לאורה באסי נלחמה ללא הרף להשגת תנאים שווים לנשים שבחרו בקריירה אינטלקטואלית ומקצועית במוסדות הוראה ומחקר ציבוריים בתקופה שבה האוניברסיטאות ועולם האקדמיה באיטליה ובעולם כולו היו סביבות גבריות בלבד. עם זאת אפילו האפיפיור השתכנע ומינה אותה לאקדמיה למדעים
גוגל אוהבת לעדכן אותנו בהסטוריה של המדע, והפעם היא הקדישה דודל לזכרה של לאורה מריה קתרינה באסי ורטי (1711-1778) שהייתה הפרופסורית האוניברסיטאית הראשון בעולם ונולדה בבולוניה ב- 29 באוקטובר 1711 ונפטרה בה ב-20 בינואר 1778.
היא קיבלה את התפקיד בשנת 1732 לאחר שהסנאט של אוניברסיטת בולוניה מינו אותה ליו”ר מחלקת הפיזיקה (שנקראה אז הפילוסופיה של הטבע), בתקופה בה נשים הודרו בדרך כלל מכלל המקצועות האינטלקטואליים ולא למדו לימודים גבוהים. באותה שנה היא גם הפכה לאישה הראשונה שנבחרה לאקדמיה של המכון למדעים בבולוניה.
לאורה באסי נלחמה ללא הרף להשגת תנאים שווים לנשים שבחרו בקריירה אינטלקטואלית ומקצועית במוסדות הוראה ומחקר ציבוריים בתקופה שבה האוניברסיטאות ועולם האקדמיה באיטליה ובעולם כולו היו סביבות גבריות בלבד. המחקרים הרבים שנערכו בשנים האחרונות בחייה הדגישו את התפקיד החשוב שמילאה באיטליה בהפצת הפיזיקה הניוטונית ומחקר חלוצי בנושא חשמל.
למרות שילדה שמונה ילדים היא המשיכה ללמד ובשנת 1776 קיבלה את הקתדרה לפיזיקה ניסיונית במכון למדע שהוקם על ידי מרסילי .
בני דורה ראו בה אישה חכמה במיוחד , מוכשרת באותה מידה בלטינית, לוגיקה, מטאפיזיקה, פילוסופיה טבעית, אלגברה, גיאומטריה, יוונית וצרפתית. היא שמרה על קשרים עם גדולי החוקרים בזמנה, מוולטה ועד וולטייר, כמו גם שמות מפוארים אחרים של התקופה, שהגיעו לבולוניה וביקשו להכיר אותה.
היא לא הסתפקה בעבודת דוקטורט אחת אלא כתבה 29 עבודות. עבודותיהשל לאורה באסי, שנשמרו באקדמיה למדעים בבולוניה (אחת בנושא כימיה, שלוש עשרה על פיזיקה, אחת עשרה על הידראוליקה, שתיים על מתמטיקה, אחת על מכניקה ואחת על טכנולוגיה) מעידות על תפקידה בדיון המדעי של תקופתה.
גם את הנישואים היא תכננה כך שלא יפריעו לה בקריירה
הישגיה של באסי כמדענית נסיונית ניסיוני, פרופסור, רעיה ואמא היו חסרי תקדים, אפילו באיטליה של המאה ה -18 שנהנתה ממסורת ייחודית של נשים מלומדות. באסי היה יוצא דופן בהיותו בת למשפחה ממעמד הביניים. היא התחנכה בבית על ידי מורה גבר שהעביר שיעורים מסורתיים במחשבה אריסטוטלית וקרטזית. היא הפגינה את עצמאותה האינטלקטואלית כשהחליטה לחקור את התחום החדש של הפיזיקה הניוטונית .
בשנת 1732, הגנה באסי על עבודות שלה בשפה הלטינית בטקס שבו העניקה לה האוניברסיטה את התואר. האוניברסיטה הכירה בחשיבות האירוע והפיצה ציורים מיניאטוריים המקשטים מסמכים רשמיים. מטבע כסף נוצר לכבודה שקשר אותה עם אלת הלמידה הרומית, מינרווה. אנשי פוליטיקה ודת השתתפו בטקס, כולל הקרדינל פרוספרו למברטיני, לעתיד, האפיפיור בנדיקטוס ה -14 תמך בה.
.באסי קיבלה תפקיד של מרצה לפילוסופיה אוניברסאלית במכון ובאקדמיה למדעים ואמנויות בבולוניה, אך לא הורשתה ללמד בפומבי ללא אישור מעמיתיה הגברים. הם דאגו ליצור תקדים שיעודד נשים אחרות לשאוף לקריירה כמרצות, כמו גם לנוכחות יומיומית של צעירה ביניהן. באסי הגיב בכך שהתחתנה עם הרופא ג’וזפה ורטי. היא הסבירה את החלטתה: “בחרתי באדם שהולך באותה דרך למידה, ומניסיון ארוך הייתי בטוחה שלא יניא אותי ממנה.”
בני הזוג חלקו חיי בית, עבודה מקצועית וסקרנות אינטלקטואלית. הם הקימו מעבדה בביתם שם ערכו ניסויים, במיוחד בנושא יעילות הטיפול החשמלי. הם ניהלו גם בית ספר פרטי לפיזיקה ניסיונית שבאסי ניהלה בין השנים 1749–1778. זהדבר איפשר לה ללמד פיסיקה ניסיונית, הזדמנות ששללה ממנה האוניברסיטה. הקורסים שלה משכו סטודנטים צעירים כמו גם מבוגרים שהתעניינו במדע ניוטוני.
הידע של באסי בפיזיקה ומתמטיקה, בשילוב עם הכשרתה החלוצית בתורת ניוטון, איזן את הגישות המסורתיות של עמיתיה במכון. כתוצאה מכך, הקורסים הפרטיים שלה מילאו את החלל האקדמי שהותיר המכון, והציעו לסטודנטים שיעורי פיזיקה ניסיוניים חדשניים, וחשוב לא פחות, היא הפכה לדמות מפתח בהפצת המדע הניוטוני באיטליה. בשנת 1750 ביקשה הגדלת שכר כהכרה במחויבותה להוראת פיזיקה ניסיונית. בשנת 1759 הוענקה לה התוספת. בשנת 1745 הגדיל האפיפיור בנדיקטוס ה -14 את מספר החברים במכון למדעים, הבנדטיני, במטרה לעורר מחקר מדעי חדש בבולוניה, על פי המודל של האקדמיה למדע בפריז. עשרים וארבעה אקדמאים התקבלו לאקדמיה בנדטיני , וקצבה בגובה 50 לירות הוענקה להם בתנאי שיציגו עבודת גמר אחת בשנה על בסיס עבודה מדעית חדשה. באסי לא היתה בין עשרים וארבעה המדענים שמונן על ידי האפיפיור. היא עתרה לחבר בעל השפעה שישתדל אצל האפיפיור שיכלול גם אותה. האפיפיור יצר עבורה את המקום ה-25.
עם זאת נמנעה באסי נמנעה מהשתתפות מלאה בבנדטיני מכיוון שכפי שכתבה, “להיות תמיד לבד בתוך כינוס גברים, ולשמוע את כל שיחותיהם ומריבותיהם, נראה כי אינו מתאים להגינות ולצניעות של בנות מינה. . ” באסי ילדה זה עתה את החמישי מתוך שמונה ילדיה כשהדיונים על מינויה התקיימו.
כאשר נפתחה התפקיד ליו”ר חדש לפיזיקה ניסיונית, באסי הציע את מועמדותה, ובשנת 1776 התמנתה ליו”ר ופרופסור המכון לפיזיקה ניסויית, כאשר בעלה ורטי היה עוזרהו. היא הייתה בת שישים וחמש. היא נפטרה פתאום שנתיים מאוחר יותר בשנת 1778. בעלה המשיך לכהן בתפקיד ובעקבותיו הגיע בנם פאולו, שכיהן עד 1796.
אוניברסיטת בולוניה הייתה ידועה כאוניברסיטה המתקדמת ביותר באירופה בכך שהיא איפשרה נוכחות של נשים, במיוחד כאלו הבקיאות בפילוסופיות המתמטיות והניסיוניות האחרונות. וולטייר זיהה זאת במכתב לבאסי בשנת 1744. “אין באסי בלונדון”, כתב, “והייתי שמח הרבה יותר להצטרף לאקדמיה שלך בבולוניה מאשר לזו של האנגלים, למרות שאותה ייצר ניוטון. ”
הישגיה של לאורה באסי הוכיחו כי נשים יכולות ללמוד מתמטיקה ומדעים פזיקליים ולהמשיך להיות מורות וחוקרות מדעיות מצליחות.
עוד בנושא באתר הידען:
