האוניברסיטה העברית

טקס זכרון לשחרור אושוויץ, 27 בינואר 2017. בהשתתפות ניצולי המחנה. צילום: shutterstock

ניצולי שואה מתים יותר ממחלות לב וסרטן וחשים יותר בדידות

כך עולה משני מחקרים נפרדים של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה. המחקר באוניברסיטה העברית עסק במדדי התמותה של ניצולי השואה ואילו של אוניברסיטת חיפה חשף כי שורדים שהיו בודדים בזמן השואה
שינוי הרגלי אכילה אצל ילדים. איור: depositphotos.com

אכילת "ג'אנק פוד" בתקופת הגדילה פוגעת בהתפתחות התקינה של העצמות, גם בצריכה מתונה

צוות חוקרות מהמחלקה לביוכימיה מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בחן לראשונה אי פעם את השפעתו של המזון האולטרה מעובד על התפתחות השלד
חיטה זהובה. איור: depositphotos.com

חוקרים החזירו מקטע גנטי של חיטת הבר לחיטה מודרנית ושיפרן יעילות מערכת השורשים

חיטת הבר, "אם החיטה", היא אחד הצמחים הראשונים שביית האדם לפני כעשרת אלפים שנה. במהלך השנים כתוצאה מטיפוח מואץ לשיפור יבולים, תכונות חיוניות רבות שאצורות במין הבר נדחקו מהחיטה המודרנית.
מעבדת ה-CIT באוניברסיטה העברית. צילום: דוברות האוניברסיטה העברית

האם פיתוח של מבחן ה-CIT (עם אלגוריתם AI) יוכל להחליף בעתיד הקרוב את הפוליגרף?

תוצאות הניסוי מראות שניתן לנתח תגובות מוחיות של חשודים באמצעות אלגוריתם בזמן אמת, בדיוק רב, גם כשיש מאמץ מצד הנבדק להסתיר את המידע. החוקרים בטוחים כי השיטה החדש הייתה מסוגלת
חיידק סטרפטוקוקוס. איור: depositphotos.com

מחקר חדש חושף את האופן שבו ניתן לרסן חיידק טורף

פרופ' עמנואל הנסקי מהאוניברסיטה העברית, עומד בראש צוות של מחקר משותף שנערך בסינגפור וישראל. הצוות פרסם מחקר בכתב העת היוקרתי Cell Reports: "מחקר זה מספק הבנה מדויקת של האינטראקציות בין
מודל להאטה של מערכת העיכול בעקבות ביטוי של חלבון אלפא-סינוקלאין בגזע המוח. קרדיט - באדיבות החוקרים

עצירות והתכווצות תאי מוח – המפתח לאבחון מוקדם של מחלת הפרקינסון?

במחקר בהובלתו של פרופ' יהושע גולדברג מהאוניברסיטה העברית נמצא שהתכווצות תאי מוח עשויה להסביר את תסמין העצירות בקרב חולי פרקינסון. הממצא החשוב צפוי לסייע בעתיד באבחון מחלת הפרקינסון כבר בשלביה
משמאל המערכת הבינארית] באמצע שלושת הגופים, מימין - ההשפעה היא כמו שגוף אחד מקיף גוף אחר ולא שניים. מתוך המחקר של פרופ' ברק קול.

תאוריה חדשה לפתרון בעיית שלושת הגופים – אחת הבעיות הוותיקות במדע

מחקר ישראלי בראשות פרופ' ברק קול מהאוניברסיטה העברית מבשר על גישה חדשה לבעיית שלושת הגופים וחוזה במדויק את הסטטיסטיקה של התנהגות המערכת
ריח של לחם טרי. איור: depositphotos.com

אף אופטי ממוחשב שיכול לזהות ריחות ולהפוך אותם לתמונה על מסך המחשב

במעבדה של פרופ' עודד שוסיוב בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, צוות חוקרים בהובלת הדוקטורנט ולד שומייקו פיתחו אף ממוחשב, שמחקה את הפעולה המשולבת של האף והמוח שלנו ויודע לזהות ריחות
פרופ' אלי קשת. צילום: קרן א.מ.ן.

פרופ' אלי קשת, העברית, חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת, מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של
כוכב נקרע על ידי חור שחור ופולט סילוני גז וקרינה. איור: נאס"א/JPL

כוכבים הנבלעים בחור שחור משחררים אנרגיה זמן רב לאחר תחילת התהליך

דר' אסף חרש מהאונ' העברית חשף תופעה חדשה ומפתיעה הנוגעת להרס כוכבים על ידי חורים שחורים* עד כה לא הצליח אף חוקר להוכיח שקיימים הבזקי קרינת רדיו כאלה, זמן רב
נגיף קורונה תוקף את תאי הריאות. איור: depositphotos.com

חוקרים ישראלים הצליחו לפענח את המבנה והפעילות של שלושה מחלבוני SARS-COV-2

אחד החלבונים הגדולים ביותר של הנגיף, אותו הצליחו החוקרות לפענח בשיטה חדשה וייחודית, הוא חלבון בשם Nsp2, שנודע כ"סרבן" לפיענוח מבני. דר' דינה שניידמן: "עכשיו יש לנו טכנולוגיה ופרוטוקול ניסויי
חור שחור פולט סילוני חלקיקים. איור: depositphotos.com

לראשונה זוהה חלקיק נייטרינו שהגיע אלינו מסביבת חור שחור סופר מאסיבי

קבוצת חוקרים בינלאומיים ובהם גם מהאוניברסיטה העברית וממכון ויצמן גילו את החלקיק שהגיע בעקבות אירוע פליטה שהתרחש ב-2019
זכוכית שבורה. צילום: ג'ילברט אבראהימי, unsplash

"תוצאות מפתיעות": מחקר חושף לראשונה מה קורה בקצהו של הסדק

מחקר זה, שבוצע לאחרונה על ידי פרופ' ג'אי פיינברג ונרי ברמן ממכון רקח לפיסיקה, פורסם בעיתון היוקרתי Physical Review Letters. המחקר חשף, לראשונה, את ההתנהגות בסביבה הקרובה של קצה הסדק.
נוירונים. צילום: depositphotos.com

חוקרים החדירו חיבורים מלאכותיים למערכת עצבים פגועה של תולעת ולשקמה

מחקר בהובלתו של ד"ר איתי רבינוביץ' מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית הדגים עתה, שלפחות בתולעים זעירות, ניתן לשקם באמצעים גנטיים תקשורת פגועה בין תאי עצב על ידי השתלת חיבורים מלאכותיים באופן
חופן חרצני זיתים מהמתקן באתר חישול כרמל (צילום אהוד גלילי)

נמצאה העדות הקדומה ביותר להפקת זיתים למאכל

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת אביב, מכון וולקני ומוסדות מחקר נוספים מהארץ והעולם גילו את הממצא באתר מלפני כ-6,500 שנה ששקע בים. בכך מקדים הגילוי בכ-4000 שנים את
צמחים. מגיעים בשלל צורות. צילום: depositphotos.com

מחקר חושף מה מאפשר לצמחים שונים ליצור מגוון אינסופי של צורות

לכל צמח איברים מיוחדים בצורות שונות; העלים, הפרחים, הפירות והזרעים של צמח אחד לא יהיו דומים לאלה של צמח אחר, אפילו בין שני זני עגבניות שונים. כעת חוקרים מהפקולטה לחקלאות
ד"ר סיטרין-סלברמן מניחה קנה מידה על שריד של מבנה מונומנטלי רומי שנמצא מתחת למסגד הקדום ביותר, ומעליו מופיע יסוד השייך למסגד הקדום. צילום NETP, דוד סלברמן

בטבריה התגלה המסגד הקהילתי העתיק ביותר בעולם

שבץ מוחי. צילום: depositphotos.com

כך מקים הגוף צוות חירום ייחודי נגד שבץ מוחי באמצעות שברי RNA-מוביל

שבריRNA-מוביל, שעד לאחרונה נודעו כשלבי פירוק של הרנ״א-המוביל בדרך לסילוקם מהגוף, התגלו במחקר חדש שבוצע בהובלת פרופ' חרמונה שורק מהאונ' העברית, כמולקולות בעלות חשיבות רבה למניעת קריסת מערכת החיסון בעקבות
חתן וכלה. בחירות התלויות במשקל. צילום: depositphotos.com

האם יש קשר בין השמנה לבחירת בני זוג בישראל? מחקר ישראלי חושף תוצאות מרתקות

החוקרים ניסו לבדוק השערות מחקר סטראוטיפיות בישראל ובעולם, לפיהן נשים סטרייטיות מעדיפות גברים גבוהים יותר כשהן מאתרות בני זוג, גברים סטרייטים מעדיפים נשים רזות יותר בבואם להכיר בת זוג למטרת
איזור שכונת עין כרם בהרי ירושלים. צילום: depositphotos.com

"בלי הלס סביר להניח שלא היינו ארץ זבת חלב ודבש"

מחקר חדש באוניברסיטה העברית בוחן מדוע העדיפו חקלאי העבר את הרי ירושלים על פני הרי הצפון?
גידול מושבות חיידקים. Adrian Lange, unsplash.com

כיצד יוצרים שמות חדשים למיני חיידקים שהתגלו לאחרונה ושיתגלו בעתיד?

פרופ' מארק פאלן ממכון 'קוואדרם' הבריטי העלה פתרון לבעיה, תוך שימוש בגישה חדשה ומחשובית לשילוב קבוצה קטנה של שורשים לטיניים ויווניים ליצירת למעלה ממיליון שמות חדשים למיני חיידקים, שנמצאים "על
באדיבות Belgian Journal of Entomology

מין חדש של דבורת בר התגלה בישראל ע"י חוקרות מהפקולטה לחקלאות

במקומות רבים בעולם קיימת ירידה משמעותית במגוון ובשפע המאביקים, דוגמת דבורים, כשאחד מהאיומים המרכזיים על מאביקי בר הוא אובדן ושינוי של בתי גידול
תבניות לנרות שמן בנות למעלה מאלף שנה שהתגלו בחפירה בטבריה. צילום: רשות העתיקות

מטמון תבניות לנרות שמן נחשף בחפירה ארכיאולוגית בטבריה

מטמון נדיר מהתקופה האסלאמית הקדומה התגלה בחפירה מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בראשות ד"ר אורן גוטפלד. עשר תבניות של נרות שמן ששרדו בשלמותן, עשויות מחמר ומעוטרות בדגמים גיאומטריים וצמחיים,
הסמן שהושתל. מתוך המאמר המדעי

נשים רבות מסרבות לעבור בדיקת ממוגרפיה בגלל שימוש בסמן מתכתי – מחקר חדש מצא פתרון אפשרי לבעיה

מחקר ישראלי חדש הצליח להוביל בפעם הראשונה בעולם הרפואה לפיתוח סמן מתכלה לטובת בדיקת ממוגרפיה. לאחר שפותח סמן מחומרים טבעיים ומוכרים נערך ניסוי בבעלי חיים, שתוצאותיו היו מבטיחות - נשללה
ד"ר הייתם עמל, ראש המעבדה לנוירו-אומיקה, מעבר אותות, ורפואה תרגומית בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. צילום יחצ

התקדמות בהבנת הזדקנות המוח

ד"ר הייתם עמל מהפקולטה לרפואה פיתח שיטה חדשנית שעתידה להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים בהפרעות נוירולוגיות מגוונות
אנרגיה ירוקה. המחשה: depositphotos.com

חוקרי האונ' העברית הצליחו לשפר את תפקודם של תאים סולאריים

פרובוסקייט, חומר מוליך למחצה שהתגלה לאחרונה ע"י פרופ' ליעוז אתגר וצוותו מהאוניברסיטה העברית כיעיל מאוד בבליעת אור השמש, ושכלולו עשוי להוביל לשינויי דרמטי בשימוש העולמי באנרגיה סולארית,
הצפנה קוונטית. איור: shutterstock

שיטה שמאפשרת למידע מוצפן קוונטית לנוע באופן ממוקד באוויר

מחקר ישראלי בראשות ד"ר ירון ברומברג מהמכון לפיזיקה באוניברסיטה העברית הצליח לראשונה להעביר חלקיקי אור בודדים ושזורים באופן ממוקד בתווך מפזר * הניסוי מהווה צעד משמעותי נוסף אל עבר פיתוח
נשירת שיער, אחת מתופעות הלוואי הקשות של הכימותרפיה. מתוך jumpstory

הדור הבא של טיפולי כימותרפיה בטוחים לשימוש

עטלף פירות. צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

עטלף העיר ועטלף הכפר – נעים תמיד בקו ישר

בדרך לאבות הקדמונים של התאים: בנוכחות אר-אן-אי, הפפטיד הקדום מוביל להפרדת מופע (כמו הפרדה של טיפות שמן במים), המאפשרת הרכבה עצמית ויצירת תצורה של מעין "מידור" פרימיטיבי

התגלתה אבן הבניין של החלבונים הראשונים

לראשונה תועד המנגנון אשר יוצר פולס חשמלי בתא עצב. פרופ' איגור שפירו, האוני' העברית

לראשונה תועד המנגנון אשר יוצר פולס חשמלי בתא עצב

מחקר ביולוגי. המחשה: מתוך JUMPSTORY

תרופה שתנצח את סרטן העור והכבד בלי כימותרפיה

מפה איזורית של ממוצע סימפטומים המאפיינים את COVID-19. מוצגים אזורים בערים שונות שבהם יש לפחות 30 מגיבים, או שכונות עם לפחות 10 מגיבים לשאלון. כל איזור נצבע על פי קטגוריה שנקבעה בהתאם לכמות הממוצעת של סימפטומים שדווחו על-ידי המגיבים באיזור זה. ירוק - אחוז סימפטומים נמוך, אדום - אחוז סימפטומים גבוה

צעד אחד לפני התפשטות הנגיף

דינוזאור אוכל צמחים. איור: shutterstock

לדינוזאורים היה דם חם