חוקרים ואנשי תקשורת: כך "מחשבות" השפיע עלי * שנה למותו של צבי ינאי

הפרופסורים יצחק בן ישראל ועילם גרוס, ד"ר אשר עידן והעיתונאי שמוליק שם טוב מציינים את כתב העת "מחשבות" שהגה, יזם וערך במשך שנים רבות צבי ינאי ז"ל, כגורם שהשפיע על הקריירה שלהם.

צבי ינאי
צבי ינאי. צילום: מירי דוידוביץ'

בשבוע שעבר, 16 בדצמבר, מלאה שנה לפטירתו של צבי ינאי. אולי המוסד הכי חשוב שיצר היה כתב העת "מחשבות" שהוציא כדובר יבמ, ואשר הפכה ממש לסמל סטטוס. היא לא נמכרה בחנויות והמנויים שלה השתייכו למעמד בפני עצמו.

אלמנתו, דליה הוכברג אומרת כי רבים באקדמיה ובמקומות חשובים אחרים סיפרו לה שהם חבים את הקריירה שלהם לינאי ובפרט לכתב העת "מחשבות."

היכרות ראשונה במגרש המשחקים

אלוף (מיל.) פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, יושב ראש סוכנות החלל הישראלית ויושב ראש המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו"פ) במשרד המדע והטכנולוגיה  זוכר בראיון לאתר הידען שהיו לו כמה הצטלבויות עם צבי ינאי. "ההכרות הראשונה שלי איתו הייתה כאשר הייתי בן 6 והוא מדריך צניחה בצנחנים בן 20.  אבי שירת בתל נוף, גדלתי בתל נוף וכמגרש המשחקים שלנו שימשו האומגות ושאר מתקני האימונים של הצנחנים (כמובן גם טייסים צריכים לדעת לצנוח. א.ב.) מרבית האחראים על המתקנים גירשו אותנו. היה שם מדריך מאוד נחמד, שלא גירש אותנו ואפילו היה משחק עם הילדים ומסביר להם  מה עושים בכל מתקן. לימים התברר שהיה זה צבי ינאי.

"בגיל 17, בשנת 1967 יצאתי למחנה נוער שוחר מדע באנגליה (כבוגר מצטיין של חוג נוער שוחר מדע במכון ויצמן). צבי ינאי ראיין את חברי המשלחת ל"מחשבות" עם שובם. הריאיון הזה תלוי על קיר החדר שלי באוניברסיטה, עם צילום שלי בבלורית של בן 17. "

"שמרנו שנים רבות על קשר, וכמובן הכרתי אותו כששימש מנכ"ל משרד המדע. הוא עשה נפלאות במשרד. זו הייתה הפעם הראשונה שהפכו את משרד המדע לגוף ביצוע משמעותי. השתתפתי לבקשתו במספר ועדות. הוא היה אדם מאוד אינטליגנטי, רב תחומי, אוטודידקט שהתעניין במדע – בחידושים בקוונטים ועוד, איש מאוד מרשים, כתב ספרים מרתקים."

מ"מחשבות" למאיץ החלקיקים

פרופ' עילם גרוס, מהמחלקה לפיזיקת חלקיקים במכון ויצמן החוקר גם במאיץ החלקיקים בסרן מספר

"צבי ינאי הוא דוגמה לדמות שכבר לא קיימת היום. הוא היה ממש איש רנסאנס. למרות היותו אוטודידקט הוא נכנס לעומק בכל נושא והיה לו כושר קליטה יוצא דופן. הוא היה מסוגל להיכנס לעומק לנושאים שאנשים לומדים וחוקרים במשך שנים.

"חוברת מחשבות היוותה השראה עבורי. במשך כל השנים הייתי מאלו שרצו להשיג אותה בכל דרך. במיוחד זכורה לי חוברת בה כתב מאמר מאוד ארוך על תורת הקוונטים. הייתי בתחילת לימודי הפיזיקה וגמעתי בשקיקה את החוברות, במיוחד את אלו שעסקו בפיזיקה. הייתה לו ראיה מאוד עמוקה בפיזיקה, למרות שלא היה לו רקע תיאורטי. מי שהיה מדבר איתו היה קשה לו להבחין שהוא איננו מדען במקצועו."

ל"מחשבות" גם הייתה השפעה מאוד חשובה על כתב העת אודיסאה, כאשר הצטרפתי לפי בקשתו לשמוליק שם טוב בהקמת המיזם. גם שם טוב עצמו הושפע מחוברת מחשבות ומצבי. רצינו שצבי יערוך את אחת החברות. מסיבותיו הוא לא הסכים זה היה יכול לחזק את הקשר בין אודיסיה למחשבות. אני גאה באודיסאה, למחשבות הייתה תרומה מאוד רבה בזה. מחשבות היה ללא ספק המגזין ברמה הגבוהה ביותר שעסק בתקשורת המדע עד אודיסאה שהוקם כניסיון להחשיב אותו. הרבה יותר מכל כתב עת אחר."

"לימים פגשתי אותו כשהייתי כבר פרופסור, והוא הכניס את ההיגיון למשרד המדע כאשר שימש כמנכ"ל. הוא היה איש שלא יכולת להישאר אדיש אליו: כושר השיחה, האינטלקט והידע היו יוצאי דופן. אני לא מכיר עוד אדם כזה היום. "

חוברות כתב העת  "מחשבות" וספרים של צבי ינאי. צילום: דליה הוכברג
חוברות כתב העת "מחשבות" וספרים של צבי ינאי. צילום: דליה הוכברג

האדם המרושת

על ד"ר אשר עידן, יועץ בתחום רשתות חברתיות, מרצה בתחום זה באוניברסיטת בר אילן, ומחבר הספר "הכוח החמישי" (במסגרת קרן המחקר של האוניברסיטה הפתוחה) השפיעו מאמרים אחרים מאלו שהשפיעו על פרופ' גרוס:

"מכתב העת מחשבות למדתי דברים חשובים: ראשית, הכרתי דרכו את תופעת המהפכות המדעיו, המבנה שלהם, בעקבות סקירת ספרו של תומס קון במחשבות. הנושא השני שנודע לי לראשונה מקריאה במחשבות היה מושג הפרקטלים ועבודתו של בנואה מנדלברוט. עוד למדתי מהכתבות הפילוסופיות שם על האדם כהומו סימבוליקוס – האדם המסמל. הדבר שמאפיין בעיקר את האדם איננו מה שהוא מייצר אלא השימוש שלו בסמלים. השלב הבא אחרי הומו סימבוליקוס זה הומו נטוורקס, האדם כמרשת, הסמלים הם רק חלק מתופעה יותר גדולה שמאפיינת את האדם – הרישות שלו, ומכאן ההתעניינות בנושא הרשתות החברתיות.

אודיסאה כממשיכו של מחשבות

העיתונאי שמוליק שם טוב, שערך עיתונים רבים והיה גם המייסד והעורך הראשון של "אודיסאה" מסביר: "את צבי הכרתי כשהיה עורך מחשבות ואני הייתי סטודנט לפילוסופיה. התיידדנו והפכנו למכירים ומוקירים.

אחר כך הייתה תקופה שערכתי את העולם הזה של אורי אבנרי וביקשתי ממנו לכתוב סדרת מאמרים על קולנוע והוא כתב סדרה מצוינת."

כשהקמנו את אודיסאה נטלנו את הקונספט של מגזין שמשלב בין מדע, פילוסופיה, היחס בין התרבות החברה והמדע, חשיבות המדע לחברה פתוחה. סביב זה בנינו את העיתון ברוח ובמבנה של מחשבות. צבי ינאי אהב את התוצאה הסופית. הוא מאוד אהב לקרוא את אודיסאה והתגאה בכך שאודיסאה הולך בעקבות מחשבות. הוא שיבח אותנו בכל הזדמנות.

"בסך הכל אין למדינת ישראל יותר מצבי ינאי אחד, אחד האנשים המרתקים, המעניינים והאהובים שהיו כאן. הוא היה איש סגור. לא איש חברותא, מרוכז בדברים שהוא עושה ולמרות זאת הוא היה מאוד אנושי וזה תמיד דיבר אלי. בשבילי זה מחסור גדול שהוא איננו."

מחשבות בעל פה

ועכשיו ברשותכם כמה מילים אישיות של הח"מ (אבי בליזובסקי)

אחד האירועים הזכורים לי מתקופת עבודתי בעיתון המקומי "כלבו" בשנות השמונים היה מפגש של "מחשבות בעל פה" שעסק באבולוציה של האדם. המפגש התקיים באולם שהיה אז הגדול ביותר בחיפה – האודיטוריום של בית רוטשילד, והוא שודר בשידור חי בערוץ 8. אני זוכר כיצד ינאי היה מכוון את החוקרים ואת הפילוסופים (לצערי חוץ מאנה בפלר-כהן אינני זוכר שמות של משתתפים נוספים) בשאלות חכמות.

מאוחר יותר, תפסתי כמה שעות פנויות וניגשתי לספריה הראשית של הטכניון, כדי לקרוא כמה שאפשר מגיליונות כתב העת "מחשבות" שהיו שם על מדף. אמנם אהבתי לכתוב על מדע עוד קודם לכן וכמובן שבלעתי כל ספר מדע פופולרי ומדע בדיוני שהיה אז, וכתבתי פה ושם מאמרים על נושאים מדעיים במקומון (זכור לי ראיון עם פרופ' מריו ליביו מאז).

בעקיפין הדבר הוביל עשר שנים מאוחר יותר להקמת אתר הידען, כאשר עורך חלק ב' דייויד לנדאו פנה אלי כשנודעה לו האהבה שלי למדע וביקש לכתוב טור עתידנות לקראת שנת 2000 המתקרבת. כל הזמן חשבתי כיצד לאגד את הכתבות הללו, והדוגמה של "מחשבות" עמדה לנגד עיניי. אלא שאז התחלפה הטכנולוגיה והגיע האינטרנט, אגרתי את הכתבות באתר פרטי (היה אז דבר כזה, למי שידע לתכנת HTML). אנשי IOL – החברה האחות של הארץ ראו זאת והפכו את האתר לערוץ המדע הרשמי שלהם, ואחרי המיזוג שלהם עם וואלה יצאתי לעצמאות והשאר הסטוריה. כדי שבכל זאת תהיה אפשרות לכל אחד לקרוא מגזין על כל נושא שהוא רוצה מבין כ-17,500 הכתבות שהצטברו עד כה, השקעתי רבות בקטלוג ותיוג כל כתבה.

אינני מתיימר חלילה להתחרות בצבי ינאי. אין לי גישה לפילוסופיה, ואין לי את היכולת לכתוב כתבות מעמיקות של אלפי מילים. אני גם לא מתיימר להבין בכל התחומים, ונעזר במומחים כאשר אני נדרש לנושא חדש, אבל שאבתי ממנו את השאיפה להפיץ את האוריינות המדעית לציבור הישראלי. היום אני מצטער שנפגשנו מעט פעמים. אבל יש עוד נקודת דמיון: גם אני שומע פה ושם מסטודנטים שסיפרו שגדלו על האתר.ד"ר רועי צזנה אף כתב על כך במגזין הטכניון.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

61 תגובות

  1. אייל
    רק עכשיו אני רואה את התגובה שלך…

    1) שוב – אני חושב שאני צודק: השוני המהותי בינינו לבין השימפנזה הוא בשפה. הסיבות לכך הן, לטענתך, הבדל בגודל ובקישוריות. אולי אתה צודק, ואולי לא – אולי יש רכיב חדש במוח שלנו שאין לשימפנזה? זה כמו שתגיד שכל ההבדל בין קיפוד לעטלף הוא בגודל האצבעות. ברמה מסויימת זה נכון (הם שייכים לאותו סידרת-על, למשל), אבל זה הביא לשוני מהותי בהתפתחות שלהם (עטלפים נמצאים כמעט בכל מקום בעולם, פרט לקטבים).

    2) מקבל את מה שאתה אומר – המוח שלנו הוא הצפוף ביותר מבין כל מה שאנחנו מכירים.

    3) כאן אני חושב שאתה טועה. יש הרבה אנשים עם מוח משמעותית קטן יותר משל אדם ממוצע, ואף אחד לא מודע לכך. ובוא נסתכל על ההפוך – בין האנשים בעלי מוח "נורמלי" יש הבדלי אינטלגינציה של מאות אחוזים.

    4) בקשר לתכנון אתה טועה, לדעתי, בגדול. בתחומים כמו רפואה, חקלאות, תעופה ותוכנה אני יודע בודאות שזה המצב. אני מניח שבבישול זה המצב. אני מסכים שבנגרות תכנון טוב עוזר (measure twice, cut once), ואולי בבניה בלגו….
    זה נשמע לא קשור לנושא, אבל המשמעות היא עמוקה: הטענה שלי היא שאם אתה לא יודע מראש את כל הגורמים אז לא חשוב כמה תשקיע בתכנון, תמיד תצטרך להתמודד בבעיות לא צפויות. כשאני חושב על זה… גם בנגרות יש בעיות: העץ לא בדיוק בעובי הנכון, אתה לא יכול להשיג את הצירים שתיכננת עליהם, ובקרש אחד יש עין במקום קריטי.

    5) אתה מבלבל, לדעתי, בין שני דברים. אתה בהחלט צודק בקשר לתאומים – האינטליגנציה שלהם תהיה שונה. אבל, אני חושב שתסכים שהתאום ללא השפה אינו טיפש כמו בול עץ, והוא כנראה יותר אינטליגנטי משימפנזה, נכון? אם כך – אתה חושב שאפשר לדלג על כל השלבים והמרכיבים ולהתרכז רק בשפה? אתה באמת חושב שתוכנות היום יותר אינטלגינטיות מאותו האח? או משימפנזה?

    6) פה זה לא עניין של דעה – אתה פשוט טועה. למחשב יש הגדרה מאד מדוייקת, והמוח לא עונה להגדרה זו. אולי אפשר לבנות מכונה שדומה למוח שלנו, עם רכיבים שרגישים לרעש כמו ניורונים, שאורך חייהם כמו ניורונים, וששוכחים כמו ניורונים, איך שהוא לתת לו מצב של אדם מסויים ברגע מסויים – אבל זה לא יהיה מחשב….

    אם אתה מדבר על הדמייה של מוח אדם אז אולי זה אפשרי – אבל, אתה מכיר את פרוייקט openworm, נכון? בתולעת הזו 302 ניורונים והקשרים ממופים בין כל הניורונים. בתולעות הזו הכל סטטי – יש 959 תאים בסה"כ, ומספר זה אינו משתנה. הסתכל על זה ותגיד לי אם אתה חושב שאנחנו מתקרבים להדמייה של מוח אדם….

  2. צבי ינאי היה אדם מעניין ומיוחד כי אין רבים כמוהו. מדענים רבים הם אנשים מאוד "משעממים" עם תחומי עניין מאוד צרים וחד גוניים הנמצאים במרדף אחרי פרסום מאמר מקור + שלושה עותקים עם שינויי ניסוח.

    בדיוק כמו שהפוליטיקאים שלנו הם תוצר המערכת שמסננת אותם ומותירה רק את הציניקנים והצבועים, כך מערכת החינוך מסננת את אלו שתאוות הידע והרצון להבין ומשאירה באקדמיה רק את אלו שמתמקצעים במענה על דרישות הקידום והקביעות… וכמובן שזו הכללה, גם אם נכונה ברובה.

    זו הסיבה שכשנתקלים באדם עם שאר רוח, עם סקרנות אמיתית וטבעית להבין מהותם של דברים, משולבת ביכולת לנסח ולהתנסח, מקבלים דמות כמו צבי ז"ל.

    בעיני המצב הנוכחי קצת עצוב כי עם מעט הכוונה, חברה קצת יותר אינטליגנטית, פחות בעלי אינטרסים לנוון את חשיבתם ולהפוך אותם למכונות צריכה וכמובן חינוך הומני היו לנו עשרות או מאות אלפי ילדים שסקרנותם הטבעית מרתקת אותם לחקור את פלאי הטבע, רוח האדם וערכים המובילים לקיימות ולצמיחה, בעיני השאיפה למצב כזה היא חלק בלתי נפרד מציונות שנת 2015.

  3. התגובה שלי בהמתנה (אבי כתבתי שתי תגובות, פרסם בבקשה רק את השניה, היא פשוט קריאה יותר, ומחוק את ההודעה הזו, תודה)

  4. 1. אמרתי שמוח האדם שונה ממוחו של קוף, ואתה מסביר לי למה הוא שונה…. "

    לא, אתה אמרת שהשוני הוא בכך שלאדם יש שפה ולקוף אין, אני תיקנתי אותך ואמרתי שהשוני הוא פיזי, המוח שלנו הרבה יותר גדול, ובעל קישוריות גבוהה ומסועפת יותר בין התאים.

    2. "לא רק שאין לנו את המוח הגדול ביותר בין בעלי החיים, גם אין לנו את היחס מוח-גוף הגדול ביותר"

    ראה את ההרצאה המרתקת הזו (אני דיי בטוח שכבר ראית אותה) לפי הנאמר שם מוחם של הקופים (ובכללם בני האדם) הוא "הצפוף" ביותר בכל ממלכת החי, ובנוסף מוחם של בני האדם הוא הגדול ביותר בכל משפחת הקופים (כלומר מוחנו גם צפוף מאד, וגם גדול פי 3 ממוח של שימפנזה) והשורה התחתונה היא שמוחנו כולל את המספר הגדול ביותר של נויירונים יחסית לכל מוח אחר של בעל חיים על כדור הארץ, זה מה שנותן לנו את עוצמת החשיבה הגבוהה וכנראה גם את המודעות העצמית ואת הבינה שלנו.

    הנה ההרצאה, מומלץ מאד לצפות:

    http://www.ted.com/talks/suzana_herculano_houzel_what_is_so_special_about_the_human_brain?language=he

    (עובד לי רק דרך דפדפן כרום משום מה, באינטרנט אקפלורר הסרטון אינו מתחיל לרוץ)

    3. "יש אנשים בעלי אינטליגנציה תקינה שמוחם שוקל חצי ממוח ממוצע"

    אני מכיר את המקרים האלו, ולפי מה שזכור לי בדרך כלל זה בא על חשבון דברים אחרים, יש יכולות שכליות שנפגעות אצל האנשים האלו (אינני זוכר כרגע פרטים) משהו בסגנון של אתאיסטים גאונים.

    4. "בקשר לתכנון/תוכנה – אני מעריך ש-10% מהזמן של יצירת כל דבר הוא בתכנון, והשאר ניסוי וטעייה…"

    אז ההערכה שלי שונה, לדעתי בכדי לייצור מוצר איכותי צריך שלפחות 70%-80% מהזמן והאנרגיה יוקדשו להבנה ותכנון, אחרת תקבל מוצר שעובד "בערך" ורק לפעמים.

    5. "המבחן שלך לבינה הוא מוזר (מבחן טיורינג) – האם אתה דורש הבנת שפה טבעית כמבחן לאינטליגנציה? אדם ללא שפה אינו אינטליגנטי לדעתך?"

    ניסים אנחנו חוזרים על דיון שכבר היינו בו בעבר ואין לי כוח לחזור שוב על הדברים… כן שפה היא בהחלט חלק חשוב מאינטיליגנציה, אדם ללא שפה לא יוכל לפתור בעיות באותה דרך יעילה כפי שעושה אדם עם שפה (אם תיקח לדוגמא שני תאומים זהים, אחד תגדל כרגיל והוא ירכוש שפה, והשני יגדל עם כל התנאים הראויים אבל לא ישמע אף אדם מדבר לידו, תן לשניהם בגיל 25 לעבור סדרה של מבחני חשיבה, הרכבת מודלים וכדומה, לי דיי ברור מי מהם יקבל ציון גבוה יותר) בנוסף קשה לי להאמין שניתן להיות בעל מודעות עצמית ללא רכישת שפה, ללא היכולת המיוחדת הזו "לדבר עם עצמך" באופן שקט בתוך הראש, אבל שוב כבר דיברנו על כך בדיונים קודמים.

    6. "המוח אינו מחשב שבנוי מתוכנה וחומרה"

    הוא כן בנוי מחומרה ותוכנה, רק לא כמו מחשב קלאסי כפי שתארת באחת מהודעותיך, אלא בצורה של רשת נויירונים, כאשר המוח הפיזי הוא "החומרה", והזרמים והמתחים החשמליים שזורמים בו הם "התוכנה".

  5. "אמרתי שמוח האדם שונה ממוחו של קוף, ואתה מסביר לי למה הוא שונה…. "

    לא, אתה אמרת שהשוני הוא בכך שלאדם יש שפה ולקוף אין, אני תיקנתי אותך ואמרתי שהשוני הוא פיזי, המוח שלנו הרבה יותר גדול, ובעל קישוריות גבוהה ומסועפת יותר בין התאים.

    "לא רק שאין לנו את המוח הגדול ביותר בין בעלי החיים, גם אין לנו את היחס מוח-גוף הגדול ביותר"

    ראה את ההרצאה המרתקת הזו (אני דיי בטוח שכבר ראית אותה) לפי הנאמר שם מוחם של הקופים (ובכללם בני האדם) הוא "הצפוף" ביותר בכל ממלכת החי, ובנוסף מוחם של בני האדם הוא הגדול ביותר בכל משפחת הקופים (כלומר מוחנו גם צפוף מאד, וגם גדול פי 3 ממוח של שימפנזה) והשורה התחתונה היא שמוחנו כולל את המספר הגדול ביותר של נויירונים יחסית לכל בעל חיים אחר על כדור הארץ, וזה מה שנותן לנו את עוצמת החשיבה הגבוהה וכנראה גם את המודעות העצמית הגבוהה ואת הבינה שלנו.

    הנה ההרצאה, מומלץ מאד לצפות:

    http://www.ted.com/talks/suzana_herculano_houzel_what_is_so_special_about_the_human_brain?language=he

    (עובד לי רק דרך דפדפן כרום משום מה, באינטרנט אקפלורר הסרטון אינו מתחיל לרוץ)

    "יש אנשים בעלי אינטליגנציה תקינה שמוחם שוקל חצי ממוח ממוצע"

    אני מכיר את המקרים האלו, ולפי מה שזכור לי בדרך כלל זה בא על חשבון דברים אחרים, יש יכולות שכליות שנפגעות אצל האנשים האלו (אינני זוכר כרגע פרטים) משהו בסגנון של אתאיסטים גאונים.

    "בקשר לתכנון/תוכנה – אני מעריך ש-10% מהזמן של יצירת כל דבר הוא בתכנון, והשאר ניסוי וטעייה…"

    אז ההערכה שלי שונה, לדעתי בכדי לייצור מוצר איכותי צריך שלפחות 70%-80% מהזמן והאנרגיה יוקדשו להבנה ותכנון, אחרת תקבל מוצר שעובד "בערך" ורק לפעמים.

    "המבחן שלך לבינה הוא מוזר (מבחן טיורינג) – האם אתה דורש הבנת שפה טבעית כמבחן לאינטליגנציה? אדם ללא שפה אינו אינטליגנטי לדעתך?"

    ניסים אנחנו חוזרים על דיון שכבר היינו בו בעבר ואין לי כוח לחזור שוב על הדברים… כן שפה היא בהחלט חלק חשוב מאינטיליגנציה, אדם ללא שפה לא יוכל לפתור בעיות באותה דרך יעילה כפי שעושה אדם עם שפה (אם תיקח לדוגמא שני תאומים זהים, אחד תגדל כרגיל והוא ירכוש שפה, והשני יגדל עם כל התנאים הראויים אבל לא ישמע אף אדם מדבר לידו, תן לשניהם בגיל 25 לעבור סדרה של מבחני חשיבה, הרכבת מודלים וכדומה, לי דיי ברור מי מהם יקבל ציון גבוה יותר) בנוסף קשה לי להאמין שניתן להיות בעל מודעות עצמית ללא רכישת שפה, ללא היכולת המיוחדת הזו "לדבר עם עצמך" באופן שקט בתוך הראש, אבל שוב כבר דיברנו על כך בדיונים קודמים.

    "המוח אינו מחשב שבנוי מתוכנה וחומרה"

    הוא כן בנוי מחומרה ותוכנה, רק לא כמו מחשב קלאסי כפי שתארת באחת מהודעותיך, אלא בצורה של רשת נויירונים, כאשר המוח הפיזי הוא "החומרה", והזרמים והמתחים החשמליים שזורמים בו הם "התוכנה".

  6. אייל
    אמרתי שמוח האדם שונה ממוחו של קוף, ואתה מסביר לי למה הוא שונה …. ובכל זאת אתה כנראה טועה: לא רק שאין לנו את המוח הגדול ביותר בין בעלי החיים, גם אין לנו את היחס מוח-גוף הגדול ביותר.
    בנוסף – יש אנשים בעלי אינטליגנציה תקינה שמוחם שוקל חצי ממוח ממוצע. כנראה שההסבר מסובך יותר…

    בקשר לתכנון/תוכנה – אני מעריך ש-10% מהזמן של יצירת כל דבר הוא בתכנון, והשאר ניסוי וטעייה. אני מניח שבתחום הרפואה זמן התכנון (של תרופה חדשה) היא הרבה פחות מ-1%. אני מניח שנגר מומחה הרבה יותר טוב מזה, אבל אין הרבה כאלה היום 🙁

    המבחן שלך לבינה הוא מוזר (מבחן טיורינג) – האם אתה דורש הבנת שפה טבעית כמבחן לאינטליגנציה? אדם ללא שפה אינו אינטליגנטי לדעתך?

    אל תבין אותי לא נכון – ברור שהמוח הוא מכונה פיסיקלית ואין שום "קסמים". מה שאני אומר הוא שהמוח אינו מחשב שבנוי מתוכנה וחומרה. אני מניח שבזמן הקרוב אכן נצליח לחכות את המוח של יצור פשוט, אבל אנחנו רחוקים מאד מלהבין איך עובד מוח האדם, ובטח לא לבנות מודל בעל כוח דומה. אנחנו אולי לא רחוקים מלהבין איך עובד תא בודד במוח, אבל המוח שלנו הוא קצת יותר משילוב של אלף טריליון סינפסות…

  7. יוסי סימון,

    אני לא בטוח שהבנתי למה התכוונת בסעיף 2, שבב קוגנטיבי הוא פרי תכנון, בדיוק כפי שהמוח הוא פרי תהליך אבולוציוני, אך בסופו של דבר יש בידינו שני מוצרים אשר עובדים על פי אותם העקרונות, ושניהם מתמחים באותם דברים (זיהוי תבניות, לימוד וכל שאר הדברים שרשת נוירונים יודעת לעשות) ברור שכרגע לשבב הקוגנטיבי יש עוד דרך ארוכה מאד עד שיגיע לרמה של מוח אנושי… אך עדיין בסיס הפעולה הוא דומה, ברמה העקרונית.

    "אני מניח שבהגדרה 'בינה' מבחינת תוצאה אנחנו מתכוונים לאותו דבר (אני מתקשה להגדיר את המושג בצורה חד משמעית ) פשוט מסקרן אותי לדעת כיצד ניתן לתאר "תנועת חלקיקים" כך שהתוצאה המתקבלת נקראת "בינה" (נכון למושגים רבים).

    לכן לא נכנסתי לעניין של הגדרה, מבחינתי כאשר לא תוכל להבחין בשום דרך בין אדם למחשב (מבחינת התוצאות שלהם) אז מבחינתי אפשר להגיד שהמחשב הגיע לרמת הבינה האנושית.

    גם במוח מתקיימת תנועת חלקיקים (יונים אשר יוצרים את הזרמים החשמליים במוחנו) שיוצרת בסופו של דבר את כל המחשבות שלנו, ואת המודעות העצמית שלנו.

  8. אייל
    1. אני בהחלט מסכים איתך שתוכנה יש לתכנן מראש אפילו עם עיפרון ונייר.
    2. גם תכנון שבב שמחקה את המוח , אזי השבב מתוכנן בדרך הרגילה (כניסה של שני סיביות) ופלט של סיבית מותאם לפונקציה המבוקשת . האפליקציה היא הדמיית פעולת מוח.
    3. אני מניח שבהגדרה "בינה" מבחינת תוצאה אנחנו מתכוונים לאותו דבר. (אני מתקשה להגדיר את המושג בצורה חד משמעית ) פשוט מסקרן אותי לדעת כיצד ניתן לתאר "תנועת חלקיקים" כך שהתוצאה המתקבלת נקראת "בינה" (נכון למושגים רבים)
    תא קולי שגם מין סוג של ניהול שיחה.

  9. יוסי סימון, אני מניח שרצית לכתוב "אינני מסכים איתך לגבי התוכנה".

    אך אתה מדבר על תוכנה סטנדרטית ועל מחשב קלאסי המורכב מיחידת זיכרון, יחידת עיבוד וכו'… אני לעומת זאת מדבר על שבב או תוכנה המבוססים על עקרונות פעולתו של המוח, על רשתות נוירונים, אני מדבר על פרויקטים כמו "פרויקט המוח האנושי" האירופאי, או על השבב הקוגנטיבי ש IBM הציגו גרסאות ראשונות שלו, אני מדבר על תוכנה וחומרה שיודעים ללמוד ולשנות את עצמם, בדומה לפעולת המוח (ואלו לא דיבורים תאורתיים באוויר, הדברים האלו כבר קיימים והם הולכים ומתפתחים).

    "כיצד אתה מגדיר 'בינה' ?

    בינה ? כאשר מחשב יוכל לנהל איתך שיחה שוטפת, ולבצע מטלות המצריכות מחשבה ואינטיליגנציה (כמו לקרוא סיפור ולענות לאחר מכן על שאלות המעידות על הבנה, או לפתור של בעיות לוגיות/מתמטיות) באופן כזה שלא תוכל להבדיל בינו ובין אדם ממוצע (סוג של "מבחן טיורינג") אז מבחינתי הוא הגיע לרמת הבינה של אדם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן