בעקבות הסרט החדש של מארוול "דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף" המתרחש במולטיברס, החלטתי לפרק בכתבה קצרה את המשמעות של יקומים מקבילים ואת הסיבות להאמין בקיומם. לטעמי, המדע עולה על כל דמיון, גם על הדמיון של מארוול.
חור שחור הוא גוף שמיימי מסתורי. תורת היחסות של איינשטיין לימדה אותנו המון על חורים שחורים, אך סימני שאלה רבים נותרו סביב מה שמתחולל בפנים. סביר להניח שהתמונה תתבהר ברגע שתתגלה תורה קוונטית לכבידה, אבל עד אז נסתפק בהתנגשות מכניקת הקוונטים ויחסות כללית סביב אופק האירועים. בפרק זה נדון על פרדוקס שצמח מהתנגשות זו, על שלל הפתרונות שפורסמו ועל ההתפתחויות המרתקות מהשנתיים האחרונות
הפיזיקאי האיטלקי אוונג'ליסטה טוריצ'לי, נולד ברומא למשפחה צנועה וחסרת אמצעים. על אף שהמזל לא האיר לו פנים, עבודתו הקשה השתלמה. הוא הצליח להגיע לפסגת האקדמיה האיטלקית ועבד עם גדול המדענים דאז, גלילאו גליליי. סקרנותו הובילה את מדינתו, ולאחר מכן את העולם כולו, אל עבר פתרון לחידה בת יותר מאלפיים שנה – מה טבעו של הוואקום? הדרך של טוריצ'לי לפתרון הבעיה התבססה על ניסוי פשוט שהכיל צלוחית, צינור זכוכית וכספית.
חוקרים מפראג פרסמו בכתב העת היוקרתי Physical Review Letters מודל חלופי לחומר האפל המבוסס על MOND שמצליח לנבא את קיומה של קרינת הרקע הקוסמית. מדובר בהישג משמעותי שמודל MOND כשל עד כה בלהסביר, ועל כך ספג את עיקר הביקורת נגדו. המחיר? שני שדות חדשים בטבע. כותבי המאמר מקווים בעתיד להוכיח את קיומו בעזרת טביעות האצבע הייחודיות של המודל על גלי הכבידה.
פרס הנובל בפיזיקה הוענק השנה לג'ורג'יו לפריזי בזכות תרומתו המדעית בהבנת מערכות מורכבות לצד חוקרי אקלים. ועדת הפרס החליטה להתמקד בפיתרון שהציע לבעיית הספין-זכוכית בטענה שמודל זה מסוגל להסביר תופעות רבות מחוץ לפיזיקת החומרים. מהי פאזת ספין-זכוכית ומהי תרומתו של פריזי לתאוריה?
בשנת 1990 פנרוז והמרוף שיערו שהמקור לתודעה הוא במבנה הפרקטלי של המיקרוטובולים. תנועת החלקיקים על הפרקטל מוסברת ככל הנראה בעזרת החוקים של מכניקת הקוונטים אך זו מעולם לא הוכחה. כעת עדויות למערכות דומות במעבדה מחזקות את ההשערה שהפרקטל מאלץ את החלקיקים הנעים עליו להשמע לחוקים של מכניקת הקוונטים, אך האם זו הסיבה לתודעה?
היכן הקוונטום במכניקת הקוונטים? מסתבר שהטבע כלל לא בדיד, כל עוד אין מה שיאלץ אותו להיות כזה
המשוואה המפורסמת ביותר בקוונטים פורסמה בשנת 1926 על שני עמודים בלבד. מה היא מתארת וכיצד שרדינגר חשב עליה?
מהו ספין? ומאיפה צץ הרעיון? זהו סיפור על צעדים קטנים, ניחושים שנונים ובמאבק מול ענקים
מידי שבוע נעמיק ברעיון פיזיקאלי המוכר בספרות הפופולארית ונגשר בין מה שמוצג בתקשורת לבין מה שהמדע באמת קובע. הפעם נפתח בדואליות גל-חלקיק, מושג חמקמק שלעיתים מעלה יותר שאלות מתשובות, אך למען האמת כבר מזמן לא מדאיג את המדענים
שנות העשרים של המאה העשרים היו השנים שבהם נכנסה תורת הקוונטיים לזרם המרכזי של הפיזיקה והביאה את המדע ואת הטכנולוגיה לגבהים חדשים
בהובלת חוקרים מהמכון לפיזיקה באוניברסיטת פרינסטון, פורסמה תגלית ראשונית המחזקת את ההשערה השנויה במחלוקת שהאלקטרון בנוי משני חלקיקים יסודיים: האחד נושא מטען חשמלי שלילי והשני את הספין של האלקטרון. אם אכן הפרשנות נכונה, ההנחה בת יותר ממאה שנה עשויה להמחק ולהכות גלים בקהילה המדעית.
בשלישי האחרון מעבדות פרמילאב שבארצות הברית הודיעו שהמומנט המגנטי של המיואון אינו תואם את חישובים התאורטיים. הניסוי שנערך במדינת אילנוי מאשש את האנומליה שהתגלתה לפני מספר שנים. האם זו עדות לכוח יסודי חדש בטבע?
אחרי כמעט שני עשורים מלווים באתגרים טכניים וכספיים, בשביעי לאפריל נשמע, אולי, בשורה מרגשת ממעבדות פרמילב שבארצות הברית. הניסוי שהורץ בפעם השנייה הוקם כדי למדוד את המומנט המגנטי של המיואון ואם תתגלה סטייה, גם אם הקטנה ביותר, היא עשויה לרמוז על חלקיק יסודי חדש בטבע
שיא חדש במדידת שדה הכבידה נפרץ במחקר שפורסם לאחרונה במגזין היוקרתי נייצ'ר. מדידת כוח הכבידה בקנה מידה מיקרוסופי, החלש משמעותית משאר הכוחות בטבע מהווה אתגר טכנולוגי ומדעי עצום. עם זאת ניסויים כבידתיים בסקאלה האטומית קריטיים להבנת טבעו הקוונטי של כוח הכבידה. האם בעתיד נוכל למתוח את גבולות הניסוי למיקרוגרמים בודדים?
בניסוי האחרון שבוצע במעבדות פרמי שבארה"ב פיזיקאים הראו שהאנטי קווראקים המדומים המרחפים בפרוטון הם יותר מסוג "מטה" מאשר "מעלה". הממצא החדש סותר את תוצאות המחקר
הארגון האירופאי לחקר הגרעין (סרן) הכריז שהמאיץ ההדרונים הגדול גילה ארבעה חלקיקים חדשים, אבל מה נשתנה? מאז שהמאיץ הופעל לראשונה ב-2009 התגלו 59 חלקיקים חדשים, בין היתר גם בוזון ההיגס המפורסם שהתגלה בשנת 2012. אומנם מרבית החלקיקים החדשים התגלו בהתאם לציפיות, כמה מהם היו מפתיעים במיוחד
במחקר משותף של חוקרים מגרמניה ופולין הוסרט לראשונה גביש זמן בפעולה. הגביש המיקרומטרי מורכב ממגנונים בטמפרטורת החדר. בעזרת קרינת רנטגן החוקרים מברלין הקליטו את המגנטיזציה של הגביש לאורך זמן ותיעדו את ההתנהגות המחזורית שלו
שנת 2010 אדוארד וויטן העביר הרצאה לקהל הרחב מטעם IAS (המכון ללימודים מתקדמים בארה"ב) על תורת הקשרים ומכניקת הקוונטים. בכתבה זו נעביר את עיקרי דבריו עם הרחבות נקודתיות
חוקרים ברחבי העולם מחפשים הסבר לתעלומת החומר האפל ולבעיית ההיררכיה. שתי הבעיות נראות שונות לחלוטין, אך לטענת חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס גוטנברג שבגרמניה ניתן ליישב את שתיהן בעזרת ממד חמישי קומפקטי. המודל המשוער לא סותר הנתונים הנסיוניים שהתגלו במאיצים הנוכחיים וחוזה חלקיק חדש בעל מסה של 30TeV העשוי להתגלות במאיצים עתידיים
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי לפיזיקאים, חוקרים מאירופה חושפים כיצד ענן השיעול מתפשט בחלל סגור בתנאים ריאליים והממצאים מפתיעים
במחקר שנעשה לאחרונה במאיץ בסרן, חוקרים ניתחו מקרוב את התהליך הדעיכה של המזון הניטרלי B לזוג המזונים הטעון K, במטרה לבחון האם תופעה זו עשויה להסביר את ההבדל העצום בתפוצת החומר לעומת האנטי חומר ביקום
ב-2018 נצפתה גלקסיה עם כמות נמוכה של חומר אפל. הגלקסיה סתרה את כל המודלים הקיימים אבל מסתבר שהחגיגה הגיעה מוקדם מהמצופה ושנתיים לאחר מכן פורסם שכוחות הגאות השילו את החומר האפל. אסטרונומים נשמו לרווחה אבל הקהילה המדעית עדיין מבולבלת, מהו החומר האפל?
המודל החדש חוזה במדויק את השפעת הוואקום של השדה האלקטרומנגטי על הלוחות באמצעות התייחסות שונה לאינטרקציה של רעשי הוואקום הנוצרים על ידי חלקיקים "וירטואלים" עם לוחות המתכת
החור השחור במרכז שביל החלב מסתובב לאט, אבל מה זה אומר?
