לואי פסטר טען שגם תגליות מקריות דורשות מוח מוכן, האם זה תמיד כך?
שכיחה מאד היא התופעה בקרב מדענים שבה מנסים לפתור בעיה מדעית באופן מכוון וממוקד ותוך כדי כך מתרחש גילוי מקרי שאין לו קשר עם המגמה לפתור את הבעיה המקורית. הנושא של גילויים מדעיים בדרך של גילוי מקרי הידוע בכינויו serendipity, זכה לניתוח מפורט ברמה התיאורטית על ידי קנטרוביץ’ ונאמן ובהמשך קנטורוביץ’ סקר את המכאניזם של התהליך הסרנדיפי.
נזכיר שהמושג “סרנדיפיטי” נגזר משם המדינה העתיק סרנדיפ כיום – סרי-לנקה. הסופר הוראס ווֹלפוֹל כותב לידידו סר הוראס מאן בשנת 1754 על סיפור ושמו “שלושת הנסיכים מסרנדיפ” (סיפור מן הסוג של “אלף לילה ולילה”) . הסיפור עוסק בשלושה נסיכים שתחביבם היה לגלות גילויים אותם לא חיפשו מלכתחילה. וולפול קובע על סמך סיפור זה את המושג “סרנדיפיטי” ומנסה להסביר בהתפעלות את העיקרון שלו. הוא מציין שהגילוי הסרנדיפי מושתת על גילויים מקריים (accidental discoveries) ועל תבונה (sagacity). הוא מתייחס בהומור אנגלי לנושא הגילוי המקרי וכותב שאחד הנסיכים גילה למשל שפרד עיוור בעין ימין חזר על אותה הדרך כי העשב נאכל בצד שמאל יותר מאשר בצד ימין ולכן מצב העשב בשמאל היה גרוע מאשר בימין. והוא שואל את הוראס מאן “האם כעת אתה מבין מה זאת סרנדיפיטי” ? וולפול הסתפק בהגדרת הסרנדיפיטי ונהנה מהסיפורי התגליות המצחיקים והאוויליים של שלושת הנסיכים. הוא ואחרים לא קישרו את הסרנדיפיטי עם עולם המדע והטכנולוגיה, כי ההתפתחות הטכנולוגית בתקופתו הייתה מצומצמת והקיף התגליות המדעיות היה נמוך יחסית לזמננו. כמוכן, הסרנדיפיטי לא זכתה לכותרות מדעיות, בעיקר מכיוון שמדענים אינם מדווחים במאמרים מדעיים על גילויים מקריים אלא מציגים אותם כממצא של ניסוי מתוכנן ומכוון . וולפול לא פירש את המושג תבונהsagacity) ) המשמעות שלה בהגדרת המילון וובסטר היא “הפעלת שיפוט הגיוני ותפישה עמוקה וחדה”. מיומנות זו דרושה לזיהוי גילוי הסרנדיפי, ובלעדיה לא יתבצע הזיהוי שלו. לכך יש להוסיף הפעלת קישור אסוציאטיבי עם ידע והתנסות קודמים, שתורמים את תרומתם במידה והם קיימים. בשנת 1854 התייחס לואי פסטר לכך באמירתו ש”בתחום התצפיות, המקרה תומך רק במוח המוכן”. זהו המוח שמאוחסנים בו ידע וניסיון קודמים הsagacity- מגשרת בין המוח המוכן לגילוי המקרי. במאמר זה לא נדון בתהליכים שמובילים לגילוי הסרנדיפי כגון שוטטות, אלא באופנים ובנסיבות בהם הגילוי התגלה ומהו ההישג השימושי והתועלתי שנגזר מהגילוי הסרנדיפי.
האם האמירה של פסטר על המוח המוכן נכונה לכל גילוי סרנדיפי?
מסתבר שלא. גילוי האספרטים (טבלה 1, מס’ 1) הוא אחד הגילויים המדעיים העיוורים ביותר, בהיעדר מוח מוכן. הכימאי ג’ימס שלאטר כלל לא התכוון לפתח תחליף לסוכר אלא ערך ניסיונות לייצר טטראפפטיד כחלק מפרויקט של טיפול בכיבים במערכת העיכול. כשהמדען ניסה לחמם את אחד מתוצרי הביניים – הדיפפטיד מתיל אסתר של אספרטיל-פניל והתערובת נשפכה במקרה על ידיו. הוא ליקק את אצבעותיו וחש מיד בטעם מתוק משונה. הוא חשב תחילה שמעט סוכר נדבק לידיו קודם לכן. הוא חזר על הטעימה המקרית וחש את אותה מתיקות שטעם לראשונה. מכאן החל הפיתוח של הדיפפטיד לממתיק המלאכותי שקיבל את השם אספרטם ומתיקותו פי 200 מסוכר. השימוש בו נפוץ במשקאות קלים, דברי מתיקה, גומי לעיסה, קינוחים דיאטטיים ועוד. האספרטם זכה לשימוש נרחב למעט אצל חולי פנילקטון-אוריאה. המוח של החוקר בדוגמה זו לא היה מוכן לגילוי המקרי.
גילוי הפנצילין – גילוי מקרי כפול
במרבית המקרים האחרים בהיסטוריה של המדע יש לשיפוט ההגיוני והתפישה החדה מצד אחד והמוח המוכן מצד שני תפקיד חשוב בזיהוי הגילוי הסרנדיפי. דוגמה טיפוסית לכך היא גילוי הפניצילין על ידי אלכסנדר פלמינג. למעשה מדובר בגילוי מקרי כפול. תחילה, בשנת 1922 פלמינג המצונן ביצע תרבית מהפרשה נוזלית מהאף שלו. בשעה שבחן את הצמיחה הצהובה של חיידקים בצלחת הפטרי, זלגה דמעה מעינו לתוך הצלחת. למחרת הוא הבחין במשטח נקי מחיידקים במקום שבו נחתה הדמעה. מסקנתו הייתה שהדמעה מכילה אנזים שגרם לליזיס – לפרוק התרבית. הוא כינה אותו בשם ליזוזים. הערך השימושי של גילוי זה הייה שולי, אך הוא היווה הקדמה חשובה לגילוי הפניצילין. ב- 1928 פלמינג היה מעורב בחקר השפעת ובאחת מצלחות הפטרי שזרע בה חיידקים צמח תפטיר של פטריה שסביבו המשטח היה נקי מחיידקים התברר לו שנבגי פטריה נפלו במקרה לתוך צלחת הפטרי. הוא נזכר בגילוי הקודם של הליזוזים, והסיק שמדובר כאן בחומר מהפטרייה שקטל את חיידקי הסטפילוקוקוס שצמחו בצלחת. מכאן שהתבונה קישרה בין הניסיון מן העבר עם הליזוזים לבין הגילוי המקרי של פעולת הפטריה. לולא התבונה שנדרשה לחיבור בין שני הגילויים המקריים, צלחת הפטרי עם תפטיר הפטרייה הייתה מוצאת את דרכה אל פח האשפה עם המחשבה שנבגי פטרייה חדרו לתרבית החיידקים ו”קלקלו” את הניסוי. הפטרייה שעיכבה את החיידקים הוגדרה כמין של פניציליום והחומר שעיכב את צמיחת החיידקים הוא האנטיביוטיקה שקיבלה את השם פניצילין. בהמשך העבודה פלמינג הוכיח שהפניצילין אינו רעיל לבעלי חיים. חן ו-פלורי שיפרו את ייצור הרכב המצע של תרבית הפטרייה ואיתרו זני פטרייה עתירי פניצילין במטרה להגדיל את היעילות של תפוקת אנטיביוטיקה זו. השימוש הדחוף בפניצילין במלחמת עולם שנייה הציל חיי חיילים רבים.
התנהלות שתשלים את הזיהוי של הגילוי המקרי
האם יש צורך בהתנהלות שמשלימה את הזיהוי של הגילוי המקרי ? נציין שתיים מהן:
א. חובת הדיווח על הגילוי המקרי
מהלך זה אינן מנת חלקו של המדען בלבד, אלא מצוי גם אצל מי שניחנו ביכולת להבחין בתופעה יוצאת דופן ולדווח עליה, במקום להתעלם ממנה.
בתחילת המאה ה- 17 בדרום אמריקה התרחש גילוי מקרי של הכינין שפועל כתרופה נגד מחלת המלריה. הגילוי המקרי נעשה כנראה תחילה על ידי אינדיאנים והפך לסיפור אגדה. על פיו, אחד האינדיאנים בפרו שחלה במלריה ואיבד את דרכו בג’ונגלים של הרי האנדים, נתקל בשלולית מים ושתה ממנה כדי להרוות את צימאונו. המים היו מרים, והוא זיהה שהמרירות זהה לזו של קליפת עץ הצינכונה שידועה בקרב האינדיאנים כרעילה. צימאונו גבר עליו ולכן הוא שתה מהמים למרות שחשש מרעילותם. להפתעתו כעבור מספר ימים הוא החלים וסיפר על החלמתו לידידיו ובני משפחתו. החולים במלריה מקרב ידידיו שתו אף הם מהמים והחלימו. כנראה שהמים הכילו את קליפת העץ שנשרה לתוכם או שעץ צינכונה קרס אל תוך השלולית, והכינין שבקליפה התערבב במים. הגילוי הזה נודע למיסיונרים הספרדים הישועיתים ששהו בדרום אמריקה. בעקבות הדוח של האינדיאנים שהחלימו מהמלריה, הם הביאו את קליפת הצינכונה לספרד כמקור לכינין. רק בשנת 1820 בודד הכינין והסינתזה שלו הושלמה ורק ב- 1944. הכינין הפך לתכשיר יעיל נגד מחלת המלריה בקנה מידה עולמי. הנגזרות הסינטטיות שלו שימשו את חיילי בנות הברית להימנע ממחלת המלריה כשנלחמו במלחמת העולם השנייה ביפנים בג’ונגלים עתירי היתושים במזרח הרחוק. “התבונה הילידית” הקדומה של האינדיאנים היא שהביאה לגילוי המקרי של כינין באמצעות הדוח של אותו אינדיאני למשפחתו על מה שקרה לו.
דוגמה נוספת לחשיבות הדיווח על הגילוי המקרי: אחות בית חולים הבחינה במקרה שחולי צהבת הילוד החלימו מהר יותר כששהו ליד חלון מואר. היא דווחה על כך לממונים עליה והתברר שהאור האולטרא-סגול פרק את הבילירובין לתוצר שמופרש ביעילות מהגוף. האבחנה הזו הפכה לטיפול שגרתי לריפוי צהבת הילוד
ב. נחישות בחקר הגילוי המקרי
אדוארד ג’נר מבריטניה שמע בגיל 19 שנשים שעסקו בחליבת פרות ונדבקו באבעבועות של פרות, לא חלו אף פעם במחלת האבעבועות של בני אדם. בגיל 26 הוא סיים את לימודי הרפואה, אבל רק בהיותו בן 43 הוא החליט להתמסר לחקר הגילוי המקרי שאותו שמע מחולבת הפרות. הוא גילה שמתוך שני טיפוסי אבעבועות של פרות רק אחד גרם לחיסון בתנאי שניתן להדבקה בשלב מסוים של המחלה. הממסד הרפואי לא תמך בממצאיו, אלא שלמזלו הוא הצליח להדגים חיסון בפני אבעבועות של בני אדם לאחר שהדביק ילד בן שמונה בנוזל שהכיל תובן אבעבועות של פרות. חלפו עוד שנים רוויות במאבקי יוקרה עד שהופץ בעולם החיסון של ג’נר נגד מחלת האבעבועות, מגיפה שקטלה מיליוני בני אדם. הגילוי המקרי המתין “לגואל” במשך שנים רבות והודות לנחישותו של ג’נר הוא זכה ליישומו החשוב.
אאוריקה
הגילוי המקרי מתייחס גם לגילוי שהוא בחזקת רעיון, פרי המחשבה הצרופה. דוגמה לגילוי הרעיוני הוא זה של ארכימדס. הוא קיבל משימה למצוא דרך לקבוע אם הכתר לראשו של המלך עשוי זהב טהור או שיש בו גם כסף. נוכחות של כסף במקום זהב תעיד על כך שהצורף רימה את המלך על מנת להתעשר. ארכימדס שהחל לבדוק את הרכב הכתר של המלך הוא עמד בפני השאלה כיצד מודדים נפח של חומר לא רגולרי כמו כתר. ארכימדס גילה באמבטיה שניתן לדחוק נפח מים זהה לנפח הגוף במים (ה”אאוריקה” המפורסמת). הוא הורה להכין לו גוש של זהב וגוש של כסף במשקל הכתר של המלך. הוא מדד לכל גוש את נפח המים שנדחקו מכלי המים. הוא מצא שפחות מים נדחקו מהכלי עם גוש הזהב בהשוואה לכסף . הוא חזר על הניסוי עם הכתר של המלך (שהיה במשקל שווה לגוש הזהב או הכסף) ומצא שיותר מים נדחקו מהכלי מאשר במדידה עם גוש הזהב וזו הייתה ההוכחה שהכתר לא הכיל זהב אלא תערובת של זהב וכסף, כלומר הצורף רימה את המלך.
גילוי מקרי זה היה פרי מחשבה צרופה שלא התערב בה ידע מוקדם.
הדוגמה השנייה היא לגילוי מקרי רעיוני היא של פרידריך אוגוסט קקולה. הוא עסק בחקר מבנה מולקולת הבנזן ובשנת 1865 הוא פרסם את התיאוריה על מבנה זה. באותה תקופה לא היה ידוע הקשר בין פחמנים. המבנה התגלה לו בחלום. הוא ראה בחלומו נחש שאוחז בפיו את זנבו והמבנה הטבעתי שנוצר נע בתנועה מסחררת מול עיניו. כשקקולה התעורר מהחלום הבזיקה במוחו המחשבה שמדובר במבנה טבעתי של שישה פחמנים שהחיבור ביניהם הוא טבעתי בקשר כפול וקשר יחיד לסירוגין והם נמצאים בתנודתיות על פני הטבעת. התרומה של גילוי זה שימשה בסיס להתפתחות הכימיה הקוואנטית.
בתחום הניסוי במדע, ניתן לחלק את הגילוי המקרי לשני טיפוסים של מערכות בהן מתרחש הגילוי: 1. גילוי מקרי שנחשף בגלל חריגה ממהלך הניסוי או תקלה בעת ביצועו 2. גילוי מקרי ללא חריגה בתנאי ניסוי וללא תקלות.
מרבית הגילויים – במערב
לאור הגיוון בגילויים המקריים מן הראוי להציג דוגמאות (טבלה 1) ולנתח את ההתפלגות שלהן למספר מאפיינים:
כצפוי, מרבית הגילויים המקריים התרחשו במדינות המערב המפותחות מהבחינה המדעית והטכנולוגית, ארה”ב, בריטניה, צרפת, איטליה, גרמניה. גילם של בני האדם שזיהו את הגילוי המקרי הוא מגוון מאד, החל מצעירים שהתענינו במדע, תלמידי מחקר, חוקרים זוטרים ועד חוקרים בכירים שמאחוריהם כבר תרומה מדעית נכבדה. תנאי המחקר של החוקרים היו שונים אף הם. היו שהגיעו לגילוי מקרי בחדר בביתם שהפכו אותו למעבדה, אחרים עבדו במעבדה דלת אמצעים והיו שעמדה לרשותם מעבדה משוכללת וצוות עובדים רב ומגוון.
הדוגמאות של גילוי מקרי מצביעות על רבגוניות של תחומי המחקר והאופנים בהם התגלו הגילויים. בטבלה 1 מרוכזות דוגמאות המהוות דגימה מייצגת מתוך רשימה ארוכה של גילויים מקריים. מרבית הגילויים משתייכים לתחום הכימיה על כל ענפיה. הסיבה לך היא שהיקף המחקר ופיתוח באקדמיה ובייחוד בחברות המסחריות בתחום חומרי הכימיה כולל חומרי רפואה הוא רב יותר מאשר בתחומים אחרים. כתוצאה מכך, ההסתברות לאיתור גילוי מקרי בכימיה היא גבוהה יותר מאשר בשטחי מחקר אחרים. לפיכך, מספר הדוגמאות של טיפוס 1 הוא כפול מזה של טיפוס 2.
הגילוי המקרי של טיפוס 1, זוהה עקב חריגות או תקלות במהלך הניסוי וכולל מספר סיבות לגילוי כדלקמן: חומר שנשפך והתפזר (7, 9), מד חום שנשבר והכספית השתתפה בריאקציה (16, 17), כלי פגום או לא נקי (3,2, 4), סטייה ממהלך הניסוי המתוכנן וקבלת חומר לא צפוי (1, 5 , 6, 8, 10, 13, 14, 15, 18 , 19, 20, 21, 22 ,23 ,24). סה”כ 22 דוגמאות. הגילוי המקרי בטיפוס 1 הוא חומר. הקבוצה השנייה של דוגמאות שייכת לטיפוס 2 שבו הגילוי המקרי זוהה ללא חריגה בתנאי ניסוי וללא תקלות. הגילוי המקרי זוהה בעקבות אבחנה של תופעה חריגה .להלן : ( 11, 12, 25, 23, ,26 ,27 , 28, 29, 30, 31, 32, 33) סה”כ 12 דוגמאות.
ישנו הבדל בין שני טיפוסי הניסוי או התצפית לגבי המוצרים שפותחו מהגילוי המקרי והשימושים בהם. בטיפוס 1, רובו בתחום הכימיה, המוצרים הם בעיקר חומרים, כגון פולימרים, צבעים, פיגמנטים, חומרי צילום ויסודות כימיים.
לעומת זאת, בטיפוס 2 שמתייחס לאבחנה של גילוי מקרי עיוור במסגרת ניסוי תקין, הפיתוחים והממצאים הם בעיקר תופעות בתחום הפיסיקה והאסטרונומיה. הממצאים כוללים קרינה מסוגים שונים, גרמי שמים, ותופעות פיסיקליות הקשורות במתח חשמלי, טמפרטורה, מגנטיזם, מוליכות ועוד.
במרבית הדוגמאות ישנה תאחיזה בין תחום עיסוקו של החוקר לבין סוג הגילוי המקרי. אולם, הגילוי המקרי הוא נחלתם של יחידים או צוות מצומצם מכלל העוסקים במחקר ופיתוח. הסיבה לכך היא שהעוסקים במדע פועלים באופן שגרתי לפי פרוטוקולים סדורים של ניסוי מדעי או תצפית מדעית. כתוצאה מכך גילוי מקרי חריג במהלך הניסוי המתוכנן, עלול להיחשב כממצא לא מוצלח (למשל הגילוי המקרי של הפניצילין) שיש להתעלם ממנו. על מנת לא להתעלם מגילוי מקרי דרושה אותה תבונה (sagacity) שוולפול מנה בלי לפרש והיא כוללת תפישה חדה ועמוקה ושיפוט הגיוני בסיוע המוח המוכן (על פי לואי פסטר). בכוחה של תבונה זו למנוע התעלמות מגילויים מקריים.
טבלה 1. גילויים מקריים במדע
| ‘ | מטרת המחקר המקורית ושם החוקר | גורמי הגילוי המקרי | הממצא ויישומו |
| כימיה / פולימרים | |||
| 1 | ייצור טטראפפטידים בחקר מניעת כיבים. ג’מס שלאטר, ארה”ב | התערובת המחוממת של הדיפפטיד נשפכה על אצבעות החוקר. הוא טעם ממנה במקרה וחש מתיקות רבה. | L- אספרטיל -L פנילאלנין מתיל אסתר- הממתיק המלאכותי (אספרטם) ממתיק מלאכותי במשקאות קלים, מיצים, מוצרי חלב, גומי לעיסה. |
| 2 | השפעת תנאי לחץ גבוה וטמפרטורה על תגובה בין אתילן ובנצאלדהיד. ג’. סי. סוואלואו בריטניה | החלפת האתילן בגלל דליפה. האתילן החדש הכיל במקרה חמצן בכמות הדרושה לביצוע הפולימריזציה. | מוצק לבן ושעוותי שהוגדר פולימר של אתילן מסועף בעל צפיפות נמוכה. שימוש לבידוד לכבלי תקשורת תת-ימיים, אריזות לצרכים שונים, בתי גידול בחקלאות, כיסוי קרקע . |
| 3 | פיתוח פולימרים של אתילן. קארל ציגלר, גרמניה | קיבל דימרים של אתילן במקום פולימרים בגלל עקבות של ניקל . אבל מלחי מתכות אחרות ושל אורגאנו אלומיניום נמצאו זרזים מוצלחים מאד | שיטה חדשה של ייצור פוליאתילן ליניארי בעל צפיפות גבוהה וטמפרטורת התכה גבוהה. שימוש בכלי פלסטיק עמידים לחום, חלפים במכוניות, כבלים וכלי מטבח. |
| 4 | חקר פולימרים פלסטיים ג’ורג’ פולר וואלט גניסון, ארה”ב | מיכל פגום גרם לאתילן אוקסיד להפוך לגוש צמיג שחור במקום גז. המשקע שהתקבל בסינון היה מוצק לבן והתסנין הכיל ברזל (חלודה מהמיכל הפגום) שהתגלה כזרז לתהליך הפולימריזציה | הכנת פוליאתילן אוקסיד – פולימר מסיס במים, לשימושים בחקלאות לזריעה והשקיה, בצבעים מסיסי מים, קוסמטיקה מוצרי ניקוי ביתיים. |
| 5 | חקר פולימרים פלסטיים. דניאל פוקס, ארה”ב | בהיעדר ביס-גואיאקול הוא השתמש במקרה בביספנול ודיפניל קרבונט וחימם. באידוי של הפנול מהתערובת הצמיגות של המשקע גדלה ולאחר קירור התקבל מוצק קשה | גילוי שיטה לייצור פולי קרבונט, שקוף עמיד לחום, בלתי חדיר. שימוש באפודות מגן בצבא ובתעשייה, זכוכית מגן במטוסים על-קוליים, משקפי צלילה, ומוצרים רבים עם הגנה בפני התרסקות או שבירה. |
| 6 | ייצוב גומי על ידי טיפול כימי צ’ארלס גודייר, ארה”ב | טיפול של גומי בגופרית וחימום מקרי בגלל קירבה לתנור חם | פיתוח שיטת הוולקניזציה של גומי לייצובו לשימושים שונים בטרם עידן הצמיגים. |
| 7 | חיפוש תחליף מלאכותי לסיבי המשי הילייר דה שארדונה צרפת | נשפך במקרה קולודיון, והפינוי שלו התעכב. ניקוי לאחר זמן גילה שהחומר הפך לרצועות סיבים | הפקת סיבי קולודיון שהיוו חיקוי מוצלח של סיבי משי טבעי. הסיבים שימשו בתור משי מלאכותי (בשם רייון) בקנה מידה מסחרי . |
| 8 | פיתוח נוזלי קירור רוי פלנקט, ארה”ב G | מהמיכל של גז טטרה- פלורואתילן לא השתחרר כמצופה גז פלואורוקרבון. במקומו נמצאה במקרה אבקה לבנה שעותית חלקלקה של פולימר. אף אחד לא שם לב למשקע בעבר. | מולקולות הטטרה פלואורואתילן עברו פולימריזציה למוצר חדש – טפלון , יציב בפני חום ובפני חומרים מאכלים שונים ולא ניתן להמסה. שימוש לכבלי חשמל, בידוד לציוד ראדאר, עמידות לחומרים מאכלים. |
| 9 | כימיה אדוארד בנדיקטוס, צרפת | הוא הפיל בקבוק זכוכית על הרצפה והשברים לא התפזרו. הוא זיהה על הזכוכית קרום שנוצר מאידוי של קולודיון שהיה בכלי | נוצרה זכוכית הביטחון הראשונה (טריפלקס) שהכילה סנדוויץ’ של זכוכית ובפנים צלולוז ניטרט שחוברו יחד בחום. שימוש בשמשות מגן במכוניות |
| כימיה / יסודות | |||
| 10 | איתור מקורות זולים של אשלגן לייצור ניטרט האשלגן בתעשיית התחמושת ברנארד קורטוא. צרפת | במיכל למיצוי אשלגן מאפר של אצות ים מצטברת מדי פעם בוצה והניקוי שלה נעשה בחומצה. שימוש מקרי בעודף חומצה שיחרר גז של יוד אטומרי | חשיבות של אצות כמקור עשיר של יוד. חשיבות היוד במזון לתפקוד תקין של בלוטת התריס ומניעה של מחלת הגוייטר, במיוחד במדינות רחוקות מן הים. |
| 11 | חקר הגזים. פריסטלי. בריטניה | להבה של נר התעצמה בחשיפה לגז שנוצר מחימום תחמוצת כספית במקום שהלהבה תיכבה מהגז של תהליכי תסיסה, אותו הוא חקר | הוכחת הקשר בין תהליך הבעירה, והנשימה בבעלי חיים ובצמחים. הממצא שימש את לבואזיה להוכחה שבניגוד לתיאורית ה”פלוגיסטון” מדובר ביסוד חדש ושמו חמצן וממנו נוצר תהליך הבעירה . |
| 12 | חוקרים מאוניברסיטת טקסס, ארה”ב | באופן מפתיע תערובת של גזים באדמה מבאר בטקסס כמקור דלק לא בערה | זיהוי הליום בגז אדמה. שימוש בו כגז הקל מן האוויר ובלתי דליק, בעיקר כאמצעי הרמה באוויר של ספינות אוויר צבאיות ומתקנים מתנפחים שונים לפרסומת. |
| 13 | מחקר מיקרוביולוגי על מחלת השפעת. אלכסנדר פלמינג, בריטניה. | זוהה עיכוב בצמיחת חיידקים בצלחת פטרי שמקורו בתפטיר הפטרייה פניציליום. נבגיה חדרו במקרה לתרבית | בידוד האנטיביוטיקה פניצילין מהפטרייה לשימוש נגד ספקטרום נרחב של חיידקים מחוללי מחלות זיהומיות |
| כימיה / צבעים | |||
| 14 | סינתזת כינין מטולואידין כדי לעקוף את התלות בכינין מקליפת עץ הצינכונה. ויליאם פרקין, בריטניה | החליף את הטולואידין באנילין (עם עקבות של טולואידין) והתקבל גוש שחור. הבחין במקרה שתוספת מים או אלכוהול לשטיפת הכלי עם החומרים צבעה את התערובת בארגמן | צבע מלאכותי ראשון אנילין ארגמן (בין סגול ואדום) לצביעת בדים |
| 15 | ייצור פתאלאימיד דנדרידג’, בריטניה | הזרים אמוניה לתוך אנהידריד פתאלי בכלי ברזל, ונוכח בגבישים כחולים בגלל הברזל. נוצרו צבעים אחרים עם נחושת וניקל. | פיתוח שיטה לייצור הפתאלוציאנינים כקבוצת צבעים בעלי מתכות בתור קבוצה פרוסתטית. הנחושת יצרה צבע בשם מונסטראל כחול הפתאלוציאנינים משמשים לדיו, לצבעי ציור, לכה ולצביעת ניילון. |
| 16 | סינתזה של צבע . סאפר, גרמניה | חימם נפתלן עם אדי חומצה גפריתנית מרוכזת. מד החום נשבר והכספית זלגה למיכל הריאקציה ונוצר אנהידריד פתאלי כמקור לאינדיגו | החומצה הגפריתנית הפכה עם הכספית לגופרת הכספית וזרזה את החמצון של נפתלן לאנהדריד פתאלי וממנו לאינדיגו שהחליף את הצבע ממוצא צמחי. |
| כימיה /צילום | |||
| 17 | תחום הצילום. שימוש במלחי כסף ליצירת התמונה. דאגר, ארה”ב | אדי כספית מטיפות של תרמומטר שבור על מדף הכימיקלים הגיבו עם לוח הצילום והגבירו את התמונה | תגובה של אדי הכספית עם כסף שהשתחרר מפרוק יודיד הכסף בחשיפה לאור ויצרו תמונה בהירה של אובייקט הצילום. |
| כימיה / פעילות אופטית | |||
| 18 | חקר הפעילות האופטית (הטיית אור מקוטב ימינה או שמאלה) אצל גבישים של מלחי חומצה ראצמית וטרטארית. לואי פסטר, צרפת | השתמש במלח סודיום אמוניום של ח’ רצמית – כמעט היחידי שגבישיו ניתנים לזיהוי אופטי ולהפרדה מכאנית. טמפ’ ההתגבשות בניסוי הייתה במקרה מתחת ל- 26 מ”צ. שמעליה אין הבדל אופטי בין הגבישים ואין פעילות אופטית. | יחס ישיר בין גיאומטריה מולקולארית ופעילות אופטית. הידע היווה תשתית מדעית להבנת הקשר בין כיראליות של מבנים מולקולאריים לבין הפעילות הביולוגית שלהם |
| פרמאקולוגיה/רפואה | |||
| 19 | השפעה רפואית של ח’ ליסרגית ודומות לה למניעת מיגרנה או דימום לאחר לידה. אלברט הופמן, שוויץ | בלע 25 מיקרוגרם של דיאתילאמידו ח’ ליסרגית וחש בתופעות של סמי הזיה | תיעוד של יצירת תופעות דמויות מחלת נפש במערכת העצבים על ידי כמויות מזעריות של ל.ס.ד. |
| 20 | חקר מחלת הנפש מאניה ודיכאון (ביפולרי) ג’ון קייד, אוסטרליה | גילה ששתן של חולים מאניים בהזרקה לחזירי ים גרם לתמותה אבל מלח ליתיום של ח’ שתן הגן בפני הרעליות. בהמשך נוכח שליתיום קרבונט גרם לרוגע ואדישות בחיות הניסוי | שימוש בליתיום קרבונט לטיפול בשלב המאני של חולים דו-קוטביים.. |
| 21 | ז’אן בורל, שוויץ | גילוי מקרי שהאנטיביוטיקה ציקלוספורין A מדכאת דחייה של השתלת רקמות ואיברים בגוף | תרופה מונעת דחייה של שתלים בגוף. |
| 22 | חיפוש קבוצה חדשה של חומרי הרגעה לאו שטרנבאך, שוויץ | מצא במקרה על המדף חומר שהכין לפני שנתיים וטרם בדק אותו. החומר הראה פעולת הרגעה חזקה. התברר שהחומר עבר רה-ארגון מולקולארי בזמן הסינתזה | החומר המרגיע השתייך לקבוצה חדשה – הבנזודיאצפינים ונקרא ליבריום. הוחלף על ידי וואליום. מקבוצה זו נוצרו 12 חומרים נוספים במבנה דומה למטרת הרגעה. |
| 23 | חברת Pfeizer פיתחה תרופה לטיפול ביתר לחץ דם ובתעוקת חזה (Angina pectoris) | מטופלים בתרופה דווחו על זקפה | הרפיה של שרירים חלקים בפין גורמת לעלייה בכמות הדם הזורם בעורקיו ומכאן הזקפה. היישום הוא בבליעת התרופה סילדנאפיל, החומר הפעיל להשגת הזקפה |
| פיסיקה | |||
| 24 | מחקרים בהתנהגות שריר בגירוי חשמלי. גלוואני, איטליה | נגיעה מקרית בו זמנית של נחושת וברזל בשריר הרגל של צפרדע והתכווצות השריר כתגובה למגע הזה | זיהוי תגובה חשמלית בשריר שנגרמה בגלל מגע של שתי מתכות שונות. הוכחת התיאוריה של מתח חשמלי שנוצר מהפרש פוטנציאלים בין שתי מתכות שונות (וולטה). פיתוח המצבר והסוללה החשמלית. |
| 25 | לימוד הקרינה משפופרת קתודית וויליאם רנטגן. גרמניה | בעקבות הטענת שפופרת קתודית במתח חשמלי גבוה וכיסוי בלוח שחור לחסום אור, הוא נוכח במקרה בקרינה שנקלטה על לוח פלורסצנטי במרחק של יארד מהשפופרת הקתודית | גילוי של קרני X ויכולתם לשקף עצמות שלד. שיטה ממוסדת ברפואה של שימוש בקרני X לשיקוף השלד, ולמטרות זיהוי בתחומים אחרים. |
| 26 | חקר קרינה מחומרים פוספורסצנטיים הנרי בקרל, | גבישי אוראניום ועופרת אורניום יצרו אפקט קרינה טבעית על לוח צילום מכוסה שהיא גבוהה בהרבה מקרינה פוספורסצנטית מהאורניום באור השמש. | הוכחת קרינה רדיואקטיבית מאורניום ומעפרת אורניום. בעקבות זאת מרי קירי זיהתה שני רדיואיזוטופים חדשים פולוניום וראדיום |
| 27 | פיסיקה הנס כריסטיאן אורסטד, דנמרק | כשארגן את הציוד להרצאה שם לב שמחט המצפן סטתה מהצפון המגנטי כל פעם שהופעל זרם חשמל מסוללה | גילוי האלקטרומגנטיזם |
| 28 | פיסיקה תומס סידבאק, אסטוניה | גילוי מקרי של מתח בין שני קצוות פס מתכת שכ”א מהם חומם בטמפרטורה שונה | גילוי של האפקט התרמו-אלקטרי |
| 29 | פיסיקה של חומרים יוהן גאורג בדנורז וקארל אלכסנדר מילר | חיפשו מבודדים אידיאליים ומצאו מוליכי-על בקטעי חרס בטמפרטורות גבוהות שטרם נוסו בעבר | גילוי הסופרקונדוקטיביות. שימוש בקווי כוח, מחשבים וגנראטורים |
| 30 | אסטרופיסיקה פרידריך ויליאם הרשל, בריטניה | בדק הבדלי טמפרטורה של צבעי אור מפיזור דרך פריסמה. מד החום שהוצב כביקורת הראה במפתיע טמפרטורה גבוהה שהעידה על אזור של קרינה בלתי נראית של האור | גילוי הקרינה האינפרא אדומה. שימושים בראיית לילה למטרות צבאיות ואזרחיות |
| אסטרונומיה | |||
| 31 | אסטרונומיה אנתון יואיש וג’וסלין בל בורנל | הם חשבו בטעות שקרינת כוכב מסוים היא שדורי רדיו מיצורים אינטליגנטיים מגלאקסיה רחוקה | זיהוי הפולסרים בתור סוג חדש של כוכבים בעלי תנועה סיבובית |
| 32 | אסטרונומיה של כוכבי לכת ג’מס כריסטי, ארה”ב | ראה ירח של כוכב הלכת פלוטו וחשב שהוא פגם בלוח הצילום כשמכונת הסריקה התקלקלה. הוא בחן צילומים קודמים ומצא שאותו “פגם” הוא הירח שזיהה | גילוי הירח “כארון” של כוכב הלכת פלוטו, וגילוי ירחים נוספים |
| 33 | אסטרונומיה פרידריך ויליאם הרשל, בריטניה | חקר כוכבי שביט וגילה במקרה את כוכב הלכת אוראנוס ונוכח שאינו כוכב שביט על פי הטבעת סביבו והמרחק אליו | גילוי אוראנוס כאחד כוכבי הלכת החשובים. קבע את המושג “אסטרואיד” כירח של כוכב לכת |
לקריאה נוספת
קנטורוביץ’, א. 2001. יצירתיות עיוורת. “גלילאו” 46, ינואר-פברואר.
Austin, J.H. 1977. Chase, Chance & Creativity. The lucky art of novelty. Columbia University Press. New York.
Kantorovich, A. and Ne’eman, Y. Serendipity as a Source of Evolutionary Progress in Science. Studies in History and Philosophy of Science. 20:505-29.
Roberts, R.M. 1989. Serendipity: Accidental Discoveries in Science. John Wiley & Sons, Inc. New York.
דר’ עמוס נבון הוא אנטומולוג בכיר אמריטוס במינהל המחקר החקלאי בתחום ההדברה הביולוגית של מזיקי חקלאות. חוקר אמצעי פיתוח פיסיולוגי וביוכימי שחלו עליהם תהליכי סרנדיפיטי. המאמר פורסם לראשונה בכתב העת גלילאו.
עוד בנושא באתר הידען:
2 תגובות
סבדרמיש יהודה
רעיון יפה!
פרופסור יובל נאמן עליו השלום הציע לקרוא בעברית למושג “סרנדיפיות” את המושג “שאוליות” על שם שאול המלך שהלך לחפש את האתונות אך מצא את המלוכה.