מנכ"ל Cern רולף הוייר: החלום שלי הוא שנמצא את החלקיק הראשון של החומר האפל. כתבה ראשונה בעקבות סיור במתקני Cern

פרופ' הוייר סיפר לעיתונאים הישראלים על עתיד המאיץ בעידן שבו לא ניתן יהיה להגדיל את עוצמת האנרגיה ועל הקשר עם ישראל, ששודרג ברגע שהפכה למדינה חברה

מנכ"ל CERN פרופ' רולף הוייר בשיחה עם עיתונאים ישראלים במשרדי הנהלת הארגון בז'נבה. צילום: אבי בליזובסקי
מנכ"ל CERN פרופ' רולף הוייר בשיחה עם עיתונאים ישראלים במשרדי הנהלת הארגון בז'נבה. צילום: אבי בליזובסקי

אבי בליזובסקי

בסוף אפריל קיימה האקדמיה הלאומית למדעים ואמנויות סיור עיתונאים שכותבים (גם) על מדע במתקני CERN בז'נבה. חברי המשלחת והח"מ בתוכם נפגשו עם מנכ"ל סֵרְן ועם מדענים ישראלים העובדים במתקן, וערכו סיורים במתקנים השונים. את רשמי מהביקור אביא בפניכם בימים הקרובים.
ראו גם:

פרופ' הוייר סיפק הסבר מדעי קצר באשר לפיסיקה המבוצעת ב-LHC, מאיץ ההדרונים הגדול, שהוא כיום הכלי המדעי העיקרי לחקר הפיסיקה ובו התגלה לפני כשנתיים בוזון היגס. "מצאנו עדויות לקיומו של בוזון היגס אך לא ברור האם זהו ה-היגס. עם גילויו של בוזון היגס כלשהו אנחנו משלימים את המודל הסטנדרטי המסביר את היקום הנראה, אבל היקום הנראה מהווה רק 5% מכלל החומר והאנרגיה ביקום. וכך משאיר המודל הסטנדרטי שאלות רבות פתוחות; הוא לא יכול לספר לנו דבר על ה-95% הנותרים, ולא יכול לספר לנו מדוע אין אנטי חומר. אנחנו יודעים שיש חומר אפל וגם מכירים את האנטי חומר, כי זהו חומר הנוצר במהלך ההתנגשויות שאנו עורכים, באותה כמות כמו החומר, עד שהם נפגשים ומתאיינים. האנטי חומר נעלם, אך החומר לא נעלם. מכיוון שיש הבדל זעיר בתכונות בין חומר לאנטי חומר שיוצרת אחד חלקי 10 מיליארד יותר חומר מאשר אנטי חומר. אחד חלקי 10 מיליארד זה אנחנו, ואנחנו צריכים להבין שאנחנו הפרעה קטנה ביקום העצום."

על הצורך בהרחבת המודל הסטנדרטי מוסיף פרופ' הוייר:

"יש משהו מעבר למודל הסטנדרטי, ואפשר להשוות זאת לחוקי הכבידה של ניוטון, שאנו חשים משום שאיננו נעים מהר מספיק. במהירות נורמלית אנו פועלים לפי החוקים של ניוטון. כאשר עוברים למהירויות גבוהות, בקרבת מהירות האור למשל, מופעלים חוקי אינשטיין. במידה מסוימת ניתן לומר שהמודל הסטנדרטי מתאים ברמות אנרגיות נמוכות ומהווה תשתית לתיאוריה רחבה יותר שתהיה תקפה באנרגיות גבוהות יותר."

"מכאן עולה השאלה: מדוע יש צורך לחקור במהירויות גבוהות יותר ובפרט את תכונות ההיגס?
אחד הקשיים הניצבים בפני החוקרים הוא ההבחנה בין בוזון היגס לבוזון אחר. לשם המחשת הקושי נסו לדמיין תאומים הנראים זהים למעט הבדל אחד בלתי נראה: אחד מהם לא יכול לבטא מילה מסוימת, אך הוא גם לא מדבר הרבה. אם תפגשו את אחד מהם, כיצד תדעו האם זהו התאום שלא יכול לבטא מילה מסוימת? לשם כך תצטרכו לדובב אותו במשך זמן רב. אם ההבדל בינו לבין אחיו התאום יהיה גדול- במהרה תוכלו להבדיל ביניהם, אך אם ההבדל יהיה קטן, יידרש זמן רב יותר. כך גם במקרה שלנו."

על מנת להתגבר על קושי זה יתחילו בשנה הבאה ב- CERN לעבוד באנרגיות גבוהות הרבה יותר מבשנים קודמות, מה שיאפשר להם לייצר חלקיקים בעלי מסה גדולה יותר. "החלום שלי הוא למצוא את החלקיק הראשון שהוא חלקיק של החומר האפל", אומר פרופ' הוייר.

בהתייחסו לשאלות העיתונאים הישראלים אודות עתיד המאיץ מסביר פרופ' הוייר: "יש לנו תוכנית עבודה ל-20 השנים הבאות, כרגע אנו מתוכננים עד שנת 2035. עם זאת, ישנן מספר מגבלות להתקדמות שלנו. ראשית, איסוף הנתונים מצריך שדרוג חוזר ונשנה של המערכות. מספר ההתנגשויות המצרפי עולה כל הזמן, עד למספר מסויים של התנגשויות, שבו גם אם ממשיכים באותו שיפוע יידרשו הרבה שנים להכפלת מספר ההתנגשויות. לכן צריך לשדרג את המערכות. משמעות הדבר היא להעלות את השיפוע ובכך לקצר את זמן ההכפלה. יש צורך לאסוף את כל הנתונים האפשריים. נאתחל את המאיץ מחדש בשנת 2015 באנרגיה של 13TeV, גידול של כ-75% לעומת המצב הקודם של 8 TeV. באנרגיה החדשה נריץ את המאיץ בערך כשלוש שנים, אולי טיפה יותר, ואז שוב נשפץ אותו במשך שנה וחצי ונריץ שוב שלוש שנים. הדבר יביא אותנו לשנת 2022-3, ואז נבצע שדרוג נוסף במטרה לשנות שוב את השיפוע."

על המורכבות שבהגברת מספר התנגשויות הפרוטונים מרחיב פרופ' הוויר ואומר:
"לא נוכל להעלות את רמות האנרגיה מסיבה טכנית: המגנטים השומרים על הפרוטונים במסלולם חייבים להיות בעלי כוח מסוים אבל גם הוא מוגבל. כמו בספורט יידוי הפטיש, כאשר האתלט מסתובב לאט הפטיש נשאר בידיו, אבל כשמהירות הסיבוב גדלה – הפטיש עף מידיו. איננו יכולים לתת לחלקיקים לעוף מהמנהרה, ולכן אנו יכולים להאיץ אותם עד רמת האנרגיה שבה המגנטים יהיו מסוגלים לתמוך. אפשרות נוספת העומדת לרשותנו היא הגברת מספר ההתנגשויות באמצעות מיקוד הפרוטונים. איננו יורים פרוטונים בודדים אלא 'חבילות' של פרוטונים כשכל חבילה מונה כ-100 מיליארד פרוטונים. אבל גם 100 מיליארד פרוטונים שפוגשים עוד 100 מיליארד יכולים להחמיץ זה את זה משום שהם כה קטנים. לפיכך יש צורך לדחוס את החבילות או למקד את הקרן. כיום אנו ממקדים את הקרן בצורה כזו שמתוך כל המיליארדים הללו, 20-40 פרוטונים אכן מתנגשים בכל הטחה של אלומות פרוטונים זו בזו."

"בטכנולוגיה שבה נשתמש לאחר השדרוג נוכל למקד את הקרניים יותר ובכך להשיג יותר התנגשויות לכל חבילה. באופן זה נוכל להכפיל עד פי 5 את מספר ההתנגשויות בשניה, תהליך אשר צפוי להתמשך עד שנת 2023-4, ולאחר מכן נוכל להפעיל את המערכת במשך 10 שנים נוספות. השלב הבא עשוי להיות התגברות על המגבלות הטכניות, אולי באמצעות מגנטים חזקים יותר (ויש גבול לכך) או באמצעות בניית מנהרה ארוכה יותר. כיום אורך המנהרה הוא 27 קילומטרים, כשהשאיפה היא לבנות מנהרה באורך 80-100 קילומטרים. מכיוון שיש לנו ניסיון בבניית מנהרות ארוכות יותר, המגבלה היחידה היא כמובן מגבלה פיננסית.
פרופ' הווייר מאמין כי בשנים הקרובות צפויות תגליות נוספות, אשר ירחיבו את הידע מעבר למודל הסטנדרטי.

"בכל אופן נידרש לסיבה פיסיקלית ברורה לחפירת המנהרה הארוכה, בין אם נקבל אותה בהוכחות למציאת חלקיקים חדשים אחרי שידרוגי ה-LHC הבאים, או שנקבל עדויות תומכות מתצפיות אסטרונומיות שתאפשרנה לנו לדעת מה קורה מעבר למודל הסטנדרטי. דעתי היא שחייב להיות שם משהו, אי אפשר לעצור ב-5%. זה מה שאני אוהב במדע בסיסי. אני לא יודע מה בדיוק נמצא אבל בטוח שיש משהו."

ישראל – חברה חשובה ב-CERN

בביקורי הקודם למדתי שאת החיישן הישראלי באטלס התקינו יחד מהנדסים ישראלים ואנשי תשתיות מפקיסטן. ביקשתי מפרופ' הוייר להרחיב מעט בנושא שיתוף הפעולה בין מדענים ממדינות שונות ב- CERN. הוא סיפר כי מדענים מלאומים ומדינות שונות עובדים זה לצד זה, וכי הוא שואף לקדם את המודל הזה לפוליטיקה העולמית, מה שהתגלה עבורו עד כה כפעולה לא קלה.
"האג'נדה היחידה שלנו היא קידום הידע ואנחנו מדברים רק שפה אחת – שפת המדע. זוהי שפה אוניברסלית ואת זה חייבים לשמר. לא אכפת לנו מאיזו תרבות או מדינה הגעת; מה שחשוב הוא שכולם יוכלו לעבוד יחד. אני צריך לתרום לקבוצה את המומחיות שלי, שכן אם לא אעשה זאת – לא אקבל את המומחיות של חברי הקבוצה. העבודה המשותפת מתאפשרת בזכות המומחיות של כל אחד מחברי הצוות. ב- 2012 קיבלנו מעמד של מדינה משקיפה באו"ם וכעת אנחנו הארגון המדעי היחיד שזכה למעמד זה. אני נוכח בקבוצות עבודה באו"ם כדי לקדם בדיוק את זה."

ספר על התרשמותך מהביקור בארץ לפני שבועיים.
"נתתי הרצאה פתוחה באוניברסיטת תל אביב על ההשגים שלנו ובעיקר על מאיץ ההדרונים הגדול. לא נגעתי בתיאוריה, אינני תיאורטיקן."

על הקשר בין CERN לישראל מרחיב הוייר ומספר כי זהו קשר הדוק ורב שנים. "יש לנו פה מדענים ישראלים מאז שנת 1984. כשהתחלתי לעבוד בפרויקט אופל, שהיה המאיץ הקודם שהשתמש באותה מנהרה, כבר אז פגשתי מדענים נסיינים ישראלים. ביקרתי בארץ מספר פעמים, בפרט במכון ויצמן והתרשמתי מאוד מהקמפוס. יש לנו קשר הדוק גם עם התעשיה הישראלית (מחשוב עתיר ביצועים, סיליקון וחיישנים). כעת אני מצפה, בזכות הצטרפותה של ישראל כחברה מלאה, לכך שיגיעו יותר מדענים ומהנדסים ישראלים הן כעובדי סרן או כעמיתים (מדענים צעירים בפוסט דוקטורט או מהנדסים צעירים). כולנו צריכים מהנדסים, וישראל היא מדינה ש'מייצרת' מהנדסים טובים. היינו רוצים לראות אותם ברשימת מקבלי השכר שלנו בנוסף למדענים שיבואו לכאן לכמה שנים, כי סרן היא בראש ובראשונה פרויקט הנדסי. המדענים באים מבחוץ. אנחנו נדרשים לספק את כל התשתיות מעל ומתחת לקרקע, לבצע שדרוגים במערכות, לתכנן ניסויים ועוד."

כמדינה חברה, ישראל יכולה להשתתף בכל מכרז של סרן, בשונה מניסויים – בהם יכולה כל מדינה להשתתף, גם אם אינה חברה.

מה שחשוב הוא לא ההחזר שקל מול שקל, אלא בכך ששיתוף הפעולה בין התעשיה לבין סרן מיטיב עם כל הצדדים המעורבים. בתחומים החשובים לנו נוצרות טכנולוגיות חדשות המשמשות אותנו במחקר. החברות המעורבות בפרויקטים שלנו זוכות במוניטין גבוה המאפשר להם לזכות בקלות רבה יותר בפרויקטים גדולים ויוקרתיים בהמשך," אומר הוייר.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

21 תגובות

  1. א. בן נר,

    ראשית גילוי נאות למרות שאני מסכים עם יהודה לגבי הבעיתיות של תאוריית החומר
    האפל, אני רחוק מאד מתפיסתו שרק הוא השכיל להבין בעייתיות זו וכי רוב המדענים
    הם שוטים ההולכים כעדר אחרי הרועה. בנוסף אינני שותף לדעה כי יש פשוט לשנות
    משתנים בנוסחה כדי להתאימה לתצפיות, מה גם שניסתי מספר פעמים להסביר לו את
    ההבדל בין משתנה לפרמטר ללא הצלחה.

    כעת לטענותיך. אתה טוען כי התאוריה מקדימה את הניסוי
    " פירוש הדבר, התיאוריה מנבאת אפקט כלשהו ובהתאם לניבוי התיאורטי (פרדיקציה) מתכננים ומבצעים ניסוי לאישוש או שלילת הניבוי התיאורטי. ללא הניבוי התיאורטי לא ניתן לתכנן ולבצע כל ניסוי ומדידה חדשים."
    אין הדבר כך לחלוטין. אינשטיין לא חזה את החומר האפל (אולי במידה מסויימת כן את האנרגיה
    האפלה, אבל לא בכך מדובר). היו אילו תצפיות שלא התיישבו עם התאוריה המקובלת כיום שהראו כי
    דרוש חומר אפל לקבל התאמה. כך שהחומר האפל במובן מסוים הוא תלאי שבה לכסות חור
    או אי-התאמה תאורטית ולא להיפך הוא אינו תוצר של התאוריה. זאת למשל בניגוד לחורים שחורים
    שתאוריית הגרוטציה של אינשטיין חזתה ולקח זמן רב עד שנמצאו להם עדויות תצפתיות.
    לגבי טענותיך כי לא ניתן להוכיח כי משהו אינו קיים. ראשית טענה זו אינה טענה גורפת היו
    מקרים בהם חזו גילוי של כוכבי לכת נוספים במערכת השמש (כדי להסביר סטיות במסלולים של
    כוכבי לכת נראים) ובחלק מהמקרים לא נתגלו אותם כוכבי לכת כך שלטעמי ניתן לקבוע כי הם לא
    קיימים. גם לגבי חליקים אלמנטריים היו מקרים בהם חזו תאורית את המצאותם בתחום אנרגטי
    מסוים והם לא נמצאו (דבר דומה היה יכול להתרחש בחיפוש אחר ההיגס, ללא היה מתגלה חלקיק
    ההיגס הי על המדע לשנות את המודל הסטנדרטי באופן יסודי).
    לגבי החומר האפל יתכן ושוב איני יכול לקבוע בוודאות דבר (אני מתבסס אך ורק על האינטואציה שלי)
    כי גורלו יהיה כגורל האתר. האם הוכח כי האתר לא קיים על ידי תורת היחסות הפרטית? המדע הרבה
    פעמים אינו טורח להוכיח כי משהו אינו קיים אלא משתמש בעקרון התער של אוקהם. בהינתן שתי
    תאוריות המסבירות אותן תופעות המדע בוחר בתאוריה הפשוטה יותר המצריכה פחות הנחות יסוד.

    אומר רק מילה או שתיים לגבי האינטאוציה שלי לגבי אי-קיומו של החומר האפל. התצפיות כיום מראות
    לא רק חוסר התאמה עם התאוריה שמתוכם גזרו את קיומו של החומר האפל אלא רבות מהתצפיות
    מראות כי ישנה סקלה נוספת (יחידת תאוצה בסיסית) המאפיינת את כל (או רובן) של התצפיות. הסקלה
    הזו היא שעומדת בבסיס התאוריה הפנומנולגית של פרופ' מילגרום ממכון וייצמן, תאוריית MOND.
    אין אני בא לטעון כי התאוריה של מילגרום נכונה או לא אבל העובדה כי ניתן להסביר באמצעות קבוע
    פיסיקלי נוסף הרבה מהתופעות, מצביעה לטעמי על כך שניתן לבנות תאורית גרווטציה שונה שתסביר
    את התצפיות ללא הזדקקות לחומר אפל. אם הדבר אכן כך הרי מתוקף הכלל של אוקהם יהיה זה סביר
    להניח כי יש לקבל תאוריית גרווטציה חדשה.
    לסיום אכן יש תאוריות גרוטציה חדשות המנסות להסביר את אי-ההתאמה באופן תיאורטי וזו שאותנה
    אני מעדיף היא התאוריה של גרווטציה קונפורמית שפותחה רבות על ידי פרופ, פליפ מנהיים.

  2. יוסי

    כבר כתבתי לך פעם התאוריה של וורלינדה איננה מראה כי יש לוותר על החומר האפל.
    אם אתה חושב כי בתאוריה של וורלינדה אין מסה אפלה בבקשה ממך הסבר לי מדוע
    אתה חושב כך.
    בנוסף התאוריה של וורלינדה נתקלה בהתנגדות (הדבר אפילו מצוין בערך בוויקפדיה
    אליו אתה מפנה ). מאז המאמר הראשון שלו בנושא גרוטציה אנטרופית לפני 4 שנים
    לא כתב אריק וורלידה מאמר נוסף בנושא לכן אני לא בטוח בכלל בעמדתו לגבי הנושא.

    מקריאת הערך בוויקפדיה הבנתי כי לא רק שטוור וונג לא שדרג את התאוריה של וורלינדה
    הוא אף הראה כי ישנה בעיה עם הרחבת התאוריה. בנוסף הנימוקים שלך מופרכים
    לחלוטין האם רק בגלל שהתרבות הסינית היא מפוארת עלינו להאמין לטענה מסויימת
    המושמעת על ידי מדען סיני? הדבר דומה לטענה כי למאמרים הנכתבים על ידי יהודים
    יש ערך מוסף וכי יש להם יותר סיכוי להיות נכונים ללא תלות בתוכנם.

  3. ל א בן נר
    אני מגיב לתגובתך לאחר שקראתי אותה מספר פעמים ואני חייב לציין שהיא מעוררת מחשבות.
    מסקנתי:
    אנחנו שנינו עומדים (בידידות) משני צידי המתרס וכל אחד עם האמת שלו.
    ואתה צודק, לא אוכל להוכיח שאין!
    האם זה מוכיח שיש?? וודאי שלא!
    האם בגלל שרוב המדענים מאמינים במסה האפלה הרוב קובע? אני רוצה להאמין שזה לא כך!
    בקיצור- חומר למחשבה.
    בהערכה
    סבדרמיש יהודה

  4. למעוניינים לראות בקצרה מהי entropic gravity פשוט בויקיפדיה יש הסבר קצר והרבה הפניות למאמרים מקצועיים.
    עוד נקודה חשובה אך משנית לדיון. הביקורת והשדרוג של תיאורית הכבידה של אריק וורלינד באה מטוור וונג מסין. לא מאוניברסיטה במערב. לכל הסבורים שהסינים לא יודעים לחשוב יצירתי. מדובר במדינה שעד 1642 היתה המתקדמת ביותר בעולם ונכנסה ל400 שנות ימי ביניים ויצאה מהן. אין סיבה שהם לא יהיו מתקדמים למרות דעתינו שהם אכזריים כלפי חיות ובני אדם.

  5. אני מציין כאן שוב שקיימת תאוריה הנלקחת ברצינות רבה של פרופסור אריק וורלינד הנקראת כבידה אנטרופית. לפי תאוריה זו אין צורך באנרגיה אפילה.
    בניגוד לתאוריות שקדמו לה ואף טענו שאין חומר אפל, לזו יש יסוד תיאורטי חזק עד כדי כך שמדענים רבים נותנים לזה סיכוי וגם ראינו שקבוצות מחקר היום לא מניחות קיום חומר אפל בהסברן.

    הנימוק היחיד לחומר אפל הינו שכוח הכבידה הניוטוני נכון בכל סקלה: גם מיקרו וגם מאקרו (ממדי יקום). לזה אין הוכחה מדידה.
    נהיה זהירים איפוא ונאמר שאין וודאות שיש חומר אפל.

  6. ליהודה סבדרמיש
    טענתך, בטעות יסודה ידידי. אסביר ואנמק :
    בעבר היו ידועות תופעות פיסיקאליות שלצורך הבנתן היה צורך בפיתוח תיאוריה שתסביר את התופעה. למשל האפקט הפוטואלקטרי (ועוד..). דהיינו, הידע הניסויי הקדים את התיאוריה.
    כיום, ליתר דיוק מאז ימי איינשטיין, מקדימה התיאוריה את הניסוי. פירוש הדבר, התיאוריה מנבאת אפקט כלשהו ובהתאם לניבוי התיאורטי (פרדיקציה) מתכננים ומבצעים ניסוי לאישוש או שלילת הניבוי התיאורטי. ללא הניבוי התיאורטי לא ניתן לתכנן ולבצע כל ניסוי ומדידה חדשים.
    אתה טוען שמסה אפלה אינה קיימת. יתכן ואתה צודק, יתכן ואתה טועה.
    אני שואל אותך כעת בדיוק את אותה שאלה שאתה מפנה אל מנכ"ל Cern פר' רולף הוייר לאמור,
    מניין לך הביטחון שהמסה האפילה אינה קיימת ?
    ברור שכל טענתך מסתמכת אך ורק על האינטואיציה האישית שלך.
    דרך אגב את טענתך לא ניתן יהיה להוכיח לעולם. לא ניתן להוכיח כי משהו איננו קיים.
    לכל היותר ניתן לאמור כי לא נמצאו ראיות לקיומו. לעומת זאת אם ימצא חומר אפל בניסוי, תהיה זאת הוכחה לקיומו. האין זאת סיבה טובה מאוד לנסות ולמצוא אותו ?
    נכון, יש בכך סיכון והוא, שהחומר האפל לא ימצא גם לאחר השקעת משאבים ומאמצים רבים.
    או אז יתכן ויהיה צורך בעידכון התיאוריה. ואולם לא ניתן לנסח תיאוריה חדשה קודם שנבדק בניסויי קיומו של החומר האפל.

    בנוסף, הערה קצרה בקשר לתופעות שונות המעלות את השארת החומר האפל.
    מהמעט הידוע לי בנושא החומר האפל הרי שנכון הוא כי הסיבה העיקרית להשארת קיומו הוא הצורך בהסבר מהירות התנועה של הכוכבים החיצוניים בגלקסיות ספיראליות.
    אולם, לא רק זאת. החומר האפל נחוץ גם להתאמת החישובים לתצפיות במדידת הגודל והתפלגות המסה בצבירי גלקסיות ואפילו בהתאמת החישוב לתצפית במדידת גודל היקום הנראה וצפיפות המסה הכוללת ביקום הנראה.

  7. יהודה
    אני לא חושב שהרבה מדענים יסכימו איתך, ולדעתי בצדק רב. מה שאתה מתאר זו הגישה של הנדסה. באמת לא אכפת לי למה חוק אום נכון – הוא כלי מצוין ובזה זה מסתיים.

    אני מוצא עניין בלהבין למה דברים קורים ולא רק לדעת להציב בנוסחאות. כל אחד והאופי שלו 🙂

  8. לניסים
    אוסינדר היקר, המוציא לאור של סיפרו של קופרניקוס, כתב את מה שכתב לא מתוך דאגה למדע אלא מתוך דאגה ליישבן שלו שהחל להרגיש את חומה של מדורת האינקויזיציה שעבדה אז שעות נוםפות בשריפתם של כל מיני "פרובוקטיבים" כדוגמת ג'ורדנו ברונו הזכור לטוב. אז הבה ונחליט שכל מה שאמורה לעשות תיאוריה היא להיות תואמת למדידות בשטח, ורק בזאת נימדדת הצלחתה. אני אפילו לא חושב שהיא צריכה לנבא דברים חדשים כי האפשרויות הן רבות ואפילו אינסופיות ומדען לא אמור להיות נביא!
    אבל זו דעתי הצנועה.
    נא להגיב בעדינות. תודה.
    סבדרמיש יהודה

  9. יהודה
    אם זה תואם את הציפיות ותו לא, אז יש לנו כלי נוח לחישוב אבל אין לנו כל הבנה של העולם בו אנחנו חיים.

    בהקדמה של הספר דה רבולוציוניבוס (קופרניקוס 1543), נכתב ע"י אוסינדר שכל מה שכתוב בספר זה בעצם מודל חישוב נוח והספר כלל אינו בא לתאר את המציאות. נכון שטוב שלא לקחו את אוסינדר ברצינות? זה מה שאתה מבקש, לעצור את המדע?

  10. ניסים היקר
    אם זה תואם את התצפיות אז מה צריך יותר??

    סבדרמיש יהודה

  11. יהודה
    לא היו מיקרים בעבר שמדענים התעקשו על משהו שנים, ובסוף התברר שצדקו?
    אתה מציע נוסחה חדשה, אבל האם יש לך הסבר למה הנוסחה שלך נכונה, מעבר לכך שהיא תואמת לתצפיות?

  12. באיזה בטחון מופרז קובע פרופ' רולף הוייר "אנחנו יודעים שיש חומר אפל"? ובנוסף הוא מכריז על החלום "הרטוב" שלו:- " אם אתם שואלים מה החלום שלי: החלום שלי הוא שנמצא את החלקיק הראשון שהוא חלקיק של החומר האפל." ובכן מר פרופ' רולף הוייר היקר, אני מוכן להתערב איתך על מאה יורו שלי תמורת רק יורו אחד שלך שאין מסה אפלה. והסיבה היא כל כך פשוטה- כידוע המדידות בשטח סותרות את המתקבל מנוסחת הגרביטציה של ניוטון. כדי להתגבר על כך הומצאה המסה האפלה . ובכן, במקום לחפש נוסחה אחרת או תיאוריה אחרת שתתאים את עצמה למדידות , מנסים בכוח לכופף את המדידות הנימדדות בשטח עם משהו הזוי- "מסה אפלה". אין שום סיבה שבעולם שנוסחת הגרביטציה שפועלת בצורה מדוייקת וניפלאה במרחקים של עד לכמה עשרות יחידות אסטרונומיות- כאלפית שנת אור, תעשה זאת בצורה מדוייקת גם במרחביי הגלקסיות – מרחקים שהם פי מיליונים ומיליארדים.
    שמונים שנה מחפשים אותה והיגיע הזמן להרים ידיים- אין מסה אפלה.
    נא להגיב בעדינות
    חג שמח!
    סבדרמיש יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן