סיקור מקיף

פאולו פרי מנהל ESOC בראיון לאתר הידען: רוזטה אינה משימת חלל טיפוסית

אנחנו מתקרבים לעצם קטן, שלא ידוע עליו כלום, שצורתו לא סדורה, פוטנציאל כבידתי לא רגיל, אבק וגז סביב, ובו בזמן למדל אותו כדי שנוכל לדייק יותר במסלול סביבו.
מנהל ESOC פאולו פרי. צילום: אבי בליזובסקי

הערה: הראיון התקיים בשעות הצהרים, לפני נחיתת Pilae והבעיות שבעקבותיה.

"החודשים האחרונים היו מרתקים. ההכנות 20-30 שנה על רוזטה סוף סוף השתלמה." כך אמר היום (ד') פאולו פרי (Paulo Ferri), מנהל ESOC – European Space Operations Centre בראיון לאתר הידען במהלך אירועי נחיתת פילאה שהתנתקה בהצלחה מרוזטה וצפויה לנחות על השביט 67P צ'וריומוב-גרסימנקו.

"כאשר הגענו לשביט היינו צריכים ללמוד מאפס כיצד לטוס. זה אינה משימת חלל טיפוסית. אנחנו מתקרבים לעצם קטן, שלא ידוע עליו כלום, שצורתו לא סדורה, פוטנציאל כבידתי לא רגיל, אבק וגז סביב, ובו בזמן למדל אותו כדי שנוכל לדייק יותר במסלול סביבו. המהנדסים היו צריכים לשנות את התכנון כל הזמן. השגנו מידע מצויין וכך זה ימשיך לכל אורך חיי המשימה, עד סוף 2015. האירוע של היום, הנחיתה היא רק אפיזודה משימה, אך היא מרשימה, זה דבר שלא נוסה בעבר כך שאנחנו מצפים להצלחה מלאה."

הידען: כפי שכולנו יודעים, הטכנולוגיה שמשובצת בתוך החלליות היא טכנולוגיה מיושנת מלכתחילה. פה מדובר על חללית שנבנתה לפני 20 שנה במשך מספר שנים. לאחר מכן המתינה מספר שנים לשיגורה, וכמובן עשר שנות מסע, האם הטכנולוגיה עדיין רלוונטית?

פרי: "בכל הקשור לטכנולוגית מידע – עוצמת המחשב, גודל הזיכרון וקצב העברת הביטים, הטכנולוגיה שנמצאת ברוזטה מיושנת באופן קיצוני אבל יש תחומים אחרים שבהם פיתחנו טכנולוגיות במיוחד עבור רוזטה והן עדיין בחזית הטכנולוגיה לדוגמה קולטי שמש בעלי צפיפות נמוכה המתוכננים לפעול בטמפרטורה נמוכה הם עדיין מתוחכמים והייטקים היום. יש גם מכשירים מדעיים מתוחכמים מאוד בחללית ובנחתת, לדוגמה מיקרסקופ כוח אטומי. בעוד אנו מדברים רוזטה קולטת מפילאה ומעבירה לכדור הארץ את התמונות של רוזטה מבחוץ שצולמו על ידי פילאה, בהמשך היא תצלם את פני השטח תוך כדי התקרבות."

כמה זמן הנחתת מתוכננת לפעול?

"רצף הפעולות הראשוני המתוכנן תלוי באורך החיים של הסוללות – 60-70 שעות. כאשר ייגמרו הסוללות, תשתמש פילאה בקולטי השמש שלה ולפי ההערכה ותנאי השטח היא יכולה להאריך את הפעילות בין 3 ל-5 חודשים כלומר במועד כלשהו בין ינואר למרץ 2015."

מה תוכל לומר על האתגר של ליווי השביט לעבר השמש?
"אכן מדובר באתגר. ככל שהשביט יתקרב לשמש תגדל הפעילות שלו והדבר יגרום לענן אבק ומים להתפרץ ממנו ולחלקיקים שלו לשבש את תנועת החללית. בשלב מסויים נצטרך ללכת אחורנית ולטוס במסלולים רחוקים יותר מגרעין השביט. אבל מדובר בתופעה מרהיבה ופחות חשוב אם נצפה בה ממרחק 20 קילומטרים או 500. המטרה שלנו היא לצפות באבולוציה הזו של השביט כאשר הוא מקיף את השמש."

האם ההחלטה לסיים את מבצע רוזטה בסוף 2015 היא תקציבית או טכנולוגית?

"בראש ובראשונה זו החלטה תקציבית אך היא מבוססת על הערכת משך החיים של החללית ככל שהיא והשביט יתקרבו לשמש. אם החללית תשמור על בריאותה, אני משוכנע שנמצא תקציב, אבל גם אז היא תוכל להמשיך רק עוד שנה – עד סוף 2015, אז תגיע רוזטה ביחד עם השביט למרחק כזה מהשמש יהיה גדול מכדי שקולטי השמש שלה יוכלו לייצר מספיק אנרגיה ואז או שנצטרך שוב להכניס אותה לתרדמת למשך שלוש שנים, או שנכריז על סיום המשימה. אחת ההצעות היא להנחית גם את רוזטה עצמה על השביט בתום חייה, אבל יש עוד המון זמן ונחליט כאשר יגיע המועד."

7 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן