מי היה גליליאו גליליי?

גליליאו גליליי חי באיטליה בתקופת הרֵנֵסנס, תקופה של התעוררות רעיונות חדשים באירופה. אבא שלו רצה שיהיה רופא, אך גליליאו המרדן נכבּש בקִסמן של המתמטיקה, הפיזיקה והאסטרונומיה – והשאר היסטוריה  

כתב: אריאל קרס

מתוך: גליליאו צעיר, גיליון 200 ספטמבר 2020

כולם יודעים שגליליאו היה מלומד חשוב, פיזיקאי ואסטרונום, מדען חלוץ שהֵבין בתחומים רבים, ניסח חוקים מתמטיים לתופעות טבע, חקר את מכתשי הירח ואת ירחיו של צדק ונאבק בעקשנות על האמת המדעית שלו. אבל איזה אדם הוא היה? כיצד התפתחו תפיסות העולם החדשניות שלו? איך היה לחיות בפירֶנצֶה של תקופת הרֵנֵסַנס וללמוד באוּניברסיטה של פּיזה?  

נעוריו של גליליאו

גליליאו גליליי נולד בעיר פיזה שבאיטליה ב־15 בפֶבּרוּאר 1564, בן בכור לג’וליה וּוינצ’נזו גליליי. וינצ’נזו היה מוזיקאי שתרם רבות להתפתחות התאוריה המוזיקלית בתקופתו. עד היום מבצעים בקונצרטים קטעי מוזיקה שחיבר. וינצ’נזו היה גם מתמטיקאי, וכך לגליליאו היה ממי ללמוד כיצד לפתח את המחשבה המקורית שלו.

גליליאו נקרא על שם סבו, שהיה אדם מכובד מאוד בפיזה. כשהיה בן שמונה עברה משפחתו לפירֶנצֶה, בירת מחוז טוֹסקָנָה, ושם התפרנס אביו ממכירת צמר. גליליאו נשלח למִנזר קמאלדולי כדי שילמד ויהיה לאיש דת. המנזר נמצא באזור בשם אָרֵצוֹ, בתוך יער במעלה רכס ההרים האֶפֵּנינים. הנזירים במנזר גידלו גן בוֹטני, עבדו במעבדה שבמנזר ופיתחו תרופות מצמחי מרפא שטיפחו בגן או שאספו ביער. אומרים שבמִרשמים ובמרקחות המסורתיים שלהם משתמשים עד היום באזור טוסקנה.

גליליאו הושפע מהשהות הארוכה במִנזר ורצה להיות נזיר, אך אביו חשב שבנו החכם צריך למצוא פרנסה הגונה, ומה הגון יותר מלהיות רופא? האב שלח את גליליאו הצעיר ללמוד רפואה באוניברסיטת פיזה.

המרצה המרדן

רפואה היא בהחלט מקצוע מכובד ופרנסה יפה בצידו, אבל גליליאו לא אהב את הלימודים באוניברסיטה. עם זאת, מה לא עושים כדי לרַצות את אבא, ששילם סכום יפה על הלימודים? גליליאו הִשקיע ארבע שנים בלימודי הרפואה, ולבסוף נמאס לו. הוא עבר ללמוד מתמטיקה, ובה מצא את תחום העניין האמיתי שלו.

הוא למד ולימד ונהיה פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת פיזה, לימים המַרצה המפורסם והחשוב ביותר באוניברסיטה זוֹ, שעבדו בה עוד מלומדים רבים וחשובים. מספרים כי גם כמרצה הוא היה מרדן ולא חיבּב את גינוני הטקס: לא הִקפיד על הלבוש הרִשמי שחייב מרצים באוניברסיטת פיזה, לִגלג על המִנהגים המסורתיים, ואפילו חיבר על כך שיר לעגני ארוך בחרוזים. על המרדנות שלו הוא נענש פעמים רבות בנזיפות ובקנסות.

גליליאו השמרן

כשאנחנו חושבים על גליליאו אנחנו רואים בעיני רוחנו מדען חדשני, מקורי ומרדן, שאינו הולך בתלם ופורץ דרכים חדשות. מעניין לדעת שדעותיו של גליליאו בתחילת דרכו דמו לאלה של בני דורו. אפילו לגליליאו, אחד המדענים החכמים שחיו אי־פעם, היה קשה בתחילה לעכל את רעיונותיו של קופרניקוס, שלפיהם כדור הארץ, כמו שאר כוכבי הלכת, מַקיף את השמש (התפיסה ההליוצנטרית: הליו – שמש, צנטר – מרכז; השמש במרכז, וכדור הארץ מקיף אותה). גליליאו התלבט: הייתכן שצדק קופרניקוס? האומנם כדור הארץ מקיף את השמש ולא להפך?

