מודל חדש של דילמת האסיר מראה כי די בכך שפרטים יזהו את יריביהם ויגיבו באופן שונה לכל אחד מהם כדי לאפשר לשיתוף פעולה להתבסס
לפי הגרסה הקלאסית של דילמת האסיר, התנהגות אנוכית מעניקה יתרון אישי גם כאשר שיתוף פעולה היה משפר את מצבם של שני הצדדים. מחקר חדש מראה ששינוי קטן בהנחות המודל עשוי להוביל לתוצאה אחרת: שיתוף פעולה יכול להתפתח בלי קרבה משפחתית, מוניטין ציבורי או כללי גמול מתוחכמים.
המחקר נערך בידי פרופ' אלכסנדר מורוזוב מאוניברסיטת ראטגרס וד"ר אלכסנדר פייגל ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית. הממצאים פורסמו בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences – PNAS.
החוקרים שילבו מודלים מתמטיים, הדמיות אבולוציוניות וסוכני בינה מלאכותית. המטרה הייתה לבדוק מה קורה כאשר הפרטים באוכלוסייה אינם מגיבים לכל היריבים באותו אופן, אלא מתאימים את נכונותם לשתף פעולה לזהותו של הפרט שמולם.
למה האנוכי אמור לנצח?
בדילמת האסיר שני שחקנים בוחרים, כל אחד בנפרד, אם לשתף פעולה או לפעול לטובת עצמם. כאשר שניהם משתפים פעולה, שניהם מקבלים תוצאה טובה. כאשר אחד משתף פעולה והשני מרמה, הרמאי זוכה בתוצאה הטובה ביותר והמשתף פעולה בתוצאה הגרועה ביותר.
מכיוון שכל שחקן חושש שהשני ינצל אותו, האסטרטגיה האנוכית נראית בטוחה יותר. התוצאה היא ששניהם עלולים לבחור לא לשתף פעולה, אף ששיתוף פעולה הדדי היה מועיל יותר.
מודלים רבים ניסו להסביר כיצד שיתוף פעולה בכל זאת מתפתח בטבע. בין ההסברים המקובלים נמצאים קרבה גנטית, גמול ישיר בין פרטים הנפגשים שוב, מוניטין, תחרות בין קבוצות או מבנה מרחבי המאפשר למשתפי פעולה להישאר סמוכים זה לזה.
המודל החדש בודק מנגנון פשוט יותר.
לא אותה תגובה לכל יריב
במודלים בסיסיים רבים לכל פרט יש הסתברות קבועה לשתף פעולה, ללא קשר לזהות היריב. מורוזוב ופייגל אפשרו להסתברות להשתנות מיריב ליריב.
ההבדל אינו מחייב יכולת חשיבה אנושית או ניהול חשבון מפורט. בטבע פרט עשוי להבחין בין אחרים באמצעות מראה, ריח, אות כימי או דפוס התנהגות. התנאי החשוב הוא יכולת לשמור על זיהוי עקבי לאורך כמה מפגשים.
כאשר החוקרים הוסיפו למודל תגובות התלויות בזהות היריב, החלו להיווצר רשתות של קשרים שיתופיים. פרטים שיתפו פעולה עם חלק מהאוכלוסייה, אך לא בהכרח עם כולם.
משתפי הפעולה הצליחו לבנות קשרים מועילים ביניהם, ואילו רמאים לא נהנו מיתרון בלתי מוגבל. פרט שהפר שוב ושוב את שיתוף הפעולה נתקל בסופו של דבר ביריבים שהגיבו אליו באופן שונה.
ללא מוניטין ציבורי
המנגנון אינו דורש שכל הקבוצה תדע מיהו רמאי. כל פרט צריך רק להגיב בדרך עקבית ליריבים שהוא עצמו פוגש.
לפי החוקרים, התכונה הזאת עשויה להסביר כיצד שיתוף פעולה יכול להופיע גם באוכלוסיות של יצורים שאינם מסוגלים להעביר מידע מורכב, לנהל מוניטין ציבורי או להבין כללי גמול.
בהדמיות האבולוציוניות נוצרו רמות גבוהות של שיתוף פעולה בלי להניח קרבה גנטית, חלוקה לקבוצות, מגבלות מרחביות או מערכת מפורשת של "מידה כנגד מידה".
החוקרים בחנו את הדינמיקה גם בעזרת סוכני בינה מלאכותית, שאפשרו להם לבדוק כיצד אסטרטגיות שונות מתפתחות ומתחרות לאורך זמן.
מודל מתמטי, לא תיאור מלא של החברה
המחקר אינו מוכיח ששיתוף פעולה תמיד ינצח התנהגות אנוכית. הוא גם אינו קובע שחברות אנושיות או מערכות אקולוגיות פועלות בדיוק לפי המודל.
מודלים של תורת המשחקים מפשטים את המציאות כדי לבודד מנגנון מסוים. במקרה זה הם מראים שמבחינה מתמטית, עצם היכולת להבחין בין יריבים ולהגיב לכל אחד מהם באופן שונה עשויה לשנות את התוצאה האבולוציונית.
ייתכן שהמנגנון רלוונטי למערכות ביולוגיות שבהן יצורים פשוטים מסוגלים לזהות פרטים או טיפוסים שונים, אף שאינם מנהלים חישובים מורכבים. הוא עשוי לשמש גם נקודת מוצא לחקר מערכות חברתיות ורשתות של סוכנים מלאכותיים.
הממצא מדגיש כי המסקנה שלפיה "האנוכי תמיד מנצח" אינה תכונה הכרחית של דילמת האסיר. היא תלויה בהנחות המדויקות בדבר האופן שבו הפרטים מזהים זה את זה ובוחרים את תגובתם.
שאלות ותשובות
האם המחקר מוכיח ששיתוף פעולה תמיד מנצח? לא. הוא מזהה תנאים שבהם שיתוף פעולה יכול להתפתח ולהישמר גם בנוכחות רמאים.
מה נדרש לפי המודל כדי ששיתוף פעולה יתפתח? הפרטים צריכים לזהות את יריביהם לאורך מפגשים חוזרים ולהיות מסוגלים להגיב באופן שונה לכל אחד מהם.
האם המנגנון דורש מוניטין ציבורי? לא. כל פרט יכול להסתמך על תגובתו האישית ליריבים שפגש, בלי להעביר מידע לכל הקבוצה.
האם המחקר נערך בבני אדם או בבעלי חיים? לא. זהו מחקר מתמטי וחישובי שכלל מודלים, הדמיות אבולוציוניות וסוכני בינה מלאכותית.
עוד בנושא באתר הידען
- אחד בשביל כולם – עובדות וערכים בוויכוח על האבולוציה של האלטרואיזם
- כיצד המיקרוביום תורם לשיתוף פעולה, אלטרואיזם וחברתיות
- אלטרואיזם כדרך הטבע
- תורת המשחקים מסבירה איך הגיעו הבריטים לתוצאה שאיש לא התכונן אליה
- דברים שיורמים יודעים: למה מסמיקים?
למאמר המדעי: פתיחת המאמר המדעי