האוניברסיטה העברית

אפיגנטיקה. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך בחקר האפיגנטיקה: מיפוי המתילציה בדנ"א חושף את המתגים הגנטיים הנסתרים

מחקר חדש של האוניברסיטה העברית ממפה לראשונה את ההבדלים בסימון דנ"א אמהי ואבהי בתאי הגוף, ומספק תובנות חדשות על בקרה גנטית, תורשה הורית והשפעתן של מחלות גנטיות
כוכב לכת דמוי צדק. איור באדיבות החוקרים

גילוי כוכב לכת חיצוני דמוי צדק עם מסלול אליפטי יוצא דופן

אסטרונומים ישראלים מאתרים את GJ 2126 b, כוכב לכת חדש המתגלגל סביב כוכב M-dwarf, תוך ניצול טכנולוגיית HARPS מתקדמת להבנת תהליכי היווצרות והתפתחות
לוויתן גדול סנפיר - שפה עשירה. המחשה: depositphotos.comש

‏לשירת לווייתנים יש מבנה הדומה לשפה אנושית

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מראה כי לשירת הלווייתן גדול הסנפיר יש מבנה סטטיסטי הזהה לזה שנמצא בכל שפות העולם, תגלית המספקת תובנות חדשות על אבולוציית התקשורת
המחשה של האל הרומאי הרמס מחזיק במטה רפואה. המחשה: depositphotos.com

החייאת טקסטים עתיקים: חשיפת עולם הרפואה היווני-רומי דרך שחזורים מודרניים

צוות מחקר מהאוניברסיטה העברית שילב מדע מודרני ושחזורים היסטוריים כדי לפענח טקסטים רפואיים עתיקים ולהבין לעומק את השפעת הרפואה היוונית-רומית על המדע המודרני
פרופ' פאול ארליך. קרדיט: ספרית הקונגרס, דרך ויקימדיה

זוכה פרס נובל פאול ארליך – מייסד האימונולוגיה והכימותרפיה

פאול ארליך, פרס נובל, כימותרפיה, עגבת, אימונולוגיה, כדור הקסם, יהדות ומדע, היסטוריה רפואית, פרמקולוגיה, האוניברסיטה העברית
פרופ' עידן שגב במפגש הסיליקון קלאב, ינואר 2025. צילום: שמואל אוסטר

כיצד המוח האנושי מלמד אותנו לבנות בינה מלאכותית חכמה יותר ובדרך יעילה הרבה יותר

פרופ' עידן שגב, חוקר מדעי המוח ממרכז אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטה העברית: "המעבדים הדיגיטליים המשמשים היום לחישובי ״האינטיליגנציה המלאכותית״ דורשים פי כמיליון יותר אנרגיה לעומת המוח, הצורך כ-20 וואט בלבד"
הובלת תרופות. המחשה: depositphotos.com

טכנולוגיה חדשנית לננו-חלקיקים ביולוגיים מאפשרת טיפול משולב נגד גידולים סרטניים

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו פלטפורמה חדשנית המבוססת על ננו-חלקיקים, המאפשרת הובלה מדויקת של שתי תרופות במקביל לאתרי גידול סרטניים, תוך שיפור יעילות הטיפול והפחתת רעילות לתאים בריאים.
עב"מים. הדיווחים עליהם משמשים מדד למצב הכלכלי. המחשה: depositphotos.com

כשהמצב הכלכלי קשה, מתרבים דיווחים על עב"מים

מחקר חדש חושף כי דיווחים על תופעות אוויריות בלתי מזוהות משמשים כמדד ייחודי לתשומת לב ציבורית, המושפעת מתנודות כלכליות אזוריות
מעבדת המחשב הקוונטי באוניברסיטה העברית. צילום התעשייה האווירית

מחשוב קוונטי על-מוליך כחול-לבן

מחשב קוונטי שפותח בטכנולוגיית על-מוליך, הושק בישראל כחלק מפרויקט פורץ דרך בשיתוף התעשייה האווירית, האוניברסיטה העברית ורשות החדשנות. המיזם מציב את ישראל בחזית העולמית של תחום המחשוב הקוונטי
שיפור מודל של חיזוי מחלות. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית.

מודל חדש יכול לשנות את דרכי קבלת ההחלטות במערכות בריאות

חוקרים מהאוניברסיטה העברית שיפרו את מודל המחלות הנלוות של Elixhauser ושיפרו את הדיוק של תחזיות אודות משך האשפוז, סכנה לתמותה, חזרה לאשפוז וטיפול מוגבר
למידת שפה. המחשה: depositphotos.com

ילדים לומדים שפה מהשלם אל הפרטים

מחקר חדש בהובלת האוניברסיטה העברית חושף תהליך שלעיתים נזנח בלמידת שפה: ילדים לעיתים קרובות מתחילים בהבנת משפטים שלמים ורק לאחר מכן מזהים את הרכיבים הנפרדים שבהם
אבולוציה של האדם: תצוגת גולגולות של אבותינו. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש עשוי להסביר מדוע המוח האנושי גדול ומפותח כל כך

מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים מציג שיטה חדשנית להסקת דפוסי מתילציית DNA ברקמות שלא הגיעו משלדים עתיקים, ומספק הבנה עמוקה יותר של התהליכים האבולוציוניים שעיצבו את המוח האנושי והפונקציות
תאי T תוקפים תא סרטני. המחשה: depositphotos.com

תאי T: חשיפת המנגנונים להפעלת מערכת החיסון

באמצעות השיטה החדשנית מטה-מודלינג בייסיאני, הצליחו החוקרים לשלב נתונים מטכניקות מיקרוסקופיה מתקדמות וסימולציות סטוכסטיות, ולחשוף דפוסים מורכבים וחדשים באיתות הראשוני של תאי T
אוכלוסייתה של יפן קְטֵנָה. המחשה: depositphotos.com

מעבר לשיא: החל מ-2080 אוכלוסיית העולם תחל להתכווץ

דו"ח חדש של האו"ם קובע כי אוכלוסיית העולם תחל להצטמצם ב-2080. אוכלוסיית ישראל לעומת זאת תמשיך לגדול גם לאחר סיום המאה
הפפטיד D'20 מעכב את האנזים MMP7 הגורם לסרטן. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

מעכב יציב וסלקטיבי חדש לאנזים גורם-סרטן נחשף במחקר חדש

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מכון ויצמן ואוניברסיטת טוקיו פיתחו פפטיד חדשני שמדכא את פעילות האנזים MMP7 הקשור להתקדמות סרטן, עם פוטנציאל לטיפולים ממוקדים בסוגי סרטן אגרסיביים.
סרטן ריאות. המחשה: depositphotos.com

בדיקת דם חדשה לאיתור מוקדם של נזק לרקמות הנגרם מטיפולים בסרטן

שיטה שפותחה באוניברסיטה העברית מאפשרת זיהוי מוקדם של נזק לריאות בקרב מטופלים בסרטן המקבלים טיפולים מבוססי נוגדנים, תוך שימוש בבדיקת דם פשוטה שאינה פולשנית
חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. המחשה: depositphotos.com

גישה חדשנית להתמודדות עם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

המחשה של הקשר בין זיהום אוויר לבין הפרעות על רצף האוטיזם (ASD). קרדיט: ד"רחיית'ם עמל 

מחקר באוניברסיטה העברית קושר בין מזהמים נפוצים באוויר לבין אוטיזם

“סוגים שונים של הפרעות נוירולוגיות, כולל הפרעות על רצף האוטיזם, עשויים להיות קשורים לגורם סביבתי זה,” מסביר פרופ' היית'ם עמל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מחבר בכיר של המחקר
סופה מעל עכו. ילידי פפואה, במחוז פפואה באינדונזיה. המחשה: depositphotos.com

אותות של שדות חשמליים יכולים להתריע מוקדם בפני מזג אוויר קיצוני

על-ידי בחינה מעמיקה של מערכות חורפיות של לחץ נמוך המכונות "שקעים קפריסאיים" בנגב , המחקר מציע תובנות חדשות על תפקיד השדה החשמלי בזיהוי משקעים כבדים
שיטות טווייה. (א) טווייה ידנית על הירך [64]; (ב) טווייה בתמיכת כישור וחרוז "supported spinning" [68]; (ג) "טווייה בנפילה" [66]; (ד) הכישורים והחרוזים הניסיוניים, הסריקות התלת-ממדיות של האבנים המחוררות והשלילים של החורים בהן. בתמונות בתחתית נראה יונית קריסטל במהלך ניסוי טוויית סיבים עם רפליקות של האבנים המחוררות, תוך שימוש בטכניקות טווייה בתמיכה וטווייה בנפילה (צילום: טליה ישוב)

האם הגלגל הומצא על שפת הכנרת לפני 12,000 שנה?

כישורים שהתגלו בעין גב, עשויות להיות עדות מוקדמת לטכנולוגיה דמוית גלגל. המחקר של חוקרים באוניברסיטה העברית מציע כי אבנים שנמצאו באתר ארכאולוגי בישראל שימשו ככישורים לסיבוב סיבים לחוטים, ומייצגות שלב
איזופוד, המותאם היטב לתנאים הקשים של אזורים צחיחים, זוחל על קרקע המדבר בחיפוש אחר שאריות צמחיות. קרדיט: Viraj R Torsekar 

מחקר חדש חושף את התפקיד הקריטי של חרקים גדולים בתהליך הפירוק במערכות אקולוגיות מדבריות

ההנחה עד כה היתה כי שיעורי הפירוק מונעים בעיקר על-ידי מיקרואורגניזמים ופחתו בסביבות צחיחות יותר. המחקר החדש מגלה כי פרוקי רגליים גדולים ממלאים תפקיד קריטי ולא מוערך עד כה במערכות
עורב במדבר. צילום: רן נתן

חכמים מהמקור: המוחות המפתיעים של עורבי המדבר

העורבים הפכו להיות חלק שגרתי מהנוף שלנו. עד כמה הם באמת חכמים, ולמה מין אחד מצליח יותר ממין אחר?
בהומי ובל אמא ובת קרדיט המעבדה של דוד עומר

קופים מסמנים זה את זה בשמות ופותחים צוהר חדש להבנת התפתחות השפה האנושית

מחקר פורץ דרך חושף כי קופי מרמוסט מסמנים זה את זה בשמות באמצעות קריאות ייחודיות, יכולת שעד כה נחשבה לנחלתם הבלעדית של מספר מצומצם של מינים. הממצאים מספקים תובנות חדשות
תיאור: תמונת רחפן של מקבץ 27 בצפון-מזרח מונגוליה. עיגול אדום מסמן את מיקום הקבורה שנחפרה. במפת התוספת מוצג מיקום מקבץ 27 באדום ושני אתרי מתחמים נוספים לאורך החומה הארוכה (מקבצים 23 ו-24) בשחור. קרדיט: דן גולן.

קבר אליטה מתקופת קדם-מונגולית התגלה במונגוליה

גילוי זה מספק תובנות חיוניות לגבי הקהילות המקומיות, רשתותיהן וארגונן במהלך המאה ה-12 לספירה – תקופה שהתאפיינה בחוסר יציבות פוסט-אימפריאלי ותחרות פוליטית עזה
שער Molecular Systems Biology המציג את eCIS מזריק רעלנים שנחזו על-ידי AI. התרשמות אמן מאת ד"ר יצחק ידגרי

זיהוי רעלנים חדשים באמצעות למידת מכונה

מחקר חדש באוניברסיטה העברית חושף כיצד חיידקים משתמשים במנגנון מיוחד, כמו מזרק זעיר, להזריק רעלנים לאורגניזמים אחרים. באמצעות בינה מלאכותית, החוקרים זיהו למעלה מ-2,000 רעלנים אפשריים, אשר ייתכן שמוזרקים באמצעות
ציפור מאחסנת את מזונה כדי להשתמש בו בשעת הצורך. הציור הוכן באמצעות DALEE

התגלה מנגנון שמאפשר לבעלי חיים לאחסן מזון ולמצוא אותו בשעת הצורך בלי להסתמך על זיכרון

חוקרים מהאוניברסיטה העברית הציעו תאוריה חדשה על האופן שבו בעלי חיים מאחסנים ומשחזרים מזון מאוחסן. המחקר שלהם, שפורסם ב-Scientific Report, מאתגר את התפיסות המסורתיות לגבי התנהגות האחסון של בעלי חיים
קבוצה מגוונת של אנשים. המחשה: depositphotos.com

קבוצות מגוונות גנטית חכמות יותר

המחקר, בראשות חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת קולומביה מציע שגיוון גנטי יכול לשפר משמעותית את תהליכי קבלת ההחלטות בקבוצה, דבר שיש לו השלכות עמוקות לניהול ארגוני, חדשנות והבנת תפקיד המגוון הביולוגי
[:he]פצועים נכנסים לחדר מיון, חווים כאב ופציעות, עם שלט חירום ברור מעליהם.[:]

הטיה מגדרית בטיפול בכאב בחדרי מיון

השוואת המדידה הניסויית (למעלה) והסימולציה התיאורטית (למטה)

מדענים גילו התנהגות בלתי צפויה בזוגות מולקולות CO₂ לאחר יינון

צוות מדענים בינלאומי חשף תגלית מפתיעה בתחום הפיזיקה המולקולרית, המגלה דינמיקות של שבירת סימטריה בלתי צפויות בדימרים של פחמן דו-חמצני לאחר יינון. המחקר, שפורסם ב-Nature Communications, מספק תובנות חדשות על
[:he]נחשו את שם המצולם לפי פרצופו באדיבות החוקרים[:]

מחקר חדש: שמות עשויים לעצב מראה פנים לאורך זמן

מחקר חדש בראשות חוקרים מהאוניברסיטה העברית מגלה כי שמו של אדם עשוי להשפיע על מראה פניו לאורך זמן. המחקר מצא כי ניתן להתאים את פני המבוגרים לשמותיהם בדיוק גבוה יותר
דבורי דבש A Hrefhttps Depositphotoscom המחשה Depositphotoscom A

דבורים בריאות, כוכב לכת בריא: השפעת תזונה מאוזנת על מושבות דבורי דבש

מחקר חדש גילה כי תזונה מאוזנת חיונית לבריאות ולביצועי המשימות של דבורי דבש. המחקר מראה כי תזונה לא מאוזנת מעכבת באופן משמעותי את תחילת הטיפול בזחלים, מפחיתה את תדירות הטיפול
חיידק Pseudomonas Aeruginosa גורם לדלקת הסינוסים A Hrefhttps Depositphotoscom המחשה Depositphotoscom A

מלחמה בעמידות לאנטיביוטיקה באמצעות תערובות פפטידים

מחקר חדש מדגיש את הפוטנציאל של תערובות אקראיות של פפטידים אנטי-מיקרוביאליים להפחית בצורה משמעותית את הסיכון להתפתחות עמידות בהשוואה לפפטידים בודדים. ממצאים אלו מדגישים את הצורך בפתרונות חדשניים להתגבר על
מיחשוב קוונטי. המחשה: depositphotos.com

מעגלי זרימה קוונטיים

חוקרים בנו רכיב שמגביר אותות קוונטיים שבאמצעותו אפשר לשדרג את יכולות המחשוב הקוונטי
אמפתיה ובינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

מעבר לאלגוריתמים: תפקיד האמפתיה האנושית בטיפול משופר על ידי בינה מלאכותית

מחקר חדש באוניברסיטה העברית בירושלים חקר את האיזון בין בינה מלאכותית למטפלים אנושיים בטיפול נפשי, עם דגש על תפקיד האמפתיה
ד"ר איילת לנדאו. מתוך דף הפייסבוק של המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית

שלושה חוקרים מהאוניברסיטה העברית זכו במענקי מחקר להוכחת יכולת מסחור מטעם קרן המחקר של האיחוד האירופי

המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי (ERC) הכריזה על תמיכתה ב-7 הצעות מחקר ישראליות, 3 מהן בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית. שלושת חוקרי וחוקרות האוניברסיטה העברית שיקבלו השנה את המענק, יצטרפו
ביג דטה. המחשה: depositphotos.com

חומות של רעש להגנת הפרטיות

חוקרים פיתחו שיטות שממסכות נתונים במאגרי מידע כדי לשמור על פרטיות ומסייעות להם להיות מדויקים סטטיסטית
חוקר בוחן דג קיליפש. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה בגדר תמונה מדעית

פיצוח הקוד לאריכות חיים? פריצת דרך בהבנת הקשר בין מין ותוחלת החיים

מחקר של חוקרי האוניברסיטה העברית פותח אפיקים חדשניים בהבנת השפעתם של תאי המין על תוחלת החיים ושופך אור על התפקיד המרכזי של תאי מין ופוריות על אריכות ימים
ד"ר חיה קלר, זוכת פרס קריל לשנת 2024. באדיבות קרן וולף

הוכרזו עשרת זוכי פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי

קרן וולף בשיתוף אוניברסיטאות המחקר הישראליות בחרו את נבחרת החוקרים המבטיחים של האקדמיה בישראל לשנת 2024
תמונה אומנותית של כוכב הלכת פרוקסימה קנטאורי b'. קרדיט: ESO/M. Kornmesser

מחקר חדש חוקר את השפעת האוזון על אקלים של כוכבי לכת חוץ-שמשיים

צוות חוקרים בראשות ד"ר אסף הוכמן מהאוני' העברית חשף את תפקידו של האוזון בעיצוב הדינמיקה האטמוספירית של פרוקסימה קנטאורי b'. ממצאיהם, שנגזרו ממודלים מתקדמים של כימיית אקלים ותיאוריות מתקדמות של
המפץ הקמבריוני. המחשה: depositphotos.com

ממצאים חדשים לגבי הקשר שבין עליית החמצן באטמוספירה להתפתחות חיים מורכבים

חוקרי האוניברסיטה העברית חשפו ממצאים חדשים לגבי הקשר שבין עליית החמצן באטמוספירה ובאוקיינוסים שבכדור הארץ, להתפתחותם של חיים מורכבים. המחקר מצביע על כך שעליית החמצן התרחשה לאחר התפתחותם של חיים
המהפכה השניה של הספינטרוניקה. המחשה: depositphotos.com

המרוץ לנחושת

חוקרים שואפים להזניק את המהפכה השנייה בתחום הספינטרוניקה – ולהגדיל משמעותית את נפח הזיכרון במכשירים האלקטרוניים שלנו
פעולת המיטוכונדריה במערכת הנשימה של הצמחים. באדיבות החוקרים

הגנטיקה של הנשימה

חוקרים אפיינו גנים וחלבונים שמעורבים בתהליך השחבור במיטוכונדריה של צמחים וחיוניים לנשימה תאית וגדילה
הולדת כוכבים. קרדיט אתר הידען באמצעות DALEE. התמונה היא להמחשה בלבד ואין לראות בה תמונה מדעית

המקום שבו נולדים כוכבים

בעננים מולקולריים בין-כוכביים, יכולות להיווצר מולקולות גדולות על אף התנאים הלא אידיאליים ששוררים בהם
חתך בגופיף עוברי. באדיבות החוקרים

איך – ואיפה – מתחילה מחלה?

חוקרים גילו אילו גנים דרושים לכל שלב בהתמיינות תאים לתאי גזע עצביים ותאי עצב, כלומר להתפתחות המוח, ואילו מהם מעורבים במחלות של מערכת העצבים
פרופ' חיים סומפולינסקי Kris Snibbe Harvard file photo

פרופ' חיים סומפולינסקי זכהבפרס הבינלאומי החשוב ביותר בתחום חקר המוח לשנת 2024 המוענק ע"י קרן Lundbeck הדנית

פרופ' חיים סומפולינסקי הוא החוקר הישראלי הראשון שזוכה בפרס היוקרתי, הוא בעצמו יליד דנמרק שאביו, פרופ' דוד סומפולינסקי היה בין חברי המחתרת שהבריחו את היהודים בסירות לשוודיה
בעיית שלושת הגופים. האיור הוכן בעזרת תוכנת הבינה המלאכותית DALEE להמחשה בלבד ואין לראות בה תמונה מדעית

פריצת דרך בחיזוי תוצאות כאוטיות במערכת שלושת הגופים

מחקר חדש ממכון לרקח לפיסיקה חושף התקדמות משמעותית בתורת הכאוס, על-ידי אישור מפורט של התורה הסטטיסטית מבוססת השטף המנבאת תוצאות כאוטיות במערכות תלת-גופיות ניוטוניות שאינן היררכיות. פריצת דרך זו טומנת
תאים שהחוקרים הדביקו בקורונה (צבע חלש יותר מעיד שנהרסו עקב ההדבקה)

תהליכי ההדבקה של נגיף הקורונה

חוקרים השתמשו בריצוף רנ”א של תאים בודדים, כדי לאפיין את הדרכים שבהן נגיף הקורונה מתפשט בתאי הגוף, ובאוכלוסייה הכללית
חיסול תאי לימפומה בעכברים. באדיבות החוקרים

להתמקד במטרה

חוקרים יצרו הרכב של ננו-חלקיקים שהצליח להשמיד תאי לימפומה בעכברים