כתב היד המוקדם ביותר של גליליאו שנמצא נכתב בערך בתקופה שעזב את אוניברסיטת פיזה, כשהיה בן 21. בכתב היד עוד לא ניכרת המחשבה המקורית והמהפכנית שלו, הוא דוחה את הרעיונות של קופרניקוס בתוקף, ואינו חולק על העקרונות המקובלים והעתיקים של הפיזיקה של אריסטו, שנוסחו זמן רב לפני המהפכה המדעית ורובם היו שגויים. בחיבורו של גליליאו “דה מוטו”, שנכתב בפיזה, הוא עוד הִסכים כי כדור הארץ הוא מרכז היקום!

מעניין מה גרם לגליליאו לשנות את דעתו. כנראה היו אלה ההוכחות המדעיות שאסף – ייתכן שכאשר בחן את העובדות כדי לנסח תאוריה, הוא נוכח שקודמיו טעו וקופרניקוס באמת צדק. לזכותו של גליליאו ייאָמר שהוא היה פתוח מספיק לשנות את דעתו ולהתבסס על עובדות חדשות שנודעו לו.  

מובן שאין לנו כמעט תיעוד מחיי היום־יום של גליליאו כאיש צעיר. אפשר רק לדמיין אותו משוטט ברחובות עירו פירנצה או בין בנייני אוניברסיטת פיזה, שקוע במחשבות על תנועת גופים ועל כדור הארץ המקיף את השמש, מתכנן ניסויים מדעיים או יושב עם חברים במסעדה ברחוב צדדי בעיר ומתבדח איתם על המרצים המתנשאים באוניברסיטה.

המדע בתקופת הרנסנס

גליליאו ועבודתו המדעית היו חלק חשוב מאוד מתקופת הרנסנס באירופה. תקופת הרנסנס (רנסנס – לידה מחדש) היא שֵם כולל להתעוררות של רעיונות חדשים בתרבות האירופית. רעיונות מהפכניים שהִשפיעו על המִסחר, הכלכלה, האומנות, האדריכלות, המדע, הפילוסופיה ואפילו הדת. פירנצה, העיר שגליליאו חי בה, הייתה מרכז תרבותי, כלכלי ומדעי חשוב מאוד באותם ימים.

פירנצה של היום היא עיר תיירותית – כולם רוצים לבקר בעיר היפה, שיש בה אוצרות אומנות יוצאי דופן, אדריכלות ומורשת מופלאות. בתקופתו של גליליאו רצו כולם להגיע לפירנצה כי היא הייתה מרכז תוסס של פעילוּת, אומנות, מסחר ורעיונות חדשים ומהפכניים. הרנסנס בישר את תחילתה של התקופה המודרנית בתרבות המערב.

בתקופתו של גליליאו עוד לא הייתה הבחנה ברורה בין מדע לאומנות. אומנים חשובים כמו לאונרדו דה וינצ’י היו גם מדענים וממציאים. אבל ההתפתחות החשובה ביותר של הרנסנס הייתה ככל הנראֶה הנְחלת השיטה המדעית.

גליליאו ובני דורו הִמציאו דרך מהפכנית ללמידת העולם. הם טענו כי את כל תופעות הטבע אפשר להסביר באמצעות פיזיקה. בעזרת המתמטיקה ושימוש בראיות אֶמפּיריות (כלומר תוצאות והוכחות שהושגו באמצעות ניסויים שחזרו ושאפשר להפריך אותן), אפשר להבין טוב יותר את העולם. השיטה המדעית הזאת נראית לנו היום עניין מובן מאליו ויום־יומי, אבל בתקופתו של גליליאו היה זה חידוש ששינה לחלוטין תחומים כמו אסטרונומיה, פיזיקה, ביולוגיה ואנטומיה, ואפילו את היחס לאמונה ולדת.

האמונה שכדור הארץ במרכז

האסטרונומיה של סוף ימי הביניים באירופה התבססה על דגם של מלומד יווני קדום בשם תלמי (פְּטוֹלמֵאוּס), שטען כי כדור הארץ נמצא במרכז היקום וכל גרמי השמיים מסתובבים סביבו. אי אפשר להאשים את תלמי – ככה זה נראֶה לאנשים החיים על כדור הארץ: השמש זורחת בבוקר, נעה על כיפת השמיים ושוקעת בערב, ובלילה הכוכבים עושים אותו סיבוב. למה לא להאמין לְמה שאנחנו רואים?

אבל האסטרונומים של הרנסנס הוכיחו כי תלמי טעה וכי התאוריה שלו, שהחזיקה מעמד כ־1,500 שנים, הייתה שגויה. התברר כי כדור הארץ אינו עומד קבוע אלא מסתובב בכל יום על ציר דמיוני, ולכן נראֶה לנו כי השמש זורחת בבוקר במזרח ושוקעת במערב.

נוסף על כך, התברר כי כדור הארץ מקיף את השמש, וזוֹ בין היתר הסיבה לשינוי בעונות השנה ובזווית השמש בשמיים. היה צורך בשינוי תפיסה מקיף. אם לאנשים רגילים ואפילו למדענים מלומדים קשה מאוד לשנות את דעתם, צריך להראות להם את העוּבדות. לשם כך, הֵבין גליליאו, צריך לחקור את הטבע, לערוך ניסויים, להוכיח את הטענות ואז להציג אותן לפני האנשים.

גליליאו מנגיש את המדע

כדי להוכיח את העוּבדות שגילה גליליאו, הוא נעזר בטלסקופ. לתלמי לא היה טלסקופ, וייתכן שאילוּ היה לו מכשיר כזה הוא היה מנסח תאוריה מדויקת יותר על טִבעו של היקום. בשנת 1609 בנה גליליאו את הטלסקופ הראשון שלו – טלסקופ מעולה בעל חדוּת ויכולת הגדלה טובות הרבה יותר מאלה שהיו באותה תקופה.

דרוש זמן רב לבנות טלסקופ, בעיקר בטכנולוגיות של ימי הרנסנס, אבל גליליאו היה אדם חרוץ מאוד. הוא בנה יותר מ־100 טלסקופים שונים! לטובים מהם הייתה יכולת הגדלה של פי 30, הרבה יותר מכל טלסקופ אחר שהומצא עד אז. באמצעות הטלסקופ שפיתח הִצליח גליליאו בין היתר לראות את ארבעת ירחיו הגדולים של כוכב הלכת צדק, ואלה נקראו על שמו – ירחי גליליאו.

גליליאו לא הסתפק בגילוי תַגליות, היה חשוב לו להציג אותן לפני אנשים. הוא אִפשר להם להביט דרך הטלסקופ שלו בירחים של צדק או במכתשי הירח, כלומר הוא סיפק להם את העוּבדות והִנגיש להם את התגליות המדעיות.

נוסף על כך, גליליאוכתב את ספרו החשוב “על שתי שיטות העולם” בשפת העם (איטלקית), ולא בשפת המלומדים (לָטינית). אפשר לומר שהוא היה אבי המדע הפוֹפוּלרי. זוֹ הייתה דרכו להסביר רעיונות מדעיים להמונים שלא ידעו לטינית ויוונית, השפות של המדע.

לדוגמה: על מה אתם חושבים כשאתם שומעים את המילים “פליס סילבסטריס קאטוס”? אולי זה נשמע לכם כמו לחש קסמים של הארי פוטר, אבל לא בטוח שחשבתם על החתול שלכם – כי אינכם יודעים לטינית! זהו שמו הלטיני של חתול הבית.

עד היום, כאשר מדענים רוצים להסביר את תגליותיהם לאנשים שמתעניינים במדע, הם כותבים ספרי מדע פופולרי בשפה פשוטה יחסית, שגם אנשים שאינם מדענים יכולים להבין אותה. למעשה, גיליונות גליליאו צעיר שאתם קוראים מלאים כתבות בסוגת המדע הפופולרי, ובכך אנחנו ממשיכים את דרכו של גליליאו גליליי!

הצטרפו אלינו בפייסבוק https://www.facebook.com/YoungGalileo

עוד בנושא באתר הידען:

• 400 שנה לצפיה הראשונה באמצעות טלסקופ בידי גלילאו גליליי
• האם גליליאו גליליי התעלם מתצפיות?
• ויכוח בין הכנסיה למדענים באיטליה – האם מותר לקחת דגימות דנ”א מגופתו של גלילאו