ' אליעזר רבינוביץ' מהאונ' העברית על חשיבות המדע הבסיסי (גלריה – LHC)

  • תגובה אחת
פרופ' ריצ'ארד ג'ייקובסון מדריך עיתנואים ישראליים ב-LHCb, 29 באפריל 2014. צילום: אבי בליזובסקי

רשמי סיור ב-CERN חלק ב': הדלת המובילה אל המפץ הגדול

  • 21 תגובות
מנכ"ל CERN פרופ' רולף הוייר בשיחה עם עיתונאים ישראלים במשרדי הנהלת הארגון בז'נבה. צילום: אבי בליזובסקי

מנכ"ל Cern רולף הוייר: החלום שלי הוא שנמצא את החלקיק הראשון של החומר האפל. כתבה ראשונה בעקבות סיור במתקני Cern

  • 21 תגובות

מצב הצבירה: נזיל

  • תגובה אחת
בתמונה הניסוי בנקודה התת קרקעית מס' 8 במאיץ ההדרונים הגדול (LHC). הצינור הגדול הוא המנהרה בה עוברת קרן ה-LHC שבה מסתחררים פרוטונים במהירות הקרובה למהירות האור. צילום: אנה פטנליה/CERN

מאיץ החלקיקים בסרן, LHC, אישר קיומו של הדרון אקזוטי

  • 12 תגובות
מעבדת אייס-קיוב באנטארקטיקה קרדיט: סוון לידסטרום, קרן המדע הלאומית של ארה"ב

‫יקום של חלקיקים / מייקל מוייר‬

  • אין תגובות
בעיגול הצהוב רואים צורת קיטוב רגילה (E-mode) ובעיגול הכחול רואים את צורת הקיטוב וגודל הקיטוב שהיו חייבים ליצור רק גלי כבידה בזמן האינפלציה. אפשר לראות את אותו קיטוב מיוחד בקרינת הרקע גם בתמונה העליונה. הקווים השחורים מסמנים את כיוון וקיטוב הקרינה. ברגע שהצוות מדד את צורת קיטוב זו הוא הצליח לאשר הן את גלי הכבידה והן את שלב האינפלציה. בתמונה התחתונה רואים ציור המתחיל בצד שמאל בו התרחש המפץ הגדול ומיד אחריו האינפלציה (החלק הצהוב). אחרי גמר האינפלציה היקום מתפשט הרבה יותר לאט (החלק השחור) עד לימינו. אנו מודדים היום את קרינת הרקע הקוסמית שיצאה כשהיקום היה בן 380,000 שנה ומעבירים אותה דרך מקטבים כדי למדוד את הקיטוב של הקרינה (החלק הכחול). איור: מרכז הארווארד סמיתסוניאן לאסטרופיסיקה

עדות ישירה ראשונה לקיומם של גלי כבידה שגרמו ליקום להתנפח מיד לאחר המפץ הגדול

  • 74 תגובות
מימין: דוד גלבוואסר-קלימובסקי ופרופ' גרשון קוריצקי. אפקט קוונטי

אטום באמבטיה

  • אין תגובות
התפרקות בטא. איור: shutterstock

‫מחכים לאי-הופעה של ניטרינו / קלה קופילד‬

  • 4 תגובות
מטען חשמלי. איור: shutterstock

מדענים בבן גוריון חוקרים את "שכבת הגבול החשמלית" במטרה למצוא שיטות חדשות לפיתוח מערכות אנרגיה חלופית

  • תגובה אחת
אלקטרוניקה מהסוג הישן. איור: shutterstock

קבלי-על ונפלאות השכבה הכפולה

  • 11 תגובות
היווצרות היקום ותורת המידע. איור: shutterstock

איך נברא היקום יש מאין?

  • 164 תגובות
פרופ' סטיבן הוקינג בהרצאה בנאס"א, 2008. צילום: NASA. מתוך ויקיפדיה

"הדיון של הוקינג בחורים השחורים הסב את תשומת הלב לצורך באיחוד התורות הבסיסיות במדע

  • 14 תגובות
פריקה חשמלית. איור: shutterstock

חוקרי הטכניון גילו שדות חשמליים "נסתרים" בערוצי פלסמה

  • 2 תגובות
תאי שמש. צילום: shutterstock

אלקטרונים דמויי גל בחומרים אורגניים יחוללו מהפכה בתחום האנרגיה הסולארית

  • 8 תגובות
אנרגיה נקיה, בטוחה וזולה. מערכת הלייזרים להיתוך מבוקר ב-NIF. צילום: national ignition facility NIF

מדענים בארה"ב עשו צעד חשוב לקראת היתוך גרעיני מבוקר

  • 19 תגובות
מד חום. איור: shutterstock

‫מעלת הקלווין המושלמת / לי בילינגס‬

  • 5 תגובות
פסולת גרעינית. איור: shutterstock

בעקבות ההסכם עם איראן – הכל על גרעין ואורניום

  • 6 תגובות
חלקיק שנע לאורך פס האנרגיה. צבע כחול ואדום מסמנים חלקיקים עם ספין למעלה וספין למטה. בזמן הניסוי החלקיקים נעים מהמרכז לקצוות של פס האנרגיה ורוכשים את הפאזה הגיאומטרית של זק. איור: דוברות הטכניון

לאחר 25 שנים: חוקרים גרמנים ואמריקנים הצליחו למדוד פאזה גיאומטרית במוצקים

  • 2 תגובות
פאזה זו התגלתה לפני כ-25 שנים על ידי פרופ' יהושע זק מהטכניון ונקראת על שמו - “Zak Phase”
לוגו אתר הידען
חיפוש