בתחילת המאה ה-19, הרעיון של הצגת מושגים מדעיים בציבור הרחב, ופרסום ספרים וכתבי עת בנושאים מדעיים, למי שאינם מדענים, לא היה קיים.
מארי סומרוויל (1780 – 1872) נחשבת לחלוצת ספרות המדע הפופולרי. בתחילת המאה ה-19, הרעיון של הצגת מושגים מדעיים בציבור הרחב, ופרסום ספרים וכתבי עת בנושאים מדעיים, למי שאינם מדענים, לא היה קיים. ב-1834 (בתקופת “תור הזהב” של הספרות האנגלית, בה פורסמו ספריהם של לורד ביירון, סר וולטר סקוט וג’יין אוסטן) פרסמה סומרוויל את המהדורה הראשונה של ספרה On the Connexion of the Physical Sciences (בתרגום חופשי: על הקשרים של המדעים הפיזיקליים) שתיאר בשפה בהירה, ללא נוסחאות, עם מעט גרפים וקצת מתמטיקה, מושגים עיקריים בתחומי מדע שונים: אסטרונומיה, פיזיקה, כימיה, גיאוגרפיה, מטאורולוגיה ואלקטרומגנטיות. ספר זה היה הפרסום המדעי הנמכר ביותר במשך 25 שנה (עד הופעת ספרו של צ’רלס דארווין “מוצא המינים”), יצא ב – 10 מהדורות ותורגם לצרפתית, איטלקית וגרמנית, וכן פורסם בארה”ב.
מארי פיירפקס הייתה בתו של אדמירל סקוטי, והתגוררה ליד חוף הים, בו העבירה את רוב זמנה עד גיל 15, כשהיא צופה בעופות ים ואוספת צדפים. באחד הימים התגלגל לידיה כתב עת שעסק דווקא באופנה, ומשום מה הוזכרה בו משוואה אלגברית. הדבר הצית את סקרנותה, והיא החלה ללמוד את כתביהם של אוקלידס ושל ניוטון; היא המשיכה ללמוד מתמטיקה, ובמקביל נגנה על פסנתר ועסקה בציור. לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון בגיל צעיר נישאה בשנית לרופא ויליאם סומרוויל, וב-1816 עברה להתגורר עמו ועם ילדיהם בלונדון, ואז הכירה לראשונה את עולם המדע הבריטי שהיה בתחילת תקופת הגילויים של המאה ה-19: בין חבריה נמנו מנסח חוקי האלקטרומגנטיות מייקל פאראדיי, האסטרונום ויליאם הרשל, מפתח מכונות החישוב צ’רלס באבג’ ואחרים. בתקופה ההיא החלו להתארגן אגודות המדענים הראשונות בבריטניה, ועל פי הזמנתה של אחת מהן כתבה ב – 1830 את עבודתה המדעית הראשונה, תרגום ספרו של המתמטיקאי הצרפתי לפלס “על המכניקה של השמיים”. בעקבות עבודתה וכהכנה לכתיבת ספרה המפורסם ערכה ביקור ארוך בפריז, ושם הכירה את עבודתם של הפיזיקאים הצרפתיים אמפר ובקרל והכימאי גה-ליסאק.
ספרה שנכתב במשך כארבע שנים הסביר בין היתר את חוקי הגרביטציה, את המגנטיות, את האקוסטיקה (דרך הסברים על תנועת גלים), את ספקטרום גלי האור ואת חוקי האלקטרומגנטיות, קצת אחרי שפאראדיי גילה אותם. כמו כן תיארה מסעות מחקר עיקריים שנערכו עד אותה תקופה (כמו אלו של סר ג’ון פרנקלין לאזורים הארקטיים, וטיסות כדור פורח בהן השתתף גה-ליסאק) וקישרה אותם לתחומי המדע השונים (ומכאן שמו של הספר). ג’יימס קלרק מקסוול, מי שניסח את משוואות האלקטרומגנטיות המפורסמות על סמך תגליותיו של פאראדיי, תיאר את ספרה “כמתאר בצורה מוגדרת,חכמה ומובנת את הרעיונות המנחים הפועלים בראשם של מדענים”.
שנה לאחר פרסום ספרה הייתה מארי סומרוויל לאחת משתי הנשים הראשונות שהתקבלו כחברות באגודה הבריטית לאסטרונומיה, יחד עם קרוליין הרשל, אחותו ושותפתו למחקר של סר ויליאם הרשל. בנוסף הייתה פעילה למען זכויות הנשים, כנגד העבדות בארה”ב ולמען מניעת ניסויים אכזריים בבעלי חיים.
