סיקור מקיף

חתן פרס נובל לכימיה, פרופ' מיכאל לויט, בראיון לאתר הידען: "פרס נובל הוא לא רק לשלושתנו אלא גם הכרה בחשיבות של מחשבים וסימולציה."

עוד אמר: "מדענים לא צריכים לחכות לפרס נובל. מאוד עצוב שמדענים מצפים לפרס כי לכל אחד שמקבל את הפרס יש בטח מאה מדענים שהאמינו שמגיע להם יותר. אולי הם צודקים אבל זה לא יעזור." על הפסטיבל בארץ: "אני נכנס לארץ בדרכון ישראלי וגר פה חודשים רבים בשנה, אני ישראלי לכל דבר, אם תוציא את כל מי שלא נולד בארץ מכלל חשבון לא ישאר אף אחד"

פרופ' מיכאל לויט. מתוך ויקיפדיה
פרופ' מיכאל לויט. מתוך ויקיפדיה

בדיוק לפני שבוע, ביום רביעי שעבר, הפתיעה ועדת פרס נובל לכימיה כשהודיעה על מתן הפרס לשלושה חוקרים בתחום שאיש לא התייחס לחשיבותו בעבר – הביולוגיה הממוחשבת. פרופ מרטין קרפלוס מאוניברסיטת הארווארד, פרופ' מיכאל לויט מסטנפורד ופרופ' אריה ורשל מאוניברסיטת דרום קליפורניה.

כפי שציינו בכתבות מאותו היום, המחקר הראשוני שהוביל לפרס בוצע ע"י פרופ' ורשל ופרופ' לויט במכון ויצמן בסוף שנות השישים.

הערב (יום ג') ראיינתי טלפונית את פרופ' לויט במשרדו באוניברסיטת סטנפורד. ביקשתי ממנו תחילה להתייחס להיבטים המדעיים ובפרט לתיאור שהעלתה ועדת הפרס אודות הקשר בין כימיה ופיסיקה קוונטית: "זה יותר מאשר קשר בין כימיה ופיסיקה קוונטית. הדגמנו שימוש בשיטות ממחושבות מתקדמות על מולקולות ביולוגיות גדולות. כאשר העבודה התחילה ב-1967-8 כבר היו מחשבים אבל אף אחד לא שמע על המושג סימולציה. היום כשהשירות המטאורולוגי אומר לך מה יהיה מזג האוויר מחר, הם עושים חישוב מאוד מורכב לפי לחץ האוויר, כיווני הרוח והטמפרטורה אותם הם מכניסים למשוואות ופותרים."
"כל סימולציה צריכה לכלול משוואות המתארות איך המערכת מתקדמת. בדרך כלל הסימולציות מבוססות על משווואות מאוד ישנות. מה שיותר קשה זה המודל. צריך לבחור מודל שמתאים. אם המודל מסובך מדי אי אפשר לעשות חישובים. אם המודל הוא פשוט מדי אין בזה שום תוכן. זו בחירה בין לפשט משהו לבין כמות החישובים הנדרשת כדי לתאר את התופעה."
"המחשבים היו איטיים מאוד. התרומה שלי היתה שימוש בתוכנה כדי לחשב כיצד תתנהגנה מולקולות בנות אלף אטומים ולעשות חישובים על מולקולה זו. עד אז חישבו נתונים כאלה רק על מולקולות של 20-30 אטומים."

"התרומה של אריה ורשל בשנות השישים היתה בעבודה עם פרופ' שניאור ליפסון שהוא איש המפתח לכל הסיפור שנפטר לפני 11 שנה. היה לו רעיון שהמודל הכימי של כל המולקולות צריך להיות אותו מודל לכל מולקולה ולא מודל נפרד לכל מולקולה כפי שהיה מקובל עד אז. המודל צריך להיות עקבי וגם מאוזן. ורשל עבד עם שניאור ליפסון בזמן הדוקטורט שלו. אני באתי והשתמשתי באותן תוכנות לחישובי מולקולות גדולות. אחרי 5-6 שנים אני ואריה עשינו עוד משהו ביחד: הכנסנו את התוכן לחישובים (הכוונה לדינמיות. א.ב.). החישובים עד אז היו מכאניים כאשר התייחסו לכל מולקולה כמו כדורים המחוברים ביניהם בקפיצים. ואולם למולקולות אין התכונות של כדורים עם קפיצים. אי אפשר לשבור קשרים ויש גם שינוי במטענים, הכנסנו גם את התוכן הזה. מה שמעניין הוא שהמודלים שבחרנו אז לפני הרבה מאוד שנים נמצאים עדיין בשימוש היום, שזה די משונה כי כוח החישוב גדל בצורה שקשה לתאר."

"אני הייתי בן 20 ואריה ורשל היה בן 27. פרופ' קרפלוס בהארווארד היה כבר מפורסם כשאריה ורשל בא אליו. הוא נכנס לתחום ב-1977 והשתמש בתוכנה שלנו לחישובים של מולקולות יותר מורכבות. צריך לציין שהמחשבים השתפרו בינתיים. מאז, התחום של הביולוגיה החישובית התפתח בצעדי ענק." "

"כמובן שהדבר היה במקביל להתפתחות המיחשוב. כדי להבין מה המשמעות של הכפלה פי 10,000 במהירות, בקיבולת במקביל להוזלה דומה במחיר. אם המחשבים היו כמו מכונית, בשנת 65 מכונית קדילאק עלתה 6,000 דולר של אז, בערך 40 אלף דולר של היום. אם המחירים של המכוניות היו יורדים כמו מחירים של מחשבים אז אותה מכונית קדילאק של שנת 65 הייתה עולה ארבעה דולר, בנוסף, במקום חמישה אנשים היא היתה יכולה להכיל 50 אלף אנשים והמהירות שלה היתה 600 אלף קילומטר לשעה. זה נותן מושג לגבי החישובים שעשינו אז במחשב כל כך פרימיטיבי לעומת היום."

ועדיין לא פתרתם את בעיית קיפול החלבונים עם ההתקדמות האדירה הזו במיחשוב?

"אכן, זה עדיין לא מספיק. הכוח של המחשבים ממשיך לעלות אבל מה שיותר חשוב שהפרס הוא לא רק לשלושתנו אלא גם הכרה בחשיבות של מחשבים וסימולציה. הביולוגים אוהבים מחשבים בגלל האנליזה אבל לא ממש הבינו בסימלוציה. אני מניח שגם אצל אלו שבנו מטוסים היה קשה לעזוב את השיטות הישנות ולעבור למחשבים. יקח עוד עשר שנים או ארבעים שנה, אבל הבעיות הללו יפתרו. זה רק עניין של הבנה איזה גודל של מודלים צריך. אנחנו מתחילים להבין את המערכת, הרבה אנשים עובדים על זה. נגיע לזה לבסוף."

האמנת שתקבלו את ההכרה הזו?

"השאלה הגדולה הייתה אם בכלל יחליטו לתת פרס נובל לכימיה לביולוגים ובתחום המיחשוב. יש כל מיני רשימות רשת שניסו לנבא את הזוכים. גם אני וגם ורשל לא היינו ברשימות הללו. מה שברור כאן זה שאף מדען חכם לא עובד בשביל פרס נובל. הקטע הוא המדע ולא הפרס. מאוד עצוב שמדענים מצפים לפרס כי לכל אחד שמקבל את הפרס יש בטח עוד מאה שהאמינו שמגיע להם יותר. אולי הם צודקים אבל זה לא יעזור. אני מכיר בטח 30-40 בעלי פרס נובל. היה לי מזל שהתחלתי לעבוד עם הכי גדולים בהתחלה. בסך הכל הם אנשים. אבל אז הרגשתי שהם אלים. אין לזה בסיס."

מה אתה אומר על הפסטיבל בארץ לגבי השאלה האם הזוכים ישראלים או לא ולגבי בריחת המוחות?

"אני ישראלי ויש לי בנים שהיו בצבא. יש לי דירה בארץ. אין לי מושג. שיבואו אלי ממס הכנסה אעדיף להיות ישראלי. אני משלם 40% מס. וברצינות. טוב שמדברים על הנושא הזה. אני מרגיש שאין שום ספק שישראל קיבלה פרסי נובל. זה טוב כדי לעודד תמיכה במדע ובמדענים. מדע הוא דבר מאוד טוב בשביל הכלכלה. רואים זאת בסטנפורד שכל עמק הסיליקון יצא מסטנפורד וזה גרם למחזור של מיליארדים מחברות כמו אינטל ואפל. חוץ ממיקרוסופט ואמזון, כולם פה על ידי. בארץ אוהבים מאוד לדבר. גם הנשיא פרס, גם ראש הממשלה התקשרו אלי אבל לא כל כך תפסו. אני מנהל את הכל לבד. אחרי שזה קרה הייתי בטלפון שעות ארוכות ולא השיגו אותי. אחר כך קיבלתי אימיילים משניהם ודיברתי איתם. קיבלתי גם מכתב יפה ממכון ויצמן."

"בארץ יש יותר מדי מדיה וכולם רוצים לקפוץ אחד על השני. אני מתייחס לכל אחד עם הרבה כבוד ולא משנה אם זה הנשיא או מישהו שאוסף לי את פח הזבל. עכשיו כשפתאום אני עולה על סולם גבוה כמו פרס נובל, קיבלתי מכתבים מאנשים שפשוט שמחים. אני רוצה להמשיך את העבודה שלי. יכול להיות שננצל את התהילה כדי לפגוש כמה קבוצות רוק ולבקר בכמה מקומות שרציתי לבקר."

אתה מגיע לארץ?

"אני בארץ בעוד שבועיים. אני גר בארץ. נמצא בארץ כמה חודשים בשנה. יש לי שני בנים ונכדים בארץ. חלק גדול מהשנה אני נמצא בה. אם היית מוציא מישראל את כל מי שלא נולדו בה לא היו נשארים הרבה. גם אני. גם אריה ורשל וגם מרטין קרפלוס לא נולדנו בארה"ב. אף אחד לא מעלה את זה – כולם שמחים. אני גם ישראלי, גם בריטי, גם אמריקני. לכל אחת מהמדינות אני נכנס עם הדרכון שלה."

עוד בנושא פרס נובל לכימיה 2013 באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. מרגש מאד כל הכבוד על הזכייה, אני עושה עלייך עבודה כי אני מעריכה ומעריצה אותך!!!!
    ישר כוח!
    לא מפתיע שקיבלת פרס נובל. בן אדם כה צנוע וחכם, אין פלא על הפרס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן