בימים האחרונים חלפו על פנינו מספר מאמרי דעה בפורבס, ניו יורק טיימס וברשתות החברתיות שדנות בצורך המדעי ובהשקעה הכלכלית בבניית המאיץ העתידי (ה-FCC). האם מדובר בהבטחה מדעית או בבזבוז של כספי ציבור? על המאבק התקשורתי, על הצדק התיאורטי והיישומי, על חילופי האשמות, עונשים ומשאלות לב – בכתבה הבאה
מדענים מאוניברסיטת אוקספורד הציעו תאוריה חדשה שמסבירה את המקור לחומר האפל והאנרגיה האפלה. המאמר החדש שפורסם מאחד את שתי התופעות המסתוריות לתופעה אחת – חלקיקים בעלי מסה שלילית ממלאים את היקום
בשנים האחרונות זולגות ידיעות על מאיצים עתידיים שיחליפו את המאיץ ההדרוני הגדול בז'נבה. האם CERN תצליח לבנות מאיץ מעגלי בהיקף של 100 ק"מ או שהסינים יעקפו אותה בלי למצמץ? והשאלה המתבקשת – איפה האמריקאים?
אסטרונומים גילו לכאורה את הכוכב העתיק ביותר ביקום ובכך שברו את ההשערה שלא נוצרו כוכבים קטנים ביקום המוקדם. הגוף השמימי עשוי מהחומר ששוחרר לאחר המפץ הגדול
במסע בין כוכבים, ספינות חלל נמשכות אל ספינת האם בעזרת קרן אור עוצמתית, בדר"כ ירוקה או כחולה. האנרגיה הדרושה להניע ספינות חלל בדיוניות בעזרת שדות אלקטרומגנטיים כמובן עצומה אבל האם אפשר ליישם את הרעיון על חלקיקים בודדים? חוקרים באוניברסיטת אדלייד באוסטרליה הראו שכן
במאמר שפורסם בכתב העת Science Advances, הדוקטורנט איתמר רוזנברג והצוות בראשותו של פרופסור רונן רפפורט מהמרכז לאינפורמציה קוונטית באוניברסיטה העברית הצליחו לראשונה להגדיל את האינטרקציה בין פולריטונים, דמויי חלקיקים קוונטים המורכבים מאור וחומר יחדיו, ובכך פתחו את האפשרות לשימושם במחשבים קוונטים
האם היקום המוקדם היה נוזלי? בעזרת האצת קסנונים, חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן ומהמאיץ ההדרוני הגדול הראו ש "המרק הקדום" שמילא את היקום בראשית קיומו בעל תכונות נוזליות
מימדים מרובים נשמעים כמו מדע בידיוני, אבל תאוריות פיזיקאליות חדשניות מחייבות אותנו להתבונן במובן מאליו ולחשוב מחדש על מספר המימדים ביקום. האם ניתן לבנות ניסוי שיבדוק זאת?
כתבו: ד"ר משה נחמני ונועם חי. פרס נובל לפיזיקה הוענק השנה לארתור אשקין, ג'רארד מורו, ולדונה סטריקלנד על פריצות דרך משמעותיות בפיזיקה אופטית. הפרס הוענק לארתור על המצאת ה"פינצטה האופטית" ושימושיה בביולוגיה. עבור ג'רארד ודונה הוענק הפרס על יצירת פולסי לייזר עוצמתיים ומהירים. זו הזכיה השלישית של אישה בפיזיקה ב-120
הלפטו-קווארק הוא חלקיק משוער שמאחד בין הקווארקים והלפטונים. אותו חלקיק אקזוטי נחזה בתורות המאחדות את הכוח החזק, החלש והאלקטרומגנטי. בימים אלה פיזיקאים נסיינים מאיצים את החיפוש כולל סרן. האם הוא יכול להסביר את האנומליות בהתפרקות החלקיק B+ שנצפו לפני שנה במאיץ ההדרוני בג'נבה?
זאת הייתה אחת מההצלחות המדעיות הגדולות של המאה העשרים, יש שיגידו שזו הייתה המשימה החשובה ביותר במדע. המשימה טרם הושלמה ואולי גם לא תושלם לעולם. מהו המודל הסטנדרטי? ומה מסתתר מעברו? כתבת עומק מיוחדת לחג – תקציר היסטורי, משמעויות ומחשבות להמשך
"קפיצה קוונטית" או במילים אחרות, מעבר בין מצבים קוונטים מתרחש כמעט באופן מיידי. כעת שיטת מדידה חדשה מאפשרת למדוד את זמן המעבר באופן מדויק ולצפות בתהליך. דוגמא מפורסמת למעבר בין מצבים קוונטים הוא האפקט הפוטואלקטרי שהוצג לראשונה על ידי איינשטיין
תורת הקוונטים עמדה כבר בלא מעט מבחנים ניסיוניים ולמרות זאת קיימות בה כמה פרדוקסים שקשה למדענים לענות. כעת חוקרים מקוריאה מציגים שכלול של פרדוקס החברים של ויגנר ומעלים תהיות על שלמות התאוריה והסיכוי שתצליח לתאר את הכל
הביצה או התרנגולת? מי היה כאן קודם? אם תשאלו את החלקיקים היסודיים בטבע התשובה תהיה שניהם.
המאיץ ההדרוני הגדול בז'נבה לא חשף את קיומו של הקווארק האפל אבל צמצם את מרחב החיפוש בעתיד
פיזיקאים מ-MIT ומוינה השתמשו במקורות אור רחוקים כדי להוכיח שהפוטונים שנוצרו במעבדה אכן שזורים
אי וודאות קוונטית חדשה התפרסמה לאחרונה במאמר שהופץ בכתב העת Nature Communications מאוניברסיטת אקסטר בבריטניה. יחס זה מוסיף לעקרון האי וודאות המוכר המקשר בין הטמפרטורה לאנרגיה הנמדדת את הרעש הנובע מצימוד לסביבה.
מדענים מצאו שיטה חדשה להאיץ אנטי-חומר למהירויות הדומות למאיצים של סרן אבל קטנים פי 1000 ממנו. השיטה החדשה תאפשר לחוקרים ברחבי העולם לבנות מאיצים במעבדות אקדמיות כדי לחקור את תכונותיו של בוזון ההיגס, החומר והאנרגיה האפלה או אפילו להעריך יכולות של מטוסים ומעבדי מחשב
חוקרים מוינה לא מצאו סימן לסימטרון שעשוי להסביר את טבעה של האנרגיה האפלה- אך מוקדם לשלול אפשרות זו
במאמר שפורסם בכתב העת Science Advances, הצוות בראשותו של פרופסור ג'אי פיינברג מהאוניברסיטה העברית ובשיתוף פרופ' דייב קאמר מאוניברסיטת קורנל הציג בפעם הראשונה מודל המתאר את החוקים שעל פיהן ניתן להסביר את הפיזיקה של רעידות אדמה על קוליות
קבוצה בינלאומית של חוקרים הצליחה בפעם הראשונה לדמות ולחשב תהליך כימי באמצעות מחשב קוונטי המבוסס על יונים כלואים
אם תראו סרט המוקרן בכיוון ההפוך, ככל הנראה שתבלבלו. אם מחשב קוונטי יראה אותו כנראה שהוא יצליח להבין את המתרחש. כך הראו חוקרים מהמרכז לטכנולוגיות קוונטיות בסינגפור בשיתוף מספר חוקרים מהעולם בתחום
חוקרים טוענים כי גלי הכבידה הנפלטים ממיזוג כוכבי נייטרונים עם חורים שחורים עשויים להצביע על קצב התפשטות היקום
בשנים האחרונות האומנות היפנית העתיקה של קיפול וחיתוך נייר נכנסה לעולם המדע בסקאלה הננומטרית. באמצעות קיפול (אוריגמי) וחיתוך (קיריגאמי) של משטחים חוקרים מ-MIT הצליחו ליצור מבנים מזעריים המקטבים את האור שיוכלו בעתיד לשמש את תעשיית המחשוב והמכשור הרפואי
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו