פילאה התיישבה במקומה הסופי לאחר שנהדפה מהשביט ועלתה לגובה של קילומטר מעל פני השטח של גרעין השביט. לאחר שריחפה שעה וחמישים דקות
יתכן שאיננו יודעים בדיוק היכן נמצאת הנחתת פילאה אך היא מצליחה למרות שתי הקפיצות לחלל שאחת מהן נמשכה שעה וחמישים דקות, והתהפכות על צידה בנחיתה השלישית, למרות זאת היא שידרה את התמונות הראשונות מקרקע השביט 67P צ’וריומוב-גרסימנקו.
כאמור התמרון הלא מתוכנן של פילאה השאיר אותה נוטה על צידה כאשר אחת מרגליה פונה לחלל. לפיכך כאשר צופים בתמונות צריך לקחת זאת בחשבון.
אף כי קשה לדעת כמה מרוחקים הנופים שבתמונה, במסיבת עיתונאים שנערכה היום, אמר ז’אן פייר ביברין, החוקר הראשי של מצלמות הנחתת CIVA ו-RIOLIS, כי הצוק הגדול והמאיים נמצא במרחק של מטר אחד מהנחתת ומטיל עליה צל תמידי.
פילאה התיישבה במקומה הסופי לאחר שנהדפה מהשביט ועלתה לגובה של קילומטר מעל פני השטח של גרעין השביט. לאחר שריחפה שעה וחמישים דקות, היא נחתה בפעם השניה רק כדי לנתר שוב לחלל, הפעם רק למרחק 3 סנטימטרים, ליד או על מצוק. מרשים לראות שהחללית הקטנה ממשיכה לתפקד למרות קפיצות הטרמפולינה שביצעה במשך שעות.
סטפן אולמק, מנהל הנחתת פילאה, תיאר כיצד פילאה נחתה בפעם הראשונה פחות מ-100 מטרים מאתר אגליקה (בעיגול האדום). בשל אי תפקוד העוגנים והמנועים הרקטיים הקטנים לקבוע את עצמה לקרקע, היא נהדפה ונורתה כקילומטר מעל השביט. נכון לעכשיו היא נמצאת במעוין הכחול. צילום: ESA
המדענים עדיין מקווים למצוא פתרון לייצב את הנחתת. הזמן שלהם מוגבל משום שבמיקום זה, פילאה חשופה רק לשעה וחצי של אור שמש ביום במקום 6-7 שעות שהיו אמורות להיחשף בפניה.
פילאה חייבת לתפקד באמצעות האנרגיה המעטה עמה הגיעה לשביט – אלף וואט-שעה. מאז שהסוללות ייחלשו, היא תוכל לייצר לכל היותר 8 ואט חשמל מקולטי השמש שיאגרו בסוללה שלה המסוגלת להכיל 130 וואט לשעה.
ביברין: “אנחנו צריכים לעשות שני דברים, ראשית למצוא היכן אנו נמצאים על השביט, המדענים של רוזטה הצליחו לסיים את הכנת המפה הטופוגרפית ואנו מקווים למצוא בעזרתה את תוואי השטח שאנו רואים בתמונות שצילמה פילאה. :
שאר המכשירים עושים את מה שהם צריכים, מכשיר רומק(???) בודק את השדה המגנטי של השביט. ויש לנו את מצלמת הוליס שיכולה לצלם את השביט מתחת לאתר הנחיתה. החללית נהדפה לחלל פעמיים והגיעה לנקודה שלישית, למקום לא רחוק מהמקום שבו בחרנו. למזלנו, במקום אתר אחד בחנו מספר אתרים קרובים, ומרבית הסיכויים הם שפילאה קפצה מאתר J (אגיליקה) בו נחתה, לאתר B. התמונות הראשונות של מצלמת CONSERT הראו שאנחנו בחיים ושאיננו נעים יותר על קרקע השביט.
באחת התמונות ראינו צוק גדול בקרבת פילאה, והיא נמצאת בצל תמידי. בהמשך היום אנו נצלןם שוב את תמונת הפנורמה.פילאה נמצאת במאונך כשרגל אחת שלה נמצאת בחלל הפתוח. מרבית המכשירים האחרים פועלים אף הם ואוספים נתונים מדעיים, צריך לראות האם ניתן יהיה להשתמש במחפורת כדי להוציא דגימות מקרקע השביט ולבדוק אותם במעבדה הכימית שבתוך פילאה.
סטפן אולמק: עכשיו אנו יודעים יותר טוב איך הגענו לשם, עדיין אינונ יודעים בדיוק היכן. אתמול אמרתי שנחתנו פעמיים והיום אנו יודעים שמדובר בשלוש נחיתות. הקפיצה הראשונה ארכה שעה וחמישים דקות במהירות של 38 סנטימטרים לשניה. מדובר במרחק של קילומטר אחד. ואז התרחשה קפיצה קטנה של עשר דקות למרחק של 30 סנטימטר. כעת אנו לומדים מה נמצא בתמונות של שיווה. המדידות של קונסרט יאפשרו לנו גם להעריך היכן אנו נמצאים (J, ו או B או אולי אפילו באיזור החפיפה שלהם). אתמול בערב לא היה ברור אם נקבל אותות מהנחתת שוב. קיבלנו את שידור הרדיו הבוקר בדיוק בזמן שהיינו אמורים לקבלו, ובתחילה היו קטיעות בשידור ולאחר מכן היה לנו שידור רציף עד שרוזטה שקעה מתחל לאופק מנקודת ראותה של פילה.
נחיתה על השביט – סיקור מיוחד מדארמשטט באתר הידען
18 תגובות
ספקן,
1. שוב, לא הבאת אף מקור. “רחבי הרשת”, “קריאה צולבת” – הרבה מילים אבל בינתיים רק אחד מאיתנו הביא ראיות שתומכות בדבריו. ולא יעזור לך כלום – המקור שהבאתי, ארגון החלל המדעי הגדול בעולם – הוא אמין. אין לי כוונה להכנס בינך לבין נאס”א אם אתה רוצה להאשים אותם בשקרים, הטעיות או פברוק ראיות. אותי לא מעניינות הטענות האלה, אלא אם כן הן מגובות בראיות מוצקות.
2. את מי מעניין איפה היא נמצאת על השביט? שוב, אתה מפספס לגמרי את מטרת המשימה כדי להמשיך לדבוק בתיאוריות קונספירציה. אתה לא יודע אם הדגימות שנלקחו הן מעומק השביט (“עומק” = 25 ס”מ, שזה אורך המקדחה והעומק אליו תכננו לקדוח) או משכבה חיצונית שלו? אוקי, נאס”א טוענים שהם ביצעו קידוח. אתה רוצה לטעון שהם משקרים על סמך זה ש”אתה לא יודע”…? סבבה, רק תפסיק למכור לנו את התיאוריות קונספירציה שלך.
3. אם אי אפשר להסיק עדיין מסקנות, איך אתה קובע שהיא כשלון? המטרה הייתה לאסוף תצפיות והיא אספה אותן.
4. דווקא כן הברזתי לשיעורי פיזיקה בתיכון. אפשר שיעור פרטי בפיזיקה בבקשה?
אלבנצו
אם היית יודע לקרוא אינפורמציה בקריאה צולבת היית רואה שההודעה של נאסא היא פמפלט תעמולתי ללא תוכן מדוייק.
כאשר קוראים הודעות ברחבי הרשת מסתבר ש:
א.
אין כמעט שום ידיעה ברורה מה מצבה של הנחתת, היכן היא , האם היא במצב אופקי או אנכי, האם הדגימות נלקחו מקליפתו הפרה היסטורית של השביט או מערימת אבק קוסמי שמכסה אותו. לא ברור אם עשו את כל הבדיקות או רק סדרה ראשונית של בדיקות (כי נגמר להם החשמל המועט שהיה במצברים).
ב.
בהעדר נתונים על מה שחקרו וכמה חקרו אי אפשר להסיק מסקנות מה מצאו.
ג.
אני מקווה שבשיעורי מעבדה פיזיקה לא הברזת. שכן אם תנאי החקירה גרועים המסקנות יהיו מוגבלות או חסרות ערך. המצב הוא שהניסויים הבאים, אם יהיו בכלל, לא יעשו בתנאים בהם הם אמורים היו להערך (השביט מושפע על ידי החום בסביבתו, יש פליטת גזים או אדים מתוכו), לכן המסקנות מהם יהיו חלקיות או מוטעות.
טוב… אני סיפקתי קישור שבו נאס”א מתייחסים במפורש לכך שהם התחילו לנתח מידע על החומרים שהושגו בעזרת המקדחה. אם אתה מעדיף לטעון – ללא כל מקור, דרך אגב – שהנחתת לא ביצעה קדיחה, זכותך. כמו כן בקישור שלי מופיעה רשימה של מכשירי המדידה שהופעלו בהצלחה והעבירו אותו בהצלחה למרכז בכדה”א, שם ינותחו. אולי לדעתך המטרה הייתה לנחות ישר ככל האפשר במקום חמים ונעים ולכן אתה מתעקש לקרוא לזה כשלון, מבחינתי (ומבחינת הקהילה המדעית) המטרה הייתה לאסוף נתונים ולשלוח אותם לכדה”א לאנאליזה. נאס”א טוענים שזה בוצע. אתה יכול לשלוח להם מייל ולהתווכח.
אלבנצו
הנחתת כשלה.
היא נפלה על הקרקע ללא שליטה על תהליך הנחיתה (קפיצות טרמפולינה) ונפלה על צידה (לכן לא קדחה בקרקע, מקסימום אספה אבק או עפר מהערימה בה היא שקועה).
הנחתת לא עשתה בדיקות של הדוגמיות אותן אספה, אם אספה וספק אם תעשה בעתיד. לנחתת אין חשמל, גם אם יהיה לה קצת חשמל בעתיד לא ברור אם תוכל לעשות הרבה בתחום של בדיקת הדוגמיות (כאשר הנחתת שכובה על צדה והקרקע סביבה מתבשלת מחום השמש).
כל כשלון אפשר לתאר כהצלחה אם התיאור של ההצלחה המדומה כולל מילים מוזרות שאף אחד לא מבין, השימוש במילים מוזרות לצורך הרושם הוא טכניקת הונאה שהמחזאי מולייר כתב עליה מחזות (הוא צחק על כמרים ורופאים שמילמלו מילים מוזרות בלטינית כאשר הם ניכשלו בתפקידם).
עמית. החללית עלתה לגובה של קילומטר, נסעה כקילומטר וירדה שוב קילומטר.
ספקן,
להלן קישור לאתר של NASA, הכולל הודעה רשמית על הצלחת המשימה (ופירוט על היעדים בהם עמדה הנחתת), כולל התייחסות ספציפית לכך שכעת מנתחים את המידע ששלחה כדי לבדוק אילו חומרים היא דגמה בעזרת המקדחה (פסקה תשיעית).
http://rosetta.jpl.nasa.gov/news/pioneering-philae-completes-main-mission-hibernation
תגובה
אורי.
הנחיתה נכשלה כנראה, לא יהיה קידוח מכיוון שהנחתת כנראה שוכבת על הצד עם רגליים באוויר (לפחות חלקם). עתונאים שטוענים שהנחתת קדחה מפיצים הודעות סתם.
יתכן שללוחות הסולרים יש מנגנון תנועה עצמאי (לא תלוי במנגנוני תנועה אחרים), זאת כדי שהלוחות הסולריים יופנו בכיוון השמש תוך כדי תנועת השביט. אם לא יצליחו לסובב את הלוחות כדי שיקבלו קרינת שמש מינימלית הנחתת תפסיק לתפקד כאשר הסוללות יתרוקנו.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4592060,00.html
לפי כתבה זו (מהיום בבוקר) הנחתת הצליחה לקדוח בקרקע ולהעביר את הנתונים חזרה למרכז הבקרה, יש לי מספר שאלות בנושא אשמח לתשובות מאלו שמבינים:
1. כיצד בדיוק הצליחו בנאס”א (על פי הדיווח כאמור) לסובב את החללית ? איזה מנגנון מכני מאפשר זאת ?
2. אם היא נחתה על צידה כיצד היא הצליחה לקדוח ? הרי המקדח היה אמור להיות באוויר…
3. נאמר שהעוגנים לא הצליחו להכנס לקרקע, כיצד היא הצליחה לקדוח בלי העוגנים ? בלי שיהיה משהו שיצמיד אותה בקונטרה לקרקע ?
4. זכור לי כי לפני מספר שנים חללית שיגרה קליע לעבר שביט, שיצר מכתש גדול והעלה אבק רב שאיפשר לבחון את החומר בעומק הקרקע, אילו נתונים נוספים ניתן לגלות ישיר בקידוח בקרקע, שלא ניתן לגלות בשיטת הקליע ?
אלי
תקלות אפשר לצמצם למינימום ככול שניתן אבל לא יותר.. אתה יכול להשקיע רבות וכסף רב ולבסוף תתרחש תקלה בלתי צפויה. יש לך בכלל מושג כמה תקלות היו לאמריקאים בראשית דרכם בחקר החלל. קח למשל לדוגמה את רכב השטח שהסינים שיגרו לאחרונה לירח. תהיה בטוח שנעשו בדיקות והכנות קפדניות ביותר לקראת השיגור ובכול זאת נוצרה תקלה ששיתקה את הרכב לצמיתות. הכי קל לומר שפישלו. עצתי לך תצטרף לאחד מצוותי המהנדסים של סוכנות החלל האירופית ותראה כמה שנות אדם מושקעות בכול פרויקט.
אלי
זו אחת המשימות המרתקות שבוצע ע”י האדם אי פעם. לטוס מאות מיליוני ק”מ בחלל, במשך 10 שנים ולנחות על כוכב שביט קטנטן זה בלתי יאמן.
כמובן שיש מגיבים שחושבים שהם חכמים מאד ועקב תקלה בחללית (אולי התנגשות של מטאור) יתחילו להשמיץ את הקבוצה שמבצעים את הפרוייקט המדהים והחשוב הזה.
מה הם היו עושים בלעדייך? 🙂
נראה שמישהו כאן פישל
פשוט קשה להאמין שדברים כאלה באמת קורים – ולא רק בתאוריה.
אגב.. 38 סנטימטר בשניה הם 2.5 קילומטר בשעה חמישים.
או שהיחס זמן:מרחב השתנו במהירות הזאת (;
זה עשוי להשפיע על היכולת שלה לקדוח בקרקע?
היו צריכים לעצב את החללית בצורת נחום תקום:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%9D
או לחילופין להוסיף 3-4 זרועות פשוטות שיודעות להישלף החוצה לדחוף ולאזן את החללית (לא צריכים הרבה כוח בשדה כבידה חלש כל כך)