פיסיקה קוונטית

מאיצי העתיד יהיו זעירים וישתמשו באנטי חומר

  • 4 תגובות
מינהור קוונטי. איור: shutterstock

האם מינהור קוונטי ממלא תפקיד בפעילות של מולקולות ביולוגיות?

  • תגובה אחת
אנרגיה אפלה היא הכינוי שהעניקו מדענים לתופעה שגורמת להאצה בהתפשטות היקום. יש שלוש השערות שונות על אודות טבעה של האנרגיה האפלה: ייתכן שהיא אנרגיה קבועה שנובעת מן המרחב הריק עצמו (השערת הקבוע הקוסמולוגי), או שהיא אנרגיה משתנה שמקורה בשדה יסודי המצוי במרחב כולו. אבל גם ייתכן שהאנרגיה האפלה אינה קיימת כלל ושהסיבה להאצת התפשטות היקום היא שכוח הכבידה מתנהג בדרך אחרת ממה שהתיאוריות שלנו אומרות כשמדובר על טווחים בקנה מידה קוסמי. איור: Ævar Arnfjörð Bjarmason, Wikimedia.

הסימטרון – מסתורי האנרגיה האפלה

  • 147 תגובות

לראשונה בוצעה הדמיה של מולקולה בעזרת מחשב קוונטי         

  • 2 תגובות

חץ הזמן פועל אחרת בעולם הקוונטי

  • 3 תגובות
המערך הניסויי לבחינת המוליכות התרמית של אלקטרונים המשתתפים באפקט הול הקוונטי

כמעט מושלם

  • תגובה אחת
מיחשוב קוונטי. איור: shutterstock

התוכנית הלאומית לחישוב קוונטי חיונית לכך שישראל תישאר בחזית המדע והטכנולוגיה

  • 6 תגובות
שרטוט המדגים את תהליך ההיתוך של שני באריונים, שכל אחד מהם מכיל קווארק כבד אחד ושני קווארקים קלים. בהיתוך נארזים כל הקווארקים מחדש בצורה יעילה יותר, וכך נוצר באריון המכיל שני קווארקים כבדים וקווארק קל אחד, לצד נויטרון המכיל שלושה קווארקים קלים. בתהליך זה משתחררת כמות גדולה של אנרגיה. קרדיט: פרופ' מרק קרלינר.

מחקר פורסם בנייצ'ר בו שותף חוקר מת"א חושף תהליך חזק יותר פי 8 מהיתוך המימן בפצצת אטום

  • 6 תגובות
אילוסטרציה. "בימים אלו" אומר פרופ' פולמן "שבהם מושקעים מאמצים עצומים בכל מדינות העולם במטרה לפתח טכנולוגיות קוונטיות, כמו למשל המחשב הקוונטי, יש חשיבות עצומה להבנת תהליכים בסיסיים שמתרחשים כאשר מבצעים על חלקיק פעולות קוונטיות שמשנות את מצבו. מקור: NASA/Sonoma State University/Aurore Simonnet.

מדידה קוונטית ייחודית בוצעה באוניברסיטת בן-גוריון

  • תגובה אחת
משמאל ביורן שולץ מאוניברסיטת שיקאגו וגרייסון ריץ' מאוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל מחזיקים את בקבוק יודיד הצזיום שבו קלטו התנגשוית חלקיקי ניוטרינו. צילום: ORNL

גלאי נויטרינו בבקבוק

  • 4 תגובות
תיאוריות חדשות המנסות לאחד מחשוב קוונטי ופיזיקה של המרחב־זמן עשויות לספק תובנות חדשות על מארג היקום. תרשים: Johnstone / Wikimedia.

סיביות שזורות במרחב־זמן

  • 8 תגובות
מתקן LHCb בסרן, גבול צרפת שווייץ. צילום: אבי בליזובסקי

מאיץ החלקיקים ב-CERN גילה חלקיק נדיר בעל שני קווארקים כבדים; מדען מאוני' ת"א חזה את מסתו כמעט במדויק

  • 6 תגובות
ניסויים באלומות קרות. גלי ההלם חוסמים את זרימת החלקיקים באלומה. מקור: מגזין מכון ויצמן.

קר, קפוא, מתחמם: כיצד להפחית גלי הלם בניסויים עם אלומות חלקיקים

  • אין תגובות
אילוסטרציה: numb3r.

זמן אפס

  • 36 תגובות
הדמייה של חור שחור. שזירה קוונטית וחורים שחורים, שתי תופעות בלתי קשורות לכאורה, עשויות להוליך את הפיזיקאים לאיחוד שזמן כה רב מצפים לו: איחוד תורת היחסות הכללית ומכניקת הקוונטים. הדמייה: Ute Kraus / Wikimedia.

חורים שחורים, חורי תולעת וסודות המרחב־זמן הקוונטי

  • 4 תגובות
מימין לשמאל: אמיר רוזנבלט, ד"ר מיטלי בנרג'י, ד"ר דיאנה מהלו, פרופ' עדי שטרן, ד"ר ולדימיר אומנסקי, פרופ' יובל אורג ופרופ' מוטי הייבלום. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מנות קצובות של חום

  • 8 תגובות
המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

משנה טמפרטורה, משנה צורה

  • אין תגובות
מאיץ החלקיקים בסרן. מקור: Techtime.

CERN מחפשת טכנולוגיות ישראליות למאיץ חלקיקים חדש

  • אין תגובות
תמונה של אור הנפלט מאטום סטרונציום מיונן בודד אשר שקוע בתוך ענן קר של אטומי רובידיום. היון לכוד על-ידי שדות חשמליים שמתנדנדים בתדרי רדיו. האטומים לכודים על-ידי קרן לייזר ממוקדת. הן האטומים והן היון מקוררים לטמפרטורה של מיליונית מעלת קלווין מעל האפס המוחלט של הטמפרטורה.

אחד מול מאה אלף

  • תגובה אחת
הדמייה של אטום. מקור: Argonne National Laboratory / flickr

תעלומת הנויטרון

  • 3 תגובות
מצבי הצבירה של החומר. מתוך אתר פרס נובל

פרס נובל לפיזיקה למגלי המצבים המיוחדים של החומר

  • תגובה אחת
כוחות טבע. איור: shutterstock

פיזיקאים תיאורטיקנים: גילינו חלקיק המפעיל את הכוח החמישי בטבע

  • 12 תגובות
LHC - צילום יח"צ: CERN

אכזבה במאיץ בשוויץ: החלקיק שלא היה

  • 260 תגובות
לייזר פוגע במולקולה. איור: shutterstock

סביבוני-על

  • תגובה אחת
משמאל למעלה: המודים העצמיים של טיפה כפי שחושבו אנליטית. מימין למעלה: טיפת המים שנבדקה. למטה: איור אמנותי להמחשה. איור: הטכניון

איזה קול יש לטיפת מים?

  • אין תגובות
למעלה: זרם חשמלי, המתנהג כמו נוזל, יוצר מערבולות (החיצים הלבנים) שחלקיקיהן מפיקות חום (באדום ובכתום). למטה: כאשר פועל הזרם על פי חוק אוהם, נוצר החום רק סביב שתי האלקטרודות שביניהן זורם הזרם (באדום ובכתום)

חשמל זורם בכפות ידיך

  • 4 תגובות
הדמיית השפעה חשמלית על מטוס. מתוך אתר חברת CST

סימולציה לניתוח יישומים חשמליים

  • אין תגובות
חדר נקי בפרויקט European Spallation Source ERIC (ESS) ליד לונד שבשבדיה. מתוך אתר הארגון.

פיתוח מרכז חקר הנייטרונים הגדול בעולם יתבצע תוך שימוש בטכנולוגיית 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס

  • 3 תגובות

כדור הארץ ככונן קשיח

  • 2 תגובות
מצב צבירה חדש. איור: אוניברסיטת קיימברידג'

התגלה מצב צבירה חדש בחומר דו-מימדי

  • 9 תגובות
טכנאית וחולה בהכנה ל-MRI. צילום: shutterstock

להבין את הפיזיקה העומדת מאחורי סורק ה-MRI ומכשיר ה-NMR

  • 6 תגובות
סופר סימטריה. איור: shutterstock

לנקות אחרי איינשטיין

  • 5 תגובות
פרופ' יוסף אמרי ממכון ויצמן. מתוך ויקיפדיה

פרס וולף בפיזיקה לפרופ' יוסף אמרי ממכון ויצמן על פיתוח תחום הפיזיקה של מערכות מזוסקופיות ומערכות אקראיות

  • 3 תגובות
מימין: דן שקד-רנו, אביטל דרי, ד"ר שקמה ברסלר, איילת אפרתי, מתיאס בירמן, לוקה מולרי. מבנה החומר

הפיזיקה שמעבר לאופק

  • 25 תגובות
אירוע התנגשות שהניב זוג פוטונים שנצפו על ידי גלאי CMS בסרן

פעמי פיזיקה חדשה?

  • 9 תגובות
אירוע התנגשות שהניב זוג פוטונים שנצפו על ידי גלאי CMS בסרן

חשד לקיומו של חלקיק כבד פי 6 מההיגס שאינו מתאים למודל הסטנדרטי

  • 6 תגובות
ילדים מסובבים סביבונים. איור: shutterstock

סוב נא, סוב סביבון ולמד אותנו פיזיקה

  • 7 תגובות
מעבדת קירור האטומים של Mukund Vengalattore באוניברסיטת קורנל. צילום יח"צ

אושש אפקט זנון הקוונטי – אטומים לא ינועו בעודך צופה בהם

  • 63 תגובות
אטומים מסודרים בתוך מולקולה. צילום: מעבדות המחקר של יבמ בציריך, 2013

פיזיקאים הצליחו לשלוט בתנועת אלקטרונים במולקולה

  • אין תגובות
בול לזכרו של נילס בוהר. צילום:Sergey Goryachev / Shutterstock.com

נילס בוהר, 1885 – 1962

  • 5 תגובות
חלקיקי הניוטרינו מחליפים זהות בין האלקטרון-ניוטרינו, טאו ניוטרינו ומיואון ניוטרינו. איור: ועדת פרס נובל

שני חוקרים שגילו בנפרד שלניטרינו יש מסה זכו בפרס נובל לפיזיקה

  • 3 תגובות
חוקרים הראו כי שני פוטונים, הנראים כאן בתור גלים (מימין ומשמאל), יכולים להתחבר במרחק קצר זה מזה. בתנאים מסוימים, פוטונים אלו יכולים ליצור מצב הדומה למולקולה דו-אטומית, מצב המוצג על ידי צורת המשקולת הכחולה שבמרכז התנועה. איור: NIST

האם ניתן לייצר מולקולות המורכבות מאור?

  • 3 תגובות
התרשים השמאלי מייצג פעילות אלקטרומגנטית עם אור בדרגה הנמוכה ביותר האפשרית לפי חוקי הפיזיקה הקלאסית. מימין, חלק מהשדה האלקטרומגנטי הוקטן עוד יותר. המחיר הוא חוסר יכולת למדוד את קרן האור. אפקט זה מכונה "סחיטה" (כמו שסוחטים מיץ מתפוז) בשל הצורה האליפטית שהוא יוצר. איור: Mete Atature, אוניברסיטת קיימברידג'.

מדענים "סחטו" קרן אור – פוטון אחר פוטון

  • 3 תגובות
איור סכמטי של צומת מולקולארי המתפקד בתור דיודה הנוצר תוך שימוש בשטחים אסימטריים של אלקטרודה המאפשר לזרם לנוע בכיוון אחד בלבד. [באדיבות: מעבדת ברקלי ואוניברסיטת קולומביה]

דיודה ממולקולה יחידה

  • 49 תגובות
ניווט בעזרת שעון אטומי. איור: vectorara/Shutterstock

שעון אחד בשני מקומות בו-זמנית

  • 57 תגובות
הדמיה של הקוורקים בתוך חלקיק הפנטה קוורק. איור CERN

ממה בנוי החומר?

  • 50 תגובות
חיבור של בריון ומזון מניב חלקיק בעל חמישה קווארקים. איור: CERN

מדענים גילו חלקיק תת-אטומי לא מוכר

  • 7 תגובות
מיחשוב קוונטי. איור: shutterstock

התקדמות קריטית בנתיב המוביל לבניית מחשב קוונטי

  • 8 תגובות
קטע ממנהרת מאיץ ההדרונים הגדול. צילום: CERN

קהילת הפיסיקאים מצפה לתגליות חדשות עם התנעתו מחדש של המאיץ בסרן, לאחר שידרוגו ל- TeV 13

  • 11 תגובות
חלקיקי נויטרינו סטרילים. איור: רוי קלטשמידט, המעבדה הלאומית האמריקנית לורנס ברקלי

החלקיקים התיאורטיים עדיין תיאורטיים / קלרה מוסקוביץ'

  • 49 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש