סיקור מקיף

ד"ר יעקוב חנא ממכון ויצמן, אחד מזוכי פרס קריל: הפרסים נותנים לי אנרגיה להמשיך במחקר

היום יתקיים טקס הענקת הפרס לעשרה מדענים מצטיינים בראשית הקריירה המדעית העצמאית.

ד"ר יעקב חנא, מכון ויצמן
ד"ר יעקב חנא, מכון ויצמן

רק לפני כחודש זכה ד"ר חנא, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, בפרס רפופורט בקטגוריית פרס הביכורים לחוקר צעיר. היום נודע גם כי זכה בפרס קריל מטעם קרן וולף, יחד עם תשעה מדענים צעירים נוספים. הפרס יוענק היום בטקס שיתקיים בירושלים.

בראיון לאתר הידען בעקבות הזכיה השניה ברציפות מספר ד"ר חנא על המדע שבגינו הוא זוכה להוקרה: "במעבדה שלנו אנו לוקחים תאים בוגרים מאדם כמו למשל תא עור או תא מערכת הדם ולהחזיר אותו למצב עוברי או במילים אחרות לאפס אותו, למחוק את כל המידע שקיים בו והלחזיר אותו למצב הראשוני שזה מגדיר תא גזע עוברי – התאים ההתחלתיים בהתפתחות העובר שיש להם יכולת לייצר שוב כל תא אחר."

"יש לזה חשיבות בהשתלות – חולים שצריכים כבד או תאים מייצרי אינסולין מתקשים למצוא תורמים לאברים הללו, וגם כאשר הם מקבלים השתלה, המושתלים זקוקים לדיכוי חיסוני כדי להחזיק את השתל, לכן המחשבה היא איך לייצר מהחולה תאים זהים גנטית עם אותו DNA, שיכולים לייצר כל תא שהוא צריך, לייצר תאי גזע מהחולה עצמו – Personalized Therapy. השאיפה היא להחזיר תאים למצב עוברי (שנעשתה לראשונה על ידי מדענים יפנים בראשותו של שינְיָה יאמאנאקה שזכה בפרס נובל) הופכת את האפשרות הזו לריאלי."

"אנחנו מנסים להבין כיצד התהליך הזה עובד, איך אנחנו באים ומכניסים ארבעה גנים, מבטאים אותם והם יודעים להחזיר את התא אחורנית. התהליך הזה מאוד לא יעיל. מעט מאוד תאים מצליחים לעשות את זה ועוד מעט לעשות את זה נכון. אנחנו מנסים ללמוד איך התהליך עובד, לגרום לו להיות יעיל ותקין בלי שיהיו נזקים ל-DNA. שהתאים יהיו תקינים ובריאים."

"האפיק השני של המחקר הוא לייצר מודלים לחקר מחלות בבני אדם. היום אנחנו מאוד מוגבלים לחקור מחלות גנטיות כי קשה מאוד להשיג רקמות מבני אדם. הרבה פעמים עד שמחלה כמו סכרת, פרקינסון מתפתחת זה מאוחר מדי, התאים שנפגעו כבר נהרסו ולכן ממה לעשות ביופסיה כמעט. התהליך מאפשר לנו היום לבוא לחולי מחלה גנטית עם מוטציה ידועה או לא ידועה לייצר מביופסיית עור תאי גזע מושרים (IPS), אפשר לגדל אותם בכמות עצומה בלי להטריד שוב את החולה, ולייצר את הנוירונים או תאים מייצרי אינסולין. ניתן להשוות תאים אלה אצל חולה מול אדם בריא ולהבין מה לא בסדר אצל החולה, למה התאים הללו נכנסים לסטרס ומתחילים להתנוון. יותר מכך, אולי ניתן להשתמש בתאים הללו למשל כדי לחפש תרופות מצילות חיים ולכן יש עניין רב התעשיה הפרמצבטית להשתמש בפלטפורמות מבוססות תאי גזע לחפש תרופות חדשות."

מה יש לך לומר על הפרס?
"פרס קריל הוא פרס שניתן מטעם קרן וולף למדעים שהם בשנים הראשונות לעצמאות שלהם – כשהם מקבלים מעבדה משלהם. הוא ניתן בתחומים שונים – ביולוגיה, כימיה, הנדסה. זה פרס מאוד מכובד. זה נותן לנו אנרגיה להמשיך לעבוד בתחום שהוא מאוד קשה ומאוד תחרותי. פרס רפופורט הוא פרס מטעם קרן רפופורט שניתן גם למדענים וגם לאמנים על השגים מקצועיים, וגם זה משמח ואני מקווה שעם הזמן נוכיח שאנחנו ראויים להוקרה הזו."

כיצד זה לעבוד במכון ויצמן?

"פתחתי את המעבדה שלי במכון לפני שנתיים, הקמנו מעבדה גדולה מאוד מבחינת תשתיות, ועובדים בה 17 חברי צוות. אני מאוד מרוצה ושמח במכון, יש פה תמיכה כלכלית אדירה למעבדה שלנו, כי העבודה עולה הרבה כסף, יש פה מדענים עם התמחויות שונות, ואנחנו מאוד נעזרים במקצועיות הזאת. זה מאוד יפה. זה בסך הכל מקום מאוד קטן אבל עם הרבה ידע, זה מאפשר לנו גם לגוון וגם לשפר את איכות המחקר, מכון ויצמן הוא גן עדן למדענים."

תגובה אחת

  1. בימינו לאחר שנות ה2000 חומרי הגנטיקה החייה מאפשרים חיבורם טיבעיים אל אנושיים בעיקר במצבים של חוסרבאברים חיונים ומחלות תורשתיות התקפים ותאונות לפי התאמה עלאנושית הכוללת תרופה מתאימה לפי בדיקת דם dna +rna וחיבור בעמצעות פרח הפרחים הקנביס המאפשר ליצר אברים חינים ורקמות בריאות ובריאותיות בתוספת חומרי סרף שימני מרפא הנצרים במעבדות וחלבונים הנוצרים במרכזות מיצירה של שימני סרף ועסיתם כיד אומן ויתנת אפשרות לחשוב על בעלי חיים שונים ומשונים הניקרים אל העולם בצורה זו מצריחה מעבדות יונקים ועופות מוזרים ויתחן גם כדרקונים שחומרי הלבונה הזקה כחלק ניקר מימנה וחן המור ושלף הקציעה ושיבולת הנרד והקרכום הקינמון הקלופה הקושט ומלח הסדומית הרבועה כתפילת שלוש מאות שישם ושמונה המינם ומהם לדעתי בינין המדע והאל אנושי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן