התראה מוקדמת לפני התפוצצות כוכב

ד"ר ערן אופק, אחד מזוכי פרס קריל החליט לחזור לארץ אחרי שש שנים בקאלטק. הוא חוקר כיום כיצד ניתן לחזות התפרצות סופרנובות במחלקה לאסטרופיזיקה במכון ויצמן

ד"ר ערן אופק. מתוך "אסטרופדיה"
ד"ר ערן אופק. מתוך "אסטרופדיה"

 

כשערן אופק היה בן 11 הוא שמע במקרה על פעילות האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומצפה הכוכבים בגבעתיים והצטרף אליהם. "אילו הייתי יודע על זה קודם, הייתי מצטרף קודם" הוא אומר בראיון לאתר הידען, בעקבות זכייתו בפרס קריל, פרס המוענק על ידי קרן וולף לחוקרים וחוקרים בכירים מצטיינים לפני שלב הקביעות.

כיום, לאחר שלמד את כל תאריו באוניברסיטת תל אביב, וכאשר חזר לפני כשלוש שנים משש שנות פוסט דוקטורט בקלטק, הוא חוקר את אותו סוג של סופרנובות שבהן התמחה במחלקה לאסטרופיזיקה במכון ויצמן.

ד"ר אופק חוקר סופרנובות מסוג IIn, שהייחודיות שלהן הוא שהחומר הנפלט בעת התפוצצות הכוכב שיוצרת את הסופרנובה, מתנגש בחומר נוסף שכנראה הגיע לשם לפני הפיצוץ. עדויות תצפיתיות להתנגשויות אלה מוכרות כבר שנים רבות אך מה שכרגע אופק ושותפיו חוקרים הוא אם האירועים שבהם נפלט החומר הזה מהכוכב היו אירועים אלימים או השלה איטית של השכבות החיצוניות של אותו כוכב. "חשדנו שמדובר בפיצוצים ולא בדרך הרגועה, ואכן גילינו כי חודש עד כמה שנים לפני אירוע הסופרנובה, התרחשו בסופרנובות מסוג זה פיצוצים קטנים יותר.

אגב איך בודקים נתונים רטרואקטיביים? פשוט מאוד מחפשים בנתונים של טלסקופים רובוטיים הצופים כל הזמן בשמים ומתעדכנים לגבי כל כוכב שבשדה ראייתם.

בקלטק הוא התחיל את העבודה על הסופרנובות הללו וגם חקר את תופעת "פריצות ההלם" (Shock Brakes), שמאפשרת לקבוע מה היה סוג הכוכב שהתפוצץ בסופרנובה. סופרנובות מסוג IIn הן מקום טוב לבדוק בו את ההשערה הזו, בהן התופעה נראית אחרת לחלוטין מאשר בסופרנובות נורמליות. כך ניתן גם ללמוד מהו החומר שמסביב לסופרנובות שנפגע בפיצוץ.

מתפרצי קרינת גאמא, והדבר החשוב ביותר שעשיתי בקלטק: מדידת הליקוי שעושים הסלעים בענן אורט, האיזור המרוחק ביותר במערכת השמש, על כוכבים שהם חולפים לפניהם. ליקויים אלה קצרים מאוד. ארכו של ליקוי טיפוסי הוא עשירית שניה, הם נדירים מאוד צריכים להסתכל תקופות ארוכות כדי ללכוד ליקוי כזה. ואולם יש מי שעושה זאת – טלסקופ החלל האבל. כדי לצלם איזורים בחלל לפרקי זמן ארוכים, אחת המצלמות שלו ננעלת על שני כוכבים מסויימים (בכל איזור). עברנו על נתונים שנאספו בתקופה של 15 שנה וכלל לא היו אמורים לשמש למחקר, וגילינו שני ליקויים כאלה. כרגע אני מקים מערכת טלסקופים אופטימלית שתוכל לגלות את התופעות הללו בקצב הרבה יותר גבוה.
אף על פי שאופק הוא אסטרונום תצפיתי, הוא לא מבצע את התצפיות בעצמו: ""רוב המידע שאני מקבל נאסף על ידי טלסקופים רובוטים או מאנשים אחרים. אני אפילו הייתי אחראי על הרובוטיזציה של אחד הטלסקופים. הם עובדים בצורה אוטונומית לחלוטין ללא מגע יד אדם וכל הניתוח נעשה אוטומטית. מדובר במערכות מידע עצומות. הטלסקופ העיקרי שלנו הוא טלסקופ שנמצא בהר פלומר ואשר מאופיין בשדה ראיה רחב במיוחד.

חלום ילדות שממשיך להתגשם
ד"ר אופק הפך תחביב למקצוע, שבו זכה לאות ההערכה בפרס קריל. "הייתי חבר באגודה לאסטרונומיה מגיל צעיר, אולי כיתה ו'. לא הכרתי את המצפה קודם לכן. אם הייתי יודע, הייתי עושה משהו בנידון, אני זוכר שהייתי מחכה לחוברות כל כוכבי אור, הייתי יורד כל יום לבדוק דואר לראות אם הגליון הגיע.
"הייתי מדריך במצפה הרבה שנים. אחד הדברים שאהבתי מאוד לעשות היה לעקוב אחר כוכבים משתנים ולשלוח את הדיווחים לאגודה האמריקנית לכוכבים משתנים גם צפיתי בליקוי כוכבים על ידי הירח ושלחתי את הנתונים למעבדה העוסקת בכך ביפן. אחר כך למדתי לכל התארים באוניברסיטת תל אביב, אבל כבר בתואר הראשון ועוד לפניו עזרתי לפרופסורים באוניברסיטת תל אביב במחקריהם.

מדוע חזרת דווקא למכון ויצמן? זה איננו מקום של אסטרונומיה תצפיתית?
"היו לי הצעות מכל המקומות שרציתי להגיע, תל אביב, ירושלים, מכון ויצמן – תמיד היתה שם אסטרופיזיקה אבל בעיקר תיאורטית מאוד קטנה. כמה שנים לאחר מכן הגיע אבישי גל-ים האסטרונום תצפיתי ואני התצפיתן השני. הרגשתי שכמות המשאבים שיעמדו לרשותי שם תהיה הכי משמעותית. אין לי את ההשוואה אבל ני די בטוח שכן. העמידו לרשותי ומעמדים לרשותי עזרה ומשאבים שהיה קשה מאוד גם עם רצון טוב להעמיד אותם במקומות אחרים."
"החזרה לא היתה קלה, תמיד יש להתרגל מחדש לתרבות הישראלית זה לא קל, על היתרונות והחסרונות שלה, זה אפילו קשה מאוד, הרבה יותר קל להרגל לתרבות האמריקנית מאשר לתרבות הישראלית אפילו אחרי שהיית בה."

מה תגובתך על הזכיה פרס קריל?
"זה פרס מאוד מוערך. שמעתי עליו לא מעט, ואני מכיר זוכים משנים קודמות. הוא מחולק על ידי קרן וולף למדענים צעירים לפני שלב הקביעות ואני שמח על הזכיה, הוא נותן להרגיש שאני עושה עבודה שאנשים מעריכים."

פרס יוקרתי

פרס קריל הוא פרס המוענק בישראל, מאז שנת 2005, מטעם קרן וולף להצטיינות במחקר מדעי. הפרס, על סך 10,000 דולר, מיועד לחוקרים מובילים שהם חברי סגל אקדמי מצטיינים, בדרגת מרצה או מרצה בכיר שעדיין לא קיבלו קביעות, המועסקים באחת האוניברסיטאות בישראל. בכל שנה מעניקה הקרן עשרה פרסי קריל בתחומים הבאים: מדעים מדויקים, מדעי החיים, רפואה, חקלאות והנדסה.

"פרסי קריל להצטיינות במחקר מדעי" מוענקים על ידי קרן וולף מאז שנת 2005. הפרסים ממומנים מעיזבונו של התורם אברהם הירש קריל שלנגר ז"ל (1912 – 2007).

לרשימה המלאה של זוכי פרס קריל לשנת 2015

 

 

 

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן