סיקור מקיף

עדויות חדשות מחזקות את גילוי ההיגס – החלקיק האחראי למסה

ניתוח מעמיק של התנגשויות נוספות מהשנים 2011 ו-2012 חיזקו את העדויות לכך שההיגס דועך גם לפרמיונים. כך עולה ממאמר של מדענים בניסוי CMS בסרן שהתפרסם השבוע בנייצ’ר פיזיקס.

איור הממחיש כיצד עקבות החלקיק מתפשטות מנקודת התהנגשות בין הפורטונים במאיץ ההדרונים הגדול בשנת 2012. האירוע מראה מאפיינים הצפויים מדעיכת  בוזון ההיגס כפי שצופה המודל הסטנדרטי לזוג פוטונים.
איור הממחיש כיצד עקבות החלקיק מתפשטות מנקודת התהנגשות בין הפורטונים במאיץ ההדרונים הגדול בשנת 2012. האירוע מראה מאפיינים הצפויים מדעיכת בוזון ההיגס כפי שצופה המודל הסטנדרטי לזוג פוטונים.

אם העדויות לקיומו של בוזון היגס לפני כשנתיים היו האקדח המעשן, פיסיקת החלקיקים מצאה כעת גם כמה מהקליעים שלו. מדענים ב-CERN פרסמו מחקר ובו עדויות מפורטות אודות הדעיכה הישירה של בוזון היגס לפרמיונים, בין החלקיקים שנצפו בידי המודל הסטנדרטי של הפיסיקה. הממצאים התאימו למה שהמדענים ציפו למצוא בתוך כמות הנתונים האדירה של מאיץ ההדרונים הגדול ב-CERN.

ניתוח מעמיק של התנגשויות נוספות מהשנים 2011 ו-2012 חיזקו את העדויות לכך שההיגס דועך גם לפרמיונים. כך עולה ממאמר שהתפרסם השבוע בנייצ’ר פיזיקס.

מאיץ ההדרונים הגדול מוחץ את הפרוטנוים זה בזה בתקווה לשהמפגש יגרום לייצור בוזון היגס קצר החיים, ויותיר סימנים לדעיכתו ברשומת העקבות. המחקר פורסם בידי חוקרים השייכים לניסוי Compact Muon Solenoid (CMS). “ביולי 2012, ידענו כי גילינו סוג כלשהו של בוזון, והוא נראה כמו מה שציפינו מבוזון היגס” אמר פרופ’ פול פדלי מאוניברסיטת רייס. “כדי לחזק את ההערכה שאכן מדובר בבוזון היגס של המודל הסטנדרטי ישנם דברים נוספים שצריך לבדוק. מאמר זה מייצג אחד מהבדיקות הבסיסיות הללו.”

החיפוש ארוך השנים אחר בוזון היגס, שהפיסיקאים מאמינים כי הוא נותן לשאר החלקיקים את המסה היה המוקד העיקרי של החיפוש במאיץ החלקיקים. CMS הוא אחד משני הניסויים העיקריים במאיץ. הניסוי השני, אטלס גילה אף הוא עדויות חזקות לקיומם של פרמיונים מדעיכת בוזון היגס, אף כי הצוות של אטלס טרם פרסם את ממצאיו.

המאיץ מושבת כעת ושידרוגו צפוי להסתיים במהלך 2015 (זו הסיבה גם שמשלחות יכולות לבקר שם כולל משלחת עיתונאים ישראלים שסיירה במקום בסוף אפריל, ועד כה הבאנו שישה דיווחים מהסיור באתר הידען א.ב.). ואולם הררים של נתונים מההרצה הקודמת של המאיץ משנת 2012 עדיין טומנים בחובם תוצאות מדהימות, אמר פדלי. “כריה של המידע הזה היא כמו ביצוע ניתוח של נתונים בזירת פשע, כשבוחנים איזה אקדח ירה את הכדורים. ככל שאנו מוצאים יותר עדויות, זה נראה יותר כמו בוזון ההיגס מהמודל הסטנדרטי. המאמר זה חשוב משום שהוא מבסס באמת את דעיכת ההיגס לפרמיונים.

פרמיונים הם חלקיקים בסיסיים עוד יותר הכוללים קווארקים ולפטונים (סוג הכולל בתוכו גם תת חלקיק נוסף – האלקטרון). הם מתקיימים רק לשברירי שניה לאחר שנוצרו מדעיכת הבזוון, אך משום שהם מתרחקים מנקודת ההתפשטות במהירות אדירה, ניתן לעקוב אחריהם.
תפיסת עקבותיהם דורשת ציוד מתוחכם, אומר פרופ’ קארל אקלונד, אף הוא מאוניברסיטת רייס. “אני עבדתי על גלאי הפיקסל, בחלק הפנימי ביותר של CMS” הוסיף. “זו כמו מצלמה עם 66 מיליון פיקסל המצלמת 40 מיליון פריימים בשניה. אנו רואים את ההתגשות של קרני הפרוטונים ובודקים את כל החלקיקים הטעונים שיוצאים ממנה”.
שכבות של גלאים אלקטרוניים המקיפים את מסלול ההתנגשות עוקבים אחר סוגים רבים של חלקיקים, שכל אחד מהם מותיר חלימה משמעותית הכוללת את אורך החיים ואת מסלול החלקיק. “אנחנו מסוגלים לחבר את הנקודות ולראות את המסלולים” אמר אקלונד.”עבור מחקרי היגס, בפרט במקרה של הפרמיונים, אנו מחפשים אחר הפיכת היגס לקווארקים תחתונים ולזוגות טאו ואנטי טאו. טאו הם גרסאות כבדות של האלקטרון.

סיור במנהרת מאיץ החלקיקים  LHC בסרן שבשווייץ צילום: אבי בליזובסקי
סיור במנהרת מאיץ החלקיקים LHC בסרן שבשווייץ צילום: אבי בליזובסקי

מאיץ החלקיקים ב-CERN צפוי לפעול החל מאפריל 2015, ולהתחיל להפיק תפוקה מדעית בקיץ של אותה שנה. “ההרצה הנוכחית של המאיץ תתמקד בדברים חדשים שעשוים להופיע באנרגיות גבוהות יותר” אמר אקלונג. “מטרה בטוחה אחת תהיה לגלות עוד בוזוני היגס, דבר שיוכל לגלות לנו יותר על תכונותיהם.”

“ההתרגשות העיקרית היא בשל העובדה שבאנרגיות גבוהות יותר נוכל לייצר את ההיגס ביחד עם חלקיקים אחרים” אמר. בפרט יהיה מעניין לגלות קווארקים עליונים כבדים וכיצד הם קשורים להיגס. “הם אמורים להיות קשורים הדוק להיגס משום שהקווארקים העליונים וההיגס ביחד כבדים לייצור.”

לדברי אקלונג השידרוג של LHC עשוי לספק את האנרגיה הדרושה לייצור קווארקים אעליונים ובוזוני היגס רבים. “אנו מעוניינים להבין כיצד הקווארקים העליונים מתאימים למודל הסטנדרטי והאם, מכיוון שהם כה כבדים, היה להם תפקיד מיוחד בהקשר להיגס. יתכן שישנם רמזים לפיסיקה חדשה מעבר למודל הסטנדרטי.” הוסיף. “אנו מכירים בכך שהמודל הסטנדרטי אינו מושלם”.

“גילוי ההיגס היה רק ההתחלה, לא הסוף” הוסיף פדלי. “הצעד הראשון הוא למדוד בדיוק רב יותר את התכונות של בוזון ההיגס שכבר גילינו, ולאחר מכן להשתמש בהם ככלי לגילויים נוספים. “אנו מנסים לחדד את השאלות אודות היקום והחומר האפל. למעשה התקיים מחקר באשר לסדרי העדיפויות בפיסיקת החלקיקים. עדיפות מספר אחד עבור כל התחום היא לחקור את תכונות הבוזון ולהשתש בהם ככלי לגילוי. התגלית שלנו היא צעד בכיוון זה.”

 

לידיעה באתר אוניברסיטת רייס

 

באותו נושא באתר הידען:

3 תגובות

  1. זאת בושה שבאתר המתיימר להיות מדעי מופיע המשפט הבא:
    “פרמיונים הם חלקיקים בסיסיים עוד יותר הכוללים קווארקים ולפטונים (סוג הכולל בתוכו גם תת חלקיק נוסף – האלקטרון). ”
    כל החלקיקים בעולם מתחלקים לשני סוגים פרמיונים או בוזונים. התפיסה שפרמיונים הם סוג מסוים של חלקיק היא טעות מבישה. פרמיונית או בוזוניות היא תכונה של חלקיק הקובעת את הסטטיסטיקה הקוונטית שלו, חבל שאינפורמציה מוטיעת ברמה כל כך בסיסית מועברת לקוראי האתר.

  2. שמוליק,

    הסבר על רגל אחת. כל החלקיקים בעולם מחקלים לשני סוגים פרמיונים ובוזונים לפי הסטטיטיקה הקוונטית שלהם. כאשר לוקחים שני בוזונים ומחליפים את המיקום שלהם פונקציית הגל נשארת כשהייתה כאשר לוקחים שני פרמיונים ומחליפים את המיקום שלהם פונקציית הגל מקבלת סימן מינוס. ניתן לייצר גם “ייצורים” מורכבים שאינם מקיימים סטטיסטיקה פרמיונית או בוזונית ופונקציית הגל שלהם מקבלת פאזה שונה מאחד או מינוס אחד כאשר מחליפים בינהם אבל אילו חלקיקים המורכבים מאקסטציות של הרבה חלקיקים קרי ,”קוואזי חליקים”. יש חשיבות לכך שהחליקים הללו נמצאים בשני מידים כי כך ניתן להגדיר להם סדר, ניתן רק בדרך אחת לסובב חלקיק אחד סביב השני (דבר המגדיר את הסטטיקטיקה הקוונטית שלהם). במרחב תלת-מימדי סדר כזה אינו מוגדר. הדוגמא הטובה לסוג של קוואזי חליקים החיים בשני מימדים הם וורטקסים שהם בעצם קוי שטף מגנטי העוברים דרך על-מוליך. תאר לך את העל מוליך כמישור אינסופי שדרכו עוברים חוטים אלא הם יצורים החיים אפקטיבית במישור העל-מוליך (דו מימדי) ויש בינהם סדר מוגדר. מקווה שהבהרתי את הנושא במקום לסבך אותו.

  3. שאלה קלה שאינה קשורה למאמר.
    בהארץ התפרסם מאמר על מחשוב קוונטי:
    http://www.haaretz.co.il/captain/gadget/.premium-1.2359005
    יש בו הפיסקה הבאה:
    “בסוף השבוע התכנס הצוות כדי לחקור גישה למחשוב קוונטי, המבוססת על “שזירה” של חלקיקים המכונים אניונים, ושאותם פיזיקאים מתארים כ”קוואזי חלקיקים” הקיימים רק בשני מימדים, ולא שלושה – במטרה ליצור את אבני הבניין של מחשב העל שינצל את התכונות הפיזיות יוצאות הדופן של חלקיקים תת-אטומיים.”

    אה? רק שני ממדים? מישהו יכול להסביר על מה מדובר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.