האוניברסיטה העברית

נוירונים. המחשה: depositphotos.com

תובנות חדשות על הקשרים בין תאי עצב במוח

ד"ר שי סבח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר שפורסם ב-Neuron: "הדעה הרווחת הייתה שכל תא עצב מתפקד כישות עצמאית. לעומת זאת, אנחנו מבינים עכשיו, שכל אחת מהסינפסות (צמתים שדרכם
הצמח Cycas thouarsii, הגדל בגן הבוטני. צילום - דר' אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני

צמחים שנכחדו ברובם יחד עם הדינוזאורים שבו "לחיים" בזכות זרמי האוקיינוסים

פרופ' רן נתן, מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית, לקח חלק במחקר שפורסם ב-New Phytologist: "הממצאים מהווים עדות ייחודית לתפקיד של מערכות זרמי האוקיינוס בעיצוב דגמי התפוצה וההיסטוריה האבולוציונית של
חיידק סטרפטוקוקוס. המחשה: depositphotos.com

חומרים המאפשרים לגוף לסלק את החיידק הטורף לחלוטין

טיפול במאכסן ולא בחיידק מהווה פריצת דרך לפיתוח טיפולים חדשניים ויעילים שלא גורמים להתפתחות עמידויות לאנטיביוטיקה
נוירונים. איור: shutterstock

מחקר: עד כמה ״חכם״ הוא תא העצב שבמוחנו?

מחקר חדש, שנערך על ידי ידי חוקרי האוניברסיטה העברית, בחן לראשונה אם רשת למידה עמוקה המורכבת משכבות של תאים מלאכותיים נקודתיים יכולה לדמות בצורה מדויקת את המבנה המורכב של נוירון
פרופ' אוריאל לוי, צילום: יורם אשהיים, האוניברסיטה העברית.

חוקר הצליח למזער שבבים היברידיים מבלי לפגוע ביעילותם ודיוקם

העבודה המחקרית פורסמה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Photonics, אותה הובילו קבוצת חוקרים מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית. "פריצת דרך, זה חלום!", בישרו החוקרים בהתרגשות בעקבות הממצאים
פרופ' בת שבע כרם, צילום: דאגלס גוטרי, האוניברסיטה העברית.

תרופה חדשה לטיפול בחולי סיסטיק פיברוזיס

אנשים מסתכלים על סביבתם בשוק בהונג קונג. המחשה: depositphotos.com

חוקרים שבחנו את הפניית המבט של עשרות נבדקים חשפו את היכולת המדהימה שלנו לחפש ביעילות

מחקר של חוקרי האוניברסיטאות העברית ו-וירצבורג הגרמנית, בראשות פרופ' יוני פרצוב ואוריה לנקרי-דיין, מצא כי היכולת של האדם לעבד חלקים נרחבים בשדה הראייה מייעלת את פעולת החיפוש שהוא מבצע. כתוצאה
מפעלים במפרץ חיפה. המחשה: depositphotos.com

מחקר: הלחץ הבינלאומי על ישראל לצמצם פליטת גזי החממה – משפיע על שיח המדיניות המקומי

אברי איתן מהאוניברסיטה העברית, מוביל המחקר, מסביר: "ההסכמים הבינלאומיים עליהם חתמה ישראל וכן הלחץ המופעל עליה מטעם מדינות שונות להפחית את פליטת גזי החממה באמצעות הגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות, אכן
הרעלת עופרת. המחשה: depositphotos.com

מחקר עצמות של בני אדם מ-10,000 לפנה"ס עד המאה ה-17 מצא כי ריכוז עופרת רעילה בעצמות משתנה בהתאם לקצב הכרייה

פרופ' יגאל אראל: "לאור העלייה הדרמטית הצפויה בהפקת עופרת ומתכות רעילות נוספות, אנחנו מתריעים מפני סיכון בריאותי רחב היקף, בעיקר במדינות שבהן אין רגולציה ומעקב מסודר אחרי זיהום הסביבה והרעלת
עטלף פירות מצרי. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש בכתב העת Nature: פוענח כיצד ה-GPS במוח מייצג תלת-ממד

הודעה משותף של האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן.
סריקה תלת-ממדית של הקרמיקה, באדיבות המעבדה לארכיאולוגיה חישובית באונ' העברית. קרדיט צילום: טל רוגובסקי

נחשף קיומה של קבוצה תרבותית שהתקיימה בירושלים לאחר כיבושי סנחריב ועד חורבן בבל

צמד חוקרות מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית הצליחו לזהות באמצעות מחקר תלת-ממדי-חישובי-מתקדם קבוצה תרבותית חדשה, שהתקיימה בירושלים וסביבתה בין כיבושי אימפריית אשור לאחר מסע סנחריב לחורבן ממלכת יהודה
מבנה שנהרס ברעידת אדמה. המחשה: depositphotos.com

להכיר את "נקודת הנוקליאציה" כדי לחזות רעידות אדמה

הממצאים, לטענת מובילי המחקר הדוקטורנט שחר גבירצמן ופרופ' ג'אי פיינברג ממכון רקח לפיסיקה, הם תחילת התשובה לשאלה בדבר קיומן של רעידות אדמה בעוצמות שונות הנוצרות מלוחות טקטוניים זהים. המחקר פורסם
איור של מראה השביט אומואמואה שהתבסס על תצפיות המצפה האירופי הדרומי (ESO)

דעה/ עמרי ונדל: עב"מים ופרויקט גלילאו מה הסיכויים שחוצנים יבקרו אותנו?

לפי עקרון "התער של אוקאם", סביר בהרבה שהעב"מים ניתנים להסבר כתופעות טבעיות שעדיין איננו מבינים, או עצמים מלאכותיים ממקור ארצי, כפי שלתכונותיו המסתוריות לכאורה של אומאמאה הוצעו הסברים פרוזאיים בהרבה
טרקטור עם מדשנת בתחנת האכלה בעמק החולה. המדשנת משמשת לפיזור גרגירי התירס להאכלת העגורים במשך החורף כדי למנוע נזקי חקלאות. צילום: יורי מירקין

האם האכלה מלאכותית של עגורים משפיעה עליהם לרעה?

בדיקות צואה (ותנועה) של עופות נודדים, חושפת את השפעת התזונה על חיידקי המעי. ההאכלה נועדה כמובן למנוע פשיטה של העופות על שדות
תולעת Spirocerca lupi, מכיוונים שונים. . המחשה: depositphotos.com

מקרה ראשון בישראל של תולעת מסתורית שגורמת לעיוורון בכלבים וחתולים ויכולה להדביק גם אנשים

מקרים של הדבקה בתולעת Onchocerca lupi תועדו בעבר בצפון אמריקה, אירופה, אסיה והמזרח התיכון וכעת לראשונה גם בישראל. פרופ' בנעט: " העובדה שהתולעת נתגלתה בישראל בכלב שמעולם לא עזב את
אוררגנואידים בני שלושה שבועות מחולה בסינדרום WOREE. האורגנואידים צפויים לגדול משמעותית ולהגיע עד כ-4 מ"מ בקוטר. מעבדתו של פרופ' עקילאן האוניברסיטה העברית.

"מיני מוח" מסייע לטפול במחלה מוחית נדירה וחשוכת מרפא בילדות

המחקר מתבסס על פריצות דרך טכנולגיות של העשור האחרון, שמאפשרות חקר של מחלות אנושיות במודל מותאם אישית למטופל
שחזור של חולדת הרעמה - איה מארק

מכרסם שחי במדבר יהודה לפני 100 אלף שנים חושף את "הפרוזדורים האקולוגיים" ליציאה מאפריקה

החוקרים אף זיהו כי הקרבה הגנטית מעידה על פיצול בין חולדות הרעמה בנות ימינו לבין אלו שנמצאו במדבר יהודה לפני כ-120 אלף שנים
הומור מדעי. המחשה: depositphotos.com

מחשבים הצליחו לזהות הומור מדעי

בינה מלאכותית יכולה היום לעשות הרבה דברים, אבל הומור לא היה הצד החזק שלה, לפחות עד כה. חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו ללמד מחשב לזהות מאמרים שעשוים היו לקבל פרס איגנובל
בתמונה: חולות נודדים במדבר הקלהרי שבדרום אפריקה. מדידות ריכוזי האיזוטופים הקוסמוגניים המצטברים בהם מאפשרים לתארך את הופעתם בנוף. צילום - ארי מטמון

שיטה חדשה גיל החול במדבריות הגדולים בעולם

במחקרים שנערכו באמצעות מודל חדש, המבוסס על נתונים שנמדדו בחולות ממדבר הקלהרי שבאפריקה ומדבר הסימפסון באוסטרליה, הצליחו חוקרים למצוא כי החולות עתיקים משסברו עד כה - כמה מיליוני שנים לפחות,
נגיף קורונה. המחשה: depositphotos.com

התקדמות משמעותית במחקר בדרך למציאת תרופה נגד הקורונה כולל הווריאטים

"לצערנו, אם נסתמך על ערוץ אחד, ערוץ החיסונים, אנחנו עלולים להיות במצב שיופיעו וריאנטים חדשים שיכו אותנו שוק על ירך. הווריאנטים הם סימן אזהרה" אומר החוקר פרופ' שי ארקין
ריאה של חולה שחפת. המחשה: depositphotos.com

החיסון BCG יעיל לא רק נגד שחפת וקורונה אלא גם נגד אלצהיימר ופרקינסון

לפני כשנה פורסם מחקר מרתק, שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שחיזק את הקשר בין חיסון BCG להגנה מפני נגיף הקורונה * כעת מסתבר שההגנה
ציר זמנים - האדם מנשר רמלה שהיה ככל הנראה אביהם הקדמות של הניאנדרטלים ומיני אדם אחרים. באדיבות אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית

האדם מנשר רמלה חי תקופה ארוכה לצד ההומו סאפיינס * החוליה שקישרה בינינו לניאנדרטלים

התגלית פורסמה במסגרת מחקר שבוצע ע"י קבוצת חוקרים/ות ישראלית, בו נחשפה העדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר לבו-זמניות וליחסים קרובים בין הומו ספיינס לאדם ארכאי שזכה לכינוי המקומי "אדם נשר רמלה". מאמר
קיטוב חברתי - Black Lives Matters. המחשה: depositphotos.com

החרדה כתוצאה מהקורונה החריפה את הקיטוב החברתי-פוליטי בישראל ובארצות הברית

ד"ר מיטל בלמס, מובילת המחקר: "למגפה יש הלשכות מעבר לבריאותיות וכלכליות. רמות החרדה באוכלוסייה והתחלואה הנפשית משפיעות גם על התחלואה החברתית"
הדמיה סטטית של חלק מהגולגולת והלסת של טיפוס האדם מנשר רמלה. קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

במחצבות נשר ברמלה התגלה מין של אדם קדם ניאנדרטלי שלא היה מוכר למדע

עצמותיו של טיפוס אדם קדום שלא היה מוכר למדע שחי באזורנו עד לפני כ-130 אלף שנה התגלו בחפירות שנערכו באתר הפרהיסטורי "נשר רמלה", הסמוך לעיר רמלה. כמקובל, האדם החדש זכה
בולות מחימר שהתגלו בתל צף. צילום - טל רוגובסקי

איך אטמו מבנים ומשלוחים לפני 7,000 שנה?

טביעת החותם הנדירה שנמצאה היא העדות הקדומה ביותר בארץ לשימוש בחותם לצורך חתימת משלוחים או נעילת דלתות. החותם מתוארך לתקופה הכלקוליתית התיכונה, כאלפיים שנה לפני הופעת הכתב
פרופ' שמשון בלקין , האוניברסיטה העברית. צילום יואב דודקביץ

מאגר מידע ביולוגי ושמו ביוב

חוקרים מהאונ' העברית פיתחו שיטה לניטור מהיר ויעיל של חומרים מזיקים לבני אדם במי ביוב ודוגמאות סביבתיות נוספות * פרופ' שמשון בלקין וקבוצתו פיתחו בהנדסה גנטית סדרת חיישנים תאיים, שהופכים
.המחשה של תא אאוקריוטי המכיל גרעין, אברונים וקרום. צילום: depositphotos.com

מחקר חדש: למה התפתחה הרבייה המינית, ודווקא היא?

המיזוג בין המטען התורשתי של המיטוכונדריון ושל התא המארח הוא שאפשר את התפתחות האוקריוטים והיצורים הרב-תאיים המשוכללים שאנו מכירים אותם כיום", קובע החוקר
מחיקת המוח אצל חולי פרקינסון. צילום: depositphotos.com

כיוו חדש לתרופות שיאטו את התפתחות הפרקינסון

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת Penn State חשפו לראשונה את המבנים של החלבון המרכזי בשלביה המוקדמים של מחלת הפרקינסון. ד"ר איתן לרנר: "הממצאים עשויים לעזור בפיתוח תרופות שיסייעו להאט את קצב
שפמנון הפסים (Plotosus lineatus). צילום: depositphotos.com

פיצוץ אוכלוסין של מיני דגים בים התיכון כתוצאה מפלישה מאסיבית של דגי ים סוף

מחקר חדש שבוצע על ידי הביולוג הימי דר' דני גולני מהאונ' העברית קובע כי 469 מיני דגים משכשכים היום במימי הים התיכון של ישראל, כשמספר שיא של 32 מינים חדשים
תפוחי אדמה. איור: depositphotos.com

איך מרגיש תפוח אדמה?

חוקרים מהפקולטה לחקלאות פיתח חיישנים ביולוגיים בתפוחי אדמה ע"י הנדסה גנטית, שמתריעים בזמן אמת על מצוקה של הצמח
ההתקן שבנו קוטלר ועמיתיו כדי ליצור שזירה בין שני תופים זעירים, קרומים דקיקים עשויי אלומיניום, ולמדוד אותה. צילום באדיבות פלורנט לקוק ושלומי קוטלר - המכון הלאומי האמריקאי לסטנדרטים וטכנולוגיה

צל של אמת: בזכות מחקר פורץ דרך שפורסם ב-Science – שזירה קוונטית יוצאת מן הצללים

החוקרים הצליחו לצפות באופן ישיר במצב קוונטי שזור של שני תופים מכאניים, כל אחד בגודל קרוב לקוטר שערה אנושית
צילום מהחלל של אגם אייר באוסטרליה. צילום מתוך המחקר

שיטה חדשה מאפשרת למפות מהחלל אגמים מדבריים ברחבי העולם

פרופ' משה ארמון:"השיטה שפיתחנו יכולה לשמש למיפוי הקרקעית של אגמים מדבריים ברחבי העולם, ולעזור לנו להבין מה היה האקלים באותם אזורים בעולם בעבר ואולי אפילו בעתיד".
לקיחת דם מסוס. צילום באדיבות דר גילי שוורץ, הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית

נגיף ממשפחת הקורונה שפוגע בסוסים אובחן לראשונה בישראל

נגיף הקורונה של סוסים הינו קרוב משפחה של נגיף הקורונה אשר גורם לתחלואה נרחבת בעולם בשנה האחרונה (COVID-19). במשפחה זו, הנקראת בטא-קורונהוירוס, נמצאים גם נגיפי קורונה של בעלי חיים ובני
ד"ר גילי גרינבאום. צילום: האוניברסיטה העברית

gene drive מאפשר לשנות במהירות תכונות של מינים שונים עכשיו מחפשים דרך לשלוט בתהליך

טכנולוגיות חדשות בתחום ההנדסה הגנטית מאפשרות לנו כיום לשנות את תכונותיהם של מינים שונים במהירות ובגמישות רבה, לדוגמה שליטה בכושר ההתרבות של מזיקים, אך האם הן בטוחות?
השפעת סוגי התאורה על מערכות הרבייה של תרנגולים. התמונה הוכנה על ידי DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

ביצועי הרבייה של תרנגולים משתפרים בהתאם לשינויים בצבע התאורה

מתברר כי לתאורה מלאכותית יש תפקיד מרכזי בתהליכי רבייה של עופות. חשיפה ממושכת לאור בגל אדום שנקלט דרך הקולטנים החוץ-רשתיים תוך דיכוי הפעלת קולטני אור רשתיים משפיעה לחיוב על יכולת
עבודות במערת וונדרוורק. צילום באדיבות פרופ מיכאל, האוניברסיטה העברית

נמצאה ההתיישבות המכוונת במערות העתיקה ביותר בעולם

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת טורונטו מצאו כי ההומינידים הקדומים התיישבו במערות והחלו לייצר כלים כבר לפני כ-1.8 מיליון שנה בדרום אפריקה: "המחקר מאשר ומבסס בצורה מהימנה את ההערכות הקודמות שלנו
שימפנזה מחייך. איור: depositphotos.com

גם לקופים יש מודעות (ותת מודע)

מחקר משותף של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת ייל מאפשר לראשונה לבחון האם יש לחיות מודעות ותהליכים לא מודעים.
עקרב ישראחנני צילם ע. פרומקין

מערת איילון שבה חיים מינים נדירים מאוד של בע"ח על סף אסון אקולוגי

פרופ' פרומקין: "בצעד ראוי אם כי מעט מאוחר, נכללו בה גם חלק ממיני בעלי החיים מהמערה (רק המינים החיים בסביבה האקווטית של המערה). הדבר מסייע בשימור המערה אך ללא הכרזה
האסטרונאוטים התאומים הזהים סקוט (מימין) ומארק קלי. סקוט שהה שנה בחלל, אחיו על כדור הארץ ושניהם עברו את אותם ניסויים במקביל. צילום: נאס"א

לחשוב מחדש על יעקב ועשו: מחקר חדש מוכיח שריבים בין תאומים לא משפיעים על מידת הקרבה ביניהם

מחקר חדש במחלקה לפסיכולוגיה באונ' העברית שופך אור על מורכבות היחסים בין תאומים, ובוחן גם כיצד משפיעה ההורות על יחסים אלו. זהו המחקר המקיף ביותר שנעשה בנוגע ליחסים בין תאומים
האם מים כבדים הם גם מתוקים. איור באדיבות האוניברסיטה העברית.

מחקר חדש פותר מחלוקת ארוכת שנים בנוגע לטעמם של המים הכבדים

מחקר ייחודי באוניברסיטה העברית מצא כי מים כבדים מתוקים יותר באופן מובהק ממים רגילים, ואף עשויים למסך מרירות קלה.
סדר העדיפויות - הפחתה במקור, שימוש מחדש ורק אם אין אפשרות אחרת - מיחזור. איור: depositphotos.com

בעקבות משבר הקורונה רבים רוצים למחזר יותר ולצרוך פחות

חוקרות ערכו סקר בקרב 400 משיבים תושבי ישראל, שבחן דפוסי התנהגות בת-קיימא – כמו תדירות מיחזור, הפחתת צריכה ואסטרטגיה צרכנית שמובילה להפחתת ההשפעות הסביבתיות – לפני פרוץ משבר הקורונה, במהלך
תמנון אדום מתחפר בחול בשונית האלמוגים בים סוף. איור: depositphotos.com

מהי בעיית הראייה המסתורית שמעוורת תמנונים?

"בדיקת עיניים של תמנונים מחייבת הרדמה מלאה על ידי הוספת חומרי הרדמה למים והתאמת מכשירי הבדיקה המיועדים לבדיקה ביבשה לבדיקה בסביבה ימית. נוסיף לזה את מבנה העיניים של התמנונים ששונה