מודל חדש לחומר והאנרגיה האפלים מאחד בין השניים

מדענים מאוניברסיטת אוקספורד הציעו תאוריה חדשה שמסבירה את המקור לחומר האפל והאנרגיה האפלה. המאמר החדש שפורסם מאחד את שתי התופעות המסתוריות לתופעה אחת – חלקיקים בעלי מסה שלילית ממלאים את היקום

חומר אפל – אילוסטרציה: PIXABAY

המודל הסטנדרטי הנוכחי לא מסביר מהו החומר האפל והאנרגיה האפלה. אנחנו למדים על קיומו רק מתצפיות אסטרונומיות ומההשפעות הכבידתיות על התפשטות היקום. המודל החדש שפורסם ב – Astronomy and Astrophysics על ידי ד"ר ג'יימי פרנס מאוקספורד מעניק פרשנות חדשה לתופעה האפלה. ד"ר פרנס אומר: "המודל שהצענו מתאר את החומר האפל והאנרגיה האפלה כ'נוזל' המפוזר ברחבי היקום שמשרה כבידה שלילית, כלומר הוא דוחה כל חומר שנמצא סביבו. על אף שמסה שלילית נשמעת מוזר, היא מרמזת על סימטריה במטען הכבידתי".

קיומם של חלקיקים בעלי מסה שלילית נשלל בעבר משום שהאפקט הכבידתי שהם יוצרים מדלל את צפיפות המסה ביקום, אפקט שלא נראה בתצפיות משום שהחומר האפל לא מדולל עם הזמן. בניגוד למודלים הישנים, המודל של ד"ר פרנס מציע דווקא ייצור קבוע של חלקיקים בעלי מסה שלילית ומאפשר לחומר האפל להישאר בצפיפות קבועה.

המודל של ד"ר פרנס מציע לראשונה תחזית מדויקת להיווצרות הילות של חומר אפל סביב גלקסיות. ברמת העיקרון משום שגלקסיות מסתובבות במהירות גבוהה, כוכבים המרוחקים ממרכזם אמורים להשתחרר מהקשר הכבידתי ולרחף בתווך הבין גלקטי. על אף הפיזיקה הפשוטה, תצפיות מעידות שכוכבים מרוחקים עדיין קשורים למרכזי גלקסיות, לכן פיזיקאים הציעו את קיומו של החומר האפל שאינו מגיב לאור. הצוות של ד"ר פרנס הראה שהדמייה ממוחשבת למסה שלילית יוצר הילה סביב גלקסיות ממש כמו שטלסקופי רדיו צופים מהחלל.

אלברט איינשטיין היה הראשון שחזה את האנרגיה האפלה לפני 100 שנה בקבוע הקוסמולוגי שהוסיף למשוואותיו. איינשטיין טען שקבוע זה היה אחד מהטעיות הגדולות שלו אבל תצפיות מודרניות החזירו את הקבוע הקוסמולוגי לחיים. בשנת 1918 איינשטיין טען כי "התאמה של התצפיות לתאוריה תדרוש מהריק ביקום ליצור מסה שלילית". חוקרים סבורים שציטוט זה מעיד שאיינשטיין חזה לראשונה את קיומם של חלקיקים בעלי מטען כבידתי שלילי.

ד"ר פרנס מוסיף: "ניסיונות העבר לאחד בין החומר האפל לאנרגיה האפלה אילצו את הפיזיקאים לשנות את תורת היחסות של איינשטיין, וגילו שזה אתגר דיי רציני. המודל שפרסמתי משמר את תורת היחסות ומאפשר איחוד בין הרעיונות". כדי להוכיח את המודל של ד"ר פרנס מדענים יצטרכו להשתמש בטלסקופ הרדיו הגדול שיבנה בקרוב הידוע בתור SKA .

למאמר המדעי

להודעה של החוקרים

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

232 תגובות

  1. ״האם לדעתך התופעות הניצפות של תורת היחסות הפרטית תלויות במהירות יחסית לקרינת הרקע?״

    קרינת הרקע ניתנה כדוגמה אפשרית לסיבה להתארכות הזמנים, והיא אכן קשורה לפוסטולט 1 ביחסות.

    אילו איינשטיין או גלילאו לפניו היו יודעים עליה, הם היו צריכים לסייג אותה כי היא מפרה את עיקרו של הפוסטולט, דהיינו שאי אפשר לדעת במערכת אינרציאלית אם אתה נע יחסית למערכות אינרציאליות אחרות.

    אז זהו שאתה יכול לדעת את מהירותך יחסית לארץ לדוגמה, גם כמות וגם כיוון.

    ״c הוא יותר ממהירות האור, זוהי מהירות העברת המידע המירבית. כבידה למשל, שלא קשורה לאור, נעה במהירות הזו. וחייבת להיוות מהירות כזו – כי אחרת מגיעים לסתירות״.

    הסיבה לכאורה שc היא מהירות העברת המידע המירבית היא לוגית – כל מהירות שהיא זהה עבור כל צופה היא מהירות העברת המידע המירבית.

    אך ההיקש הוא דרך מהירות האור, אחרת אתה הופך סיבה וסובב.

    ואני אומר לכאורה מכייוון שקיימת עוד אפשרות (לדעתי) שמהירות זהה עבור כל מודד אינה המהירות המירבית, ואפשרות זו לא נשקלה או נבדקה מעולם, למרות היא די מתיישבת עם קוואנטים.

    ״אל תערבב לי בין התארכות הזמן ליקומים מקבילים. אני לא מכיר שיקומים מקבילים קשורים לתורת היחסות הפרטית. אשמח לקבל קישור״.

    הכוונה היא לחזרה בזמן (למה לכם אין טעויות הקלדה כשאתם נוהגים ומדפיסים באייפון?) והקישורים כבר ניתנו – פילוסופיה של הקוונטים ב׳ וד׳ בבלוג הזה.

    ניס, אני באמת מאמין שאנחנו צריכים לעבור ריענון ביחסות 101. אם תהיה מעוניין, קרא לי מהגלקסיה הרחוקה ביותר שהיא מרחב הקינון הטבעי שלי.

  2. ישראל
    האם לדעתך התופעות הניצפות של תורת היחסות הפרטית תלויות במהירות יחסית לקרינת הרקע?

    בתורת היחסות מדברים על מהירות האור. כן, אני שומע אותך צוחק…. אבל c הוא יותר ממהירות האור, זוהי מהירות העברת המידע המירבית. כבידה למשל, שלא קשורה לאור, נעה במהירות הזו. וחייבת להיוות מהירות כזו – כי אחרת מגיעים לסתירות.
    לכן אני אומר שכל נושא האור הוא מאין red herring.

    אל תערבב לי בין התארכות הזמן ליקומים מקבילים. אני לא מכיר שיקומים מקבילים קשורים לתורת היחסות הפרטית. אשמח לקבל קישור.

  3. ניסימוב יא זנב של ג׳ירף, ענית קודם? איפה? קריאת מחשבות כבר לא כמו שהייתה פעם..

    לגבי 3: האם אתה יודע איך הגיעו לרעיון של יקומים מקבילים והתארכות הזמן?

    די פשוט, כן או לא.

    ולגבי השאלה שלך.. מה היא בעצם? אני אמור להבין מכל התגובות מה השאלה?

    אתה עדיין טוען שיחסות לא קשורה לאור? אז מה זה פוסטולט 2 ביחסות?

  4. ישראל
    1 – כבר עניתי לך. כן.
    2 – עניתי לך. כן.
    3 – שאלה גרועה שאי-אפשר לענות עליה.

    עכשיו – תענה לי על השאלה שלי, או שסוף הדיון.

  5. וואו, חשבתי שזה פשוט, בסך הכל שלוש שאלות שצריך לענות עליהן בכן או לא..

    1. האם אתה טוען שהיחסות אינה מבוססת על כך שלקרן אור (יכול להיות גם פוטון בודד) יש מיקום מסויים ומדוייק, תנע מסויים ומדוייק, ברגע מסויים ומדוייק? כן/לא.

    2. האם אתה טוען שקוואנטים אינה סותרת את 1? כן/לא.

    3. האם אתה יודע מאיפה הגיע הרעיון של חזרה לעבר ויקומים מקבילים, אך עדיין טוען שהוא לא מבוסס על סתירה ליחסות? כן/לא

    אבל כנראה שזה יותר מסובך ממה שחשבתי, ובמקום תשובות קיבלתי הרצאה על זה שתורת היחסות הפרטית לא תלויה בקיומו של אור..

    אפילו הפנייה יש שם, אבל כולה מלאה באות c משום מה..

    שמעתי שיש עכשיו נוסחה חדשה להמרת מסה לאנרגיה: (E=mvarriance) בריבוע..

    יחסות לא קשורה לאור.. תחזיקו אותי, אני נקרע..

    יותר טוב מארץ שטוחה…

  6. ישראל
    גם תורת היחסות הפרטית לא תלויה בקיומו של אור. כל מה שצריך להניח זה: https://en.wikipedia.org/wiki/Lorentz_covariance

    גם אם אין אף פוטון ביקום, כולל CMB, תורת היחסות הפרטית תהיה עדיין נכונה (כמובן שניתן לדון עם תורת היחסות הפרטית נכונה או לא – אבל אין שום תצפית שמראה שזה לא כך).

    כן – אני חושב שלתנע של פוטון אין שום חשיבות בתורת היחסות הפרטית. אני גם חושב שאין בכלל חשיבות לזה שאנחנו יודעים שאור בנוי מפוטונים. אם האור היה רציף – התורה עדיין הייתה נכונה.

    תורת היחסות הפרטית, כמה שאני יודע, לא סותרת את תורת הקוונטים. כתבתי את זה כבר.

    אני לא מכיר שיש סתירות בתורת היחסות הפרטית.

    אולי תתיחס בבקשה לשאלה שלי?

  7. ״תורת היחסות הכללית נכונה – גם אם בכלל לא היה קיים אור – האם אתה מודע לכך?"

    אבל לא הפרטית, ועל זה אנו דנים.

    אז בוא ננסה פעם אחרונה לפני שנתייאש מלקבל תשובה:

    1. האם אתה טוען שהיחסות אינה מבוססת על כך שלקרן אור (יכול להיות גם פוטון בודד) יש מיקום מסויים ומדוייק, תנע מסויים ומדוייק, ברגע מסויים ומדוייק? כן/לא.

    2. האם אתה טוען שקוואנטים אינה סותרת את 1? כן/לא.

    3. האם אתה יודע מאיפה הגיע הרעיון של חזרה לעבר ויקומים מקבילים, אך עדיין טוען שהוא לא מבוסס על סתירה ליחסות? כן/לא

  8. ישראל
    בקשר לתורת היחסות וחלקיקים. אני חושב שתורת היחסות הכללית מתבססת, בחלקה על זה שלחלקיקי האור אין מסת מנוחה. אבל, גם אם האור לא היה קיים, התורה עדיין הייתה נכונה.
    זה אולי ניסוח יותר טוב….

  9. ישראל
    1. זה כן רלוונטי, כי חלק מהטיעונים שלך נגד מתבססים על תורת הקוונטים. תורת היחסות הכללית נכונה – גם אם בכלל לא היה קיים אור – האם אתה מודע לכך?

    2. התנע בוודאי רלוונטי לטיעון שלך. זה פוסל את הטיעון שלך שתורת היחסות הפרטית מתנגשת עם עקרון אי-הוודאות.

    3. אה … אז אתה טוען שדיראק לא הכיר את עקרון אי-הוודאות?

    4. קרא את התשובה שלי – אתה יודע מה …. אחסוך לך להתאמץ:

    אתה: "האם אתה טוען שחזרה לעבר ויקומים מקבילים לא מבוססים על סתירה ליחסות?"
    אני: "לא, זה לא מה שאני טוען."

    אתה מכיר את המילה לא???

  10. בוא נעבור על התשובות שלך.

    1. אני לא חושב שתורת היחסות הכללית תלויה בזה שאור בנוי מחלקיקים.

    הוא בנוי, וזה לא רלוונטי. כל טיעוני היחסות קבילים גם לגבי פוטון בודד.

    2. התנע של פוטון תלוי בתדר שלו. אני לא חושב שיש משמעות לתדר של האור בתורת היחסות הכללית.

    שנית, לא רלוונטי. הנה 2 האוריגינלי:

    2. האם אתה טוען שהיחסות אינה מבוססת על כך שלקרן אור (יכול להיות גם פוטון בודד) יש מיקום מסויים ומדוייק, תנע מסויים ומדוייק, ברגע מסויים ומדוייק?

    אז ענה על השאלה הזו בבקשה.

    3. אני לא חושב שתורת הקוונטים סותרת את תורת היחסות הפרטית. גם דיראק לא חשב ככה, אבל מה הוא מבין…

    אבל עיקרון אי הודאות סותר את 2 ועל זה נשאלת..

    4. אני טוען שתורת היחסות הפרטית לא גוררת חזרה לעבר ויקומים מקבילים.

    אבל השאלה הייתה:

    4. "האם אתה טוען שחזרה לעבר ויקומים מקבילים לא מבוססים על סתירה ליחסות?"

    אז מה התשובה? חזרה לעבר ויקומים מקבילים לא מבוססים על סתירה ליחסות?

  11. ישראל
    1. אני לא חושב שתורת היחסות הכללית תלויה בזה שאור בנוי מחלקיקים.

    2. התנע של פוטון תלוי בתדר שלו. אני לא חושב שיש משמעות לתדר של האור בתורת היחסות הכללית.

    3. אני לא חושב שתורת הקוונטים סותרת את תורת היחסות הפרטית. גם דיראק לא חשב ככה, אבל מה הוא מבין…

    4. "האם אתה טוען שחזרה לעבר ויקומים מקבילים לא מבוססים על סתירה ליחסות?"
    לא, זה לא מה שאני טוען. אני טוען שתורת היחסות הפרטית לא גוררת חזרה לעבר ויקומים מקבילים.

    עכשיו תורך לענות: האם לדעתך התופעות הניצפות של תורת היחסות הכללית תלויות במהירות יחסית לקרינת הרקע?

  12. להתעצבן? מואה?

    התכוונת כנראה למשועשע קלות..

    משועשע מהיכולת המדהימה שלך להפציץ בשאלות על נושאים שאין בהם תשובות קלות ולהמנע מלהשיב על שאלות דומות שמופנות אליך..

    אז אם אתה רציני, תתחיל לענות ברצינות על השאלות שנשאלת.

    1. מה פירוש: ״בכל מקרה – חיפשתי בערך ויקיפדיה על תורת היחסות הכללית את המילה פוטון – ולא מצאתי.

    גם במאמר המקורי של איינשטיין, הפוטון לא מוזכר״.

    האם באותם מקורות מוזכרת המילה ״אור״? והאם ידוע לך מהו חלקיק היסוד המרכיב את האור?

    אם אינך בטוח, ע״ע איינשטיין + פרס נובל.

    2. האם אתה טוען שהיחסות אינה מבוססת על כך שלקרן אור (יכול להיות גם פוטון בודד) יש מיקום מסויים ומדוייק, תנע מסויים ומדוייק, ברגע מסויים ומדוייק?

    אם אינך בטוח ע״ע מאמר היחסות המקורי של איינשטיין.

    3. האם אתה טוען שקוואנטים אינה סותרת את 2?

    אם אינך בטוח ע״ע עיקרון אי הוודאות.

    4. האם אתה טוען שחזרה לעבר ויקומים מקבילים לא מבוססים על סתירה ליחסות?

    אם אינך בטוח, ע״ע בבלוג הזה ״פילוסופיה של הקוונטים״ פרקים ב׳ וד׳.

    אם תענה ברצינות, אז תענה ברצינות.

  13. ישראל
    ושוב עברנו להתקפות אישיות. אבל זה אתה…

    בכל מקרה – חיפשתי בערך ויקיפדיה על תורת היחסות הכללית את המילה פוטון – ולא מצאתי.

    גם במאמר המקורי של איינשטיין, הפוטון לא מוזכר.

    אני מבין ש"מרוח במידה שווה" אומר שיש את אותה ההסתברות למצוא את החלקיק בכל מקום. אבל לא אשאל אותך למה אתה מתכוון, כי זה גורם לך להתעצבן.

  14. חחח.. שיטת ניסים הידועה של הפצצה בשאלות.. אולי כדאי שתתחיל לענות במקום..

    אתה טוען שפוטונים לא קשורים ליחסות?

    שמעת על פוסטולט 2? הוא לא במקרה עוסק באור?

    ידוע לך מה הם חלקיקי היסוד המרכיבים את האור?

    אתה טוען שחזרה לעבר ויקומים מקבילים לא מבוססים על סתירה ליחסות?

    ויקיפדיה בד״כ לא טועה. מה עם ניסימוב? אתה מבין מה פירוש ״מרוח בהסתברות שווה״? ואם כן מה הקשר לאותה כמות אור בכל מקום? אור בנוי מפוטון בודד או טריליונים רבים?

    138 כפיפות.

    Now!

  15. ישראל
    מה קשורים פוטונים לתורת היחסות?

    ושוב – האם אתה טוען שיש טעות בויקיפדיה? כי אני יכול למצוא עוד ציטוטים…

    אני גם יכול להביא ציטוטים לכך שאין בתורת היחסות הפרטית השפעה על העבר – או שיש עוד טעות בויקיפדיה?

    אפיקורוס מזמן מזמן סתר לחלוטין את הבוס.

    ועדיין לא הסברת איך עובד לייזר – אם הפוטונים נמצאים בכל מקום בהסתברות שווה אז היינו צריכים לראות אותו כמות אור בכל מקום – זו המשמעות של הסתברות שווה. או שגם פה ויקיפדיה טועה?

  16. אז אתה מעוניין להמשיך דווקא פה.. שויין.

    ״לפי ויקיפדיה, לפוטון אין מיקום מדוייק ותנע מדוייק באותו רגע. זו טעות בויקיפדיה?״

    על פי היחסות יש. על זה היא בנויה.

    ״אני לא חושב שתורת היחסות הפרטית טוענת שניתן להשפיע על העבר.

    אני לא מכיר שיש קשר בין תורת היחסות הפרטית ליקומים מקבילים״.

    ראה הכתבות של גלי וינשטיין בנושא הבחירה המושהית (פילוסופיה של הקוונטים חלק ב׳) ויקומים מקבילים(פילוסופיה של הקוונטים ד'). שתי ההנחות – השפעה על העבר ויקומים מקבילים – נובעות מן ההנחה שלא ניתן לעבור את מהירות האור.

    ״שום תצפית לא סותרת את הרעיון שאורכים מתקצרים עם המהירות״.

    גם שום תצפית לא סותרת את הרעיון שאורכים לא מתקצרים עם המהירות (רעיון של לורנץ אגב, להסביר את תוצאות ניסוי מ-מ).

    שום תצפית אגב לא סותרת את קיומו של הבוס ועוד הרבה דברים..

    ״אם ההסתברות למציאת פוטון זהה בכל מקום אז איך יכול להיות שאני רואה כרגע את המסך שלי? איך עובד לייזר? מה זה האפקט הפוטו-אלקטרי? איך מודדים בעזרת לייזר את המרחק לירח?״

    כמו שכתבתי: ״אנו באמצעות מכשירינו, מסוגלים לגלות את האור רק במהירות ספציפית יחסית אליה״.

    אתה במהירות הנכונה למציאת הפוטון בנקודה זו. במהירות אחרת, היית מוצא את החלק של ה״פוטון הארוך״ הנע במהירות אחרת.

  17. ישראל
    לפי ויקיפדיה, לפוטון אין מיקום מדוייק ותנע מדוייק באותו רגע. זו טעות בויקיפדיה?

    אני לא חושב שתורת היחסות הפרטית טוענת שניתן להשפיע על העבר.

    אני לא מכיר שיש קשר בין תורת היחסות הפרטית ליקומים מקבילים.

    שום תצפית לא סותרת את הרעיון שאורכים מתקצרים עם המהירות.

    אם ההסתברות למציאת פוטון זהה בכל מקום אז איך יכול להיות שאני רואה כרגע את המסך שלי? איך עובד לייזר? מה זה האפקט הפוטו-אלקטרי? איך מודדים בעזרת לייזר את המרחק לירח?

  18. ישראל
    תסביר לי איך תוצאות מ"מ אינן קשורות למהירות ללנו יחסית לקרינת הרקע. יש לי גם חודשיים.

    האם אתה טוען שמהירות האור אינה קבועה בכל מערכת אינרציאלית?

  19. "את EPR פירשו לא נכון. המסקנות נכונות, ואוששו בניסויים. אתה יודע את זה…"

    ??

    הבנתי. שנה חדשה, מסיבה, ויסקי..(feliz año nuevo 2019).

    על איזה פירוש לא נכון אתה מדבר? תרגום, תרגום.

    "להבנתי, הראיות העקיפות מאד חזקות. בפרט – סיפור המיואון, והתוצאות של התנגשויות מסויימות במאיצים".

    הראתי אני מאמין שגם עם התארכות הזמנים בלבד תקבל את אותן תוצאות.

    "ניסוי מ"מ מספק ראיה – וסותר את הרעיון שקרינת הרקע קשורה לעניין".

    אתה כל הזמן חוזר למ-מ – ניסוי באינטרפרומטריה – כראיה להתקצרות האורך. אולי תסביר מה הקשר?

    "אם התיאוריה של מקסוול היא הסבר בעיניך, אז למה אתה טוען בתוקף שתורת היחסות הכללית אינה הסבר לכבידה?"

    https://www.universetoday.com/75705/where-does-gravity-come-from/

    "So, what is gravity and where does it come from?

    "to be honest, we’re not entirely sure"

    But these effects – where there are basically curves, hills and valleys in space — occur for reasons we can’t fully really explain

    מה זה "We come now to consider the magnetic influence as existing in the form of some kind of pressure or tension, or, more generally, of stress in the medium."??

    שמעת פעם על דבר שנקרא "אבסטרקט" בתחילתו של כל חיבור מדעי?

    "בקשר לזמן – האם אתה טוען שהשעונים האטומים בלוויני GPS רצים בקצב שונה בגלל התחממות, או בגלל ההתקררות? או הלחץ הנמוך? אולי בגלל שאין להם מספיק חמצן שם?"

    מכייוון שאיני מטיל ספק בהתארכות הזמנים, התואיל להסביר את נחיצות השאלה? האיננו עוסקים בכיווץ האורך?

    "ושוב לניסויי מ"מ – איך אתה מסביר אותו בלי התקצרות אורך?"

    אתה באמת רוצה לדעת איך אני מסביר? יש לך שבועיים פנויים?

  20. ישראל
    את EPR פירשו לא נכון. המסקנות נכונות, ואוששו בניסויים. אתה יודע את זה…

    נכון – אין ראיות "ישירות" להתקצרות האורך. אין גם ראיות ישירות לזה שהשמש חמה. להבנתי, הראיות העקיפות מאד חזקות. בפרט – סיפור המיואון, והתוצאות של התנגשויות מסויימות במאיצים. גם ניסוי מ"מ מספק ראיה – וסותר את הרעיון שקרינת הרקע קשורה לעניין.

    אם התיאוריה של מקסוול היא הסבר בעיניך, אז למה אתה טוען בתוקף שתורת היחסות הכללית אינה הסבר לכבידה? מה עוד, אנחנו יודעים דברים שמקסוול לא ידע, ולכן התיאוריה שלו אינה הסבר תקף.
    למקסוול לא היו שום הנחות? אז מה זה "We come now to consider the magnetic influence as existing in the form of some kind of pressure or tension, or, more generally, of stress in the medium."??

    בקשר לזמן – האם אתה טוען שהשעונים האטומים בלוויני GPS רצים בקצב שונה בגלל התחממות, או בגלל ההתקררות? או הלחץ הנמוך? אולי בגלל שאין להם מספיק חמצן שם?

    ושוב לניסויי מ"מ – איך אתה מסביר אותו בלי התקצרות אורך?

  21. "מיואונים לא מודדים". זו התיחסות שמתאימה למתן. תעשה לך תרגיל מחשבתי…״

    גם EPR הוא ניסוי מחשבתי שמניב תוצאות חד משמעיות – ושגויות.

    ״הקצרות חלקיקים – חשבת לפתוח ויקיפדיה?״

    מתוך הקישור שלך:

    direct experimental confirmations of length contraction are hard to achieve, because at the current state of technology, objects of considerable extension cannot be accelerated to relativistic speeds. And the only objects traveling with the speed required are atomic particles, yet whose spatial extensions are too small to allow a direct measurement of contraction.

    However, there are indirect confirmations of this effect in a non-co-moving frame:

    בקיצור, אין שום ראיות ישירות, רק עקיפות על דרך ההיסק.

    גם את קיום האתר הקישו על דרך ההיסק. זו הייתה אמונה יציבה ווודאית בסוף המאה ה19, בערך כמו האמונה באטומים ואלקטרונים היום.

    ״מקסוול לא הסביר כלום. הוא הניח שיש אלקטרומגנטיות ופיתח נוסחאות״.

    הלשעשעני אתה אומר כפי ששעשעת את המצרי? קראת פעם את מודל מקסוול?

    https://en.wikisource.org/wiki/On_Physical_Lines_of_Force

    מקסוול פיתח מתמטית את מה שהתחיל פרדיי כמודל הידרודינמי של זרמים באתר ולהפתעתו גילה שניתן להסיק ממנו את מהירות האור (משוואה 136).

    גם את המודל האלקטרומגנטי ואת משוואות מקסוול הוא גזר מאותו מודל. שום הנחות.

    ״ההנחה של התקצרות האורך לא יותר מוזרה מהאטת הזמן״.

    מה הבעיה עם האטת הזמן? קח כל שעון וחמם אותו או קרר אותו ותראה איך קצב הטקטוק שלו משתנה. שים תפוז במקרר ותראה איך החיים שלו מתארכים כמו תאום החללית המצוי.

    ״אם תוצאות ניסוי מ"מ היו קשורות לקרינת הרקע אז התוצאות היו צריכות להיות תלויות בתאריך וזה לא המצב״.

    ??

    מי דיבר על קשר בין מ-מ לקרינה? ומה הקשר לתאריך? הזכרנו סלט?

    איפה מתן, נראה לי שעזרתו נדרשת פה בדחיפות..

  22. ישראל
    "מיואונים לא מודדים". זו התיחסות שמתאימה למתן. תעשה לך תרגיל מחשבתי…

    הקצרות חלקיקים – חשבת לפתוח ויקיפדיה? אז, הנה הקישור – https://en.wikipedia.org/wiki/Length_contraction

    מקסוול לא הסביר כלום. הוא הניח שיש אלקטרומגנטיות ופיתח נוסחאות.

    ההנחה של התקצרות האורך לא יותר מוזרה מהאטת הזמן.

    אם תוצאות ניסוי מ"מ היו קשורות לקרינת הרקע אז התוצאות היו צריכות להיות תלויות בתאריך, וזה לא המצב.

  23. ״מיאון שחדר לאטמוספרה ימדוד מהירות מאד שונה לאור״.

    מיואונים לא מודדים.

    ״איך תסביר את ההתקצרות שרואים בהתנגשויות של חלקיקים כבדים במאיצים?״

    אפשר קישור?

    איך תסביר אלקטרומגנטיות?

    מקסוול פטיש הכסף.

    וזה גם אומר שניתן למדוד מהירות מוחלטת – פשוט תמדוד את מהירות האור במערכת שלך.

    וזה גם מה שתקבל – את מהירות האור במערכת שלך.

    הדבר היחיד שתוכל למדוד ולקבל תוצאות חד משמעיות זה לתעד שני שעונים סמוכים. תוכל לעשות זאת לדוגמה באמצעות מצלמות חדות רזולוציה שמצלמות שני שעונים שחולפים זה על פני זה במהירויות יחסותיות ולראות אם מקבלים הבדלים הולכים וגדלים במערכת מסונכרנת, או לצלם בוידאו שני שעונים אטומיים בהפרשי גובה, ששם תקבל הפרשי זמן הולכים וגדלים בין השעונים וזאת, הפלא ופלא, ללא התקצרות האורך.

    אז אם מנגנון דומה פועל על מיואונים (קרינת הרקע לדוגמה), אז תקבל התארכות זמנים ללא התקצרות אורך.

    איני טוען שזה מה שקורה, רק מבקש ראיה ישירה לאותה התקצרות אורך מסתורית שכולם מדברים עליה אך אף אחד לא מדגים אותה ישירות אלא דרך הקש לוגי והסקת מסקנות, וזאת בניגוד להתארכות הזמנים המוכחת.

  24. ישראל
    אז, אותו מיאון שחדר לאטמוספרה ימדוד מהירות מאד שונה לאור.

    איך תסביר את ההתקצרות שרואים בהתנגשויות של חלקיקים כבדים במאיצים?

    איך תסביר אלקטרומגנטיות?

    וזה גם אומר שניתן למדוד מהירות מוחלטת – פשוט תמדוד את מהירות האור במערכת שלך.

  25. אתה יכול לאמר שהשעון מטקטק לאט או שהמרחק מתקצר.

    הפואנטה היא שאם אתה אומר שהשעון מטקטק לאט – וזה דבר שקל למדוד – אינך נזקק יותר להתקצרות האורך שאיננה ניתנת למדידה.

  26. ישראל
    אני חושב שאתה פה סלט שלם. השינויים הם לא במערכת האינרציאלית שלך, אלא במערכת השניה.
    בוא נניח שהמרחק מהפלנטות 10 ש"א ושגאמא = 10.
    מבחינת החללית – המרחק בין הפלנטות התקצר, והזמן בפלנטות מתארך. הוא טס לתומו למרחק ש"א ורואה שאחיו הזדקן בשנה.
    מבחינת הפלנטות, המרחק לא השתנה, וזמן הטיסה הוא 10 שנים.

    שאלה מעניינת: אז למה הפלנטות לא רואות שהזמן בחללית בתארך פי 10? אז, זמן זה כן מתארך, אבל השעונים אינם מסונכרנים יותר. נניח שההאצה הייתה במשך שנייה, אז במשך השנייה הזו, השעון של החללית חזר 9 שנים לאחור. וכך, אחרי 10 שנות טיסה, התאום הטס התבגר רק בשנה אחת לעומת בתאום הנייח. זה לא נראה הגיוני, אבל זה לא יוצר סתירות.

    בכל מקרה, ככה אני מסביר לעצמי את ה"פרדוקס".

  27. איך לא יוצרת בעיה?

    ״אם גם השעון מטקטק לאט פי 10 וגם המרחק מתקצר פי 10 אז יקח לו חודש וקצת על פי שעונו להגיע לפלנטה ולא שנה״.

    האם השעון לא מטקטק לאט פי 10? והמרחק לא מתקצר פי 10? אז למה לוקח לו עשירית הזמן להגיע ולא מאית?

  28. ישראל
    אם ההנחה לא יוצרת סתירה, אז אין בעיה. אבל – אם תמדוד אצלך את מהירות האור אז תקבל שמהירות זו השתנתה. ואז, צריך גם לזרוק לפח את עקרון שימור האנרגיה. ועם זה – גם את משפט נתר, ואז את כל המתמטיקה…

    קצת בעייתי, לא?

    וזה מעורר אצלי שאלה: בשדה כבידה, הזמן נע לאט יותר. האם גם האורך משתנה בהתאם? נראה לי שכן…

  29. לחשב? אז הנה רעיון בשבילו שיפתור את כל הבלגן של התקצרות האורך.

    הוא יכול להניח שהיא אינה קיימת והסיבה שלוקח לו רק שנה במקום 10 להגיע לפלנטה היא ששעונו מטקטק לאט פי 10, זה מספיק.

    כי אם גם השעון מטקטק לאט פי 10 וגם המרחק מתקצר פי 10 אז יקח לו חודש וקצת על פי שעונו להגיע לפלנטה ולא שנה, לא?

    והוא יסביר לעצמו את זה שעבר עשר שנות אור בשנה אחת עיי.. חישוב.

  30. ישראל
    1) הוא יכול לחשב, כמו שאנחנו עשינו.
    2) כשיתנגש בפלנטה הוא כבר ידע.
    3) נניח שיש שעון על הפלנטה, שמשדרת כל שניה את השעה המדוייקת. התאום יכול לקלוט את האות, ולחשב על פי זה את המרחק – יש לו את כל הנתונים לכך.
    4) הוא יכול לראות את האור המגיע מהפלנטה, ולמדוד את הזווית להיקפה של הפלנטה. זה מאין "צילום הסטורי" כי עבר זמן משמעותי מאז שיצאו הפוטונים לדרך, ולכן הפלנטה לא נימצאת באותו מקום.

  31. הם לא חולקים, מהירות היא וקטור ויש לה כיוון. לכן ״צילום ממרחק זהה של אותו העצם הנע באותה המהירות יהיה זהה״ הוא משפט אמת.

    אם לטענתך ״הדרך היחידה למדוד מרחק היא ע"י שני הבזקי אור משתי הנקודות, באותו זמן״ אז כיצד יודע התאום שהמרחק לפלנטה הרחוקה התקצר?

  32. ישראל
    פנרוז וטרל חולקים על זה. הם כותבים שגוף מתקרב יראה ארוך יותר וגוף מתרחק יראה קצר יותר.

    גרנות הסביר שמרחק מוגדר כהפרש של שני מיקומים באותה מערכת יחוס. להבנתי, הדרך היחידה למדוד מרחק היא ע"י שני הבזקי אור משתי הנקודות, באותו זמן. זה שונה מצילום.

  33. אני יוצא מהנחה שצילום ממרחק זהה של אותו העצם הנע באותה המהירות יהיה זהה. מישהו חולק על זה?

    אז מה פירוש המרחק קטן פי 10? מישהו יכול לתת תשובה פיזיקלית?

  34. "וכל חללית רואה שהמרחק בין הפלנטות היא שנת אור אחת".

    השורה הזו ממצה את כל הבעיתיות של התקצרות האורך. איך היא בדיוק ״רואה״ את אותו המרחק של שנת האור. האם אפשר לראות משהו בצילום שיוכיח לנו שמדובר במרחק של שנת אור?

    קח את הניסוי המחשבתי הבא:

    1. על פי פרדוקס התאומים, כאשר התאום מאיץ ממרחק עשר שניות אור לכיוון מאדים ומגיע לגאמה 10, המרחק למאדים קטן משעת אור ל6 דקות אור. אז נאמר שברגע זה, כשהתאום במרחק קטן מהארץ, הוא מצלם את מאדים.

    2. נאמר שהתאום נשאר על הארץ ומאדים נע לקראתו בגאמה 10. כשמאדים נמצא במרחק 6 דקות אור מהתאום, התאום מצלם את מאדים.

    האם התמונות תהיינה זהות? בשתיהן מאדים מצולם ממרחק של 6 דקות אור ממערכת הנעה מולו בגאמה 10, אז האם אין הבדל?

    זו שאלה מכשילה.

  35. מתן
    סליחה, פספסתי את התגובה שלך על המכ"מ.

    כתבת "האם המכ"מ מראה שהמטוס בגובה 10,000 מטר או בגובה 9,928 מטר?
    (ל-30 ק"מ יש drop של 72 מטר – ולכן לפי המדע שלך המטוס יחסית למכ"מ נמוך בפחות 72 מטר)."

    הדיוק של המכ"מ הוא בסביבות מעלה אחת, במרחק 30 ק"מ זה 600 מטר … אז 72 מטר זה לא משהו שאראה.

    אבל – המרחק לקו האופק (בעולם האמיתי, לא בהמצאה המטומטמת שלך) היא 1.2 כפול שורש הגובה (זה כלל אצבע לא רע). אז בגובה 10 (הדוגמה שלך) – האופק במרחק 120 מייל. וראה זה פלא – כשאני מבצע מיפוי במכ"מ – אז התמונה פשוט נחתכת ב-120 מייל.

    היינו עושים פעם הרבה סיורים ימיים בגובה 100 רגל. הים עצמו לא נראה במכ"מ, אבל כל סירה כן. ונחש מה? לא רואים שום סירה מעל 12 מייל!

    אם הייתה סירת דייגים קטנטנה במרחק 10 מייל ונושאת מטוסים מפלצתית במרחק 15 מייל – ראיתי רק את סירת הדייגים. ואם הייתי עולה ל-200 רגל אז מייד ראיתי את נושאת המטוסים.

    אז הנה שוב הוכחה חותכת שאתה מדבר שטויות.

  36. ניסים,

    אני לא חושב שמתן משקר. אני לא מאמין שאדם נורמלי היה עושה מעצמו צחוק עם טענות כל כך הזויות (״העולם שלנו שטוח וכולם משקרים לנו״) אם הוא היה חושב שהן לא נכונות.

    אין לי ספק שמתן הוא לא שקרן, מה שכן הוא בוודאי לא העיפרון הכי חד בקלמר 😀

  37. ישראל
    חשבתי על מה שפרופ' גרנות כתב.

    קח 2 פלנטות בכל מקום במרחב, באותה מערכת אינרציאלית. באותו זמן בשניהם משגרים חללית. אז ברור שבכל רגע נתון – המרחק מכל פלנטה לחללית ששוגרה ממנה תהיה זהה.
    לכן, במקרה שלנו, במערכת הפלנטות, המרחק בין החלליות ישאר קבוע, 10 שנות אור.

    מתורת היחסות הפרטית (בהנחה שהיא נכונה), הפלנטות מחשבות מה המרחק בין החלליות במערכת צירי החלליות – וזה יוצא 100 שנות אור.

    וכל חללית רואה שהמרחק בין הפלנטות היא שנת אור אחת.

    לזה אתה מסכים? ואם כן – איפה אתה רואה סתירה?

  38. מתן,

    ״בכל מקרה – בחודש הבא אני עושה ניסוי בים המלח על סוללה שטוחה של 6 ק"מ ורכב יתרחק ממני ונראה האם הוא קטן ונעלם מלמטה הוא קטן ונעלם כגוף אחד״

    בגלל שראיתי שיכולת החשיבה שלך היא לא משהו אז בו אני אעזור לך עם הניסוי שאתה מתכנן (דרך אגב מה זו ״הסוללה השטוחה״? איך וודאת שהיא באמת שטחה ולא קמורה?)

    כשהרכב (שהוא יחסית קטן) יתרחק ממך יהיה לך מאוד קשה להבדיל בין חלקו העליון לחלקו התח-תון ולהסיק אם החלק התח-תון נעלם או לא וזה יכול להרוס לך את הניסוי.

    לכן מה שאתה צריך לעשות זה לאלתר איזשהו מוט גבוה (למשל מוט טלסקופי לתליית וילון מקלחת) שיוצב אנכית לרכב (אפשר להצמיד אותו לחלון הימני למשל, אחד הנוסעים יכול להחזיק אותו ביד ולהצמיד אותו לאוטו) ולהציב עליו שני פנסים זהים בעלי אותה עוצמת תאורה. פנס אחד יוצב למטה ככל האפשר קרוב לגובה הקרקע, ופנס שני למעלה בראש המוט. שניהם צריכים להאיר לאחור באותה זוית, תוכל להשתמש בסלוטייפ כדי לחבר אותם למוט.

    אם התאוריה שלך נכונה, ותבצע את הניסוי בשעות הערב החשוכות, אז בשלב מסויים כאשר הרכב יתרחק ממך האור התחת-ון אמור להעלם ואתה אמור לראות את הפנס העליון בלבד.

    אני מצפה כמובן שתחזור לכאן עם דיווח אמת על תוצאת הניסוי, ואם תצלם את השלבים השונים של התרחקות הרכב זה יהיה עוד יותר אמין מבחינתי.

  39. מתן,

    ״בנושא לכדור הגדול – לא נכון.
    אתה תיראה אותו נעלם לאחר זמן קודם מלמטה, כלומר התחתית תיעלם בגלל האדמה שמסתירה, בדיוק כמו הספינה שנעלמת קודם מלמטה (בגלל פרספקטיבה ולא בגלל עקמומיות).
    ולאחר זמן מה לא תיראה את האמצע ובסוף לא תיראה אותו בכלל.
    הוא לא נעלם וקטן אלא נעלם מהתחתית. ושוב – האדמה מתחילה להסתיר אותו מלמטה כי ככה עובדת הפרספקטיבה״

    זה פשוט לא נכון אני לא יודע איפה קראת את השקר הזה.

    אתה תראה את כל הכדור כל הזמן רק שהוא ילך ויראה לך יותר ויותר קטן עד שלא תוכל להבחין בו, ואז גם אם תעלה לגובה של 20 ק״מ עדיין לא תוכל להבחין בו.

    וחשבתי על דוגמה יותר טובה, חשוב על מגדל בגובה של 150 מטר שהולך ומתרחק ממך על כביש ישר שטוח ואינסופי, החלק התח-תון שלו מואר בעזרת לדים כחולים, וחלקו העליון מואר עם לדים אדומים. ככל שהוא יתרחק ממך אתה תמשיך לראות כל הזמן גם את האור הכחול מחלקו התח-תון וגם את האור האדום מחלקו העליון. בשום מצב אתה לא תראה רק אור אדום בלי הכחול למטה.

    וברגע שכבר לא תוכל להבחין באורות, אז גם אם תעלה לגובה עדיין לא תוכל להבחין בו.

  40. מתן,

    בחיי שאתה קשה הבנה, הם מקבלים חזרה 1-3 פוטונים מהרפלקטור בגלאי הפרטי שלהם! אם היו מפוזרים במקום עוד 30 גלאים נוספים אז כל אחד מהם היה קולט בממוצע 1-3 פוטונים עבור כל פולס!

    על כל פולס חוזרים המון פוטונים חזרה שמתפזרים על פני שטח של כמה קילומטרים, הגלאי שהוא קטן יחסית מצליח לתפוס בממוצע רק כמה בודדים מהם!

    לתת לך קרדיט… על מה בדיוק?

  41. ישראל
    מעניין מה שאומר הפרופסור. איך רואה את זה צופה על הארץ לדעתך?
    בכל מקרה – אני צריך לחשוב על זה הרבה…

  42. מתן
    לא תקבל שום קרדיט כי אתה שקרן מטומטם. כמו שיריב אמר, מדובר על מספר הפוטונים שהם קולטים בפוטו-מלטיפלייר.

    מתן – או שכולם שקרנים או שאתה שקרן. נותנים לך ראיה חותכת לזה שאתה משקר, ואתה עדיין לא קולט.
    לכן – המסקנה היחידה שאפשר לקבל הוא שאתה גם מטומטם.

    אמרתי לך – כל עוד אנשים גיבורים נחשבים בעינייך כשקרנים – אתקוף אותך ללא הרף. אותך והנבלות שכמוך, שחושבים שהם גאוני כל הדורות.

    לתת לך קרדיט …. עשית לי את היום 🙂

  43. מתן

    אתה אומר שכוח מגנטי אינו הוכחה לתורת היחסות?

    אתה.. אתה מבין קצת בנושא? אם כן יש לי כמה שאלות שעדיין לא קיבלתי עליהן תשובה מספקת.

    נתחיל בראשונה: אתה טוען שהיחסות אינה נכונה?

    זה יהיה שינוי מרענן אחרי דיונים על האם הארץ שטוחה..

  44. התשובה של פרופ גרנות:

    גבי ה"פרדוקס" החדש/מעודכן שהעלית, אם הבנתי יותר טוב בדיוק מה שמציק לך, הרי שמה ששובר את הסימטריה פה הוא שהמאורעות של המראת חללית ב' מהארץ וחללית א' מהפלנטה הם סימולטניים רק במערכת הארץ-פלנטה ולא במערכת החלליות בזמן שהן נעות באותה המהירות. מכיוון שמרחק בין עצמים נמדד לפי ההפרש במיקומם הסימולטני באותה המערכת, המרחק בין החלליות בזמן המראתן במערכת הארץ-פלנטה שווה למרחק בין הארץ לפלנטה באותה המערכת – 10 שנות אור. זה אחרי התכווצות לורנץ ביחס למרחק ביניהן במערכת שלהן, כך שבמערכת החלליות המרחק בין החלליות הוא כ-100 שנות אור בעוד שהמרחק בין הארץ לפלנטה הוא שנת אור אחת, שוב בגלל התכווצות לורנץ הפעם בכיוון ההפוך בין המערכות. זה מסתדר כי לפי חללית א' בזמן שהמריאה הארץ היתה במרחק כשנת או ממנה בעוד שחללית ב' כבר המריאה, או הארץ "המריאה" ממנה, לפני כמעט מאה שנה ולכן היתה כבר במרחק כמאה שנות אור ממנה. מקווה שזה עוזר לך

  45. יריב
    תן לי בבקשה קצת קרדיט
    הם אומרים:
    "אנו יורים 200,000,000,000,000,000 פוטונים לפולס לעבר הרפלקטור,
    ומקבלים חזרה 1-3 פוטון לפולס אם הם בעלי מזל."
    מקבלים חזרה 1-3 פוטון מהרפלקטור, ולא "שחוזרים הרבה פוטונים ברדיוס רחב והגלאי שלהם קולט 1-3 פוטון"

    בנושא לכדור הגדול – לא נכון.
    אתה תיראה אותו נעלם לאחר זמן קודם מלמטה, כלומר התחתית תיעלם בגלל האדמה שמסתירה, בדיוק כמו הספינה שנעלמת קודם מלמטה (בגלל פרספקטיבה ולא בגלל עקמומיות).
    ולאחר זמן מה לא תיראה את האמצע ובסוף לא תיראה אותו בכלל.
    הוא לא נעלם וקטן אלא נעלם מהתחתית.
    ושוב – האדמה מתחילה להסתיר אותו מלמטה כי ככה עובדת הפרספקטיבה.
    ושוב בפעם שלישית – בשלב שהכדור הגדול נניח מוסתר חצי – אם תעלה בגובה שלך 20 מטר – וואלה תיראה אותו שוב כי נפתחה לך זווית ראייה גדולה יותר. פשוט.

    זה בדיוק כמו משוכות ריצה שבאותו גובה,
    שאתה יורד בגובה או מתרחק מהם, המשוכה הקדמית לך מסתירה את האחורית.
    אני מסביר זאת בפרק הזה:
    פרק 7 מתוך 17: איך פועלת המציאות – הפרספקטיבה*
    https://www.youtube.com/watch?v=WlIzL4gP6D8&t=70s

    בכל מקרה – בחודש הבא אני עושה ניסוי בים המלח על סוללה שטוחה של 6 ק"מ ורכב יתרחק ממני ונראה האם הוא קטן ונעלם מלמטה הוא קטן ונעלם כגוף אחד.

  46. מתן,

    בחיי יש לך רמת הבנה של ילד קטן. הם מתכוונים שנקלטים רק כמה פוטונים בודדים בגלאי שלהם, אבל ישנם עוד פוטונים רבים אחרים שגם כן חוזרים אבל מתפזרים ברדיוס של כמה ק״מ מסביב לגלאי.

    מה עם תשובה לדוגמת הכדור שנתתי לך? אני טוען שאם תצמיד את ראשך לכביש ישר ושטוח באורך אינסופי, וכדור גדול (בקוטר 150 מטר) יתגלגל במהירות ממך והלאה, אז ברגע שהוא יהפוך לקטן מדי ויעלם מעיניך אז גם אם תעלה לגובה של 20 ק״מ הוא עדיין שאר קטן מדי ואתה לא תראה אותו.

    מה יש לך להגיד בנושא?

  47. ניסים
    לא קיבלתי תשובה לכן מקפיץ שוב

    זה נלקח מהסדרה "מכסחי המיתוסים" מערוץ דיסקברי.
    בתוכנית הזאת הם היו בתחנה שיורה את הלייזר לירח כביכול.

    עכשיו

    הם אומרים בפירוש שהם יורים 200,000,000,000,000,000 פוטונים לפולס והם מקבלים רק 1-3 פוטונים לפולס חזרה.
    אז מה אתה רוצה להגיד לי? ש- 1-3 פוטונים בודדים לפולס חוזרים בקוטר של 20 ק"מ?
    חחח – על מי אתה בא לעבוד?

    אני עדיין מחכה לתשובה

  48. ישראל
    במקרה של החלליות – מסכים לחלוטין.

    יש לי עוד סיבה לחשוב שהמרחק דווקא קטן: קח שני חוטי חשמל ותזרים בהם זרם. ההסבר שלומדים למשיכה בין החוטים היא שהמרחק בין האלקטרונים קטן עקב התקצרוץ לורנץ. אם המרחק היה גדל – היינו מקבלים דחיה.

    לצערי – יש גם הגיון רב בזה שהמרחק בין החלליות לא ישתנה. החללית הקידמית היא בסך הכל העתקה לינארית של האחורית. תציב בכל מקום x+d במקום x.
    אבל ….. בעיני החלליות המרחק ביניהם צריך לגדול. כמו שאמרת … לא ברור בכלל 🙂

  49. פרופ. משה משה מהטכניון ופרופ יגאל מאיר (לא עמיר!) נשיא אגודת הפיזיקאים אומרים שהמרחק נשאר אותו הדבר..

    אפשר אולי לסכם שדבר אחד בטוח, שהתארכות האורך הזו קצת שנויה במחלוקת?

  50. ישראל
    קראתי הכל. זה שיכנע אותי שאני צודק ואתה טועה. גם עופר אומר שהמרחק בין החלליות מתקצר. צריך מאד להזהר במושגים של זמן, מרחק ואורך. בגלל זה נתתי שיטה לסנכרן בין החלליות, ואז מקבלים את מה שכתבתי.

    לגבי פרדוקס התאומים, ברור שאין פרדוקס, כי התקצרות האורך פותרת סתירות אפשריות. פרט לכך – יש היום ראיות רבות לזה שהתאום החוזר אכן צעיר יותר.

    לגבי בעיית החלליות – אני עדיין צריך לחשוב קצת…

  51. ניסים

    מתארך.. מתקצר.. נשאר אותו הדבר.. ויקי אומרת ככה.. ויקי אומרת ההפך..

    בקיצור, בלגן. ואם אתה מאמין שיש מישהו שיכול לתת תשובה מוסמכת וקוהרנטית אז בבקשה הבא אותו.

    יודה

    אין ספק ש"לא משנה תכנסי לחללית" הוא אחד ממשפטי המפתח של דני.

  52. חוזר מההרצאה של אבי בליזובסקי מהאגודה הישראלית לאסטרונומיה.
    ההרצאה הייתה בנושא "אפשרות קיומם של חייזרים" ונעשתה דרך ניתוח מעניין מאוד של שירו של דני סנדרסון בנושא החייזרים, ומסקנות. נהנאתי מאוד.
    לילה טוב
    יהודה

  53. ישראל
    הנוסעים לא יכולים לדעת שהרכבת נוסעת, לכן מבחינתם האורך הוא הנכון. אם הרכבת האיצה מעמידה אז, לפי מה שכתוב על פרדוקס בל, אכן לא ברור מה קורה לנוסעים.

    אבל – לא על זה אני שואל. השאלה שלי היא זו:

    אמרת שרכבת שמאיצה מתארכת. לכן – היא תתקצר בהאטה. כך על-פי בל.
    מצד – שני אותו רכבת שתיארנו קודם – מתארכת בהאטה. זה לפי תורת היחסות הכללית.

    יש כאן סתירה. יש לי פתרון לזה, אבל הוא לא תואם את מה שנאמר על פרדוקס בל. הפתרון שלי הוא שהחלליות בפרדוקס בל מתקרבות דווקא, במערכת הפלנטות.
    ההסבר הוא כזה: נניח שהחלליות מסנכרנות את ההאצה שלהן בפולסים של המנוע (יש מנועים כאלה). כדי לסנכרן – יש מנורה מהבהבת באמצע הדרך בין החלליות. מבחינת החלליות – הבהובי האור מגיעים ביחד והחלליות מאיצות יחד, והמרחק ביניהם נשמר.

    מבחינת צופה בפלנטה – הפולס מגיע לחללית האחורית קודם, היא מאיצה קודם ולכן מתקרבת לחללית הקידמית. בסיום ההאצה, מספר ההבהובים זהה ולכן מהירויות החלליות זהות והמרחק ביניהם מעכשיו נשמר.

    בהאטה – תקרה תהליך הפוך והמרחק בין החלליות תגדל בחזרה.

    ועכשיו – אין סתירה.

  54. "רכבת שנעה בגאמא = 10 נראית קצרה יותר או ארוכה יותר?"

    קצרה למתבונן חיצוני, ללא שינוי לנוסעים, או שאולי כן? אני כבר לא יודע.

    מוזר, מוזר מאוד.

  55. ניסים

    הם אומרים בפירוש שהם יורים 200,000,000,000,000,000 פוטונים לפולס והם מקבלים רק 1-3 פוטונים לפולס חזרה.
    אז מה אתה רוצה להגיד לי? ש- 1-3 פוטונים בודדים לפולס חוזרים בקוטר של 20 ק"מ?
    חחח – על מי אתה בא לעבוד?

    אני עדיין מחכה לתשובה

  56. יהודה
    1. החלקיקים ההענקיים האלה הם עדיין מאד קטנים. הבעיה היא שחלקיקים אלה לא מגיבים עם מסה רגילה – אם אחד יעבור לנו בחדר, אין לנו שום דרך לגלול אותו.

    בניסויים במאיץ "מגלים" חלקים שאין לנו יכולת בעצם לגלות. איך? רואים תופעת התפרקות שבה חסר חלק מהאנרגיה / תנע. פיונים נייטרלים, למשל, מגלים ככה.

    לכן – הטענה שלי תקפה: אם לחלקיקים אנרגיה גבוהה מאד, מאד הגיוני שלא גילינו אותם עד היום.

    2. אני לא מדבר על מרחקים גדולים. מספיק להסתכל על לווינים. רק לאחרונה בוצע ניסוי שמראה שמהירות שעון תלוי בשדה הכבידה, בדיוק מאד גבוה.
    ואם אתה רוצה מרחקים גדולים – 13 מיליארד שנות אור זה מספיק רחוק, לא? יש תופעות של ה-CMB שמסבירים בעזרת תורת היחסות הכללית.

    3. כבידה על אטומים. חשבתי שאנחנו לא מדברים על ההסבר שלך…. כשעשיתי את זה בעבר, כעסת עלי. עבל אוקי – ההסבר שלך מתבסס על זה שחומר הוא כמעט שקוף לקרינה. האם עכשיו אתה טוען שפרוטונים וניוטרונים בנויים מחלקים רבים, הרבה יותר קטנים? ומה עם אלקטרון? קוטרו לא גדול מקוטר החלקיקים שלך.

    ואם מדברים על זה – איך החלקיקים שלך לא התגלו במאיצים? או שהטיעון הזה תקף רק כשזה נוח?

    4. לא הסברת כלום. אתה טוען שמהירות האור תלוי בזמן. איך זה קשור לניסוי מ"מ?

    5. במעבר בין תווכים אין כל בעיה של שימור אנרגיה. מהירות הפוטונים לא משתנה, אלא המסלולים מתארכים.

    6. אני מדבר על משהו פשוט יותר. מהירות כדור הארץ קטן, והאנרגיה של הירח גדלה. אם תה טוען שהירח מתרחק עקב התפשטות אבל, אז לאן הלכה האנרגיה של כדור הארץ? להזכירך – בתקופת הדינוזאורים יממה הייתה 23 שעות.

    7. בהצלחה 🙂

  57. מודה לכל המשתתפים בצערי על מות אחותי.
    ולעיניינינו,
    היום תהיה הרצאה באגודה לאסטרונומיה המרצה אבי בליזובסקי מאתר הידען שלנו.
    יהיה מעניין לפגוש אותו.
    יהודה

  58. מתן
    הלייזר שמשתמשים בו למדידת טוח לירח מתפזר מעט. קוטר האונה שמפוגע בירח כ-7 ק"מ, וקוטר האונה חוזרת היא 20 ק"מ. אבל בוא לא ניתן לעובדות לשנות את הדעות שלנו.

    אין שום בעיה למדוד פוטון בודד – אפילו עין האדם יכול לראות פוטון בודד.

    אבל – פשוט תענה לי על שאלת השמש והמכ"מ. אתה מסוגל?

  59. מתן
    קודם תסביר לי איך השמש נראית כעיגול מושלם בכל זווית שאני רואה אותה. וגם תסביר לי איך עובד מכ"מ. אחרי זה אשמח להראות לך ראיות לכך שדברים מתקצרים במהירות גבוהה.

    ישראל
    "על פי היחסות, היא מתארכת במערכת היחוס של הצופה ומתקצרת במערכת היחוס העצמית."

    אני לא מדבר על רכבת מאיצה. אשאל שוב: רכבת שנעה בגאמא = 10 נראית קצרה יותר או ארוכה יותר? אני שואל הן בעיני הרכבת והן בעיני המסילה.

  60. יהודה
    שלא תדע עוד צער

    ישראל
    זה הדוגמה הכי טובה שהבאת?
    אתה מביא לי דוגמה עם מסקנה מגוחכת "כוח מגנטי הוא כוח אלקטרוני מנקודת ייחוס אחרת"
    give me a break
    כוח מגנטי הוא לא הוכחה לשום תורת היחסות!

    קשקשתם שעות על דברים מוחשיים כגון חלליות ורכבות ועל זה דיברתם – תביא לי דוגמה כזאת.

    מחכה!

  61. חזרתי ובפי הודעה עצובה –
    זה עתה קמתי משיבעה על מותה של אחותי האהובה, הצעירה והיפה, דורה, שלחמה בעוז שלוש עשרה שנים במחלת הסרטן הארורה, יהי זיכרה ברוך.

    נעבור לעינייני "הידען".
    יש לי "החזר חוב" לניסים לתגובתו אלי מלפני כעשרה ימים.
    להלן הערותיו של ניסים בתגובתו אלי: ניסים18 בדצמבר 2018 בשעה 07:36

    1. בוא נניח שהמסה האפלה עשויה מחלקיקים שהאנרגיה שלהם 100 טרה-אלקטרון-וולט. אז לא סביר בעיינייך שלא ראינו אותם במאיצים עדיין?
    תשובתי- עד כמה שאני מבין זה חלקיק ענק ולא צריכה להיות בעייה לגלותו, אבל אם התכוונת לחלקיק זעיר יותר למשל מיקרו אלקטרון וולט אזי באמת ניתקשה לגלותו, על זה התכוונתי ששמונים שנה כבר מספיקים לגלות את חלקיק החומר האפל. אל תשכח ניסים שאם תידרוש זמן אינסופי לצורך החיפושים הרי זה יסתור את תכונת מדעיותו של החלקיק שלמעשה לא נוכל להעמיד אותו בפני הפרכה

    2. תורת היחסות הכללית חזתה ומסבירה תופעות בדיוק מדהים. האם אתה לא מסכים שתיאורת כבידה חילופית צריכה גם להסביר את התופעות האלה?
    תשובתי: תורת היחסות אינה מסבירה במרחקים "תופעות בדיוק מדהים" אם לצורך כך היא משתמשת בחומר ואנרגיה אפלים להתאים התוצאות הנימדדות לנידרש, אם אישתך תידרוש ממך להביא לה עשרה ק"ג של תפוחי אדמה ואתה תחזור רק עם ק"ג אחד, ספק בעיניי אם ההסבר שהבאת עוד תשעה ק"ג תפוחי אדמה אפלים ישכנע אותה. אם אתה גרוש אחפש דוגמא אחרת.

    3. תצפיתית, כבידה פועלת גם על אטומים בדידים. האם לא צריך לדרוש שתיאוריה חילופית תסביר גם את התופעה הזו?
    תשובתי: מסכים איתך. חלקיקי הפושינג גרביטי של היקום הפשוט הם בגודל משוער של כעשר בחזקת מינוס ארבעים הק"ג שהוא הרבה יותר קטן מפרוטון ואין כל סיבה שלא יפעל עליו. (הסבר אצלי באתר)

    4. אשמח אם תסביר לי מה קשור שינוי מהירות האור לאורך ציר הזמן בניסוי מיכלסון-מורלי. נכון שהתבלבת כאן? ?
    תשובתי: שמח שיש לנו תמימות דעים בנוגע למסקנות אפשריות מניסוי מיקלזון מורליי. אבל רבים מאמינים בקביעותה של מהירות האור ומצטטים לצורך כך את מיקלזון מורליי. אצטט למשל קטע מספרו של פרופסור עמיר לוינסון " מופע הזיקוקים של היקום" (הוצאת מטר 2012) שם בעמוד 90 בפרק "מהירות האור בריק כקבוע אוניברסלי" ואני מצטט:
    "… המסקנה של הפיזיקאים היתה לאחר שעיכלו את תוצאות הניסוי (מיקלזון מורליי) שמהירות האור היא קבוע אוניברסלי". סוף ציטוט. ודרך אגב ניסים גם המסקנה של אי מציאותו של האתר המתבססת גם היא על ניסוי מיקלזון מורליי , עומדת על כרעי תרנגות. אבל זה לא מעיניינינו כאן.

    5. אפשר לשאול מדוע אתה מתעלם מכך ששינוי מהירות האור סותר את עקרון שימור האנרגיה והמסה?
    תשובתי: ניסים… זאת שאלה קשה, ודורשת מחשבה ולא אשלוף לך תשובה סתמית מהכיס… אבל אציין שהבעייה צריכה לעלות כבר במעבר האור בין גופים בהן מהירותו משתנה ,למשל מאוויר לזכוכית ומשם למים- מה קורה עם חוק שימור האנרגיה?. בקיצור… חומר למחשבה.
    ,
    6. הסברתי לך פעם ששינוי מהירות האור אומר שהמרחק לירח, לדוגמה, אינו מסתדר עם שינוי מהירות הסיבוב של כדור הארץ. אז האם לדעתך גם עקרון שימור התנע הזוויתי הוא שגוי.
    תשובתי: שים לב שהתרחקות הירח מכדור הארץ מתאימה בדיוק להתרחקות האבל למרחק שלו מכדור הארץ- כ 385,000 ק"מ , כ 25 מ"מ לשנה ועוד כ 13 מ"מ הנובעים מהקטנת מהירות האור. הסבר באתר שלי. ס"ה כ 38 מ"מ לשנה.
    אני לא מבין כיצד הסבר הגיאות והשפל בכדור הארץ (ביבשות באטמוספרה בימים ובמגמה בתוך הכדור נימדד בדיוק. לי ניראה שנעשתה כאן התאמה לנידרש בהתרחקות.

    7. חוקי השימור האלה הם תוצאה של משפט נטר. האם גם המשפט הזה שגוי? להזכריך – זהו משפט מתמטי, ולא תצפית פיסיקלית.
    תשובתי: לא מכיר את המשפט הנ"ל ולא מבין אותו. אתעמק ואגיב. בעיקר על סעיף 5.
    יום טוב ניסים
    יהודה
    http://yekumpashut.freevar.com

  62. יריב,
    מצורפת התוכנית של מכסחי המיתוסים על מדידת הלייזר את הירח.
    https://www.youtube.com/watch?v=VmVxSFnjYCA

    עזוב את הבעייה שהלייזר לא מתבזר אחרי 380,000 ק"מ והוא כן יכול לפגוע ברפלקטור
    עזוב את הבעייה שאתה חייב לכוון בדיוק בזווית של 0.000001 דיוק (כדוגמה) לכיוון 380,000 ק"מ לעבר הרפלקטור שהוא בגודל מטרים בודדים.
    ועזוב את הבעייה שכלאורה הם יורים 200,000,000,000,000,000 (200 קוודריליון) פוטונים ורק פוטונים בודדים חוזרים.

    אבל,
    אבל,

    ועל זה אני רוצה שתענה לי:
    המרחק לירח וחזור הוא 760,000 ק"מ.
    מהירות האור היא 300,000 ק"מ בשנייה.
    יוצא שלוקח ללייזר 2.5 שניות לחזור.
    מהירות הסיבוב העצמי של כדור הארץ היא 1600 קמ"ש
    ב- 2.5 שניות כדור הארץ מסתובב קצת יותר מ-1 ק"מ!

    כלומר, שאתה יורה לייזר לירח, שהלייזר חוזר לגלאי, אתה רחוק ב- 1 ק"מ מהמיקום המקורי.
    כלומר, הגלאי שאמור לקלוט את הפוטונים הבודדים שחוזרים, נמצא רחוק ב-1 ק"מ בגלל סיבוב כדור הארץ.

    אז תגיד לי ידידי – איך הגלאי שקולט את הפוטונים הבודדים שחזרו קלט זאת, אבל נמצא בכלל 1 ק"מ במקום אחר?

    מתן

  63. ישראל
    באמת?
    "מספיק שתנוע במהירות של מטרים בודדים בשניה כדי שתוכל למדוד את השינוי."
    רכבת נעה ב-90 קמ"ש שזה 25 מטר בשנייה – ואתה טוען שהיא מתקצרת/מתארכת?

    אני מחדד – יש לך מצלמה קרקעית של 10,000 פריימים שמצלמת את הקצה הקדימה ויש עליה צלב בדיוק על הקצה מקדימה, ומצלמה קרקעית שמצלמת את הקצה מאחורה ויש עליה צלב בדיוק על הקצה מאחורה.
    (ההנחה היא שהחיבורים בין הקרונות לא נמתחים, או שנתייחס לרכבת כגוש אחד.)
    נניח בזמן מנוחה האורך של הרכבת היא 100 מטר, והמרחק של המצלמות אחת מן השנייה הוא גם 100 מטר.
    אז אתה רוצה להגיד לי שהרכבת חולפת ב-25 מטר בשנייה והמצלמות מצלמות עם הצלב, יהיה שינוי באורך של הרכבת?
    אתה אמיתי? כלומר באחת המצלמות הקצה יהיה על הצלב, ובשנייה לא?
    ואם רכבת נעה ב-450 קמ"ש שזה 125 מטר בשנייה – אתה עדיין טוען ששתיהן לא יהיו על הצלב?

    ואני המשוגע?

    לא יהיה שינוי באף מהירות שהגיעו אליהם בני האדם שזה כמה אלפי קמ"ש בלבד.
    ושאתם מדברים על שינויים במהירויות האור, תחליפו את הרכבת בחדי קרן, כי זה בדיוק אותו דבר.

  64. "אז רכבת מאיטה מתארכת…

    איפה טעיתי?"

    על פי היחסות, היא מתארכת במערכת היחוס של הצופה ומתקצרת במערכת היחוס העצמית.

    מתן

    אני שמח שאתה מצטרף לדיון, אתה נראה לי חכם ומבין, אבל הרכבת לא צריכה לנוע במהירות האור כדי להתקצר או להתארך, בעולם עגול מספיק שתנוע במהירות של מטרים בודדים בשניה כדי שתוכל למדוד את השינוי.

    ובעולם שטוח? חמשים – שישים קשר בשעה או שאולי במהירות השור?

  65. מתן,

    אני לא חושב שיש דבר יותר מבדר מאדם שטוען שהעולם שטוח שאומר לאחרים שהם חיים בללה לנד 🙂

    מה עם התייחסות ללייזר שחוזר מהירח ממראות שהאסטרונאוטים שמעולם לא נחתו על הירח לא הציבו שם?

    מה לגבי דוגמת הכדור על הכביש שנתתי לך, אתה חושב שזה לא כפי שתיארתי?

  66. מתן,

    בדוגמה שנתתי לך קודם תחליף את המשאית בכדור גדול בקוטר של נגיד 150 מטר, שמתגלגל ממך והלאה במורד כביש ישר ושטוח, זה יהיה תואם יותר לשמש.

    אם הוא יתרחק ממך כל כך עד שכבר לא תוכל להבחין בו כאשר ראשך צמוד לכביש (כי הוא יהיה קטן מדי) אז גם אם תעלה מאותה נקודת תצפית לגובה של 20 ק״מ אתה עדיין לא תוכל להבחין בו, הוא עדיין יישאר קטן מדי (רק עם משקפת או טלסקופ תוכל לראות אותו שוב).

  67. אתם פשוט מגוחכים עם הוויכוח התיאורטי שלכם שבחיים אף בן אנוש לא יכול להוכיח:
    "אם רכבת מאיצה מתארכת, אז רכבת מאיטה מתקצרת. כדי לראות את זה – נצלם את ההאצה בוידיאו ואז ננגן ברברס."

    אשמח לראות את הסרטון של כלי שנע במהירות האור.
    חיים בלה לנד אתם.
    אני מחכה לדיון התיאורטי שלכם על חדי הקרן – את זה יש סיכוי גדול יותר שתוכיחו

  68. ישראל
    אם רכבת מאיצה מתארכת, אז רכבת מאיטה מתקצרת. כדי לראות את זה – נצלם את ההאצה בוידיאו ואז ננגן ברברס.

    מצד שני – הסתכל בדוגמה הבאה: רכבת מתקרבת בגאמא = 10 ונראית לנו באורך שנת אור. הרכבת מאטה ועוצרת, אז היא מתארכת ל-10 ש"א.
    אז רכבת מאיטה מתארכת…

    איפה טעיתי?

    ובקשר ל-4 שעונים מסונכרנים. אם הם מסונכרנים אז המרחק בין החלליות לא ישתנה. זה מה שאני חושב שיקרה, אבל כמו שאמרת – תורת היחסות חושבת אחרת…

    מצד שני –

  69. "קח רכבת. הרכבת מתארכת כשהיא מאיצה, או שהיא מתקצרת?"

    על פי פרדוקס בל ביחסות, הרכבת מתארכת במערכת היחוס שלה וזו הסיבה שאם תשים חבל בין 2 קרונות מאיצים הוא יקרע, ומתקצרת בעיני צופה חיצוני.

    ואל תגיד לי שזה נשמע פרדוקסלי ושאתה לא מקבל את זה. אתה האביר הנלחם בחירוף נפש על הגנת היחסות ומוכן לקבל אפילו רכבת באורך קילומטר שנדחסת לסנטימטר ללא ידיעת הנוסעים שבעצם מוצאים את עצמם מתרחקים זה מזה.

    ואני.. ראה:

    https://www.meetup.com/Quantum-Physics-Discussion-Group/events/241128751/

    Even though there are no mathematical inconsistencies within the theory״, physically relativity is so strange that many physicists found it very difficult to accept. Theoretical physicists such as Abraham, Lorentz, Poincaré, and Langevin still believed in the existence of an ether.

    For example, Lorenz length contraction is especially difficult to comprehend and ״has no direct experimental support

    1) האם אתה חושב אחרת

    לא.

    ״במערכת החלליות המצב יותר מורכב, וצריך להסתכל על סינכרון שעונים. כדי שהחלליות יאיצו יחד (במערכת הכוכבים), השעון של החללית הקידמות חייב להקדים את שעון החללית האחורית. לכן החללית הקידמית מאיצה קודם, והמרחק ביניהם גדל.
    2) מסכים?״

    לא מבין למה כל ארבעת השעונים, בכוכבים ובחלליות, לא יכולים להיות מסונכרנים ובזמן 0 בארבעתם החלליות מתחילות להאיץ.

    ״לי מפריע משהו אחר, יותר פשוט (ואולי זה מה שאתה אומר…). האם הפלנטה מתקרת לחללית בזמן שהיא מתרחקת ממנה?״

    זה מה שיוצא אם שני הפרדוקסים, תאומים ובל, מתקיימים.

    אבל עדיין לא קיבלתי תשובה פשוטה על השאלה הבסיסית: מה הכוונה בהתקצרות המרחק? אם התאום רואה את הפלנטה אליה הוא מאיץ קרובה פי 10 האם גם קוטרה בצילום יגדל פי 10? הרי המרחב עצמו לא משתנה בגלל תנועת התאום, אז מה היא בדיוק התקצרות האורך הזו?

  70. מתן,

    מה שרשמת זה פשוט קישקוש! גם אם תצמיד את הראש שלך לכביש ישר ושטוח אתה תמשיך לראות משאית גדולה וגבוהה שהולכת ומתרחקת ממך עד שהיא כבר תהיה קטנה מדי ותיעלם, ואז גם אם תטפס על בניין של 200 קומות באותה נקודה אתה עדיין לא תראה אותה!

    אויי כמה שאתה חסר היגיון…

  71. ישראל
    אגיד שוב את מה שאמרתי…. לא ברור לי שהמרחק גדל בהאצה הזאת. במקום 2 חלליות – קח רכבת. הרכבת מתארכת כשהיא מאיצה, או שהיא מתקצרת?

    אני חושב על הדוגמה הבאה: יש לנו 3 כוכבים על ציר ה-X, במרחק 10 ש"א ביניהם. ב-0 יש את A, ב-10 ש"א יש את B וב-20 ש"א יש את C. יש לנו חללית על A ועל B, ושניהם מבצעים האצה זהה בזמן 0 לכיוון C.

    לי נראה שבזמן שחללית אחת חוצה את B, השנייה חוצה את C. אני מתכוון לזמן שמראים השעונים על הכוכבים. כלומר, במערכת הכוכבים המרחק בין החלליות נשאר 10 ש"א.
    1) האם אתה חושב אחרת?

    במערכת החלליות המצב יותר מורכב, וצריך להסתכל על סינכרון שעונים. כדי שהחלליות יאיצו יחד (במערכת הכוכבים), השעון של החללית הקידמות חייב להקדים את שעון החללית האחורית. לכן החללית הקידמית מאיצה קודם, והמרחק ביניהם גדל.
    2) מסכים?

    לי מפריע משהו אחר, יותר פשוט (ואולי זה מה שאתה אומר…). האם הפלנטה מתקרת לחללית בזמן שהיא מתרחקת ממנה?

  72. ״הפיסיקה הקיימת עובדת יפה מאד, מנבאת תוצאות של ניסויים באנרגיות גבוהות, מתארות את התהוות היקום במשך כמעט 14 מיליארד שנה״.

    גם הפיזיקה של ניוטון עובדת יפה מאוד עד גבול מסויים. אותו כנ״ל לגבי היחסות – היא עובדת יפה מאוד עד שהיא מתנגשת עם קוואנטים ומיתרים. ע״ע אלף בית של סוסים.

    ״עד כאן בסדר?״

    בסדר, בסדר, אבל כדאי אולי להתייחס גם לבעיה שהעליתי בתגובה הקודמת, שהיא שילוב של שני פרדוקסים ידועים ביחסות:

    "על פי היחסות, כאשר התאום מאיץ לכיוון הפלנטה והיא במנוחה, המרחק ביניהם קטן בשיעור של פקטור גאמה (פרדוקס התאומים).

    על פי היחסות, אם התאום מאיץ לכיוון הפלנטה והיא מאיצה סימולטנית איתו, המרחק ביניהם גדל בשיעור של פקטור גאמה (פרדוקס בל).

    לכן מתחייב שכדי שהמרחק ביניהם ישאר קבוע, אחד מהם צריך להאיץ פחות מהשני, אבל מי מהם וכמה?"

  73. ישראל
    אני לא חושב שהתקצרות יוצרת בעיה בפרדוקס שלך. להבנתי, הבעיה שם היא הסימולטניות.

    בוא נחשוב על הבעיה שתיארת. יש פלנטה במרחק 10 שנות אור מאיתנו. אנחנו שולחים חללית בכיוון ההפוך, בגאמא = 10, ושואלים מה המרחק לפלנטה, נכון?
    במקביל – חללית יוצאת מהפלנטה באותה כיוון ומהירות. ורוצים לדעת – מה המרחק לחללית, נכון?

    כל זה – מנקודת הראות של החללית הראשונה כמובן.

    עד כאן בסדר?

  74. ישראל
    הבעיות שאתה מתאר הן תיאורטיות. הפיסיקה הקיימת עובדת יפה מאד, מנבאת תוצאות של ניסויים באנרגיות גבוהות, מתארות את התהוות היקום במשך כמעט 14 מיליארד שנה, מאפשרות לטוס למרחק של יותר מ-20 מיליארד ק"מ, לבנות מחשבים שמבצעים 10 בחזקת 17 פעולות בשניה, לשלוט על מיקומם של אטומים בודדים ולגלות גלי כבידה.

    אז המחיר הוא שהתקצרות המרחק מסובכת לך ולי? אולי. אבל ההתקצרות הזאת מסבירה דברים שאין לנו כל דרך אחרת להסביר אותם.

    לא נראה לי שצריך לזרוק את כל הפיסיקה בגלל זה….

  75. ניסים

    אם המרחק לא גדל זה יוצר בעיה, ע"ע פרדוקס פרדוקס התאומים.

    הפיתרון של ויקי ושל פרופ' גרנות היה שהמרחק גדל.

    אבל גם אם ניקח את שני הטענות של היחסות אנחנו נתקלים בבעיה.

    על פי היחסות, כאשר התאום מאיץ לכיוון הפלנטה והיא במנוחה, המרחק ביניהם קטן בשיעור של פקטור גאמה (פרדוקס התאומים).

    על פי היחסות, אם התאום מאיץ לכיוון הפלנטה והיא מאיצה סימולטנית איתו, המרחק ביניהם גדל בשיעור של פקטור גאמה (פרדוקס בל).

    לכן מתחייב שכדי שהמרחק ביניהם ישאר קבוע, אחד מהם צריך להאיץ פחות מהשני, אבל מי מהם וכמה?

    מתחיל להבין איזה בלגן יוצר התארכות המרחק? הככה צריכה להיראות תאוריה פיזיקלית?

  76. ניסים,

    מעניין איך מתן מסביר את זה ששולחים קרן לייזר לירח והיא חוזרת בדיוק בזמן שתואם ל 384 אלף קילומטרים… והיא חוזרת ממראות שהאסטרונאוטים שאף פעם לא נחתו על הירח לא השאירו שם…

    אני חושב שאפילו הנכד שלך חושב שזה עצוב.

  77. יריב
    הטיעון של מתן היה מגוכך לפני 2400 שנה…
    והטיעון של העולם השטוח זה לא הטיעון הכי אינפנטילי שלו …. לטענתו מכ"מ לא עובד, אין GPS, ואין כבידה!!!

  78. ישראל
    אני טוען שהמרחק ביניהם קטן, בניגוד למה שאומר ויקי. אני לא חושב שזה שונה מרכבת, שאורכה נראה קטן יותר כשהיא במהירות גבוהה.

  79. יריב
    קראת מה שאמרתי??
    בטח שיש קשר!
    תבדוק – שים את הראש שלך צמוד לכביש ישר – לא תראה הרבה.
    תעלה את הראש לגובה 30 ס"מ – תראה יותר.
    תעלה את הראש לגובה 100 ס"מ – תראה הרבה יותר.

    לכן ככה עובד עם השמש – היא מתרחקת ונעלמת לך מהפרספקטיבה .
    תעלה יותר גבוה – היא תחזור אליך.

  80. ניסים
    אני קורא על המכ"מ
    תסביר לי מה הנקודה שאתה רוצה להעביר?

    אני אשאל אותך בצורה אחרת:
    המכ"מ מזהה מטוס ממרחק של 30 ק"מ.
    המטוס בגובה 10,000 מטר.

    האם המכ"מ מראה שהמטוס בגובה 10,000 מטר או בגובה 9,928 מטר?
    (ל-30 ק"מ יש drop של 72 מטר – ולכן לפי המדע שלך המטוס יחסית למכ"מ נמוך בפחות 72 מטר).

  81. מתן,

    הדבר היחיד שמגוחך זה לטעון בשנת 2018 שהעולם שלנו שטוח, אפילו הנכד של ניסים כבר מבין את זה.

    מה הקשר מגרש כדורגל? אם אתה אומר שהעולם שטוח ושאיננו רואים את השמש אחרי השקיעה משום שהיא רחוקה מדי, אז גם אם תטוס לגובה של 20 ק״מ זה לא יעזור לך, אתה עדיין לא תראה אותה כי היא עדיין תישאר רחוקה מדי.

    לעומת זאת אם העולם עגול ואיננו רואים את השמש בגלל שהיא מוסתרת מאחורי העקמומיות של כדור הארץ, אז מובן מדוע כשעולים לגובה היא שוב מופיעה, כי עכשיו אנו מביטים מעבר למכשול (כדור הארץ) שקודם הסתיר לנו אותה.

    קח סרגל ועיפרון ותצייר לעצמך על נייר, זה לא כזה מסובך…

  82. "אני לא חושב שהמרחק בין החלליות גדל".

    גם אני לא חושב, אבל זה מה שטוענת ויקי..

    יש בזה הגיון. אם המרחק קטן כאשר התאום מאיץ מיידית, הוא חייב לגדול כשהוא מאיץ מיידית לכיוון ההפוך, לא?

    לכן קיבלנו שאם גוף נע כלפיך במהירות יחסותית ואתה מאיץ בכיוון ההפוך, המרחק ביניכם גדל מאוד.

  83. מתן
    אני רואה שגיאה מגובה 20 ק"מ – אז איך זה מסתדר עם ההסבר שלך?

    ולמה השמש נראת עגולה דקה לפני שקיעה? היא אמורה להיות מקבילה לקרקע לא?

  84. ישראל
    אני מסכים עם זה. אני לא מסכים שזה המצב כאן.

    אני לא חושב שהמרחק בין החלליות גדל. הסיבה היא בגלל מה שתיארתי על 2 קטרים על מסילה: אני חושב שזה שקול לרכבת רגילה, ולכן המרחק ביניהם נראה קטן יותר במערכת המסילה, ולא משתנה במערכת הרכבת.

  85. מתן
    "עוד דבר מעניין – שהשער מתחיל להיעלם ממך – אתה קודם תראה שהחלק התחתון של השער נעלם ורק לאחר מכן החלק העליון! ולמה – כי האדמה סוגרת את הראייה שלך מלמטה למעלה."

    שאבין – זה ההסבר שלך לכך שרואים חצי שמש באמצע השקיעה?

    כשהשמש ב-45 מעלות? למה היא נראית עדיין כעיגול מושלם?

    ושוב – איך עובד מכ"מ?

  86. יריב
    אחד ה"טענות" של מתן הוא שהירח הוא שטוח. אם כך – היינו אמורים לראות את אותו "ירח" בכל זמן.
    זה לא נכון – הירח לא מפנה אלינו את אותו הצד כל הזמן. במקום 50% – אנחנו רואים כמעט 60% מפני הירח במשך החודש.

    אבל לא נבלבל את מתן עם עובדות…..

  87. יריב
    אתם כל כך מגוחכים במסקנות שלכם:
    "אז מסתבר שטייס קרב יכול לצפות בהרבה זריחות ושקיעות בכל טיסה ?
    וזה כמובן סותר את העולם השטוח של מתן… הדבר הזה אפשרי רק בעולם עגול!"

    לך למגרש כדורגל שטוח.
    שים את הראש שלך בגובה 1 ס"מ מעל הדשא בשער אחד.
    אני וניסים יוצאים ממך וסוחבים את השער השני לכיוון הנגדי- כל הזמן בתנועה מתרחקים ממך.
    יגיע המצב לאחר זמן מה שאתה לא תראה את השער השני – זכור העיניים שלך בגובה 1 ס"מ בלבד.
    תרים את הראש שלך לגובה ל-10 ס"מ – וואלה תראה את השער עוד פעם.
    אנחנו נמשיך ללכת עוד ולהתרחק ממך עד שעוד פעם לא תראה את השער.
    תרים את הראש שלך לגובה 20 ס"מ- וואלה תראה את השער עוד פעם.

    ועוד דבר מעניין – שהשער מתחיל להיעלם ממך – אתה קודם תראה שהחלק התחתון של השער נעלם ורק לאחר מכן החלק העליון! ולמה – כי האדמה סוגרת את הראייה שלך מלמטה למעלה.

    (וכמו שהבטחתי – אני הולך לעשות את הניסוי הזה בים המלח)

    אז מה אתם מקשקשים – ככל שאתה עולה נפתחת לך זווית ראייה גדולה יותר – אפילו הנכד של ניסים יודע זאת.

    המסקנות שלכם כך כך שגויות

  88. ניסים,

    צודק לגמרי, בטעות רשמתי המרה של ק״מ אחד בודד לרגל 🙂

    אז מסתבר שטייס קרב יכול לצפות בהרבה זריחות ושקיעות בכל טיסה 🙂

    וזה כמובן סותר את העולם השטוח של מתן… הדבר הזה אפשרי רק בעולם עגול!

  89. מתן,

    אתה טועה לגבי השמש, בערב בעזרת השם אם יהיה לי זמן אני אסביר לך למה.

    דרך אגב לפני מי נתת את ההרצאה שלך ביוטיוב? היה שם קהל בכלל? איפה זה היה?

  90. ניסים,

    אני שמח שבדקת וראית שבתיאוריה זה אכן עובד. ראיתי בויקיפדיה שמטוס פנטום מסוגל להגיע לגובה של 3,280 רגל, אז נראה שזה בהחלט אפשרי.

    אני חושב שאני זוכר איפה קראתי את זה, אני מקווה שתוך כמה ימים אני אמצא את המקור.

  91. "אני חושב שבמערכת החלליות, המרחק ביניהן לא משתנה".

    אבל זה מה שחושבת ויקי..

    אם הוא אינו משתנה, דהיינו גדל, אתה מקבל פרדוקס אחר.

  92. יריב
    גודל השמש הוא חצי מעלה. בגובה 2000 רגל האופק כבר ירד יותר מחצי מעלה.

    לכן – אתה צודק לגמרי. מה שיצא לי לראות, כמו שכתבתי, זה "זריחות" חלקיות. סתם חוסר מזל… .

    מה שכן, הרבה פעמים שמתי לב שאני רואה בקלות מטוסים בגובה שלי, למרות שהאדמה כבר מאד חשוכה.

  93. ישראל
    למה אתה לא מתייחס למה שאני כותב? 🙂

    כתבתי: "… בוזמנית לשני הקטרים ולכן הם מאיצים יחד ואורך הרכבת לא משתנה".

    אני לא לגמרי בטוח בזה, אבל אני חושב שבמערכת החלליות, המרחק ביניהן לא משתנה.

  94. אז אתה מקבל שהמרחק בין הספינות במערכת היחוס שלהן גדל או לא?

    אם אינך מקבל, אתה במחלוקת עם היחסות ומקבל פרדוקס אחר.

    אם אתה כן מקבל, אז מה עם 8?

  95. ישראל
    אסביר למה אני מתכוון. יש לזה שני חלקים.

    הראשון – נניח שרכבת חולפת אותנו במהירות גבוהה. תורת היחסות הכללית גורסת, ותצפיות רבות מאששות, שהרכבת תראה קצרה יותר.

    השני – נניח שהרכבת עומדת ועכשיו מאיצה. נסתכל על הרכבת כבנויה משני קטרים, אחד בכל קצה, ושני הקטרים מאיצים יחד. מה קורה למרחק בין 2 הקרונות? בעולם ניוטוני התשובה פשוטה: בשתי מערכות היחוס (ויש רק שתיים) אורך הרכבת לא משתנה.

    ויקי טוען שהמרחק גדל בשתי מערכות הצירים, ולכן החוט נקרא. האינטואיציה הראשונה שלי היא שאורך הרכבת לא יראה שונה במערכת הנייחת. שני הקטרים מאיצים יחד ונמצאים כל הזמן באותו מהירות.

    אבל – בוא נניח שההאצה נעשית בקפיצות מאד קטנות. נניח ששני הקטרים כבר האצו למהירות מסויימת לא גבוהה. נסנכרן את ההאצות ע"י הבזק במרכז הרכבת. במערכת הקרונות – האות מגיע בוזמנית לשני הקטרים ולכן הם מאיצים יחד ואורך הרכבת לא משתנה.
    במערכת הנייחת – האות מגיע לקטר האחורי קודם, ולכן הקטר הזה יאיץ קודם, והרכבת תתקצר.

    קראתי במספר מקומות על פרדוקס בל, ובאמת אין הסכמה מה באמת יקרה. מה שכן – כל פתרון שיוצר שגיאה הוא שגוי.

  96. ישראל
    אני לא מסכים עם 5. במקום 2 חלליות – בוא נניח רכבת באורך 10 שנות אור. כשמהירותו גדלה אז אורכו קטן.

    זה מה שהסברתי בתגובה הקודמת שלי, והתעלמת מזה.

  97. ""לכדור הארץ יש מהירות יחסית לקרינת הרקע. לכן – היינו מצפים למצוא הבדלים בכמויות המיואונים שתלויה במיקום המדידות. אותו דבר לגבי שאר המדידות".

    מה בין המשפט הזה לפוסטולטים? איך קרינת הרקע מסבירה את התופעה?"

    אנא ערף, אתה כתבת את המשפט, אז תסביר למה התכוונת ואיך זה קשור.

    ״אני צודק בקשר לבעיה?״

    לא מבין מה כל כך מסובך. בוא נחזור על הנתונים ותגיד מה אתה מקבל:

    1. יש את הארץ ובמרחק 10 שנות אור שלה פלנטה.

    2. ברגע 0 בשעוני הארץ והפלנטה תאום יוצא בספינה א׳ בכיוון ההופכי מהפלנטה ומהירותו שווה לגאמה 10.

    3. על פי היחסות מרחקו מהפלנטה קטן פי 10 לשנת אור אחת.

    4. ברגע 0 יוצאת ספינה ב׳ מהפלנטה לכיוון הארץ, גאמה 10.

    5. על פי היחסות, המרחק בין שתי הספינות גדל פי 10 ל100 שנות אור (פרדוקס בל).

    6. יוצא שהתאום בספינה א׳ רחוק מספינה ב׳ 100 שנות אור ומהפלנטה רק שנת אור אחת.

    7. כולם נמצאים על אותו הישר.

    8. יוצא שספינה ב׳ רחוקה יותר מספינה א׳ מאשר הפלנטה ולכן אחריה, לכיוון ההופכי מהארץ.

    9. אך זה בלתי אפשרי מכייוון שספינה ב׳ נוסעת בכיוון ספינה א׳ והארץ, ומעולם לא בכיוון השני.

    10. קפיש?

  98. יריב
    לא רואים ממש שתי שקיעות. אם אתה ממריא בזמן שקיעה ומבצע טיפוס תלול, אז אתה יכול לראות מאין "זריחה" – השמש תתגלה יותר ויותר בזמן הטיפוס. צריך מטוס חזק וטיפוס תלול מאד.

  99. ישראל
    ""לכדור הארץ יש מהירות יחסית לקרינת הרקע. לכן – היינו מצפים למצוא הבדלים בכמויות המיואונים שתלויה במיקום המדידות. אותו דבר לגבי שאר המדידות".

    מה בין המשפט הזה לפוסטולטים? איך קרינת הרקע מסבירה את התופעה?

    איך קרינת הרקע מסבירה אלקטרומגנטיות?
    אם קרינת הרקע הייתה משפיעה על תופעה זו, אז היינו מצפים שאלקטרומגנטיים יתנהגו אחרת במהירויות שונות. מהירות כדור הארץ יחסית ל-CMB היא 370 ק"מ/שנייה. יש חלליות שטסות מעל 70 ק"מ/שנייה יחסית אלינו, כך שהייתה אמורה להיות לזה כבר השפעה משמעותית. אני מניח שמישהו כבר היה שם לב לזה כבר…. 20% זו השפעה לא מבוטלת. (וחלליות חדשות כבר מגיעות ל-200 ק"מ/שנייה.)

    לגבי החלליות – אני מבין למה אתה חושב שיש פרדוקס. אפשר לתאר את הפרדוקס ככה: מצד אחד – אנחנו טוענים שרכבת מהירה אמורה להראות קצרה יותר. מצד שני – אם ניקח שני קטרים עומדים במרחק X ביניהם, ונאיץ את שני הקטרים בו זמנית – אז X לא אמור להשתנות.
    אני צודק בקשר לבעיה?

  100. ניסים,

    האם יצא לך לחוות את התופעה הזו? כלומר לראות את השמש שוקעת (ונעלמת) להמריא לגובה מספר קילומטרים ואז לראות אותה שוב עולה מהאופק? הרי רק בעולם עגול זה אפשרי…

  101. יריב
    כן 🙂 אם העולם היה שטוח והשמש הייתה דיסקה בשמיים אז היא הייתה צריכה להראות כאליפסה כל עוד היא לא במדוייק מעלייך.

    אז מתן יודע את זה ומשקר, או לא יודע את זה ואידיוט. או שניהם….

  102. "לכדור הארץ יש מהירות יחסית לקרינת הרקע. לכן – היינו מצפים למצוא הבדלים בכמויות המיואונים שתלויה במיקום המדידות. אותו דבר לגבי שאר המדידות".

    אז מה? מה עם פוסטולט 1. הוא אומר:

    ״אדם הנמצא בקרון רכבת אטום לא יכול באמצעות שום ניסוי או מדידה פיזיקלית לקבוע האם הקרון נע במהירות קבועה או ניצב במנוחה".

    חבל שתבזבז זמן. איינשטיין וגלילאו לפניו לא ידעו על קרינת הרקע, לכן פוסטולט 1 נראה הגיוני בזמנו. אילו ידעו עליה, היו מכניסים סעיף בנוגע.

    ״במקום קרינת הרקע – קח את הפנס שלי שמונח כרגע במגירה. גם הוא סותר את הפוסטולט. מה ההבדל?״

    במה הפנס סותר את הפוסטולט?

    ״לא, אני לא רואה שום בעיה. אם אני נמצא בחללית שמתרחקת מהפלנטה, אני אראה את החללית שהמריאה מהפלנטה, בין הפלנטה לארץ״.

    לפני ההמראה החללית והפלנטה היו באותה נקודה. אם אחרי ההמראה הפלנטה יותר קרובה אליך מהחללית, אז החללית לא יכולה להיות בין הארץ לפלנטה – היא הרי יותר רחוקה ממנה ושתיהן על אותו הקו, אז איך היא ביניהן?

    ״במערכת החלליות – שתי החלליות אינן ממריאות באותו זמן. לזה אתה מסכים?״

    כן. אז מה?

  103. יריב (זוכר אותך מלפני שנה – שלום)
    ככל שאתה עולה בגובה – נפתח לך יותר שטח לראות.
    שאתה בגובה הים 0 – אתה רואה נניח לכמה ק"מ.
    שאתה בגובה איפה שניסים גר בגובה 100 מטר – אתה רואה לעשרות ק"מ (תלוי אטמוספרה)
    ולכן – אם אתה עולה למעלה – נפתח לך יותר שטח ולכן תראה שוב את השמש מתקרבת (זורחת) ואז מתרחקת (שוקעת)

    ניסים
    הראיתי לך שבטיסת פאן-אם 50 שמסלול הטיסה שהראו בסרט הטיסה (וגם באתר שהבאת) הוא מעל חצי הים האנטרקטי, אבל הראיתי לך שלפי מסלול graet circle המסלול היה אמור להיות בצד השני של הקוטב.
    תסביר שוב – איך הם טעו ככה? – זה פשוט כיוון אחר באלפי ק"מ!

    וכל השאר
    אתם מתווכחים על פרדוקס התאומים, מהירות האור, ועוד אלפי וויכוחים שונים כל סיפורי נארניה וארנדל –
    הילד או הנכד ישאל אתכם "אבא/סבא – איך אתם יודעים שזה אמת?"
    בחיים אף אחד לא טס במהירות האור כדי לראות האם הזמן מתקצר או האורך מתקצר! ובחיים אף אחד לא יטוס גם. איך אתם יודעים שזה נכון? תראו לי הוכחה אחת ! לא מספרים ונוסחאות – אלא הוכחה מדעית!

    מתן

  104. א. בן נר
    אנחנו יודעים שהעולם עגול יותר מ-2400 שנה. כבר אז ידעו את רדיוס כדור הארץ, הירח והשמש, ואת המרחק לירח ולשמש.

    כמובן שגם קולומבוס ידע את זה. לקולומבוס היו טעויות אחרות: הוא טעה בגודלו של מעלת קו רוחב ובנוסף טעה בהערכת גודלה של אסיה. לכן הוא ראה יתרון בשייט לכיוון מערב.

    הדעות של מתן הם שילוב של רוע וטמטום, מעורבב עם חוסר בושה מוחלט. הוא מתבל את כל זה עם שקרים וכשלים לוגיים כמו confirmation bias ו- cherry picking.

    מתן סובל מתסמונת דנינג-קרוגר, כמו הרבה מאמיני קונספירציה: התנגדות לחיסונים, הכחשת ההתחממות, הומיאופטיה, כירופרקטיקה, אמונות דתיות וכן הלאה.

  105. מתן,

    לטייסי קרב יוצא לפעמים לראות כמה שקיעות ברצף, הם רואים את השמש שוקעת ונעלמת באופק, הם ממריאים וטסים לגובה, ואז פתאום השמש שוב עולה מהאופק וזורחת, ולאחר מכן הם שוב רואים אותה שוקעת…

    בעולם שטוח טיסה לגובה רק הייתה אמורה לגרום לשמש להיראות נמוכה יותר, בטח לא לגרום לה לעלות שוב ולזרוח.

    ניסים האם התופעה הזו מוכרת לך?

  106. ישראל
    לכדור הארץ יש מהירות יחסית לקרינת הרקע. לכן – היינו מצפים למצוא הבדלים בכמויות המיואונים שתלויה במיקום המדידות. אותו דבר לגבי שאר המדידות.

    במקום קרינת הרקע – קח את הפנס שלי שמונח כרגע במגירה. גם הוא סותר את הפוסטולט. מה ההבדל?

    לא, אני לא רואה שום בעיה. אם אני נמצא בחללית שמתרחקת מהפלנטה, אני אראה את החללית שהמריאה מהפלנטה, בין הפלנטה לארץ.

    במערכת החלליות – שתי החלליות אינן ממריאות באותו זמן. לזה אתה מסכים?

  107. הסבר אפשרי לתופעות שהעלית: תנועה נגד קרינת הרקע.

    אגב קרינת הרקע: היא לא מהווה אתגר קשה לפוסטולט 1:

    "עקרון היחסות:

    חוקי הפיזיקה אינם משתנים כאשר עוברים ממערכת ייחוס אינרציאלית אחת למערכת ייחוס אינרציאלית אחרת. כך לדוגמה, אדם הנמצא בקרון רכבת אטום לא יכול באמצעות שום ניסוי או מדידה פיזיקלית לקבוע האם הקרון נע במהירות קבועה או ניצב במנוחה".

    בטח שהוא יכול: הוא רק צריך למדוד את הדופלר יחסית לקרינה ואז הוא יכול לדעת את מהירותו יחסית לכל מערכת שיבחר, הארץ לדוגמה.

    תאומים: אז אתה רואה שאם המרחק לפלנטה רחוקה מתקצר גם בתנועה בכיוון ההפוך ממנה אנו מקבלים בעיה קשה?

  108. ישראל
    יש לך הסבר אחר לזה שמיואונים מגיעים לכדור הארץ?

    ויש תצפית אחרת שלא ניתן להסביר אחרת: התנגשויות של חלקיקים "גדולים" במאיצים. הדרך היחידה להסביר את המסלולים של החלקיקים המתנגשים היא להניח שצורתם של החלקיקים התעוותה כתוצאה של המהירות.

    ויש עוד תצפיות, כמו קרינה סינכרוטרונית שלא ניתנת להסבר אחר.

    ובקשר לצילומים – פנרוז וטרל הסבירו שלא יראו התכווצויות בצילומים…

  109. מתן
    האטמוספרה תשמש כעדשה אך ורק אם היא מעוגלת…. אם השמש היתתה מעוותת אז היא לא הייתה נשארת עגולה…

    ובכל מקרה השמש נראית בדיוק אותו דבר בכל זמן.

    ובקשר לטיסה הזאת – אתה עדיין משקר, וגם תוקף את אנשי הטיסה הזאת, רק בגלל שהם מראים שאתה שקרן.

    תסביר לי בבקשה – איך עובד מכ"מ?

  110. חברים יקרים
    אתם, וגם אני, מתייחסים אל טענתו של מתן גורודיש כי כדבריו "העולם שטוח", כאילו היא מופרכת ולקוחה מהידע המדעי של המאה ה-15 והמאות שקדמו לה.
    ואולם, במובן מסוים, שכנראה לא אליו מתכוון מתן גורודיש, הרי שככל הידוע כיום, העולם שלנו, מכונה גם "עולם שטוח", והוא "שטוח"במובן שהגאומטריה של היקום היא גיאומטריה אוקלידית ("שטוחה") דהיינו, סכום הזויות בכל משולש במרחב (למשל כל משולש הנוצר ע"י 3 כוכבים שונים) הוא 180 מעלות. משולש/https://he.m.wikipedia.org/wiki
    זה בשונה ממרחב ספרי ("סגור"), בו סכום הזויות במשולש גדול מ-180 מעלות. גאומטריה ספרית/https://he.m.wikipedia.org/wiki
    ובשונה ממרחב היפרבולי("פתוח"), בו סכום הזויות במשולש קטן מ-180 מעלות. גאומטריה_היפרבולית/https://he.m.wikipedia.org/wiki

  111. מתן,

    ההדגמה בקישור הראשון שלך נראית לי כמו רמאות, מי קבע שהלחות באטמוספירה מתנהגת כמו העדשה שהם שמו שם?? אפשר הוכחה לזה?

  112. ״הפלנטה מקבלת מהירות יחסית לחללית, ולכן יש תאוצה״.

    רק בעיני החללית. תאוצה היא מוחלטת ולא יחסית, ולא הרבה גורמים ביקום מתעניינים מה קורה יחסית לחללית..

    ״אני מצייר לי בראש את התכווצות האורך ככה: המרחב הוא כמו משטח גומי אינסופי שמתוח בכל הכיוונים.

    כשאני מאיץ יחסית למשטח אז המתיחה נחלשת והגומי מתכווץ חלקית. זוהי התמרה אפינית, כך שמיקומים יחסיים לא משתנים״.

    ??

    המתיחה משתנית? הגומי מתכווץ?

    למרחב בין 2 פלנטות לא קורה כלום בגלל שאיזו חללית האיצה באיזו נקודה. רק מנקודת ראותה של החללית האורך התקצר, במרחב עצמו לא השתנה דבר.

    ״אז כשאני מאיץ מכדור הארץ בכיוון ההפוך לפלנטה יש שילוב שך שני דברים – ההתרחקות שלי מהפלנטה והתכווצות המרחק עקב המהירות. השילוב ביניהם הוא כזה שלא נוצרת סתירה״.

    בטח שלא נוצרת כי לא השתנה כלום במרחב.

    אני עדיין מאמין שאנחנו פשוט לא יודעים מה קורה, גם על פי היחסות וגם בפועל. אם המרחק התקצר מבחינתינו, אז גופים יראו קרובים יותר. אם מבחינת התאום המרחק לפלנטה קטן ולחללית גדל, אז קיבלנו סתירה, וזו אינה קשורה לסמולטניות וסינכרון, אך איני יודע מה באמת טוענת היחסות.

    מה שאני כן יודע זה שהתקצרות האורך היא דבר תמוה ועד כמה שידוע לי היא הוכנסה רק כדי שתתאים להתארכות הזמנים ואין לה שום אימות ישיר בניסוי.

  113. קורא באתר וניסים
    חפשו את ההודעה מזמן
    24 בדצמבר 2018 בשעה 16:50

    עניתי שם ושאלתי גם

  114. ישראל
    הפלנטה מקבלת מהירות יחסית לחללית, ולכן יש תאוצה. אני קורא לה מדומה כי לא חלים כוחות כל הפלנטה.

    אני מצייר לי בראש את התכווצות האורך ככה: המרחב הוא כמו משטח גומי אינסופי שמתוח בכל הכיוונים.

    כשאני מאיץ יחסית למשטח אז המתיחה נחלשת והגומי מתכווץ חלקית. זוהי התמרה אפינית, כך שמיקומים יחסיים לא משתנים.

    אז כשאני מאיץ מכדור הארץ בכיוון ההפוך לפלנטה יש שילוב שך שני דברים – ההתרחקות שלי מהפלנטה והתכווצות המרחק עקב המהירות. השילוב ביניהם הוא כזה שלא נוצרת סתירה.

  115. ״האצה מדומה של הפלנטה״.

    ??

    מה שמאיץ זה רק החלליות.

    אז מה קורה למרחק בין התאום בחללית לפלנטה, מתקצר, מתארך, נשאר ללא שינוי?

  116. ישראל
    יש הבדל בין התקצרות אורך למרחק. יש לנו האצה של החללית והאצה מדומה של הפלנטה. אם הראשון גדול מהשני, או התחיל קודם, אז המרחק בין הארץ לפלנטה תקטן והמרחק לשניהם יגדל.

  117. על פי הפיתרון, המרחק גדל לא קטן. זו הסיבה שהחבל נקרע.

    אפשר להראות גם בלי פרדוקס בל שאם המרחק קטן ניתקל בסתירה, אך איננו בטוחים שהיחסות טוענת שהמרחק לפלנטה קטן גם כשמתרחקים ממנה 🙂 … צריך לוודא.

  118. ישראל
    עכשיו הבנתי. הפתרון ל"פרדוקס" מתואר בקישור שלך. בפרט – האצת החלליות אינה בוזמנית במערכת צירי החלליות.

    כדי לראות את זה, אפשר לפשט את השאלה ולהתעלם מתאוצות. תניח ששתי החלליות נעות במהירות קבועה במשך זמן וחולפות "בוזמנית" את הפלנטה ואת ארץ.

    העניין הוא שהחליפה יכולה להיות בוזמנית במערכת צירי החלליות או במערכת צירי הפלנטה/ארץ – אבל לא בשניהם.

  119. ניסים, הספינה השניה היא של התאום, ראית פעם תאום בלי ספינה?

    והיא נעה מהארץ בכיוון ההפוך מהפלנטה, ובאותו הכיוון שהספינה מהפלנטה נעה.

  120. ישראל
    ועכשיו שוב שינית את הנתונים…

    "אז אם כאשר התאום מתרחק מהארץ ספינה מהפלנטה מאיצה סמולטנית איתו באותו הכיוון, אז המרחק בין התאום לספינה גדל ובין הפלנטה והתאום קטן."

    כלומר – יש שתי חלליות שנעות על הציר ארץ->פלנטה, אחת יוצאת מארץ ואחת יוצאת מהפלנטה"

    אחרי זה: "יוצא שמרחק התאום לפלנטה קטן מהמרחק שלו לספינה, מה שלא יכול להיות כי הספינה מאיצה לכיוון התאום ותמיד קרובה אליו יותר מהפלנטה"

    מזה אני מבין שהחללית השניה נעה מכיוון הפלנטה לכיוון כדור הארץ.

    ואז: "הספינה נמצאת בפלנטה במרחק 10 שנות אור מהארץ והתאום כשהיא מתחילה להאיץ. תאוצה לכיוון התאום שקולה לתאוצה באותו הכיוון כמו התאום, שתיהן בכיוון ההפוך מהכיוון בין בארץ לפלנטה."

    עכשיו – התאוצה של החללית היא לכיוון כדור הארץ, וזה שקול לתאוצה בכיוון השני ושניהם בכיוון מהפלנטה לארץ…

    אולי אני עייף אבל אני לא מצליח להבין מה אתה אומר.

  121. מה ההבדל? הספינה נמצאת בפלנטה במרחק 10 שנות אור מהארץ והתאום כשהיא מתחילה להאיץ. תאוצה לכיוון התאום שקולה לתאוצה באותו הכיוון כמו התאום, שתיהן בכיוון ההפוך מהכיוון בין בארץ לפלנטה.

  122. ישראל
    כתבת שהספינה נעה מאיצה באותו כיוון כמו התאום. אחרי זה כתבת שהספינה מאיצה לכיוון התאום.

  123. נחמד, אבל זה יוצר בעיה לפרדוקס הספינות של בל:

    https://en.wikipedia.org/wiki/Bell%27s_spaceship_paradox

    על פי הפרדוקס, שתי ספינות שמאיצות סמולטנית באותו הכיוון, מתרחקות זו מזו.

    אז אם כאשר התאום מתרחק מהארץ ספינה מהפלנטה מאיצה סמולטנית איתו באותו הכיוון, אז המרחק בין התאום לספינה גדל ובין הפלנטה והתאום קטן.

    יוצא שמרחק התאום לפלנטה קטן מהמרחק שלו לספינה, מה שלא יכול להיות כי הספינה מאיצה לכיוון התאום ותמיד קרובה אליו יותר מהפלנטה.

  124. ישראל
    איפה ממוקם הטלסקופ?

    ההתקצרות היא לשני הכיוונים. אם מתקרבת אלי רכבת, או מתרחקת, היא תראה קצרה יותר. המהירות בנוסחה היא ברבוע…

  125. השאלה שלי היא בדיוק מה שכתבתי.

    אם כשהתאום טס לכיוון הפלנטה המרחק אליה מתקצר פי 10 ואת זה אני מניח גם רואים בטלסקופ, אז מה קורה למרחק אם הוא טס בכיוון ההפוך?

  126. ישראל
    ה"פלנטה" מייצגת נקודה בחלל, אותה נקודה אליה מגיע התאום. קח לדוגמה את ענן אורט ונניח שהוא במרחק שנת אור.
    נניח שגמא = 10. מבחינת התאום הטס, המרחק 0.1 שנות אור והוא חוזר אחרי 0.2 שנה.
    מבחינת צופה קרקעי, עוברים קצת יותר משנתיים.

    האם השאלה שלך היא זו: נניח שיש תאום נוסף שעושה אותו מסלול אבל לכיוון השני, אז מה קורה?

  127. ישראל
    לא התכוונתי להשתמש במכ"מ, אלא ברכיבי המקלט של מכ"מ. אלא מקלטים בתדרים של 10 גיגה.

    ולא הבנתי את נושא התאומים. חשבתי שסגרנו שאין פרדוקס.

  128. מכ״מ לא יעזור, אני צריך את הTDOA – הפרשי הזמנים בין הגעת הסיגנל לשתי האנטנות.

    הרעיון הוא שלגל הרדיו יש פיק ברגע ומיקום נתון (קצת תמוה אם נחשוב על פוטון בודד שגם הוא גל, ואם ברגע נתון יש לו פיק בנקודה מסויימת אז הייזנברג זוקף גבה).

    תאומים – אז התאום מסביר לעצמו שבגלל התקצרות האורך הוא מצליח לעבור מרחק של 10 שנות אור בשנה אחת.

    אבל מה קורה למרחק אם התאום טס בכיוון ההפוך מהפלנטה? מתקצר, מתארך, נשאר אותו הדבר?

  129. ישראל
    כשאתה לא פה, כל החרא צף למעלה…

    האמת… בספר ישעיהו באמת כתוב שהארץ מרובעת…

    אין לווני NOAA! הכל תרמית של האילומינטי! מתן – תגיד לו!

    מה עם מקלט מכ"מ כמו שיש לי באוטו (צ'רוקי)? גם מקלט למכמונות מהירות יכולה לעזור. ואולי זה עוד יותר טוב, כי מקלט מכמונות מודד עוצמה. תדרי מכ"מ הם בד"כ מעל 10 גיגה, אז אולי זה גבוה מידי.

    אפשרות נוספת היא wi-fi, שזה 2.4 או 5.0 גיגה.

    אלה יכולים לתת לך בדיקת עוצמה. לגבי בדיקת פאזה זה כבר סיפור אחר…

  130. קורא באתר
    האטמוספירה מתפקדת כמו עדשה פעמים רבות.
    ראה לדוגמה משהו שנקרא "עידוש כבידתי" מזמן של 03:10
    https://www.youtube.com/watch?v=yeo_-1h6qUc&feature=youtu.be
    שמרחיקים את האוייבקט בשולחן שטוח – אתה רואה אותה שוקע, קודם חלק, אחרי זה הרוב ובסוף כולו נעלם
    ולכן ככה האטמוספירה מעוותת

    עוד דוגמה לעיוותים:
    מישהו צילם שהשמש ממש fade-out ואפילו לא שוקעת כמו בסרטון הזה:
    https://www.youtube.com/watch?v=O8pHp5p8JZk
    לפני שהיא נעלמת מ fade-out רואים אותה קטנה.

    בנוגע לגודל:
    עוד עיוות היא הגדלה – פעמים רבות האטמוספרה מגדילה את האובייקט שהוא רחוק ממך (אני מדבר על מרחקים ארוכים, לדוגמה שרואים בניינים גבוהים למרחק של עשרות ק"מ – לא רק שרואים אותם כמובן כי אין עקמומיות, אלא גם רואים אותם גדולים יותר.
    המשך לכך הוא:
    מצרף פה סרטון של time-lapse
    https://www.youtube.com/watch?v=j6KO_IeByJ8&feature=youtu.be
    למרות שכמובן בשיא היום השמש בוהקת, אבל ניתן לזהות קצת את השוני שלה בגודל. שהיא מעלינו היא גדולה יותר ושהיא מתרחקת היא נראית קטנה יותר במיוחד בסוף

    ניסים ניסים ניסים
    קודם כל אני וכולם מחכים להתנצלות שהראיתי לך שיש טייס שמחזיק בשיא עולמי בנושא, טס דרומה וחזרה צפונה.
    בוא נדבר על טיסת PAN-AM 50 שצירפת.
    אתה הבאת את המפה מאתר CNN ורואים שתוואי הטיסה עבר ליד חצי האי האנטארקטי

    וגם רואים את אותו תוואי בסרטון הרשמי של הטיסה ראה דקה 14:08
    https://www.youtube.com/watch?v=Icu_44iVDA8

    אממה?

    בוא נראה איך נראה המסלול של great circle – בין קייפטאון לאוקלנד (הקו הכי קצר בכדור)
    http://www.gcmap.com/mapui?P=CPT-AKL&DU=mi
    שים לב למשהו מעניין – הם עוברים בכלל בצד הנגדי של הקוטב, הצד הנגדי לחצי האי האנטארקטי.
    איך עושים כזאת טעות?
    אז אתה רוצה להגיד לי שהטיסה המסחרית הראשונה מעל הקוטב עם כל הבעייתיות שבה, בחרה לא את המסלול הקצר? ולהוסיף עוד מאות ק"מ או אלפי ק"מ נוספים למסע?
    סורי – לא הגיוני!
    לכן – הטיסה הזאת היא פיקציה – טסו בה כן אנשים, והאנשים הכי עשירים בעולם ששותפים לקנוניה הזאת! אבל הם טסו ממש בצמוד לקרח, באזור 65 דרום ואולי עשו אף הפסקת תדלוק בדרך.
    שוב – איך תסביר שהם לקחו סיכון ולא טסו במסלול הקצר מעל אנטרקטיקה?
    עדיין מחכה להתנצלות

    מתן

  131. נו ניסים באמת, עד כדי כך חמור המצב שכבר חודש כמעט אתה מתווכח עם אדם שטוען שהארץ שטוחה?

    ולא שאני מקל ראש בטיעוניו של מתן, אבל חשבתי שסיכמנו כבר שהעולם אינו עגול או שטוח אלא מרובע.

    שאלה לפני שהולכים לישון:

    1. זוכר את הADF במטוסים שהיה ננעל על משואה ומוליך את האווירון הבייתה? יש לי משהו דומה שעובד על הפרנציפ של TDOA, הסיגנל מגיע לשתי אנטנות שקצת רחוקות זו מזו ולכן בגלל ההתאבכות ההורסת אפשר לדעת את כיוון המשדר (לא לגמרי מדוייק, יש שם רכיב נוסף, אבל הפרנציפ זהה).

    https://www.youtube.com/watch?v=JVGf28ckHyg

    הצלחתי אפילו למצוא את הכיוון ללוויין מזג אוויר NOAA 19, ממרחק של 2000 ק״מ. הבעיה היא שהתדרים נמוכים מדי לצרכי, כמה מאות מגה הרץ, ואני צריך למדוד תדרים בג׳יגה הרץ. מכיר אולי צעצוע דומה שעובד בתדרים האילו?

  132. מתן,

    בעולם שטוח גם במרחק אינסופי לא היית רואה מחצית מהשמש יורדת למטה מקו האופק! במקרה קיצון היא הייתה נוגעת באופק, אבל בשום אופן לא יורדת כמחצית מקוטרה למטה מהאופק!

    דבר שני כמו שאמר לך ניסים, בעולם שטוח כפי שאתה מתאר אותו, השמש (כאשר היא נוגעת באופק) הייתה אמורה להיות הרבה הרבה יותר קטנה…

  133. ניסים

    זה הדף של "ZQ Pilot" שהוא בעל "השיא" בהקפת העולם מצפון לדרום עם מטוס קל
    https://www.facebook.com/pg/ZQ-Pilot-863477070381846/posts/

    ראה את המפה – התוואי שלו מסומן באדום –
    הוא ירד מדרום אמריקה לאנטרטיקה אבל לא המשיך בקו ישר לצד השני, אלא חזר צפונה שוב (!) לדרום אמריקה ומשם הלך לניו זילנד
    (לא צריך להסביר שבעולם שטוח הוא הגיע לקצה הצלחת, חזר ואז טס מערבה וצפון מערבה לניו זילנד)

    אז בפורום פה אני רוצה התנצלות על זה שאמרת ששיקרתי!!!

    יש עוד דוגמות כאלו – אף אחד לא באמת חצה את הקוטב והגיע לצד השני

  134. קורא באתר
    תסתכל על העננים הלבנים
    שהם מעליך הם ממש גבוהים, וככל שהם נמצאים רחוק ממך הם יורדים יותר.
    במרחק של ק"מ בודדים ממך הם כבר בחצי גובה
    במרחק של עשרות ק"מ הם כבר נפגשים עם האדמה באופק (של ניסים שלא מבין מה זה)

    איך אתה מסביר זאת?

    הסיבה היא פשוטה – פרספקטיבה
    כל עצם שמתרחק עשרות ק"מ ממך נעלם בסוף .
    וגם השמש (שבקוטר עשרות ק"מ בלבד ובמרחק אלפי ק"מ בלבד) שהיא מתרחקת מאיתנו היא פשוט יורדת ב"תמונת העיניים שלנו" עד לאופק המקומי של כל אחד. אבל שים לב – לוקח לה שעות רבות לרדת משיא הגובה בצהריים ועד ההתרחקות המוחלטת (אתם קוראים לזה כמדומני "שקיעה").

    וניסים – אתה טייס ואתה מבייש את שאר הטייסים בהתנהגות שלך.

  135. קורא באתר
    התע"ל ממוקד עקרונית לאינסוף, כך שאין השפעה לגובה הטייס.
    מעבר לכך, "נפח הראש" של התע"ל קטן והטייס מכוון את גובה הכסא כך שגובה העיניים שלו יהיה בנקודה מסויימת.

    אם היינו מעל דיסק קטן אז גם היינו רואים שגובה האופק משתנה. אבל – הזווית הייתה תלויה בטווח. כלומר, חישוב הזווית הייתה תלויה במיקום ולא רק בגובה.

    אם כדור הארץ היה שטוח אז שיטת האיפוס של מערכת הניווט האינרציאלית לא הייתה עובדת.

    וגם – שיטת הניווט שלנו לא היו עובדות. נוסחאות הניווט לטווחים גדולים, מעל 200 ק"מ בערך, מתבססים על טיסה לאורך "מעגל גדול".

    לא הייתה גאות ושפל… השמש הייתה נראית קטנה יותר בשקיעה, ולא הייתה אמורה בכלל להיות שקיעה… .

    מכ"מ היה מתנהג אחרת לגמרי. יש עוד ועוד ועוד.

    אין לי בעיה שמתן אידיוט. יש לי בעיה בזה שהוא חושב שאילן רמון הוא שקרן. וכמובן כל הטייסים, נווטים, ספנים, מהנדסי החלל והמדענים הם שקרנים.

    כמו שאמרתי בהתחלה – מתן הוא איש קטן ורשע. וגם אידיוט ושקרן. פספסתי משהו???

  136. מתן,

    אתה ממש לא יכול להשוות את השמש (שנמצאת לטענתך בגובה של אלפי קילומטרים) לרכבת שנוסעת על הקרקע ונעלמת כאשר היא מתרחקת ומאיתנו. השמש לא נעלמת בגלל שהיא רחוקה מדי, אנחנו ממשיכים לראות אותה גדולה ומלאה כאשר היא יורדת בבירור למטה מקו האופק!

    בעולם שטוח לא היינו אמורים לראות אותה בשום מצב נוגעת בקו האופק! תעשה חישוב טריגונומטרי פשוט (משפט פיתגורס) ותראה שזה פשוט לא מסתדר!

  137. ניסים,

    1. אני מתאר לעצמי שאנחנו מדברים על הקו האופקי שרואים כאן יפה בדקה 1:10

    https://m.youtube.com/watch?v=eJdL5hrmN0A

    האם הזווית בינו ובין האופק האמיתי לא תלוייה גם קצת בגובה של הטייס? אם טייס X רואה את הקו הזה חופף לגמרי לאופק האמיתי בזמן טיסה נמוכה, האם טייס קצת יותר גבוה ממנו לא יראה את הקו הזה נמוך מהאופק האמיתי?

    2. אם מדברים על עולם שטוח שהוא דיסקה בעלת רדיוס בגודל סופי (נגיד עשרות אלפי קילומטרים) אז גם שם אמורה לדעתי להיווצר זווית בין האופק המלאכותי ובין האופק האמיתי (שהוא קצה הדיסקה) כאשר טסים אופקית בגובה רב.

  138. שבוע טוב לכולם
    ניסים – התשובות אליך רשומות בסוף

    תוהה
    1. הטיסות סנטיאגו צילה לסידני אוסטרליה אפשריות בגלל ג'ט סטרים של מהירות של מאות קמ"ש.
    בחלק הדרומי מהירויות הרוח יכולות להגיע ל-250-300 קמ"ש ואף יותר.
    כמו כן, הם משתמשים במטוסים ספציפיים מיוחדים של 747
    דבר מוזר ב flight-radar שבכל הזמן שהוא מעל המים – לא קולטים את המיקום שלו. למה? הרי לשיטתכם יש אלפי לווינים אז איך אפשר לא לקלוט את המטוס הזה?

    2. יש אמנה שמגבילה את התנועה – אתה לא יכול סתם לקחת מטוס ולהתחיל לטוס.
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%AA_%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94
    וזוהי ההאמנה היחידה שכבר קיימת כמעט 60 שנה ואף פעם לא הופרה על ידי אחת מהמדינות! אתה מכיר אמנה בין עשרות מדינות שלא הופרה אף פעם?
    ולמה זה כל כך חשוב להם? אכפת להם מהפינגווינים כל כך?
    הם מסתירים שם משהו

    קורא באתר:
    1.אין אף מטוס מסחרי שטס מעל הקוטב הדרומי. בוודאות! הטיסות היחידות זה מה שאמרתי שהן עוברות קרוב לאנטרקטיקה.
    יתר על כן – לא נעשתה אף פעם טיסה מסביב לעולם צפון דרום – היו בודדות אבל הן הגיעו לכאורה לדרום, ואז הוא חזר חזרה צפונה באותה דרך במקום להמשיך לכאורה לעבור את הקוטב ולצאת מהכיוון השני.
    למה? מה ההיגיון לחזור על אותו דרך ולא לעבור את הקוטב?
    הטיסה על הנייר היחידה שלכאורה עוברת מעל הקוטב ממש היא בואנוס סיירס לפרת' אוסטרליה (EZE-PER)
    ראה איך המסלול לכאורה נראה:
    http://www.gcmap.com/mapui?P=eze-PER&DU=mi
    אם תצליח לעשות טיסה כזאת – אני אהיה משוכנע ב-1000% שהעולם עגול! אבל בחיים טיסה כזאת לא הייתה (כן תגידו בכלל שמסוכן לטוס בקור מעל אנרטיקה או חילוץ, כמה נוח)

    2. השמש מתרחקת ולכן היא נראית לך יורדת אבל תכלס היא נעלמת לך מהפרספקטיבה. כמו שרכבת מתרחקת ממך ונעלמת לך מהפרספקטיבה.

    3. Flat Earth Society הם ארגון השייך לבונים החופשיים ומטרתו להוליך שולל ולהגחיך את העולם השטוח. הם אומרים שהעולם הוא דיסק אבל נע בתאוצה של 9.8 וזוהי גם המשיכה. זה פשוט שטויות.
    בעולם השטוח האמיתי שלנו אין כוח משיכה (ראה את פרק 4 שלי בהרצאות) והדיסק הוא נייח.

    וניסים ידידי משכבר הימים ניסים:
    1. כל הדיון על האופק זה בגלל שאתה שאלת אותי שאלה פשוטה, ועניתי לך תשובה פשוטה מטייס "אם בתיאוריה הוא היה שם את האף (איפה שהטייס יושב) בזווית 0 – הוא היה רואה את האופק ב-0".

    אולם, ההערה האחרונה שלך – יש פה משהו שאתה אולי לא מבין, וארשה לי לחדד לך:
    האופק תלוי בצופה! כל צופה ייראה את האופק אחר
    אופק זה איפה שהשמיים נפגשים עם הארץ לפי העיניים של הצופה!
    ושרשמת עכשיו על מטוסים מעל האופק – זה בדיוק כמו שאהיה בים ואראה את האופק -המפגש של הים והשמיים לפי העיניים שלי – ואז יהיה מסוק באוויר ואגיד – "רגע, אבל יש מסוק מעל האופק!" מה הקשר?
    האופק זה קו של מפגש שמיים -ארץ וזה תלוי בצופה.

    ולכן לסיכום פרק זה – עדיין אני והשאר לא הבנו – החבר הטייס שלי שמטיס אירבוס מסחרי אמר
    "אם בתיאוריה הוא היה שם את האף (איפה שהטייס יושב) בזווית 0 – הוא היה רואה את האופק ב-0". אז מה התשובה שלך? אתה אומר שהוא לא מבין כלום?

    2. יש הרבה בעיות עם הירח – אתה מוזמן לראות את פרק 9 איך אין קשר לגאות ושפל לירח (!), איך רואים כוכבים מבעד לשטח השחור של הירח, איך כל סוגיית הצל בליקויים לא מסתדר.

    3. גאות ושפל – אף אחד לא יודע למה זה. אנשי העולם השטוח שלא יודעים משהו לא ממציאים כמו החומר האפל, אלא אומרים פשוט שלא יודעים.

    4. אם זה לא היה ברור – אין תחנת חלל בעולם שטוח. אי אפשר לעבור את הרקיע בגובה 100 ק"מ.

    מתן

  139. קורא באתר
    אז זהו… קו האופק תמיד מאונך לקרקע. הסיבה היא שאנחנו רוצים שבטיסה ישרה ואופקית סמן קו הטיסה יישב על קו האופק המלאכותי.

    קו האופק האמיתי יהיה מתחת לקו הזה. החישוב של הזווית לאופק האמיתי הוא פשוט, ואם תרצה, אראה לך את הפיתוח שלו.

    אם העולם היה שטוח אז קו האופק תמיד היה נראה "בגובה שלך". והנה עוד דוגמה: כשאני טס בגובה של מטוס אחר, נניח ק"מ אחד מצידי – אז אני רואה אותו מעל לאופק, והוא רואה אותי מעל לאופק!

  140. ניסים תודה על התשובה,

    אז אני מבין מדבריך שהמנגנון מבוסס על ג׳ירוסקופים, אבל איך התצוגה העילית יודעת עבור כל גובה של המטוס היכן לסמן את קו האופק? 2 מעלות למטה מצלב המרכז או 4 מעלות למטה ממנו? מה החישוב המתמטי לדעת את הזווית עבור כל גובה?

    וכיצד זה משתנה עבור עולם שטוח לעומת עולם עגול?

  141. קורא באתר
    כמו שכתבתי – האופק המלאכותי מציג local level.
    יש במטוס מערכת ניווט אינרציאלית שבנוייה ממספר ג'ירואים וממדידי תאוצה.

    על הקרקע מתבצע תהליך מסובך מאד של כיול הג'רואים. תהליך זה מתבסס על נתונים שהצוות מזינים למחשב ועל סיבוב כדור הארץ. שלושה הנתונים הקריטיים הם קו הרוחב והגובה בו נמצא המטוס, והסטיה המגנטית.

    בשלב ראשון המחשב מניח שהמטוס מאוזן, ושהכיוון המצפני נכון. המחשב מיישר את המערכת, ומצפה לכך שמדידי התאוצה האופקית ימדדו 0.
    בפועל, לא ימדד 0, והמחשב יזיז את המערכת כדי להקטין את השגיאה.

    עכשיו, זה יותר מסובך מזה, כי בניגוד לדעתו של אידיוט מסויים, כדור הארץ מסתובב. מה שרואים בפועל הוא שהמערכת מתנהגת כמטוטלת, שאורכו רדיו כדור הארץ. התוצאה היא שאי-הדיוקים גורמים לתנודות מחזוריות, שחוזרות על עצמם אחרי כ-84 דקות (נקרא מטוטלת שולר).

    באוויר, המחשב מסובב את הג'רואים כדי שמדידי התאוצה ישארו אופקיים. הסיבוב הוא בהתאם לשעה ולמיקום.

    זה די בקיצור, וכמה שאני יודע זה לא שונה מהותית בתעופה אזרחית.

  142. קורא באתר
    כמו שכתבתי – האופק המלאכותי מציג local level.
    יש במטוס מערכת ניווט אינרציאלית שבנוייה ממספר ג'ירואים וממדידי תאוצה.

    על הקרקע מתבצע תהליך מסובך מאד של כיול הג'רואים. תהליך זה מתבסס על נתונים שהצוות מזינים למחשב ועל סיבוב כדור הארץ. שלושה הנתונים הקריטיים הם קו הרוחב והגובה בו נמצא המטוס, והסטיה המגנטית.

    השלב ראשון המחשב מניח שהמטוס מאוזן, ושהכיוון המצפני נכון.

  143. ניסים,

    אולי תחסוך לי חיפוש בגוגל, על איזה עיקרון עובד מד אופק במטוס קרב? האם זה דומה לפלס שבנאים משתמשים בו כדי לדעת אם הריצפה ישרה ומאוזנת? איך התצוגה העילית יודעת היכן לסמן את קו האופק?

    או שזה מבוסס על ג׳ירוסקופ?

  144. מתן לאן נעלמת?

    השמש יורדת כל ערב למטה מקו האופק, איך זה מסתדר עם עולם שטוח?

    איך עולם שטוח מסתדר עם זה שבקוטב אחד הכוכבים סובבים עם כיוון השעון ובקוטב השני הם סובבים נגד כיוון השעון?

  145. קורא באתר
    במטוס ללא תע"ל, האופק המלאכותי מוצג על מכשיר קטן או על צג. אם הקו יהיה נמוך או גבוה בכמה מעלות יהיה קשה להבחין בזה.

    התע"ל מציג את האופק המלאכותי "בחוץ", ולכן קל לראות כל שינוי ביחס לאופק המלאכותי.

    בוא נדייק – האופק המלאכותי מציג מה שנקרא local level. האופק האמיתי נמוך יותר בגובה רב בכמה מעלות. טייס נוסעים לא יבחין בזה כי אין לזה משמעות בשבילו.
    במטוס קרב יש קו שמצוייר בשמיים, ומאד בולט שהוא לא חוםף לקו האופק האמיתי.

    יש משהו נוסף, שמתן נישא להתחבא מאחריו. זהו זווית ההתקפה. הזווית הזו תלויה, בין היתר, במהירות האווירית. ככל שאתה טס לאט יותר הזווית הזו גבוהה יותר. המשמעות היא שקו האופק יראה נמוך יותר בטיסה איטית. זווית זו יכולה להגיע בקלות ל-30 מעלות, ואף למעל 40!

    לכן, קו האופק האמיתי יכול להראות בזוויות שונות וטייסים אזרחיים לא מייחסים לזה חשיבות רבה.

    במטוסי קרב, ובמיוחד באלה שטסים מאד גבוה, ההפרש בין קו האופק המלאכותי והאופק האמיתי מאד בולט.

    דרך אגב – אם תשאל טייס אזרחי, הוא בוודאי יודע שהזווית לאופק תלויה בגובה. גם הטייס הכי אהבל בעולם יודע שכדור הארץ הוא… כדור.

  146. ניסים,

    מדוע במטוס נוסעים לא יראו הפרש של כמה מעלות בין האופק המלאכותי לאופק האמיתי? האם מד האופק במטוס נוסעים הוא פחות מדוייק ממד האופק של מטוס קרב? האם המכשירים בשני המטוסים לא פועלים לפי אותו עיקרון?

  147. כמה הערות:

    1. אחת האפליקציות של אינטליגנציה (או אולי אחת ההגדרות?) זה לא לחזור על טעויות פעמיים. ואם נוכחנו כבר שאי אפשר לשכנע טרחנים מדעיים בטעותם אני לא מבין למה לחזור על זה שנית (ושלישית, ורביעית, וחמישית, ושישית, ושביעית. להמשיך?).

    2. יש טיסות דרומה מקו הרוחב 60 דרום. למרבה הצער אין טיסות מסחריות ממש מעל הקוטב הדרומי. ראשית בגלל שאין קו טיסה מסחרי שדורש את זה. שנית בגלל הגבלות ETOPS על מטוסים דו מנועיים דורשות טיסה בקרבה מסוימת (180 דקות טיסה) לנמל תעופה תחליפי קרוב. שלישית בגלל שנחיתת חירום באנטרקטיקה זה קצת בעיה מבחינת זמינות אמצעי ההצלה לצוות ולנוסעים, מה שאומר שהם יהפכו לארטיקים לפני שיצליחו להגיע אליהם.

    https://en.wikipedia.org/wiki/Polar_route

    3. אם המודל של מתן היה נכון, הרי שטיסות כמו "סנטיאגו (צילה) לסידני (אוסטרליה)" כלל לא היו אפשריות – הטווח של (כל) המטוסים הזמינים היום קטן מדי!

    4. עם כל הנאמר כאן, אני פשוט לא מבין את חוסר האונים הנורא של חסידי הארץ השטוחה, שלא מסוגלים לשכור איזה בואינג 747 לפני היציאה לגמלאות, עם הטייסים שלו בכמה עשרות אלפי $ בודדים ולעשות טיסת כיף מעל הקוטב הדרומי (ומעבר לו). הלא אם הם צודקים, הם יחזרו עם תמונות יפהפיות של קצה הארץ, עם הצב והפילים והכל. תמונות ששוות מיליונים.

  148. קורא באתר
    בוודאי יש מכשיר אופק מלאכותי – הוא קיים כמעט בכל מטוס. אבל, אין שום דרך לדעת אם יש הפרש של כמה מעלות בין האופק המלאכותי לבין האופק האמיתי.

    בתע"ל (תצוגה עילית) של מטוסי קיים קו אופק. בגובה נמוך, קו האופק הזה מתלכד עם האופק המלאכותי.
    בגובה רב, נוצר הפרש, שתלוי בגובה.

    רואים את זה יפה כשיש ראות טובה מעל לים. טייסים אזרחיים פחות מכירים את זה כי אין להם תע"ל, וכי הם לא טסים ממש גבוה. הם גם לא כל כך מטיסים את המטוס שלהם 🙂

  149. תצוגת אופק זה אחד המכשירים הכי בסיסיים במטוס, גם במטוסים במלחמת העולם הראשונה היה מד אופק מכני עד כמה שזכור לי. לא הגיוני שבמטוס נוסעים משוכלל של ימינו לא תהיה תצוגה כזו.

  150. ניסים,

    במטוס איירבוס אולי אין תצוגה עילית אבל אני מתאר לעצמי שעדיין הטייס יכול לראות את קו האופק דרך אחד המכוונים בלוח התצוגה.

    ראה את התמונה הזו, בדיוק מול הטייס זה נראה לי כמו תצוגת אופק:

    https://i.stack.imgur.com/VLx0J.jpg

  151. מתן
    לא כולם מודעים לזה, אבל יש שינויים בתמונת הירח שאנחנו רואים, כך שבוודאות הוא אינו שטוח.

    איך אתה מסביר את זה?

  152. מתן
    יש לי תוכנית מחשב שאומרת לי מתי תחנת החלל הבין-לאומית עוברת מעלי.
    התוכנית מתבססת על שילוב של המסלול העגול של החללית וסיבוב כדור הארץ.

    התוכנית לא הייתה עובדת אם העולם היה שטוח…

  153. מתן
    ובקשר לטיסות בדרום. יש טיסות בין דרום אפריקה, דרום אמריקה ואוסטרליה.

    אם העולם היה שטוח, הטיסות האלה היו צריכים לעבור מעל לקוטב הצפוני, ולהיות מאד ארוכות.

    בעולם שאני חי בו, אלה טיסות קצרות שלא עוברות אפילו קרוב לקוטב.

  154. מתן
    זווית ההתקפה היא בין מיתר הכנפיים לקו הטיסה.

    הסברתי לך כבר שאתה מבולבל, אבל אסביר שוב. אולי זה יעניין קוראים שהם יותר אינטליגנטיים ממך (כולם… ).

    החבר הטייס שלך לא רואה את קו הטיסה, או את זווית ההתקפה יחסית לאופק – לרוב מטוסי הנוסעים אין תצוגה עילית.

    במטוסי קרב יש. יש לנו עשרות סמנים בתע"ל – אבל רק 3 מעניינים אותנו. אני מפשט קצת את העניין.

    הראשון הוא הצלב. הוא קבוע ומציין זווית 0. יחסית אליו נמדדת זווית ההתקפה.

    השני הוא הצפור. זהו קו הטיסה של המטוס. למשל, בנחיתה, כשאף המטוס גבוה, אני מכוון אותו לתחילת המסלול.

    השלישי הוא מאין "פלס". זהו קו שמציין את הזווית יחסית לקרקע. הוא נקרא אופק מלאכותי.

    אם אני טס ישר ואופקית אז אני אראה את הציפור על האופק, ואת הצלב כמה מעלות מעל לאופק המלאכותי.

    עכשיו נוסיף את האופק האמיתי. בגובה נמוך – האופק המלאכותי והאמיתי מתלכדים.

    אבל בגובה רב – האופק האמיתי נמצא מספר מעלות מתחת לאופק המלאכותי. זה יכול להיות בקלות יותר מ-5 מעלות!

    קל מאד להבין את זה אם העולם כדורי. לא ניתן להסביר את זה אם העולם שטוח.

  155. מתן,

    1. זה לא נשמע הגיוני ואני יודע בוודאות שיש מטוסים שכן טסים מעל הקוטב.

    2. לא הסברת מדוע בכל ערב אנחנו רואים את השמש יורדת למטה לקו האופק. איך הוא מאירה חלק כלשהו בעולם השטוח אם היא יורדת למטה מקו האופק?

    3. ההסבר שנתת לא מסביר מדוע באחד הקטבים הכוכבים סובבים עם כיוון השעון, ובקוטב השני הם סובבים נגד כיוון השעון. זה ממש לא מסתדר עם עולם שטוח.

    4. אתם מסבירים שכוח המשיכה נוצר בגלל שהעולם כל הזמן נמצא בתאוצה כלפי מעלה, מה בדיוק גורם לתאוצה הזאת?

  156. אני לא יודע אם מה שכתבת על קו רוחב 60 דרום נכון, ואין לי כרגע זמן לחפש, אבל בוודאות יש טיסות שעוברות מעל הקוטב הצפוני, למשל חברת פינאייר עושה זאת באופן סדיר, ואם יש קוטב צפוני אז יש גם קוטב דרומי.

  157. שלום קורא באתר

    1. יש אמנה בינלאומית משנת 1961 שאוסרת לעבור את קו 60 דרום ללא תיאום עם הרשויות.
    99.99% מהטיסות לא עוברות בכלל את הקו הזה.
    יש רק טיסות בודדות כמו לדוגמה סנטיאגו (צילה) לסידני (אוסטרליה) שחוצות את הקו הזה לעבר ה-60+ דרום. אבל זהו. אף אחד לא מתקרב לקצה שזה 90 דרום. (המרחק בין 60 דרום ל-90 דרום הוא 5,400 ק"מ).

    2. השמש היא מקומית במרחק אלפי ק"מ בלבד והיא מאירה רק חצי צלחת.
    לך לחדר חשוך, שים מנורה באחת הפינות בגובה 1 מטר מהרצפה, ותראה שחצי חדר חשוך.

    3. לך לאותו חדר ושים על התקרה דמות של אדם – הראש פונה לאחת הפינות
    לך לפינה אחת – תראה בעיניים שלך את הדמות עם הראש למטה והרגליים למעלה (שוב יחסית לעיניים שלך)
    לך לפינה השנייה – תראה בעיניים שלך את הדמות עם הראש למעלה והרגליים למטה (שוב יחסית לעיניים שלך)

    שמתעקמים בעולם שטוח – זה יותר פשוט מפשוט. ויותר הגיוני

  158. ניסים – נעלמת לנו, הכל בסדר?
    .אני משחזר לי בראש את השיחה עם החבר הטייס שלי, הוא התכוון שזווית ההתקפה היא של הכנפיים.
    שרשמתי אף הכוונה שיש זווית של האף מעל האופק שהיא נותנת את זווית ההתקפה לכנפיים.

    שוב,
    אנא ענה לחלק הכי חשוב במה שהוא אמר:
    בגובה 36,000 רגל האף של המטוס הוא 2.5 מעלות מעל האופק כדי לאפשר לכנפיים
    להחזיק את המטוס קבוע בגובה
    והוא אומר כי בתיאוריה אם הוא היה עם האף בזווית 0 מעל האופק – הוא היה רואה את האופק ישר ללא ירידות כמו שאתה טוען ( אבל אחרי מילישנייה המטוס היה מנמיך כי האף לא מעל האופק)

    איך אתה מסביר זאת?

  159. מתן,

    1. איך אתה מסביר שאף טייס לא ראה אף פעם את קצה העולם? כולם שקרנים?

    2. איך אתה מסביר שהשמש ששוקעת באופק? הרי תמיד יש מדינות מוארות… איך זה מסתדר עם העולם השטוח שלך?

    3. מדוע בכל קוטב (צפוני ודרומי) הכוכבים מסתובבים בכיוון הפוך?

    אשמח אם תסביר זאת.

  160. מתן וניסים
    לגבי החומר האפל אני בראש אחד עם מתן.
    לגבי שאר הדברים, אני טרם אספיקותי לעיין בם. אבל מבטיח שאתעמק בם יחד עם התחייבויותיי לניסים.
    יום טוב
    יהודה

  161. ניסים,
    דיברתי עם אחד החברים הטובים שלי שהוא טייס על אירבוס.

    להלן דבריו:
    לכל מטוס יש זווית התקפה בא האף של המטוס מוגבה בכמה מעלות מהאופק.
    זווית ההתקפה היא נגזרת של סוג המטוס, המהירות והגובה.
    מטרת זווית ההתקפה היא לאפשר לכנפיים להחזיק את המטוס קבוע בגובה.
    באירבוס שהוא מטיס, ב-36,000 רגל במהירות שיוט, זווית האף כלפי מעלה מהאופק היא 2.5 מעלות – כי זאת הזווית הנותנת את זוית ההתקפה לכנפיים שיחזיקו את המטוס.
    אם מקטינים את המהירות שתהיה פחות ממהירות השיוט, צריך זווית התקפה יותר גדולה כי אחרת המטוס יתחיל להנמיך.

    שאלתי אותו את השאלה הכי חשובה – מה קורה אם הוא שם זווית התקפה 0, כלומר המטוס טס ללא זווית, והאף של המטוס אופקי, מה יקרה?
    הוא ענה לי – אני רואה את האופק ישר ומיושר מולי בזווית 0. אבל מילישנייה אחרי זה המטוס מאבד גובה כל הזמן, ושוב לכן יש זווית התקפה כדי לשמור על גובה.

    לכן – לטענתך שאתה רואה זווית של קו האופק יורד ב- 5 מעלות, זה נוצר כי הגבהת את האף ב-5 מעלות בשביל זווית התקפה כדי לשמור גובה.

    כמובן שהוא טס כל הזמן בגובה 10-12 ק"מ הוא תמיד רואה את האופק בקוקפיט שלו ישר מימין וישר משמאל ולא רואה אף עקמומיות.

    תגובתך?

  162. מתן
    תענה לי על השאלה – למה כשאני טס בגובה 40, קו האופק יורד ב-5 מעלות – בכל הכיוונים. זה קורה כשהראות מעולה וקו האופק חד וברור.

    אם תוכל להסביר את זה בלי לשקר, בהנחה שהעולם שטוח, אז אביא לך צילום של החומר האפל.
    אם לא – אמשיך לטעון שאתה שקרן מנובל.

  163. בוקר טוב.
    החומר האפל נראה ונמדד? שקר! זה בדיוק הבעיה של ה"שיטה המדעית" – פשוט ממציאים הסברים.

    בוא נחזור לחומר האפל המומצא: ראה מה ויקיפידה אומרת:
    "הוא חומר היפותטי שמניחים את קיומו כהסבר אפשרי לתופעות"
    " החומר האפל הוא בלתי ניתן לצפייה ישירה."
    "שאלות קיומו ומהותו של החומר האפל הן מהבעיות הבלתי פתורות המשמעותיות ביותר באסטרופיזיקה של ימינו.
    "

    והכי חשוב – בוא נראה על אי-הגילוי בשנת 2013:
    "באוקטובר 2013 פורסם שגלאי החומר האפל, המשוכלל והרגיש ביותר שנוצר עד כה, הקרוי LUX – Large Underground Xenon לא גילה שום חומר אפל וכי ככל הנראה כל
    התגליות של החומר האפל עליהן דווח קודם לכן, היו שגויות."

    אין הוכחה לחומר אפל! כלום!
    אני מתעכב על חומר האפל כי הוא הומצא כדי להסביר את תופעת חוסר המסה ביקום מכורח חוק-הגרביטציה
    אין כוח אפל, ולכן אין כוח משיכה!
    מ.ש.ל

  164. יהודה
    שום בעיה 🙂 בזמנך הפנוי, תן מבט על אחד הסרטים של הטיפש הזה מתן. יותר מצחיק מ"זהו זה" 🙂 🙂

  165. ניסים
    קורא את תגובתך על שבעת סעיפיה ואני מודה שהיא דורשת התייחסות מיוחדת לפרטיה ומכיוון שאני עסוק כעת במטלות אישיות מאוד חשובות שלא סובלות דיחוי אמתין כשבוע עם תגובתי.
    קבל זאת בהבנה
    לילה טוב
    יהודה
    http://yekumpashut.freevar.com/

  166. לכולם

    שאלה: מהו כוח המשיכה הפועל בין בניין עזריאלי העגול והמשולש?

    בוא נעשה חשבון:
    לפי האתר Quora
    https://www.quora.com/How-much-does-a-skyscraper-weigh
    אומדן של משקל של גורד שחקים של 50 קומות שבכל קומה יש 3,000 מ"ר הוא 250,000,000 ק"ג.
    זה רק סדר גודל, אבל בוא נחשב מפה את הכוח המשיכה הפועל בין בניין עזריאלי העגול והמשולש.

    מתוך אתר עזריאלי:
    בניין עזריאלי העגול הוא 49 קומות וכל קומה היא 1520 מ"ר.
    את אומדן המשקל מ Quora נחלק ב49/50 וגם נחלק ב 1520/3000
    לכן יוצא שהמשקל של הבניין העגול הוא 124,000,000 ק"ג.

    בניין עזריאלי המשולש הוא 46 קומות וכל קומה היא 1430 מ"ר.
    את אומדן המשקל מ Quora נחלק ב46/50 וגם נחלק ב 1430/3000
    לכן יוצא שהמשקל של הבניין העגול הוא 109,000,000 ק"ג.

    המרחק בין 2 מרכזי המגדלים המשולש והעגול לפי גוגל ארת הוא 67 מטר.
    בוא נציב בנוסחה של ניוטון על מציאת כוח הכבידה בין 2 גופים
    (שאנו מחשבים משקל לפני הנוסחה זה למעשה המסה)
    M1 = 124,000,000 ק"ג.
    M2 = 109,000,000 ק"ג.
    R = 67 מטר
    G = 6.67 * 10^-11

    יוצא שהכוח בין 2 הבניינים הוא:
    200 ניוטון או כ- 20 ק"ג – זה כוח די משמעותי 20 ק"ג

    אני רוצה בבקשה שתמדדו לי במכשיר מדידה את הכוח הזה בין 2 המגדלים.
    ואפילו אם הכוח מתפרס לכאורה לכל הקומות, אז אל תמדדו 200 אלא תמדדו כוח של 20 ניוטון, או 10 ניוטון או משהו.

    אחרת, אם אתם לא מצליחים למדוד – איך אתם יודעים שכוח המשיכה באמת קיים?

    מחכה למדידה.

  167. יהודה
    אני לא השוויתי אותך למתן!

    1. בוא נניח שהמסה האפלה עשויה מחלקיקים שהאנרגיה שלהם 100 טרה-אלקטרון-וולט. אז לא סביר בעיינייך שלא ראינו אותם במאיצים עדיין?

    2. תורת היחסות הכללית חזתה ומסבירה תופעות בדיוק מדהים. האם אתה לא מסכים שתיאורת כבידה חילופית צריכה גם להסביר את התופעות האלה?

    3. תצפיתית, כבידה פועלת גם על אטומים בדידים. האם לא צריך לדרוש שתיאוריה חילופית תסביר גם את התופעה הזו?

    4. אשמח אם תסביר לי מה קשור שינוי מהירות האור לאורך ציר הזמן בניסוי מיכלסון-מורלי. נכון שהתבלבחת כאן? 🙂

    5. אפשר לשאול מדוע אתה מתעלם מכך ששינוי מהירות האור סותר את עקרון שימור האנרגיה והמסה?

    6. הסברתי לך פעם ששינוי מהירות האור אומר שהמרחק לירח, לדוגמה, אינו מסתדר עם שינוי מהירות הסיבוב של כדור הארץ. אז האם לדעתך גם עקרון שימור התנע הזוויתי הוא שגוי.

    7. חוקי השימור האלה הם תוצאה של משפט נטר. האם גם המשפט הזה שגוי? להזכריך – זהו משפט מתמטי, ולא תצפית פיסיקלית.

    יהודה – הנה 7 נקודות. אשמח להתייחסות רצינית. ובבקשה, בוא נתעלם מהנבל המבולבל…

  168. קצת לא הוגן ש א.בן נר, ניסים ואחרים משווים אותי לאדון פרנס ו/או מתן גורודיש ההזוי הנ"ל.
    החוק הראשון שלמדנו בתיכון הוא שאם הנתונים שאנו מודדים בשטח לא מתאימים למה שמתקבל מנוסחה אזי יש לזרוק את הנוסחה, ולא לשנות את הנתונים!
    אבל בקוסמולוגיה שלנו החליט מי שהחליט לשנות את הנתונים הנימדדים העיקר לא לפגום בנוסחאות ניוטון קפלר איינשטיין. לא שאסור לעשות זאת מותר, וכבר היה המיקרה של הנטרינו שקודם ניחשו את קיומו ולאחר מספר שנים הוא התגלה, וכך גם עם ההיגס בוזון שהתגלה לאחרונה למרות שהיה הרבה זמן בתיאוריה. אפשר גם להביא את האומגה מינוס ששוער ע"י פרופסור יובל נאמן ז"ל ובאמת לאחר מספר שנים התגלה, האם זה המקרה עם חלקיקיי החומר האפל?? נו , באמת, אחרי למעלה משמונים שנה של חיפושים אחר החלקיק אולי הגיע הזמן לחשוב אולי אנחנו בכל זאת טועים, והחלקים האלה של החומר האפל אולי אינם קיימים?? זיכרו למשל את וולקן כוכב הלכת שהיה אמור להסביר את הסטיות בתנועת כוכב חמה, ומה עם הקלוריק, ומה עם הפלוגיסטון??, גם הם היו חומרים בטוחים בקיומם והיום הם פסה.

    והאם באמת מישהו מדד והוכיח כי מהירות האור לא משתנה נאמר בס"מ לשנייה בשנה??
    למה מחליטים שהיא קבועה ומצדיקים זאת בניסוי מיקלזון מורלי??
    ועוד ועוד.עשרות דוגמאות.
    האם באמת הדברים שאני אומר נישמעים כה הזויים?
    צר לי א. בן נר, ניסים ואחרים, אתם יכולים להאמין במה שאתם רוצים, זו זכותכם, אבל, אני לא מסכים איתכם וגאה בעמדתי
    יום טוב
    ונא להגיב בעדינות
    סבדרמיש יהודה
    yekumpashut.freevar.com

  169. ניסים, אתם מספרים סיפורי בדיות על החומר האפל, שקיים רק בשביל להסביר את תופעת חוסר המסה ביקום.

    תביא לי הוכחה מדעית אחת! בו בן אנוש השתמש בכלי מדידה כלשהו להוכיח שהחומר האפל באמת קיים.

    ותראה את הוויכוח המגוחך שלכם פה, כל אחד חושב ככה, ממציא ככה, מנתח ככה, אבל לאף אחד אין אף הוכחה לכלום. גורנישט הוכחה שהחומר הזה קיים בכלל!

    אז מי פה השרלטן?

    בעולם שטוח כמובן אין משיכה, ולכן אין בעיית חוסר המסה ביקום כי אין מסה ביקום מעבר לרקיע שעוטף אותנו.

    כן ידידי – הפורום מחכה להוכחה מדידה של החומר האפל.

    אתה מוזמן לראות את פרק 4 בהרצאה שלי שאני מוכיח שאין כוח משיכה בכלל! המצאה של ניוטון והבונים החופשיים.

  170. שושי
    מתן הוא איש אמיתי. פעם ראיינו את היצור המביך הזה באיזה תוכנית חדשות. המראיינת מאד התקשתה לא להתפרץ בצחוק.

    יש תופעה שנקראת "תופעת דאנינג-קרוגר". התופעה היא כאשר אדם עם יכולות מוגבלות חושב שהוא מבין בתחום מסויים יותר ממומחים אמיתיים באותו תחום.

    מתן לא רק סובל מהתופעה הזו – הוא גם אדם רשע ומנובל. הוא חושב שהוקינג שקרן, ושהסיפור של אילן רמון (שהיה המפקד שלי ונשאר חבר טוב) הוא בדייה. השילוב של טיפשות ורוע יוצר טיפוס מאד מכוער.

    לצערינו יש הרבה אנשים כמו מתן – מכחישי התחממות, מכחישי חיסונים, הומיאופטים ומאמיני קונספירציות למיניהם. האנשים האלה הם או טיפשים, או רעים, או שניהם…

  171. בנוסף לדבריי בתגובתי הקודמת (מס' 17) אוסיף ואציין עוד כי:

    א]. כתב העת שבו פורסם מאמרו של ד"ר פרנס : Astronomy and Astrophysics המתמחה במחקרים אסטרונומיים, איננו האכסניה ההתאימה והראויה למאמר מאין זה שעניינו בתיאוריות הפיסיקאליות הבסיסיות ביותר של פיזיקת החלקיקים.
    אין זאת אלא שכתבי העת המקצועיים בתחום פיזיקת החלקיקים לא מצאו לנכון לפרסם את המאמר.
    ב]. בהודעת החוקרים המובאת להלן בסוף הכתבה, מצוין כי הכותב, ד"ר פרנס, הוא מהנדס במחלקה להנדסה חישובית, אך לא מצוין כי הוא פיזיקאי.
    נראה כי ד"ר פרנס הוא התשובה האנגלית הראויה ליהודה סבדרמיש שלנו.
    ג]. והנקודה החזקה ביותר נגד המאמר:
    ממתי למדען אנגלי קוראים ד"ר פרנס ??????????????????

  172. נדמה לי שקיימות שתי לקונות בסיסיות בתאורית ה"מסה שלילית" המוצעת, שיכולות להפיל אותה:

    1]. לא ברור מהכתבה מהי האינטראקציה שיוצרת המסה השלילית.
    מחד קיימת בסביבת הגלקסיות, אינטראקציה "חיובית" (משיכה) של ה"מסה שלילית", הן עם מסה בריונית והן עם המסה השלילית עצמה, מה שלפי התאוריה, מאפשר את היווצרות הגלקסיות ומונע את התפרקותן.
    מאידך מקיימת ה"מסה השלילית" אינטראקציה "שלילית" (דחייה) בין הגלקסיות במרחקים קוסמולוגיים (מאות-מליוני ומיליארדי שנות אור).
    (הערה: יש להתייחס למונחים "שלילי" ו"חיובי" בהקשר זה באופן יחסי ותלוי הגדרה)

    2]. מתאורית "המסה השלילית" ומעקרון "שימור המסה-אנרגיה", צריך לנבוע כי צפיפות המסה השלילית ביקום צריכה לקטון עם התפשטות היקום, בדומה לדעיכה בצפיפות הממוצעת של המסה הבריונית.
    התצפיות לעומת זאת אינן מאשרות תחזית זאת אלא מראות כי צפיפות האנרגיה השלילית ביקום איננה קטנה אלא נשארת קבועה ואפילו גדלה.

    לכן נראה לי כי ראיון המסה השלילית לא יזכה "להכות שורשים" בשדות הפיזיקה, על אף שזיכה את כותביו בכמה כותרות נאות.

  173. חחח.. אבי, קטעים איתך! כולם יודעים שמתן גורודיש הוא דמות מזויפת, זה -תן יום שדרוג- בשיכול אותיות. נו באמת.. אני מבין שאתה רוצה שוורדפרס ישדרגו לך את האתר אבל הלכת רחוק מדי עם הסרטונים המזוייפים ביוטיוב והפרופיל המזוייף בטוויטר.

  174. ניסים, סדרמיש וכל השאר זוכרים אותי???
    חזרתי.
    חחח אתם מקשקשים פה בסיפורי בדיות על חומר אפל. ראו את פרק 4 שמדבר שזה הכל המצאה כמו שאר המודל ההליו-צנטרי שלכם.

    "ציפור בגובה 58 ק"מ חולפת ליד טיל?
    בורג נפל מהר בתחנת החלל ולא ריחף ב-0 כבידה?
    אבן מהירח שניתנה כביכול על ידי האסטרונאוטים נמצאה מזוייפת ומקורה מהארץ?

    **************************************
    פרוייקט N-SPACE (אין ספייס; אין חלל) מציג:
    לאחר חקירת הנושא במשך שנה וחצי, מוצגת לצופים ההרצאה המלאה בנושא "העולם השטוח". ההרצאה בת 3 שעות ומחולקת ל-17 פרקים נפרדים. ניתן לראות כל פרק בנפרד.
    מתברר כי למרות כל מה שמספרים לנו "מדעית", אין אף הוכחה לכך שאנו חיים בעולם ההליוצנטרי. מתברר כי אין אף מדידה מדעית לכך שאנו מסתובבים ונעים. מתברר כי אין מדידה מדעית לכך שיש עקמומיות של כדור הארץ. מתברר כי אין מדידה מדעית לכך שיש כוח משיכה (נפילה לקרקע היא לא כוח משיכה).

    מתן גורודיש
    N-Space Matan Gorodish"

    **************************************

    קישור ליוטיוב:
    *הרצאת העולם השטוח – הסרט המלא כולל 17 פרקים*
    https://www.youtube.com/watch?v=C9QTBwiKKsU

    *הרצאת העולם השטוח – פרק 1 מתוך 17: פתיחה וחידות*
    https://www.youtube.com/watch?v=ggnF9kEGMJI&t=143s

    *הרצאת העולם השטוח – פרק 2 מתוך 17: מה אומרת הדת?*
    https://www.youtube.com/watch?v=qDhV07u3kUo

    *הרצאת העולם השטוח – פרק 3 מתוך 17: סוגיות במדע שלא מסתדרות*
    https://www.youtube.com/watch?v=d7grXi0B5xA

    *הרצאת העולם השטוח – פרק 4 מתוך 17: האם קיים כוח משיכה?*
    https://www.youtube.com/watch?v=5UvvYAB7_fc

    *הרצאת העולם השטוח – פרק 5 מתוך 17: החוק השלישי של ניוטון – האם אפשר לטוס בחלל?*
    https://www.youtube.com/watch?v=aCs5h646T8c

    *הרצאת העולם השטוח – פרק 6 מתוך 17: האם יש הוכחה לעקמומיות?*
    https://www.youtube.com/watch?v=TDzHQaHBbEs

    *הרצאת העולם השטוח – פרק 7 מתוך 17: איך פועלת המציאות – הפרספקטיבה*
    https://www.youtube.com/watch?v=WlIzL4gP6D8&t=70s

    *הרצאת העולם השטוח – פרק 8 מתוך 17: האם יש הוכחה לגרעין כדור הארץ?*
    https://www.youtube.com/watch?v=RmlJfgIwuuA

    *הרצאת העולם השטוח – פרק 9 מתוך 17: עובדות שלא מסתדרות עם הירח*
    https://www.youtube.com/watch?v=kesVgdYMROE&t=42s

    *הרצאת העולם השטוח – פרק 10 מתוך 17: הטילים לא עפים למעלה לחלל*
    https://www.youtube.com/watch?v=AdnqH4mCT5E

    *הרצאת העולם השטוח – פרק 11 מתוך 17: חללית לשמש? בחום כזה גבוה?*
    https://www.youtube.com/watch?v=r2pToqRo_Iw

    *הרצאת העולם השטוח – פרק 12 מתוך 17: הנחיתה המבוימת על הירח*
    https://www.youtube.com/watch?v=H-ZgAIEPhE8&t=430s

    *הרצאת העולם השטוח – פרק 13 מתוך 17: אסטרונאוטים שחקנים*
    https://www.youtube.com/watch?v=qyibkyl4ZD8

    *הרצאת העולם השטוח – פרק 14 מתוך 17: לווינים לא באמת קיימים, ה –GPS פועל על בסיס אנטנות קרקעיות*
    https://www.youtube.com/watch?v=KxJtvHBfL7w

    *הרצאת העולם השטוח – פרק 15 מתוך 17: האם יש קוטב דרומי? ומהי אנטרקטיקה?*
    https://www.youtube.com/watch?v=ip_uY2vp3Zk

    *הרצאת העולם השטוח – פרק 16 מתוך 17: הבונים החופשיים*
    https://www.youtube.com/watch?v=BG416DEW2o4

    *הרצאת העולם השטוח – פרק 17 מתוך 17: מודל העולם השטוח*
    https://www.youtube.com/watch?v=nMEXPogXtAs

  175. ג
    להבנתי – החומר האפל הוא, כנראה, סוג של חלקיק.

    על האנרגיה האפלה יודעים עוד פחות. סברה אחת היא שהיא תכונה של במרחב-זמן, וזה מה שאיינשטיין חשב.
    סברה אחרת, זו שמדברת עליה המאמר כאן, מציעה שהאנרגיה האפלה היא שדה בתוך המרחב-זמן.

  176. יהודה
    פיסיקאים ניסו לשנות את צורת הכבידה, אבל בם גילו שזה יוצר אי-התאמה לתצפיות שונות.

    כבר הפניתי אותך לפני מספר ימים למאמר שמסביר את זה.

    מבחינת הפילוסופיה של המדע, הגישה שאתה מציע שגויה. המדע מחפש הסברים לתצפיות. נוסחה מתמטית אינה הסבר.

    למהנדס – השיטה שלך בהחלט מתאימה. חוק אום, חוק בויל, חוק ברנולי, ואפילו חוקי קפלר וחוקי ניוטון הם כלים מצויינים למהנדס.
    אבל הם אינם מסבירים מדוע דברים קורים.

    החומר האפל כן מסביר. והוא גם מסביר תופעות נוספות, תופעות שאין להם כל הסבר אחר.

    ובנוסף – החומר האפל אינה סותרת את התיאוריות המאד מוצלחות שכבר יש לנו – תורת היחסות הכללית והמודל הסטנדרטי.

  177. לכולם
    שימו לב כיצד שוב ושוב הבעייה מוסברת באי מציאותה של גרביטציה מספקת לצורך סיבוב הגלקסיה הספיראלית. ציטוט:
    "המודל של ד"ר פרנס מציע לראשונה תחזית מדויקת להיווצרות הילות של חומר אפל סביב גלקסיות. ברמת העיקרון משום שגלקסיות מסתובבות במהירות גבוהה, כוכבים המרוחקים ממרכזם אמורים להשתחרר מהקשר הכבידתי ולרחף בתווך הבין גלקטי. על אף הפיזיקה הפשוטה, תצפיות מעידות שכוכבים מרוחקים עדיין קשורים למרכזי גלקסיות, לכן פיזיקאים הציעו את קיומו של החומר האפל שאינו מגיב לאור" סוף ציטוט.
    כלומר מאז ימי פריץ צביקי לפני למעלה משמונים שנה החליט מי שהחליט שסיבוב הגלקסיות חייב להעשות ע"י גרביטציה, (זה "הגיוני", הרי גם כוכבי הלכת מסתובבים על פי גרביטציה). וברגע שיש סטייה מהתוצאות הנימדדות ע"י מהירות הכוכבים אז …. יש להוסיף מסה. מעטים מאוד החליטו שיש לתקן חוק הגרביטציה במרחקים גדולים או את חוקי הסיבוב של התנועה בגלקסיות (תיאוריית ה MOND של פרופ' מילגרום).
    לדעתי, יש להסתכל על הבעייה כבעייה מתמטית אלגבראית ולא רק כבעייה גרביטציונית –קוסמולוגית.
    יש להתנתק לרגע מהגישה הגרביטציונית ולהביט בבעיה כבעייה אלגברית פשוטה ומיד יצוצו עוד אפשרויות רבות כגון שינוי האבר G שגם הוא נימצא בנוסחת הגרביטציה ליד האות M. אפשרות אחרת היא תיקון הנוסחאות או לחילופין אפילו החלפת נוסחאות. כך וכך אפשר להגיע בקלות ללמעלה מעשרה אפשרויות לפתרון שמהן אפשר יהיה לדוג את הפתרון הנכוןעל אפשרות של חומר ואנרגיה אפלים, או לחילופין מסה שלילית, יש להתנזר. שמונים שנה הן די והותר לגילוי והוכחת הפתרון ההזוי הזה.
    מאמרים 75 , 78 באתר שלי
    נא להגיב בעדינות.
    סבדרמיש יהודה
    http://yekumpashut.freevar.com/

  178. אני דווקא מציע לא לזלזל בעזרא. לפי דעתי הוא גילה שאם רושמים על פיסת קלף בסדר הנכון 72 סימנים של חלקיקים אלמנטריים, כל זאת בחצות הלילה בעת ירח מלא, ובשעה שתנים מייללים ברקע, ופיסת הקלף מוקפת בחמישה נרות המסודרים במצולע משוכלל, האחד בוער בלהבה ירוקה, השני בלהבה אדומה, השלישי בלהבה כחולה, הרביעי בלהבה אינפרא-אדומה והחמישי בלהבה אולטרא-סגולה, או אז נפתח פורטל ליקום אחר.

    מכיוון שמבנה החלל-זמן שונה ביקום ההוא, וכל הקבועים האלמנטריים בעלי ערך שונה (וכמה בכלל לא קיימים), כל העובר בפורטל מצד אחד למשנהו מתפרק ונגוז מכלל קיום. אבל את זה הוא לא יודע (עדיין). כרגע הוא עסוק במשימה של הפקת נר שבוער בלהבה אדומה.

  179. מסה שלילית:
    מסה שלילית היא העדר של מסה חיובית.
    העדר איננו דבר שקיים כשלעצמו. העדר מותנה ביש.
    חלקיק הקיים כהעדר שקיים בפני עצמו – לא יתכן.
    העדר שקיים בפני עצמו הוא לא העדר ולא יש. הוא אין שאיננו.

    חור כשלעצמו בלא חומר הוא חסר משמעות.
    למשל, מהו חור בחול כשלעצמו?
    החור קיים רק התיחסו לחומר(יש). אין הוא משהו שקיים בפני עצמו.
    מכאן שחומר שלילי איננו קיים.

    אבל מסה שלילית במובן של אנרגיה שלילית יכולה להתקיים.
    אנרגיה שלילית יכולה להתקיים כחלל וצורה.
    למשל, כבידה היא אנרגיה שלילית המותנית בקיום מסה-אנרגיה חיוביים.

    מסה שלילית ומסה חיובית מבטלות זו את זו. סכומן אפס.
    לכן חלקיק בעל מסה שלילית לא יוכל להתקיים בתוך סביבת חלקיקים בעלי מסה חיובית וההפך.
    לכן המודל המוצע איננו מתאים לעובדות.

    תאוריה:
    אין זה מספיק שתאוריה חדשה תתאים לעובדות, כמו כפפה, עליה לחזות תכונות חדשות(שניתנות להפרכה) שלא ניצפו עדיין.
    האם התאוריה החדשה חוזה תכונות חדשות של אנרגיה אפלה וחומר אפל, שלא ניצפו עדיין?

    האם מההנחות שמהן נובע קיום חלקיק היגס נובע גם חלקיק בעל מסה שלילית?

  180. עזרא
    אם מישהו כותב סודות אז רק מישהו חכם יותר יוכל לפצח אותם.
    אז אתה חושב שאתה יותר חכם מאלוהים. הרשה לי לפקפק.

  181. לג'. מכיוון שהחומר האפל והאנרגיה האפלה הם עדיין היפותטיים למדי, אז התשובה ניתנת בעירבון מוגבל.

    ההבנה הקיימת מניחה שהחומר האפל הוא אכן חלקיק אלמנטרי כלשהו (כנראה!), בעוד שהאנרגיה האפלה קשורה לתכונה של המרחב-זמן (כנראה בריבוע).

    ההיפותזה החדשה במאמר טוענת ששתי התעלומות אלו מוסברות ע"י אותו הפתרון עצמו, ושיש בו חלקיק בעל מסה שלילית (הייתי רוצה כדור פורח מהחומר הזה), ועוד רכיב של החלל זמן (כנראה) שמאפשר יצירת חלקיקים שכאלו יש מאין.

  182. אולי פעם תגיע הגאולה ונוכל לפגוש מאמר על התפשטות היקום והאנרגיה האפלה בלי לפגוש את "הטעות הגדולה של איינשטיין", כאילו זה הדבר היחיד שעשה בחייו.

    אז לפי הספר "שגיאות גאוניות" של מריו ליביו, האמירה הזו היא ככל הנראה בדיה של ג'ורג' גמוב שהיה "מפורסם בנטייתו לקשט רבים מהסיפורים שלו". פרט לכך, נראה שאיינשטיין היה יותר אמביוולנטי כלפי הקבוע הקוסמולוגי, למרות שהסיר אותו לבסוף. אם איינשטיין הצטער על משהו, הרי זה משהו אחר, שקשור יותר לפוליטיקה ופחות למפץ הגדול.

  183. החומר והאנרגיה האפלה זה תכונה של חלקיקים שקיימים בתוך המרחב זמן, או תכונה של המרחב זמן עצמו? או גם וגם?

  184. תשובה לשאול "המדען".
    אם תקרא היטב את המאמר תראה כי המסקנות נובעות מתוצאות חלקיות והם משתנים בהמשך. בנית מודלים מתימטיים נעשית ע"י שימוש בתוצאות חלקיות והשלמת החלק החסר. לידיעתך, המפץ הגדול התאפשר רק כאשר נוצרה הפרדה בין חומר ואנטי חומר ולכן זה נראה כאילו נוצר יש מאין. האנטי חומר גרם להתפשטות היקום והחומר התרכז בגלקסיות. אז לידיעתך, המדענים אינם הזוהים (למרות שיש כאלה במקומות אחרים). לכן אני מציע לך ללכת ללמוד: פיסיקה (4 שנים) מתימטיקה (3 שנים) אסטרונומיה (שנה). וכן לקחת תרופות נגד טיפשות.
    סע בזהירות.

  185. 1. "המודל של ד"ר פרנס מציע לראשונה תחזית מדויקת להיווצרות הילות של חומר אפל סביב גלקסיות."
    2.אלברט איינשטיין היה הראשון שחזה את האנרגיה האפלה לפני 100 שנה בקבוע הקוסמולוגי שהוסיף למשוואותיו.

    הרעיון במדע הוא להבין ולהסביר תופעות פיזיקליות על ידי ניסויים, תצפיות ובניית מודלים מתמטיים, ובסופו של דבר על ידי המודלים לחזות את התנהגות התופעה ואת איך שהיא מתנהגת ומשפיעה על הסביבה.

    תיאוריה מדעית היא בעצם בדיוק זה – ניסיון לתת הסבר לתופעה, על ידי ניסויים תצפיות ומודל מתמטי,
    ה"תיאוריה" יכולה להיות נכונה יותר או נכונה פחות, בהתאם ליכולתה "לחזות" את התנהגות התופעה ואת השפעותיה.
    מדענים וחוקרים מנסים כל הזמן לחבר תיאוריות חדשות, או לבדוק תיאוריות קיימות אשר יכולתן לחזות תופעה הוא חלקי או בספק.

    (תיאוריה מדעית לא תהיה אף פעם נכונה ב-100% ומזל שכך, אחרת לא היינו מתקדמים וצוברים ידע חדש כל הזמן.
    למדען אסור להיות מסופק מהידע שצבר על תופעה מסוימת או על תחום מסוים בחיים, אחרת הוא לא באמת מדען.)

    ישנם תיאוריות מדעיות רבות אשר חוזות התנהגותן של תופעות ברמות שונות , ז"א מצליחה לתת מענה מדויק של ממש לגבי התנהגות התופעה והשפעותיה על הסביבה , ולכן תיאוריה כזו תיקרא תיאוריה "מבוססת" ,
    לעומת זאת ישנן תיאוריות מדעיות אשר מנסות להסביר תופעה והתנהגותה, ואשר הניסויים תצפיות ואו מודל מתמטי נוכחי עדיין לא נותן הסבר/מענה להתנהגותה והשפעותיה ולא מאפשר לחזות בעזרת התיאוריה את "העתיד"

  186. החומר שהבאת בכתבה מאלף, אני עוסק בקבלה שנים רבות בפיצוח סודות התורה שזה למעשה עיסוק בסודות הבריאה. כל מילה בכתבה מדוייקת אני הגעתי למסקנה הזאת גם כן, יש לי תיאור מדויק של המודל הסטנדרתי כתבתי ספר בנושא שטרם פורסם, אני מחפש מדענים העוסקים בתחום כדי לשתף אותם במחקר שאני עוסק בו כבר 20 שנה. צור עמי קשר למייל.
    בברכה
    עזרא

  187. כל עוד שזה תאוריה זה רק מראה שהפיזיקאים הם בעצם אסטרונאוטים .הם לא מסבירים מהו החומר האפל ומהי האנרגיה האפלה ועוד מגיעים למסקנות. נו באמת אלו חוקרים הזוי לגמרי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן