התרכובת הניסיונית BA-101 חסמה אנזים המעורב ביצירת עודף תחמוצת חנקן. בשילוב עם התרופה טמוזולומיד היא האטה את צמיחת הגידולים בעכברים והגבירה את מות התאים הסרטניים – אך טרם נוסתה בבני אדם
חוקרים מהאוניברסיטה העברית זיהו מנגנון שעשוי לתרום לעמידותה של גליובלסטומה לטיפול הכימותרפי המקובל, והראו כי חסימתו באמצעות תרכובת ניסיונית יכולה להחזיר את רגישותם של תאי הגידול לתרופה.
גליובלסטומה היא אחד מגידולי המוח התוקפניים ביותר. הטיפול המקובל משלב ניתוח, הקרנות וכימותרפיה באמצעות טמוזולומיד, אך אצל חולים רבים הגידול אינו מגיב לטיפול או מפתח עמידות לאחר תקופה קצרה.
במחקר, שפורסם בכתב העת Cancer Medicine, התמקדו החוקרים בעקה ניטרוסטיבית – מצב שבו נוצרת בתאים כמות עודפת של תחמוצת חנקן ושל תרכובות חנקן פעילות. מולקולות אלה ממלאות תפקידים תקינים בתקשורת בין תאים, אך כאשר הן מצטברות הן עלולות לשנות חלבונים ומסלולי איתות.
החוקרים מצאו כי העקה הניטרוסטיבית מסייעת לתאי גליובלסטומה עמידים לשרוד, לנוע ולפלוש לרקמות סמוכות גם בנוכחות טמוזולומיד. כדי לפגוע במנגנון השתמשו בתרכובת BA-101, המעכבת באופן בררני את האנזים neuronal nitric oxide synthase, או nNOS, המייצר תחמוצת חנקן.
הטיפול ב־BA-101 הפחית סמנים של עקה ניטרוסטיבית, האט את התרבות התאים, צמצם את יכולתם לנדוד ולפלוש לרקמות והגביר תהליכים של מוות תאי. ההשפעה הייתה חזקה במיוחד כאשר התרכובת ניתנה יחד עם טמוזולומיד.
בניסויים בעכברים, הטיפול המשולב הפחית את צמיחת הגידולים יותר מכל אחד מהחומרים בנפרד. התוצאות מצביעות על האפשרות שלא תמיד יש צורך להחליף תרופה קיימת שאיבדה מיעילותה; לעיתים ניתן לחסום את מנגנון ההגנה שפיתח הגידול ולהחזיר את רגישותו.
“עמידות לטמוזולומיד נותרה אחד המכשולים הגדולים ביותר בטיפול בגליובלסטומה”, אמר פרופ' הייתם אמל מהמכון לחקר התרופה באוניברסיטה העברית ומבית החולים לילדים בבוסטון, המסונף לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד. “הממצאים שלנו מצביעים על כך שהתמקדות בעקה ניטרוסטיבית עשויה להחזיר לגידול את רגישותו לטיפול”.
את המחקר הובילו פרופ' אמל והחוקר הבתר־דוקטורי ד"ר מליקרג'ונה נימגמפאלה. השתתפו בו גם ששנק קומאר אוג'ה, מרים קרטאווי ומישל פייבלסון מהמכון לחקר התרופה באוניברסיטה העברית.
לצד התוצאות המעודדות, BA-101 היא עדיין תרכובת ניסיונית. המחקר נערך בתרביות תאים ובמודלים של בעלי חיים, ולא ניתן להסיק ממנו שהטיפול יהיה יעיל או בטוח בבני אדם. לפני ניסוי קליני יהיה צורך במחקרים נוספים על רעילות, מינון, יכולת התרכובת להגיע לגידול במוח והשפעתה על רקמות בריאות.
המחקר גם אינו טוען כי עקה ניטרוסטיבית היא מנגנון העמידות היחיד. גליובלסטומה היא מחלה מגוונת מבחינה גנטית ומולקולרית, וגידולים שונים עשויים להשתמש בכמה מסלולי הישרדות במקביל.
עוד בנושא באתר הידען
- חוקרים תכנתו תאים אנושיים לבצע פעולות לוגיות ולקבל החלטות
- ה“בלם” שמגן מפני נגיפים: שושנת הים חושפת מסלול חיסוני שלא הכרנו
- האבק מהצמיגים עלול להגיע גם לצלחת: חלקיקי שחיקה משחררים מזהמים לקרקע ולצמחים
- גישה חדשה לטיפול בסרטן המוח מאלצת תאי גידול מורעבים בגלוקוז לקרוס מבפנים
- מודלי האקלים משחזרים את גלי החום במזרח התיכון – אבל מפספסים את הדרך אליהם
