רשמי סיור ב-CERN, חלק 3: האם נשוט רק אם נדע שיש אמריקה מעבר לאוקיאנוס? פרופ' אליעזר רבינוביץ' מהאונ' העברית על חשיבות המדע הבסיסי (גלריה – LHC)

פרופ' רבינוביץ' מהאוניברסיטה העברית מזהיר מפני הנטיה להצמד ל'מדע יישומי'. וסיפר על ההתרגשות שלו כפיסיקאי תאורטיקן מהתגליות שנעשו בסרן על ידי חבריו הנסיינים ומאלו שצפויות ושאינן צפויות בעתיד.

 

פרופסור אליעזר רבינוביץ'. צילום: האוניברסיטה העברית
פרופסור אליעזר רבינוביץ'. צילום: האוניברסיטה העברית

לממשלות היום אין סבלנות למדע בסיסי, כך ניתן להבין מהרצאתו של פרופ' אליעזר רבינוביץ,' פרופסור לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית ויו"ר המועצה הלאומית לאנרגיות גבוהות באקדמיה הלאומית למדעים, בפני חברי משלחת עיתונאים ישראלים שהגיעו לסרן (CERN) בסיור שארגנה האקדמיה הלאומית למדעים ולאמנויות, בעקבות הצטרפותה של ישראל כחברה מלאה בסרן.

"המאמץ להביא את ישראל ל-CERN הוא מאמץ רב שנים. שנים רבות חיינו פה כזוג בלי חופה וקידושין" אמר פרופ' רבינוביץ'. "זה נכון, אבל כל פעם שצד אחד ניסה למסד את היחסים השני היסס, באירופה לא כל כך רצו את ישראל כחברה מלאה ומבחינתנו – אנחנו לא רוצים לשלם. גם בארץ הבשילה ההבנה שלהיות טרמפיסטית זה לא טוב. זה חוסם אותנו מלהתקדם. נעשה מאמץ גדול שחימם את ליבי. ריכוז התרומה הישראלית הוא חיבור כוחות יוצא מן הכלל, גם בארץ וגם למרות ההתנגדות הגדולה בעולם היו הרבה ידידים ובסוף הגענו לרגע הזה. הרגע הזה חשוב לא רק מהבחינה המדעית אלא גם מבחינות אחרות."

"יש מה ללמוד מ-CERN מבחינה אדמיניסטרטיבית, ניהול משברים – הם ניהלו משבר אדיר של תקלה גדולה, ויצאו ממנו. יש הרבה מה ללמוד גם על ההיבט הכלכלי ובכלל החברות הזו פותחת לנו אופקים רבים."

"אני מדען, ורוצה לתאר לכם את הרוח שדוחפת את האנשים העובדים בתחום. לפיסיקאים, בעיקר לתיאורטיקנים, יש אספקטים מגלומניים. כולכם מכירים את היתרון של NOH, עקרון מאוד בסיסי שבארץ לא מתחשבים בו – אף אחד לא שולט על בני האדם. אנחנו יצורים בגובה מטר וחצי שניים, ויש לנו אמביציה לתאר את היקום – היכולת להבין גם את היקום הגדול, גם את הדברים הקטנים כפי שאנו עושים פה וגם את הרגע שבו הכל התחבר יחד, כשהיקום היה קטן."

"לא רק שאנחנו רוצים לעשות את זה, אנחנו מבקשים לעשות זאת בצורה שעין אנוש יכולה לשזוף כך שנוכל לראות את חוקי הטבע ומשוואותיו על מצגת אחת. אמנם דמוקריטוס באבדרה ישב וחשב על זה והוא היה הראשון שקיבל מענק למחקר בסיסי מבני עירו. לפני כמאה שנה באנציקלופדיה בריטניקה עשו חישוב שמדובר בכוח קניה השקול למיליון ליש"ט של אותה התקופה, היום מדובר בסכום גבוה בהרבה."

חשש מימי ביניים חדשים


החברה האנושית היתה שותפה למגלומניה הזו שהתחילה בדמוקריטוס. היא עודדה את הרצון והסבלנות להבין את מה שקורה סביבנו. אנחנו עשויים להגיע ליום שלא יהיה לנו את זה. החשש הגדול מהתפרצות מחלה מסוימת (במדעי החיים אנחנו יודעים פחות מאשר בפיסיקה) שתגרום להתפרקות מערכות ואז כל הידע שלנו יאבד.

"יהודי מאוד חכם בשם קליין, קיבל משרה בשבדיה בשנות העשרים של המאה הקודמת. הוא הגה רעיון מהפכני, בתקופה ההיא הכירו שתי אינטראקציות – אלקטרומגנטית וכבידה. הוא טען שזה יותר מדי ומספיק כוח אחד – כוח הכובד ובלבד שיפעל בחמישה ממדים, מבחינה ניסויית לא נשללה האפשרות שיש מימד אחד קטן. הוא קיבל דבר לחלוטין לא טריוויאלי – שמהשוואות של תורת היחסות הכללית (שבשנה הבאה תמלאנה 100 שנה לכתיבתה), ניתן להוכיח שאדם שעומד במאיץ של 5 ממדים יראה גם את תורת הכבידה וגם את האלקטרומגנטיות ככוח אחד. החבר שלו – פאולי, מדען מאוד ידוע ומאוד ארסי, כתב לקליין כאשר זה קיבל את הפרופסורה בשטוקהולם: "אינני בדעה שלמצוא חוקים חדשים של הטבע ולחפש כיוונים חדשים של מחקר הם החוזק הגדול שלך. אפילו שתמיד היו לך שאיפות בכיוון הזה, היה הרבה יותר טוב כשהיית סנדלר- כשחישבת נוסחאות בתיאוריה… דברים רציניים תשאיר לאנשים יותר מתאימים."

"פאולי היה מדען מוכר, מה שלא היה מצבו של קליין. לנו יש מחשבות לגבי מה שאנחנו רוצים – גיורא מיקנברג ועילם גרוס (שני החוקרים הבכירים הנסיינים הישראליים הבכירים בסרן, שגם את הרצאותיהם תמללנו ונביא אותם בהמשך השבוע א.ב.) שלחו לנו מהטבע את העובדה שיש חסמים תחתונים. באשר לחלקיק היגס ידענו שנלמד משהו חדש כשהאבק ישקע. השאר נמצא בדמיון שלנו כתיאורטיקנים. התוצאות שקיבלנו הן שכל מה שחשבו שיכול להיות וחיפשו מדענים מהטכניון, ממכון ויצמן, מאוניברסיטת תל אביב ומהאוניברסיטה העברית לא נמצא עדיין. אנחנו מרגישים כמו קליין שקיבל את המכתב מפאולי."

לעיתונאים הישראלים שהגיעו במשלחת ל-CERN אמר פרופ' רבינויביץ': "אתם באים לפה בזכות העובדה שהמאיץ לא עובד. המאיץ יכפיל את האנרגיה שלו – זה חשוב אבל זה רק להכפיל. אנחנו כבר יודעים מה קורה באנרגיה נמוכות, מדובר אולי ב-2% מכלל הידע. מבחינת רוח היחידה אין בטחון היום בשטח שנלמד משהו חדש או שנגלה משהו חדש. יש חשש גדול. לתיאורטיקנים יותר קל כי אם הנושא לא עובד אפשר פשוט לעבור לנושא אחר. הנסיינים עובדים ומקדישים שנים רבות כדי לבנות את הניסויים הללו. וזו שאלה שתעמוד בהמשך בפני החברה. אנחנו רגילים בשנים האחרונות לכך שאם אנחנו משקיעים כסף, אנחנו רוצים לדעת מראש מה ייצא מזה. יש דיסוננס בין מחקר לבין לדעת מראש מה אתה רוצה. אם אני יודע מראש מה אמצא, בשביל מה אני צריך לבנות מראש את המכשיר הזה? למה אני צריך את הנסיינים? אני יודע כבר מה שיהיה. כל העניין במחקר הוא ללכת לחפש את מה שלא יודעים. הרבה שנים, קראנו לזה WIN WIN וההיגס היה דוגמה לכך. יהיה כך או יהיה כך, משהו חדש נלמד. יכול בהחלט להיות שהדבר החדש שנלמד יהיה שאין חלקיקים חדשים באנרגיות שאנחנו יכולים להגיע אליהן, למרות שציפינו להם."

האם אנו צריכים להמשיך להפליג בספינה? האם נשוט רק אם נדע שיש אמריקה מעבר לאוקיאנוס? אולי זה כבר יהיה כמו במקרה של קולומבוס אחרי זמן רב כאשר רוב הצוות התמרד? או שאולי אנו מוכנים לעשות את הנסיעה גם אם לא יודעים שיש שם אמריקה? אנחנו רק לומדים את האוקיאנוס. זו שאלה שאנחנו לא יודעים לענות עליה, אבל אנחנו צריכים להציג את הקבלות שלנו עד עכשיו.

רקע פיסיקלי

כל החלקיקים שמרכיבים את הטבע החומרי שאנחנו מכירים ובנוסף אליהם חלקיק ההיגס (למעט הבעיה של החומר האפל שמדירה שינה מעינינו) אלו החלקיקים שבונים את המודל הסטנדרטי. ישנן ארבע אינטראקציות בסיסיות. לא כל החלקיקים יכולים להשתתף בכל אינטראקציה, וביחד הם מכסים את כל כוחות הטבע המוכרים לנו – הכוח האלקטרומגנטי, הכוח הגרעיני החזק, הכוח הגרעיני החלש והכבידה.

כוח הכבידה הוא החלש ביותר. אם אקח כוס מים ואעזוב אותה, היא תימשך לכדור הארץ, כלומר תיפול, אם אעשה זאת על הירח, היא עדיין תיפול כי גם כוח המשיכה של הירח וגם כוח המשיכה של כדור הארץ מושכים אותה, אבל מה יקרה אם אניח אותה על השולחן? כל הכוח של כדור הארץ מנוצח על ידי פיסה קטנה מהשולחן, לכן זו הוכחה לכך שכוח הכובד הוא כוח חלש. אם החומר האפל קיים והוא מגיב רק לכוח הכבידה (כי כך הוא בהגדרתו א.ב.), יש סיכויים לא קטנים שלא נראה את הביטוי החלקיקי שלו. יש המון רעיונות יותר אופטימיים כיצד למצוא אותו.

"גילוי ההיגס הראה שאפשר לדחוס את כל הטבע לשקף אחד. הגילוי דוחף אותנו לרצות להבין עוד ועוד. למשל התגלית שחלקיק ההיגס שוקל 125-126 GEV היא תגלית שמביאה אותנו לחשוב על דברים גדולים אבל לשם כך צריך לבדוק מה קורה באנרגיות גבוהות יותר. אם לא נמצא או שנגלה שאין פיסיקה חדשה גם באנרגיות מאוד גבוהות, יש אפשרות שהיקום שלנו לא יציב, והמהפכה הקופרניקית הבאה תהיה שניתן להעמיד בסימן שאלה את היציבות של היקום, אולי הוא חלק מיקום־על, נצטרך לברר כיצד קורה שאנחנו חיים על גבול היציבות שלו?"

"אם בשנתיים הבאות אחרי שהמאיץ יעבוד נמצא את הדברים הללו, נשמח לספר לכם." מסכם פרופ' רבינוביץ'.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן