רשמי סיור ב-CERN, חלק ד':פרופ' עילם גרוס: גילוי ההיגס הוא תחילת המדע החדש של המאה ה-21

פרופ' עילם גרוס ממכון ויצמן, שעמד בראש קבוצת גילוי ההיגס בפרויקט אטלס סיכם את הגילוי ואת הצפוי בהמשך, וכמו עמיתיו גם הוא יצא להגנת המדע הבסיסי מפני חרב הקיצוצים המאיימת. פרופ' גרוס אמר את הדברים הללו לקבוצת עיתונאים ישראלים שביקרה בסרן בהזמנת האקדמיה הלאומית למדעים

פרופ' עילם גרוס. צילום: מכון ויצמן
פרופ' עילם גרוס. צילום: מכון ויצמן

"הקבוצה הישראלית תרמה חלק חשוב בבניית הגלאי. בשנת 2012, שלושה מדענים ישראלים היו בתפקידי מפתח בגילוי ההיגס". כך אומר פרופ' עילם גרוס ממכון ויצמן, שעמד בראש הקבוצה שחיפשה אחר ההיגס ולבסוף גם גילתה אותו בפרויקט אטלס בסרן, לחברי משלחת עיתונאים ישראלים שהגיעו לסרן (CERN) בסיור שארגנה האקדמיה הלאומית למדעים ואמנויות, בעקבות הצטרפותה של ישראל כחברה מלאה בסרן.

"אנחנו מניעים את המדע על־ידי סקרנות. הדמיון חשוב יותר מידע, מדע שמונע על ידי חדשנות."

"אם כל החיים היינו עושים מדע יישומי היינו מסתובבים עם נרות, אולי נרות משוכללים יותר. בזכות מדענים החל ממקסוול, ופארדיי במאה ה-19 קידמנו את ההבנה של האלקטרומגנטיות. המדע כבר הביא אותנו קדימה והאלקטרוניקה רק מדביקה את הקצב." גרוס גם ציין את תרומתה של Cern לאנושות, שכבר כיסתה את עלות המאיץ כמה וכמה דורות קדימה – פרוטוקול WWW.

לעיתונאים אמר: "אנחנו צריכים את העזרה שלכם כדי שתסבירו לעולם שזה שגילינו את ההיגס לא אומר שגילינו את הכל, הממשלות צריכות להבין זאת."

"הפיסיקאים מנסים לענות על ארבע שאלות: ממה אנחנו עשויים? למה אנחנו קיימים? איך הכל התחיל? ומהו גורל היקום?"

"התשובות לכל השאלות הללו קשורות למסה ולפיכך, בוזון היגס הוא הבסיס לכל אלה. ביקום שאין בו כלום, כל חלקיק יכול לנוע במהירות האור. אבל אז בה מי שבא ומילא את היקום בשדה ההיגס עשירית מיליארדית השניה לאחר המפץ הגדול. לחלקיק יש אינטראקציה עם השדה ולכן תנועתו מואטת."

"ב-18995 גילה תומפסון את האלקטרון ואמר "to the useless electron ". כדי לבצע את הניסוי נדרש תומפסון לציוד בשווי 100 דולר, היום נדרשים מיליארדי דולרים כדי למצוא את הבסיס לכוחות האחרים כדי לבנות גלאים. את המודל הסטנדרטי אפשר לבנות ממעט חלקיקים ולשים על פאזל, אך השלמת הפאזל לא הצליחה כי חסר חלקיק. בנינו טכנולוגיה באמצעותה רואים חלקיקים כמו שאתם רואים אותי. בנינו פשוט עין ביונית יותר משוכללת מהעין שלנו (הכוונה למאיץ א.ב.)."

קטע של מאיץ ישן במוזיאון הפתוח ב-CERN. צילום: אבי בליזובסקי
קטע של מאיץ ישן במוזיאון הפתוח ב-CERN. צילום: אבי בליזובסקי

"החומר שאנחנו רואים הוא 5% מהיקום וכל השאר מהווה אנרגיה אפלה או חומר אפל, שני גורמים שאנחנו בטוחים שחייבים להיות שם אך איננו מוצאים אותם. אנחנו ממשיכים לעשות ניסויים כי אין לנו מושג איפה הם אמורים להיות. זו הסיבה לבניית המאיצים וזה גם עונה על השאלה מדוע עם מאיצים קודמים לא הצלחנו למצוא רמזים לגבי החומר האפל והאנרגיה האפלה."

לפי הנוסחה המפורסמת של איינשטייןE=mc² , כדי לייצר חלקיקים צריך להשקיע אנרגיה שלפחות שווה למסה של החלקיק שאותו אנחנו צריכים למצוא, אם לא מצאתי חלקיק עד רמת אנרגיה מסויימת אזי או שהוא לא קיים או שהוא יותר כבד. יכול להיות חלקיק סופר סימטרי או אינטראקציה של חומר אפל, של חלקיק דועך בלתי נראה. או שנמצא במאיץ הנוכחי (לאחר שידרוגו) או במאיץ הבא אחריו או שנעמוד בפני שוקת שבורה.

אם לא היינו מגלים את ההיגס היינו עומדים במצב שלא היה לנו מושג מה קורה. כמעט היינו במצב זה אבל בסוף זה הסתדר. התהליך הזה הוכיח לנו שיש צורך להמשיך לחקור. גם אם נעצום את העיניים, היקום עדיין שם, צריך להמשיך משום שאנחנו סקרנים, אף פעם אי אפשר לדעת מה זה יביא, והיקום ימשיך להתקיים, אך אנו לא נדע מה הוא צופן בחובו.

פרס נובל לפיסיקה לשנת 2013, בו זכו פיטר היגס ופרנסואה אנגלטר זכה להרבה רעש, ובפעם הראשונה הוזכר שמה של סרן, משום שבדרך כלל ועדת פרס נובל לא מציינת נסיונות שהביאו להוכחת התיאוריה שבגינה ניתן הפרס.

פרופ' גרוס מצטט את חברת ועדת פרס נובל, ברברה קנון, שפתחה בקטע מפרק ט' בספר ישעיהו: "הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁך רָאוּ אוֹר גָּדוֹל".

"זה טבעו של המדע, שכשאנחנו מתחבטים בבעיה, אנחנו עשויים לחוש שאנחנו מהלכים בחשיכה של הבלתי נתפש. אנחנו חשים שחייב להיות משהו שיכול להסביר את התסבוכת אבל אנחנו לא מצליחים לשים עליו את האצבע…. הוא אולי שם בחשיכה -­ ממש מולנו… עוד צעד קטן."

"אלו הרגעים הגדולים בחייו של כל מדען, כשהוא חש שלפתע שהוא רואה משהו שאף אחד לפניו עוד לא ראה. אור חדש מפציע בטבע. זה יכול להאיר כברק או לזהור ולגדול לאיטו. המדענים הם אלו שזוכים ראשונים לחוות את האור וההארה הזו יכולה להיות בפרט קטן או תובנה עמוקה שמשנה את כל תפישתינו אבל בכל מקרה זהו אור גדול בחשיכה"

"והאור הגדול הזה אינו מיועד רק לנו, הוא מיועד לכל האנשים, לכל העולם כלו, כי תובנה מדעית טבעה שתופץ על פני כל העולם…. היא מתנה לכל המין האנושי. כי ברגע שמשהו הואר, אי אפשר לכבותו. מה שהתגלה לא ניתן עוד להסתיר, כי כשתובנות חדשות באות להבנה הכוללת שלנו, הן שם לנצח. הן מהוות את הבסיס לעוד תובנות חדשות, עוד הארות חדשות שתבואנה בזמנן."

גרוס מסכים איתה ומוסיף: "אנחנו הילכנו בחשכה 50 שנה, מנסים להאיר עוד עמוד חשוך בספר הטבע המופלא. CMS ואטלס, שני הניסויים הגדולים של ה-LHC האירו עוד עמוד בטבע למען הדורות הבאים. 6,000 פיסיקאים הטביעו את חותמם על ההיסטוריה וזו רק תחילתו של המדע החדש של המאה ה-21".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

23 תגובות

  1. יום לאחר גילוי חלקיק ההיגס הייתה כתבה בעיתון מעריב שבה רואיין פרופ' עילם גרוס והוא אמר בה :" עכשיו אפשר יהיה לכתוב את המתמטיקה המלאה הדרושה למדענים כמוני כדי להבין כיצד נבנות הגלקסיות ונוצרים הכוכבים". המתמטיקה הזו נכתבה ופורסמה על ידי ג'ורג' ספנסר בראון בספר "Laws of Form " שאפשר להשיגו באמזון במחיר 25 יורו.

  2. הו אילנה
    יפה שתיקה לחכמים וחכמות אומרים
    מאיפה הבאת שההיגס הוא חלקיק כבידה
    מאיפה הבאת שהיקום ייסוג
    מאיםה בכלל הבאת את כל מה שאת אומרת?
    כמו שאמרתי
    יםה שתיקה

  3. ממה אנחנו עשויים? למה אנחנו קיימים? איך הכל התחיל? ומהו גורל היקום?"
    תשובות אפשריות ככווני חקירה:
    אנחנו עשויים מליבה של תודעה (שנבראה עי מקור התודעות כולן לצורך התפתחותו) ומגוף אנרגטי שמהדהדים יחד. הגוף האנגטי מורכב מתערובת של ארבע שדות שונים של אנרגיה הנענים יחד לתודעה והיא לומדת לשלוט בהם.
    איך הכל התחיל? יש הרבה התחלות לא בטוח שנדע אי פעם את כולן
    גורל היקום – להתכנס חזרה לקראת פעימת יקום חדשה הבאה בתור בשרשרת של יקומים הולכים ומתפתחים אחד אחרי השני עד שנחזור הביתה לאותו מקור גדול שגם הוא נוצר מגורם כל שהוא…

    האנרגיה האפלה היא הדוחפת את היקום לאותה נקודה של סיום
    החומר האפל הוא ה״מחסן ״ של ארבעת סוגי השדות שאנחנו צורכים ועושים בהם שמוש כאשר הם במצב של פוטנציאל ומאוחסנים כל שדה בנפרד ולכן הם לא תערובת פעילה שמאירה…
    ההיגס הוא כניראה חלקיק הכבידה (אחד מ 4 סוגי השדות) … שיהיה לנו בהצלחה עם כל הגילויים של המאה ה21 🙂

  4. הנסיך איגור
    מה אמרתי שנראה בוטה? לדעתי, אני מתון באמירות שלי 🙂 אם אמרתי משהו לא לעניין, תגיד לי, ואתקן את דרכי.

  5. ניסים
    זה זמן רב שמתי לב שאתה מככב בתגובותיך באתר הידען. ניכר שיש לך ידע רב מאוד אבל התגובות שלך איך לומר זאת הן בוטות. .זה לא משאיר רושם טוב לגבי אופייך. עם קצת מאמץ שנה את גישתך כלפי שאר המגיבים. יקשיבו לך ויעריכו אותך יותר. את זה אני אומר ממרום שנותי. באתי לאוויר העולם בשנת 150 לפנה"ס.

  6. לניסים,הגיל שלך לא מענין אותי.כך או כך,מספר דוגמאות מהעולם:הפרלמנט הבריטי הוא אחד הגדולים בעולם .והחזרי הוצאות הם ספורט לאומי שם.גרמניה קנסלר לשעבר עובד למען חברה ממשלתית רוסית.(גז פרום).ניגוד ענינים?USA מוניקה לווינסקי ,מול א' מבית הנשיא.ישראל מתמודדת עם הקשיים!

  7. משתמש אנונימי
    אתה כנראה מאוד צעיר. מישהו קצת יותר מבוגר רואה מגמה מאוד ברורה ומאוד בעייתית בישראל.

    כתבת שבישראל לא מטייחים. אם זה לא היה עצוב כל כך הייתי צוחק. מישהו יושב בכלא על כל הזרים הלא חוקיים בישראל? מישהו יושב בכלא על זה שחיילי צה"ל מסכנים את חייהם כדי לשמור על ישובים לא חוקיים? מישהו נותן את הדין על בי"ח הדסה? על מצב החינוך הירוד בישראל? על המצב המביך של הרפואה הציבורית? על המצב בנמל אשדוד? על השחיתות שנקראת "בנקאות" בישראל? על מחירי הבתים בישראל?

    בהחלט יש בישראל אנשים מאוד חכמים. פרט לזה שהרבה מאוד מהם כבר לא בישראל, מעט מאוד מהם במוקדי הכוח.

    הצעתי לך לחפש מידע על רמות השחיתות בעולם, ולראות איפה ישראל ממוקמת. יפן ממוקמת הרבה מעלינו, ועליהם אתה לא סומך. אז איך אתה סומך על ישראל?

  8. לנסים השחצן.לישראל יש תוכנית לאנרגיה אטומית.(שטח יוחד לכך בשיבטה). ולמה לפחד ,כנראה יש לנו נשק אטומי(די מסוכן לא?)אז מדוע לפחד מאספקט חיובי של האטום.

  9. אתה כל כך תמים שזה עצוב. אתה גם לא יודע מה קורה בעולם. אני מציע לך לבדוק את רמות השחיתות במדינות שונות ולראות היכן ישראל ממוקמת.
    קשה לי לחשוב על מערכת בישראל שאין בה רקבון. כך את מערכת החינוך או את מערכת הבריאות למשל.

    כשתגדל, תבין…..

  10. למר ניסים ,בישראל לא מטייחים ואין הנחות .מה שאולמרט עשה הוא למד מטיולים בעולם. ניתן לבנות כור בשטח של30קמ"ר ריק בנגב.או מתחת לאדמה.

  11. משתמש אנונימי (לא מזוהה)
    אתה צוחק, נכון? יש לנו נשיא בכלא, ראש ממשלה בדרך לכלא, שרים בכלא … להמשיך?

  12. הרמה המדעית של ישראל היא גבוהה ביותר.ואם יש לנו מוניטין של מדינת גרעין.אז לפחות שהייה חשמל זול מכור גרעיני.(ישראל גאונית אך גם פריירית).ואין סכנה שתהיה תאונה בסגנון פוקושימה .כי הארץ יש נוהלי ביטחון ברמה מאוד טובה.

  13. יאיר
    לא נראה לי נכון. פרוייקטים מדעיים גדולים עולים מיליארדים רבים. אני לא רואה שמישהו הולך להרוויח כסף מהבוסון של היגס, או משליחת חללית למחוץ למערכת השמש.

    גם לפני מאתיים שנה היו כאלה שמימנו את המדע. וגם הרבה לפני זה – ראה פרק "טיכו ברהה", למשל.

  14. "זה לא מזיז לאף אחד מהמדענים. אנחנו מניעים את המדע על־ידי סקרנות" הערה שהייתה נכונה לפני 200 שנה. כיום המדע מונע על ידי אינטרסים כלכליים, פוליטיים מדיניים, כולם אינטרסים של כוח, שימו לב שבעבר מדענים מימנו את עבודתם בעצמם, כיום כל המדע ממומן על ידי המדינה

  15. חוני
    לאיזו שאלה מבין הארבע לא נוכל למצוא תשובה?
    שים לב, השאלה השנייה היא "מה גרם לקיומינו", ולא "לאיזו מטרה אנחנו קיימים". הניסוח הראשון הוא פיסיקלי. הניסוח השני מניח שיש בורא ….

  16. "הפיסיקאים מנסים לענות על ארבע שאלות: ממה אנחנו עשויים? למה אנחנו קיימים? איך הכל התחיל? ומהו גורל היקום?"

    על שלוש מהשאלות האלה אין לי ספק שהפיסיקה בסוף תמצא תשובה, אבל על אחת מהן כנראה שאף פעם לא…

    ואגב..כל אדם העוסק בחדשנות נתקל ברגעי "אה-אה" ואור שמציף אפלה תודעתית , לאו דווקא מדענים
    ( אומנים, מהנדסים, אנשי עסקים )…

    הכי חשוב שהוא אוהב את מה שהוא עושה, ושפעם הבא יזכור כי המימון של מה שהוא עושה מגיע מהירקן והזבנית , ושיזיז לו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן