על אקראיותה של האבולוציה, על חוסר התכנון ועל הפגמים בגוף האדם

"האבולוציה היא עובדה", אמר הפלאונטולוג סטיבן ג'יי גולד, "כמו תפוחים הנופלים מהעץ. דרווין פיתח את תאוריית הברירה הטבעית כדי להסביר את עובדת האבולוציה, כפי שניוטון פיתח את תאוריית כוח הכבידה שלו כדי להסביר את העובדה שתפוחים נופלים מעצים

נקודת מבט על האבולוציה האנושית. איור:  shutterstock
נקודת מבט על האבולוציה האנושית. איור: shutterstock

אהוד אמיר

האבולוציה נצפית כל העת. היא נצפית בחיידקים, בחיטה, בתפוחים, בעשי לילה (התצפית הידועה של שינוי גוון עקב השתנות תנאי הסביבה), בציפורים, בצבים, בלטאות, כל הכלבים שקיימים היום – מהפינצ'ר ששוקל 3 קילו ועד הדני הענק ששוקל 40 קילו – מוצא כולם מהזאב, וכולם תוצרי הכלאות שביצע האדם, על ידי ברירה מלאכותית. מכיוון שכלב יכול להתרבות כבר בגיל שנה, השינוי הגנטי שאפשר ליצור בקרבו הוא מהיר בהרבה מאשר אצל האדם, שמגיע לבגרות מינית – או לשלב שבו תרבותו מרשה לו להתרבות – רק אחרי 16-20 שנה.

"האבולוציה היא עובדה", אמר הפלאונטולוג סטיבן ג'יי גולד, "כמו תפוחים הנופלים מהעץ. דרווין פיתח את תאוריית הברירה הטבעית כדי להסביר את עובדת האבולוציה, כפי שניוטון פיתח את תאוריית כוח הכבידה שלו כדי להסביר אתהעובדה שתפוחים נופלים מעצים. את מקומה של תאוריית כוח הכבידה של ניוטון תפסה כיום תאוריית כוח כבידה חדשה וטובה ממנה, זו שפיתח איינשטיין, אבל התפוחים לא חדלו ליפול מהעצים כשהמדענים החלו להתווכח אם התאוריה של איינשטיין עדיפה על זו של ניוטון. באותו אופן מתווכחים המדענים אם אפשר לשפר את תאורית הברירה הטבעית של דרווין, אבל המינים אינם חדלים להתפתח בגלל המחלוקת הזו".

האם יש מחלוקות בהסבר האבולוציה? לא מעט. גולד וניילס אלדרידג' פיתחו את תאוריית "שיווי המשקל המקוטע" (Punctuated equilibrium), לפיה אפשרית אבולוציה ב"קפיצות" – מצב שבו שינוי גנטי מזערי מתבטא בשינוי פנוטיפי (שינוי של התכונות או הצורה) בולט. התאוריה הזו עדין שנויה במחלוקת, אבל היא לא מערערת את עובדת האבולוציה; היא נסיון לתת הסבר נוסף לעובדות, לאופן שבו האבולוציה מתרחשת.

דוגמה נוספת: שינויים פנוטיפיים – שינויים בתכונותיו הגלויות לעין של האורגניזם – קורים לא רק בהשפעת הכרומוזומים אלא גם בהשפעת גורמים נוספים בתא. לפעמים אותו הגן יכול לפעול או לא לפעול, בהשפעה של גורמים חוץ-גנטיים שקיימים בסביבה התאית, או בהשפעת כימיקלים שונים שנצמדים אל הגנום, כאילו יש מתג שמדליק ומכבה את הגן, והמתג הזה אינו חלק מהגנום. כשהמתג על מצב "פועל", הגן יתבטא. כשהמתג על מצב "כבוי", הגן לא יתבטא. כך יכול האורגניזם לפתח תכונות שונות על בסיס אותם גנים. המתגים האלה מושפעים מגורמים סביבתיים רבים: טמפרטורה חיצונית, תנאי לחות ויובש, מידת זמינותם של משאבי אנרגיה (אוכל, אויר, אור שמש) ועוד. בעלי חיים מסוימים, אפילו לחץ נפשי משנה את ההשפעות על הגנום. ושוב, אין כאן ערעור על האבולוציה. להיפך. תחום חדש ומסקרן זה של השפעות חוץ-גנטיות על התבטאות הגנים נקרא "אפיגנטיקה", והתפתחותו היא נדבך נוסף בהבהרת האופן המורכב להפליא בו פועלת האבולוציה.

האבולוציה אינה מתוכננת

האבולוציה אינה מתוכננת. היא תהליך אקראי שבו שורדות מוטציות שעונות בצורה טובה יותר על כל שינוי אקראי: שינוי במזג אוויר, תנאי קרקע, מידת צחיחות, זמינות מזון או שכיחות טורפים. לעתים פתרון שהיה טוב בעבר אינו טוב כיום, אבל מכיוון שהוא כבר חלק מהאורגניזם, האורגניזם לא יכול להיפטר ממנו. לכן ללוויתן יש שרידי רגליים ולג'ירף יש עצב בית קול מפותל באורך שבעה מטרים; לכן קיימים סנאי עם כנפיים שלא יכול לעוף אלא רק לדאות, או ציפורים שלא יכולות לעוף, כמו יען, אמו או קזואר. באדם יש למעלה ממאה פריטים אנטומיים שונים שאיבדו את שימושם וחלקם אף מסכנים את חייו, ביניהם שריד לעפעף שלישי בעין, עין עם כתם עיוור או עור ברווז, שזוקר את השיער כדי להפחיד גורם מאיים או ליצור שכבת בידוד וחימום בקור. אולי יש עדיין כמה פריטי הומו סאפיינס שמסוגלים לזקור את שערותיהם וכך להתחמם לאחר צאתם מהמקלחת, אבל מזה כמה מאות אלפי שנים רובנו נזקקים למגבות ולמעילים. עצם הזנב (העוקץ) היא שריד של הזנבות של האב הקדמון המשותף לנו ולקופי האדם, שריד שהתנוון משתם הצורך בו; באפרכסת האוזן שרירים שרוב האנשים אינם מסוגלים להניעם; תכנון היה צריך ליצור לנו גוף נמוך יותר ומוטה לפנים, כדי להקל על עמוד השדרה, חוליות עמוד שדרה עבות וגדולות יותר וצלעות רבות יותר, כדי להגן על איברים פנימיים. תוספתן הוא סרח עודף של מערכת העיכול של האב הקדמון המשותף לאדם ולקופים. התוספתן היה במקורו תא תסיסה שהפריש אנזימים לשם סיוע בעיכול צמחיה, אך התנוון בקרב האדם ומה שנותר הוא צינור מדולדל שנוטה להתפוצץ ולהרוג את נושאו. התוספתן ניתן להסרה בניתוח והסרתו לא פוגמת כהוא זה באיכות החיים של נושאו. פרנסה למנתחים, אולי, אבל לא בדיוק העדות לתכנון מושלם. כל אלה הם איברים שחלק מתפקודם או כולו אבד במהלך התפתחותו ההדרגתית של מיננו. אי אפשר להבין איברים שרידיים כמו העיניים העיוורות של החולד, הכנפיים המנוונות של הקיווי ועצמות הגפיים המיותרות של הלווייתן, אלא כשאריות של תכונות או אברים שהיו בשימוש אצל אבותיהם הקדומים של בעלי חיים הקיימים היום. שום בורא או מעצב לא היה יוצר מלכתחילה איבר מיותר.

כף הרגל כמשל

עצמות כף הרגל. איור: shutterstock
עצמות כף הרגל. איור: shutterstock

למה בכף הרגל יש לנו 26 עצמות? במקור, נועד המבנה המורכב של כף הרגל לאפשר אחיזת ענפים. אין למבנה כזה שום היגיון עבור הולך על קרקע. בהדרגה, במהלך חמישה מיליוני שנים של הליכה על הקרקע, גדל האגודל ואיבד את תכונת הנגדיות שלו – אותה תכונה שמאפשרת לכף היד שלנו לאחוז בעזרת האגודל בצורה משוכללת שאין לה מקבילה בעולם הטבע, חוץ מהפנדה. גם קשתות כף הרגל היו שימושיות על העץ, אך על הקרקע אבד הצורך בהן. הן טרם הסתגלו למעבר מהליכה על עצים להליכה על הקרקע. התוצאה היא שברים ונקעים בקרסוליים, דלקות גידים ופלטפוס (רגל שטוחה). אלה לא בעיות מודרניות: עוד במאובנים אנושיים בני שלושה מיליון שנים נמצאו עדויות לשברים בקרסוליים. אותן מוטציות שהתגלו כבעלות יתרון על הקרקע, כמו הליכה זקופה ומוחות גדולים ומורכבים, הם תוצאה של שינויי עיצוב של קוף קדמון שלפני חמישה מיליון שנה עוד חי על עצים. רגליהם של היענים פשוטות בהרבה, ומותאמות בהרבה להליכה על הקרקע, שכן הן התפתחו על פני 230 מיליון שנה, ואילו רגלינו הסתגלו למעבר אל פני הקרקע רק בחמישה מיליון השנים האחרונות. המעבר להליכה זקופה חייב את עמוד השדרה להתעקל בתחתיתו אל תוך הגוף, כדי להוות מעין בסיס שיתמוך בפלג הגוף הקדמי – שבהדרגה הפך לפלג גוף עליון. כך נוצר אותו שקע בתחתית גבנו, שהוא המקור לכל כך הרבה כאבי גב ותחושת עומס על המותניים: היינו צריכים לשלם במשהו על המעבר להליכה זקופה. אם ההליכה על שתיים היתה מתוכננת מראש, לא היו לנו כאבי גב כרוניים בגלל פריצת דיסקים ולא היינו קורעים גידים בברכיים ובקרסוליים בגין מאמץ פתאומי. אולי עוד 230 מיליון שנה המצב ישתפר. אפילו הכאבים בשיני הבינה הם תוצאה של גדילת המוח: שינוי מבנה הגולגולת עקב גדילת המוח, גרם להקטנה ולשינוי במבנה הפה, מה שהביא לדחיקת השיניים לחלל קטן יותר וכתוצאה מכך – לצורך בעקירות כה רבות. לא בדיוק עדות לתכנון מושלם.

מעקפים

מאות מיליוני שנה חיו היונקים על ארבע. ראשם היה מופנה מטה כך שמערות האף היו מעל האף, וכל הריר התנקז באופן טבעי אל האף – כלפי מטה. עם המעבר להליכה על שתיים החל האף לפנות קדימה במקום למטה. כך השתנה מיקומן של מערות האף: במקום להיות מעל האף, הן מאחוריו ומעט מתחתיו. זו הסיבה לערימות הטישו שכולנו חייבים להיעזר בהן כדי לפלוט בנשיפה את הריר, שבעיצוב הקודם היה יורד למטה, אל האף, וממנו החוצה, באופן אלגנטי. כך קיימים בנו כיס מרה שנוטה לצבור אבנים; שקדים שלעתים מתמגלים עד כדי כך שצריך לכורתם; צינור זרע שעושה פניית פרסה מעבר לצינורית השתן בדרכו אל הפין; ובין רגלינו – קומפלקס בידורי שבנוי סביב מערכת ביוב, כדברי ניל דה גראס טייסון.

חוסר השלמות שבעיצוב נותן רמזים מובהקים לעברנו האבולוציוני. "אם יש לאורגניזמים היסטוריה, צריך שהשלבים הראשוניים בהיסטוריה הזו יותירו מאחוריהם שרידים. שרידים מהעבר שהם חסרי פשר בהווה – שרידים חסרי תועלת, מוזרים, חריגים, לא מותאמים – הם סימניה של ההיסטוריה. הם מוכיחים לנו שהעולם לא נברא בצורתו הנוכחית. שום ראיה לאבולוציה לא שימחה את דרווין יותר מן הגילוי של מבנים שיוריים או שרידיים המצויים כמעט בכל היצורים החיים – של 'חלקים במצב המוזר הזה, הטבועים בחותמה של אי התכליתיות'," כתב גולד.

אותו גיבוב של אלמנטים מיותרים נמצא גם בגנום. כל אחד סוחב איתו ‘בית קברות’ שלם של גנים: גנים ‘מתים’, שלא באים כלל לידי ביטוי ובכל זאת הם איתנו כי הם צאצאים של גנים שקיבלנו מאבותינו הקדמונים, שם דווקא היה להם תפקיד. לכן אנחנו רואים "דנ"א זבל", שכיום ידוע שחלקים גדולים ממנו אינם "זבל" אלא בעלי חשיבות בייצור חלבונים או בהתבטאות גנים אחרים, שכבר לא פעילים. אפשר לראות את מקורם של חלקים גדולים בדנ"א, בעבר המשותף של אורגניזמים ממינים שונים.

ואיפה הראיות לכל ההבדלים האלה, בין הגרסה הקדם-אנושית שלנו, מלפני מיליוני שנה, לבין הגרסה הנוכחית שלנו? מכחישי האבולוציה טוענים שעל המדע מוטל למצוא ראיות לכל החוליות החסרות בין שלבי ביניים של מינים שונים. הבעיה בטיעון הזה היא שאין דבר כזה "חוליה חסרה". עצם המונח שגוי. אי אפשר לשים את האצבע על הנקודה שבה חל השינוי ממין אחד למין אחר, כי השינוי הוא איטי ובלתי ניתן לצפיה מקרוב. כל פרט דומה מאד להוריו, אבל בצפיה במאובנים אפשר לראות הבדלים בין אבותיהם של הכלב, הסוס או האדם מלפני מיליוני שנה, לבין בני מינם החיים היום. המונח "חוליה חסרה" מעיד על חוסר הבנה מוחלט של הציבור הרחב, אבל הוא התקבע בגלל שצריך לראות שלבים כדי להבין את השינוי. הציבור הרחב תופס בטעות את השלבים לא כייצוג חלקי של התהליך אלא כלב-לבו של התהליך. וזו כמובן טעות.

האבולוציה לא "מתכננת". היא עובדת עם מה שיש לה. כשחל שינוי בסביבת המחיה, במזון, בתנאי הקרקע, בזמינות המשאבים, במחסה או בטורפים, השינוי הזה יוצר לחץ לברירה בין הפרטים. אותם פרטים בני מזל שהשינויים הגנטיים האקראיים שחלו בהם מסייעים להם להתמודד עם השינויים, הם אלה ששורדים, והם מעבירים את השינוי הגנטי לדורות הבאים. האבולוציה לא חותרת לשלמות; היא מקנה אפשרות תפקוד, בדינמיקה של טלאי על גבי טלאי. אי אפשר למחוק את תשתיתנו הקודמת.

אי אפשר לבדוק את הבריאתנות באופן מדעי

האם ההסתברות להתפתחות האדם היא כה נמוכה עד כדי כך שצריך גורם על-טבעי כדי שהדבר יקרה? ראשית, זו שאלה לא מדעית. אי אפשר לבדוק באופן מדעי את הבריאתנות, הטענה שכל המינים נבראו בן רגע על ידי האל ולא השתנו מאז בריאתם, על ידי התייחסות למידע אמפירי, מפני שהנתונים האמפיריים עצמם נחשבים כנתונים שנוצרו באופן שרירותי על ידי האל כדי להיראות כפי שהם. אי אפשר לבדוק באופן מדעי טיעון שלא מציית לחוקי הטבע כפי שהתגלו על ידי המדע. הסתירה ברורה. באותה מידה בלתי אפשרי לבדוק באופן מדעי את התכנון התבוני – הטענה שגורם אלוהי כלשהו תכנן את החיים ואת האבולוציה שלהם: המדע מגביל את חקירתו לטבע ולחוקיו הידועים, ואינו מתיימר, ואינו יכול, לעסוק בשאלת קיומן של ישויות על טבעיות, אלא רק בצד הפסיכולוגי של התופעה הזו.

שנית, מי ששואל את השאלה הזו חושב בערך ככה: 'אם נחשוב על כל האטומים המרכיבים ברגע זה את גופי, לא סביר שכולם באו למקום הזה ברגע הזה כדי ליצור אותי.' אם זה היה קורה כך, זה כמובן היה לא סביר ולא אפשרי. אבל הטבע לא פועל כך אלא צעד אחרי צעד. האטומים מצטרפים למולקולות, המולקולות – לבסיסים, ומאלה נוצרות חומצות אמיניות. אלה מתרכבות לחלבונים ומאלה נוצרים התאים. מהתאים נוצרים יצורים פשוטים, ולאחר מכן – מורכבים. קודם כל נוצרות יחידות יציבות המרכיבות כל שלב בהתפתחות זו, והן אלה שמשמשות חומר גלם לפגישות המקריות מהן נוצרים מבנים ברמת מורכבות גבוהה יותר, שלחלק מהם יש סיכוי להיות יציבים. כל עוד לא מתממשת האפשרות למבנה יציב, לא יכולה האקראיות להמשיך לפעול לשם יצירת המבנה. זו התפתחות מהפשוט אל המורכב, כשכל שלב בתהליך זה חייב להגיע ליציבות כדי להוות את התנאי שיאפשר את התפתחותו המקרית של השלב הבא. ובכל זאת, בארצות הברית חקלאים רבים שותלים זרעים מהונדסים גנטית במשך שישה ימים בשבוע, וביום השביעי הולכים לכנסיה ומכחישים את האבולוציה – זו שאפשרה את החקלאות שלהם. "כמה נחמד היה אילו מתנגדי האבולוציה היו מפנים שעה קלה מזמנם כדי ללמוד את העקרונות הבסיסיים ביותר של מושא התנגדותם", כתב ריצ'רד דוקינס.

האדם אינו יצור ללא פגם, ואינו שיאה של התפתחות אבולוציונית כלשהי. כל כלב מריח טוב ממנו; כל עוף דורס רואה טוב ממנו; כל דרור יכול לעוף גבוה ממנו; כל פרעוש יכול לקפוץ גבוה ממנו וכל נמר יכול לרוץ מהר ממנו. ומי טבע את הקריטריונים לפיהם האדם הוא שיאה של התפתחות כלשהי? האדם עצמו. לא בדיוק מופת לאובייקטיביות. אם כבר האדם ייחודי וחריג, הרי זה בכך שהכחיד צורות חיים רבות מכפי שהכחיד כל מין אחר והרס את סביבת החיים שלו ושל יתר מיני החי והצומח יותר מכפי שעשה זאת כל מין חי או צומח אחר אי פעם. היתרון היחיד של האדם הוא בתודעתו, ביכולתו להבין כיצד התפתח, וביכולתו לנסות לעצב את סביבתו באופן שייטה מעט יותר חסד לעצמו וליתר צורות החיים על כדור הארץ.

באותו הנושא באתר הידען:

 

מקורות:

  1. https://en.wikipedia.org/wiki/Peppered_moth_evolution;
  2. ג'ונתן ויינר, מקור הפרוש
  3. ריצ'רד דוקינס, ההצגה הגדולה בתבל, על הלטאות האדריאטיות
  4. Newsweek, 29.3.82, בתוך מרי וג'ון גריבין, להיות אנושי, דביר, 2000, ע' 156
  5. חוה יבלונקה, אבולוציה בארבעה ממדים
  6. ינאי, מסע לתודעת הטבע, 2005: 288, 325.
  7. ריצ'רד דוקינס, ההצגה הגדולה בתבל (אור יהודה: דביר, 2010), ע' 119. הסבר על התכנון הלקוי של העין – בע' 340-341.
  8. Alan Mann , Princeton University, Princeton, NJ, United States, Wisdom Can Be Painful: The Evolutionary Origins of Third Molar Impaction in Humans,
  9. https://aaas.confex.com/aaas/2013/webprogram/Paper8686.html;
  10. ריצ'רד דוקינס, ההצגה הגדולה בתבל (אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2010), על הכריש – ע' 329. על הג'ירף – ע' 346-347. על צינורית השתן – ע' 350 ואיור בע' 351. על מערות האף – ע' 355.
  11. סטיבן ג'יי גולד, בוהן הפנדה (ת"א: דביר, 1990), ע' 27.
  12. ג'רי קוין בראיון לסמדר רייספלד, הארץ, מרס 2013.
  13. http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.1971526
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

220 תגובות

  1. האם אתה בא לומר שהכל התפתח במקרה ואין מישהו שעשה את זה? אין אלוהים? הכל סתם ככה התפתח? איך זה יכול להיות שהכל נוצר במרירות ואין אף מהנדס שעשה את זה? אין יד מכוונת?

  2. נפלא:

    http://io9.com/the-mice-in-florida-prove-the-antievolutionists-in-flor-1659961477

    עכברים בפלורידה קיבלו את צבע הקרקע. על קרקע לבנה (חולות) – עכברים לבנים. על קרקע חומה – עכברים חומים. מדוע? כל עכבר חמישי ייטרף על ידי ינשופים. הינשופים הם ה"סופר-טורף" של העכברים. על כן, יש יתרון הישרדותי לעכברים מוסווים, שצבעם כצבע הקרקע. מדובר באותו מין של עכברים, אבל צבעם באזורים שונים השתנה בהתאם לצבע הקרקע. הינשופים אכלו את אלה שלא היו מוסווים, וכך שרדו רק אלה שצבעם היה קרוב יותר לצבע הקרקע, תכונה שהקנתה להם סיכוי הישרדות גבוה יותר. הם אלה שהולידו את הדור הבא, וכך התפשטה באוכלוסיה תכונה ספציפית שלהם: צבעם. עוד הוכחה מפוארת לאבולוציה.

  3. איינשטיינצו
    הנמלה לא "יודעת" כלום. ידיעה זו מושג אנושי. מערכת העצבים של הנמלה מתוכנת לפעולה הזו.
    אתן לך מקרה יותר פשוט. לתולעת כ. אלגאנס יש בדיוק 302 ניורונים, מתוך 959 תאים בסה"כ. גם תולעת זו "יודעת" לנוע לכיוון מזון. האם לדעתך לתולעת הזו יש רצון חופשי?

  4. ניסים
    אתה לא הבנת נכון את השאלה.
    אתה מספר לי על דברים אחרים שלא קשורים לשאלה.
    לא שאלתי על "איך משפיע התודעה של האדם על האבולוציה".
    שאלתי: "איך האבולוציה מתחשבת בתודעה כגורם משפיע בתהליך קבלת ההחלטות?"

    האבולוציה טוענת שבמהלכים אקראיים התפתח מה שהתפתח.
    אני שואל: כיצד החלטה מחושבת משתלבת בתוך התהליכים האקראיים הללו. לזה אין תשובה בתאוריה מכיוון שהיא אינה מתמודדת עם השאלה. מכאן שהיא לא שלמה.

    נניח שנמלה מביאה גרגיר חול כדי לבנות את ביתה.
    זהו תהליך אקראי או תהליך מודע של הנמלה?

    (הרי הנמלה איכשהו יודעת שצריך להביא גרגיר ולא צמנט כדי לבנות את ביתה. היא אפילו איכשהו יודעת שצריך לבנות בית… אז איך המוטציות משפיעות על התהליך, במקרה כזה?)

  5. איינשטיינצו
    "איך האבולוציה מתחשבת בתודעה כגורם משפיע בתהליך קבלת ההחלטות?"

    על איזה קבלת החלטות אתה מדבר? אני אשמח אם פשוט תקרא את מה שאני כותב, בלי לתת לי ציונים. אם יש לך שאלות תשאל. אם לדעתך אני טועה בנקודה מסויימת – נדון על זה.
    אני רק מבקש ממך שתשמור על תרבות דיון ועל כבוד הדדי.

    למילה אבולוציה יש מספר משמעויות. אני משתמש במילה הזו במשמעות הבאה – אבולוציה היא התהליך שבו התפתחו המינים מאב קדמון משותף. כדי שתהליך כזה יקרה צריכים 4 דברים:
    1) ריבוי
    2) שונות
    3) תחרות
    4) תורשה

    אני לא אכנס להגדרות של תודעה, מודעות עצמית וחשיבה כי יש כאן רציפות וקשה לשים גבול. אנחנו רואים שיש מודעות עצמית אצל חיות רבות, ואף רואים שיש חיות שמודעות לתודעה העצמית של חיות אחרות. לכן – לא בזה בני האדם נבדלים מחיות אחרות.
    לדעתי, אנחנו נבדלים בזה שיש לנו שפה. בעזרתו, אנחנו יודעים להעביר עוד משהו לדור הבא – ידע. יש גם חיות שמעבירות ידע, איך בונים קן איך צדים, מה אפשר לאכול והן הלאה. אצל בני האדם השפה מאפשרת לנו להעביר כמות מידע עצום מדור לדור, וכנראה שעברנו איזה שהוא "מסה קריטית" שמאפשר לנו להראות כל כך שונים.

    יש לכך חשיבות עצומה בעניין האבולוציה. אצל בני אדם היום (לא אצל כולם) – הגנטיקה לא משפיעה על קצב הריבוי. יעקב העלה את נושא הראיה. יש עוד הרבה נושאים, כגון עמידות למחלות, מומים אחרים ואף אינטליגנציה.
    וכאן בדיוק, לדעתי, יש בעיה חמורה ביותר – יש היום יחס הפוך בין אינטילגנציה לבין מספר הצאצאים. קראתי פעם טענה שבעבר, בקהילה היהודית באירופה, המצב היה הפוך, ולכן יהודים אשכנזים הם אינטילגנטיים יותר מאירופאים אחרים).

    אז אם התכוונת לאיך משפיע התודעה של האדם על האבולוציה, זו התשובה שלי. ההשפעה לא טובה….

    אם התכוונת למשהו אחר בשאלה – אז שאל שוב. ובבקשה, בלי לנבל את הפה.

  6. ניסים
    אין לי בעיה לעשות לך הנחות אם זה מה שאתה מבקש..
    אז פשוט תענה על השאלה (שאתה טוען שהיא מתחום עיסוקך):
    "איך האבולוציה מתחשבת בתודעה כגורם משפיע בתהליך קבלת ההחלטות?"

  7. ניסים
    התגובה האחרונה שלך היא פשוט תגובה של מפגר.
    "כל אדם נבון יכול להבין שיש גבול בין יצור חי, כל יצור חי, לבין הסביבה שלו. היצור שולט על הגבול הזה בעזרת חילוף חומרים." – אתה לא יודע מה זה חילוף חומרים. והטענה המפגרת הזאת לא מפריכה את הטענה (המתבססת על עובדות) שאין גבול בין חלקיק לחלקיק.

    מה הפרכת בדיוק?
    אתה לא יודע מה זה אבולוציה (לא משנה כמה תגיד שאתה כן יודע. פשוט, רואים מתגובותיך שאינך יודע).

    קרא (ולמד) כאן:

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA%D7%9D_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99

    וכאן:

    http://www.hayadan.org.il/evolution-of-an-efficient-search-algorithm-bgu-2907079

  8. הנה הסבר לאלה שכן רוצים להבין את העולם.

    1) "אין דבר כזה לשים גבול בין עצמך לשאר העולם.
    כל היקום מחובר בין חלקיק אחד לשני בדרך זו או אחרת. אין וואקום בעולם. וקיימת סמביוזה כבר בין חלקיקי יסוד."

    זה גיבוב של מילים שלא אומר כלום.
    כל אדם נבון יכול להבין שיש גבול בין יצור חי, כל יצור חי, לבין הסביבה שלו. היצור שולט על הגבול הזה בעזרת חילוף חומרים. כשמפסיק חילוף החומרים אז אנחנו אומרים שהיצור מת (ברמה העקרונית). במצב הזה הגבול נפרץ והיצור מתפורר.

    2) "כל עוד אין תחרות, כל עוד אין שונות, וכל עוד אין מנגנון תורשה, אין אבולוציה. לכן, אנחנו נניח מנגנונים כאלה." (מילים שלי).
    אתה מדבר על ברירה טבעית ולא על אבולוציה. אבולוציה קיימת מאז שהנקודה הסינגולרית הפכה ליקום כפי שאנו מכירים כיום.

    עוד משפט שגוי. ללא תחרות אין אבולוציה. ברירה טבעית היא סוג אחד של תחרות. יש עוד סוגים.
    הגאון מוילנה משתמש במילה אבולוציה (כשזה נוח לו) כדי לתאר את המושג "התפתחות". היקום התפתח מנקודה סינגולרית, כך אנחנו חושבים היום. תהליך זה אינו תהליך של אבולוציה בהקשר שלנו.
    אתם רואים מה קורה כשאין לימודי ליבה ?!?!?!

    3) כל שאר השטויות שהוא מדבר על ניורונים ועל המוח רק מראות שהמוח של הגאון לא מבין מה זה מוח…. הוא חושב שרק לבני אדם יש מוח (חשיבה בתבניות … באמת? אתה יודע מה זה בכלל?).

    יש בעלי חיים שאנחנו יודעים ברמה מאד גבוה מה מבנה המוח שלהם. אנחנו יודעים בדיוק כמה ניורונים יש במוח שלהם ואת הקשרים בין כל ניוריון לניורון.

    4) ""יש לנו חושים, אבל אנחנו לא עושים קולות." – למי אין קולות, לבני אדם? אתה ממש טמבל."

    לא, גאון שלי, לא. לא דיברתי על בני אדם. דיברתי על יצורים פשוטים.. אתה מחפש משפט שאתה מבין – וגם את זה לא מבין??

  9. איינשטיינצו פוקי פוקי
    התגובה שלך מלאה בשקרים והשמצות. אין לך מושג על מה אתה מדבר. אין לי כל עניין לשיחה איתך.

  10. ניסים

    קישקוש מוחלט.
    כמות כזאת של גיבוב מילים לא שמענו ממך הרבה זמן.

    "בהתחלת החיים היו רק משתכפלים שאכלו – זאת על פי ההגדרה שלנו לחיים. בשלב הזה, כל מה שחשוב כדי לשרוד זה לשים גבול בין עצמך לבין שאר העולם."

    אין דבר כזה לשים גבול בין עצמך לשאר העולם.
    כל היקום מחובר בין חלקיק אחד לשני בדרך זו או אחרת. אין וואקום בעולם. וקיימת סמביוזה כבר בין חלקיקי יסוד.

    "כל עוד אין תחרות, כל עוד אין שונות, וכל עוד אין מנגנון תורשה, אין אבולוציה. לכן, אנחנו נניח מנגנונים כאלה."

    אתה מדבר על ברירה טבעית ולא על אבולוציה.
    אבולוציה קיימת מאז שהנקודה הסינגולרית הפכה ליקום כפי שאנו מכירים כיום.

    "אם נחבר ניורונים, נוכל לקבל החלטות יותר נבונות. לראות שתי מקורות מזון ולבחור לנוע לזה שקרוב יותר. ללמוד שטורפים מסתובבים ביום ולא בלילה. לזהות סימטריה (ולדעת שמסתכלים עלינו, וכנראה רואים אותנו).
    שלב קטן נוסף – זכרון. אם נראה שהטרף נכנס אחרי אבן, נוכל להמשיך להתקדם לכיוון האבן. אם נאכל משהו שעושה לנו רע, ולא הורג אותנו, לא נאכל אותו שוב. מצד שני – נלמד לאכול יותר סוגי מזון."

    בולשיט.
    "אם נחבר ניורונים" עלק…
    קודם כל המוח 'חושב בתבניות'. והיכולת להיות מודע או להיות בעל חיים עם תודעה קשורה ביכולת לבנות ולתפעל את אותם התבניות.

    וכמובן, הזכרון זה הדבר הראשון שנבנה בשכל/מוח.
    לאחר שהזכרון התמלא בדרגה מסוימת, יש יכולת לזכור ולבנות תבניות שיקלו על המוח לחשב. כלומר, לקצר את זמן התהליך של החשיבה. כך גם נבנות התבניות שבמסגרתן המוח חושב/מחשב.

    ילדים מפתחים יכולת מודעת, מודעות עצמית, ותודעה החל מגיל 4-5 (ולא לפני זה).
    רק אחרי שהזכרון שלהם נבנה.

    "יש לנו חושים, אבל אנחנו לא עושים קולות. במצבים מסויימים, יצורים ממין אחד ימצאו יתרון בלהיות יחד. בשלב הזה, דרך לסמן לקבוצה על איום או מזון הינו יתרון. קול חזר ויפה יכול לסמן שאנחנו בני זוג טובים, וכן הלאה.
    הנה – יש לנו תקשורת. "

    -כן…. "הנה יש לנו תקשורת".. ממש הוכחה למופת.
    "יש לנו חושים, אבל אנחנו לא עושים קולות." – למי אין קולות, לבני אדם? אתה ממש טמבל.

    איך המדוזות מתקשרות אחת עם השני?

    "ככה – נטרף מישהו שהתחרה בו בתוך הקבוצה. המניאק הראשון נולד……" – WTF? אתה הזוי..

    ולסיום:

    "ככל שנדבר יותר בשקט – ככה פחות ישמעו. מספיק רק להזיז טיפה את הלשון … ואנחנו "שומעים" את זה.
    והנה – יש לנו יוצרים חושבים "

    אהההה…. אז ככה התפתחה התודעה….המממ

    זאת ההוכחה שלך לכך שהאבולוציה מתחשבת בתודעה כגורם משפיע בתהליך קבלת ההחלטות?

    בקיצור:
    לא יודע על מה ענית..
    אבל, אתה לא ענית על השאלה שלי.

    השאלה שלי הייתה: איך האבולוציה מתחשבת בתודעה כגורם משפיע בתהליך קבלת ההחלטות?

    (ומיכוון שהיא אינה מתחשבת בכך – זאת ראיה לכך שהתאוריה אינה שלמה ומלאה בחורים).

    ניסים, תחזור לשולחן הלימודים. 🙂

  11. רובין
    ועוד משהו שחשוב לי שתבין.
    כל המידע לבניית בן אדם נמצא בתא ביצית מופרה. כל מה שיש שם זה DNA וחלבונים שיודעים לפענח את ה-DNA. כמעט כל יצור חי בעולם שלנו מתחיל מתא בודד, וההבדל העקרוני בין כל החיות הוא אך ורק באותו DNA.

    האבולוציה לא צריכה להסביר איך התפתח המוח – היא צריכה להראות שיש אפשרות להגיע מיצור בעל DNA מאוד מאוד פרימיטיבי ל-DNA של אדם, כאשר בכל השלבים בדרך אנחנו מקבלים DNA שמתאים ליצור שיכול להתרבות. המעבר משלב לשלב צריך להיות באחת השיטות שאנחנו מכירים ליצירת שינוי ב-DNA. אחת השיטות היא מוטציה – שינוי באיזור קטן בקוד הגנטי. שיטה אחרת היא התחברות קטעי DNA מיצורים שונים. ויש עוד שיטות, כולל כאלה שלא גילינו עדיין.

    בכל מקרה, אין שום סיבה לחשוב שההסבר של האבולוציה אינו נכון (בגדול). ואין לנו שום הסבר אחר שיכול להסביר את מה שאנחנו רואים בעולם.

  12. רובין
    אתחיל בחלק השני. אתה לא מתאר נכון איך "מתכנתים" רשת ניורונים לזיהוי של כתב יד למשל. בונים את המערכת והיא לומדת לבד לזהות אותיות. אם אתה אוהב ביטויים באנגלית אז אני מדבר על unsupervised learning. אבל – יש משהו הרבה יותר נחמד – אבולוציה של רשתות עצביות. זו שיטה מדהימה, שבה משתמשים באלגוריתם אבולוציוני כדי לתת לרשת ניורונים להתפתח. בלימוד ללא השגחה שהזכרנו קודם, קובעים את הרשת ואז נותנים לה לבד ללמוד את חוזק הקשרים (שימוש בחוק Hebb למשל). בשיטה הזו מבצעים מוטציות במספר הניורונים ובקשרים ביניהם, דבר שנותן הרבה יותר גמישות למערכת.

    ועכשיו להתפתחות המוח. קודם כל, יש הרבה מאד שאנחנו עדיין לא יודעים ואף אחד לא יודע את כל מה שקרה לפני מאות מיליוני שנה. בגדול, לכל היצורים הרב-תאיים יש מערכת עצבים, פרט לספוגים. לאחרונה, גילו שספוג מסויים החי בחופי אוסטרליה מייצר כמעט את כל החלבונים שצריך למעבר אותות בין תאים (הבסיס לאותו מתג שתיארתי). לכן, יש לנו כבר משהו שמקשר בין בעלי חיים ללא מערכת עצבים לבין כאלה שיש להם.
    כלומר – אנחנו לא יודעים איך התפתח העצב הראשון, אבל אנחנו כבר מוצאים שלבי ביניים.

  13. ניסים שלום :"כל ניורון הוא פשוט. אבל – הוא לא "חוט", הוא מתג. גם מחשב על מורכב מחיבור של, הרבה מאד מתגים פשוטים." – כן אבל אתה מדבר כאן על מערכות שבני אדם נתנו להם תכונות על מנת להעביר מידע (המתג של המחשב ) על מנת לחקות את הטבע …פה מדובר בניורון שפותח על ידי תהלכיים טבעיים באופן אקראי על ידי מיזוג תאים במהלך מלארדי שנים השאלה שלי הייתה איך הניורון הטבעי (לא המתוכנת ידי אדם) פעל כמו שהוא פעל וקיבל את תכונותיו וגם תרם להישרדות אותו יצור ? -ואתה דיברת עכשיו על מערכות שנקראות -,artificial neural networks" – למשל רשת עצבית לזיהוי כתב יד מוגדרת על ידי קבוצה של תאי עצב קלט שעלולים להיות מופעלים על ידי פיקסלים של תמונת קלט. לאחר ששוקלל והפך על ידי פונקציה (שנקבעה על ידי המעצב של הרשת), ההפעלות של נוירונים אלה אז מועברים לנוירונים אחרים -שכחת דבר אחד ידיד ניסים -תוציא מפה בבקשה את המעצב של הרשת מהתמונה בבקשה כי אין לטבע שום מעצב ושום מהנדס מחשבים וכדומה . -בבקשה לענות לענות לי לעניין ולא לרדת לפסים אישים
    תודה יום טוב .

  14. שלום יעקוב -אני חושב שאתה צודק , האדם המודרני והפיתוחים הטכנולוגים מאפשרים לבעלי "מומים" שנחשבים על ידי הברירה הטבעית ל "נחותים" להמשיך והביא צאצאים לעולם ומכאן שאני לא רואה שוני באכלוסיה שלהם …..איי פעם ..מן הסתם הם בטח יולדו עם מומים ואנחנו פשוט נתקן אותם על ידי רפואה -מה שאומר במילים אחרות שהמין האנושי "מתערב" בתהליך האבלוציוני של עצמו …אם תשאל אותי זה חתיכת תיגר על הטבע וטוב שכך לכול אחד מגיע הזדמנות לחיות ושרוד ולא ליפול לסלקציה האכזרית של העולם הזה.

  15. רובין
    במדעי המחשב יש מערכות חישוב שבהם מחברים הרבה מאד "ניורונים" פשוטים ומייצרים תוכנות מדהימות. עבדתי פעם על מערכת כזו שידעה לבצע זיהוי עצמים בתמונות בזמן אמיתי.

    כל ניורון הוא פשוט. אבל – הוא לא "חוט", הוא מתג. גם מחשב על מורכב מחיבור של, הרבה מאד מתגים פשוטים.

  16. רובין
    במדעי המחשב יש מערכות חישוב שבהם מחברים הרבה מאד "ניורונים" פשוטים ומייצרים תוכנות מדהימות. עבדתי פעם על מערכת כזו שידעה לבצע זיהוי עצמים בתמונות בזמן אמיתי.

    כל ניורון הוא פשוט. אבל – הוא לא "חוט", הוא מתג. גם מחשב על מורכב מחיבור של, הרבה מאד מתגים פשוטים.

  17. יעקב
    בעבר, זה היה נכון להגיד שאחוז האנשים עם ראיה גרועה היה צריך לרדת. היום, כמו שכתבתי, אין סיבה שהפילוג ישתנה במהלך הדורות.

    שים לב – בעבר, מספר המשקפיים שלך קבע כמה ילדים יהיו לך. היום זה לא ככה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן