גידולים מהונדסים-גנטית נמצאים בכוונת של ארגונים סביבתיים כבר מזה שנים רבות, למרות שמחקרים רבים הוכיחו את בטיחותם. כעת התפרסמה סקירה מדעית חדשה שעברה על 6,006 מחקרים שנערכו על תירס מהונדס-גנטית ב-21 השנים האחרונות. היא הראתה שלא זאת בלבד שהיבולים המהונדסים גנטית מסייעים לסביבה, אלא שהם גם בטוחים יותר לבריאות מתירס ‘טבעי'[1].
החוקרים גילו שהיבול מתירס מהונדס-גנטית גדול יותר בעשרה אחוזים בממוצע מהיבול המקביל מזני תירס שלא עברו הנדסה גנטית. ריכוז חומרי המזון בזנים השונים היה זהה, כך שהמשמעות היא שאיכר שזורע בשדותיו תירס מהונדס-גנטית, יקבל יבול מזין ובריא בכמות גדולה יותר בעשרה אחוזים מזנים מקבילים ‘טבעיים’. אותו איכר לא יצטרך להרחיב את שדותיו, לפלוש ליערות מוגנים או לפגוע בסביבה כדי להגדיל את היבול – הוא יכול פשוט להשתמש בזנים המהונדסים-גנטית כדי להשיג אותה מטרה. כך למעשה, שימוש בתירס מהונדס-גנטית מסייע לשמור על הטבע יותר ממקביליו ‘הטבעיים’. ובניגוד לחששות שהועלו בעבר, היבולים המהונדסים-גנטית אינם פוגעים במגוון הביולוגי של הסביבה: למרות שזנים מסוימים הונדסו על מנת להרעיל את החרקים התוקפים אותם, הם אינם פוגעים בסוגים אחרים של חרקים. לפרפרים ולדבורים שלום.
מה שעוד, מסתבר שהזנים המהונדסים-גנטית גם בריאים יותר לבני-האדם, מכיוון שהם מכילים כמויות קטנות יותר של מיקוטוקסינים.
מהם מיקוטוקסינים, אתם שואלים? ובכן, מדובר ברעלנים (טבעיים לגמרי – הידד!) שמסרטנים ורעילים לבני-אדם ולחיות[2]. הם מופרשים על-ידי פטריות התוקפות את התירס באופן די שגרתי. הפטריות מצליחות לתקוף יותר דווקא את קלחי התירס שלא הונדסו גנטית, מאחר שאלו סובלים יותר ממתקפות חרקים, ומתקשים להתמודד גם עם המתקפה הכפולה מצד הפטריות. כתוצאה, דווקא התירס הרגיל מכיל כמויות גדולות יותר של מיקוטוקסינים מהתירס המהונדס-גנטית שעמיד יותר לחרקים – וכתוצאה, גם לפטריות.
תוצאות אלו אמנם תקפות רק לתירס המהונדס גנטית (בו התמקדה הסקירה), אך הן תואמות לממצאים דומים אחרים ביבולים מהונדסים גנטית אחרים. כך שאין כאן שום הפתעה למי שעוקב אחר המאבק מסביב ליבולים המהונדסים-גנטית בעשורים האחרונים. “הנדסה גנטית” היא רק באז-וורד למגוון של טכנולוגיות יעילות במיוחד, שמאפשרות לנו להנדס צמחים כדי להקנות להם תכונות מסוימות. הטכניקות העתיקות להשבחת צמחים היו אקראיות הרבה יותר – וכתוצאה מכך, גם נשאו עמן תמיד את החשש לפיתוח מוטציות מזיקות על הדרך.
ההנדסה הגנטית היא כלי רב-עוצמה, אך היא הפכה לשק החבטות של ארגונים המגדירים עצמם ‘ירוקים’, על אף שבחלק מהמקרים הם רק מתנגדים לכל טכנולוגיה שאינה ‘טבעית’ מספיק לטעמם. ארגונים אלו פתחו במסעות פרופוגנדה כנגד ההנדסה הגנטית, והסבו את דעת הציבור כנגדה.
כתבתי בעבר שבעוד מאה שנים, נכדינו יסתכלו אחורנית על תקופתנו בתמיהה מהולה בפלצות, וינסו להבין כיצד הצליחו ארגונים ירוקים ותעשיות החקלאות האורגנית, להטות את דעת הציבור כנגד יבולים מהונדסים גנטית. הם יגלו שאותם ארגונים ותעשיות השתמשו בשיטות דומות לאלו שניצלו גם תעשיות הטבק והנפט כדי לעורר ספק בלב הציבור לגבי מדע הרפואה ומדעי האקלים.
אפשר להבין את התעשיות האורגניות, המונעות מתאוות בצע ומנסות לגרום לאנשים לרכוש יותר את הסחורה האורגנית היקרה יותר בעשרות אחוזים. דווקא את הארגונים הירוקים קשה יותר להבין, מכיוון שבמלחמתם כנגד היבולים המהונדסים גנטית, הם מתעלמים מהחשיבות של סוגי גידולים אלו באספקת מזון לכל העולם ובשמירה על הסביבה.
אפשר רק לקוות שסקירות אלו ואחרות – כאלו שהתפרסמו, וכאלו שעוד יתפרסמו – יסייעו לציבור לקבל את היבולים המהונדסים-גנטית, ויעזרו לכולנו לשמור על סביבה נקייה יותר, בריאות טובה יותר ותזונה עשירה יותר.
מקורות
[1] https://www.nature.com/articles/s41598-018-21284-2.pdf
[2] http://www.who.int/bulletin/archives/77(9)754.pdf
אתם מוזמנים לקרוא עוד על הדרך בה משחקות תעשיות, ממשלות ועמותות עם תפישות המציאות שלנו ועם הבנתנו את המדע, בספרי השולטים בעתיד, בחנויות הספרים המובחרות (וגם אלו שסתם בסדר).
ראו עוד בנושא באתר הידען:
5 תגובות
קצת מוזר שאיש מדע כד”ר ר. צזנה בוחר בדרך רגשית להתמודד עם בקורת ארגונים כאלה ואחרים. אין כל בעיה ואפילו נדרש לבטל ולהסביר כל טיעון לא לעניין או מטעה בכל נושא אבל לא לספר ספורים על מי שמעלה אותו ובודי שלא בדרך מכלילה .יש לא מעט צדק בטענות כנגד תאגידי הענק לזרעים/תכשירים/עיבודים ממש כמו שלא כל “הזדעקות” ירוקה צודקת. חשוב שמביני עניין יעשו כל מאמץ להאיר ולהסביר את הסוגיות. זכותם להביא את מסקנתם בסוף הצגת הנתונים אולי אף חובתם,אבל אנא ,תנו כבוד לקורא וללומד.
אוסף המאמרים שהביא הכותב משכנע לגבי בטיחות התירס המהונדס. אני מקבל את זה שהוא יעיל יותר ב10 % ללא התפשרות על הבריאות.
אני הייתי שמח אם יתקיימו שני הדברים הבאים
1) עשרים שנות מחקר זה זמן סביר וכל מזון מהונדס צריך לעבור מסלול שכזה לפני כניסתו לשוק.
2) חוקים מתאימים לדוגמה שפטנטים גנטים יש רק בתוך המעבדה. ברגע שהם יצאו לשדה הם פגו. וזאת במטרה להגן על חקלאים שבחרו מסיבותיהם שלהם לא להשתמש בזן משופר. יש דרכים להגן על זנים כמו היברידיים למספר גנים שהכלאה חוזרת יוצרת מגוון של מופעים לא רצויים וכו’.
רועי,
בעוד שאני בעוד גידולים מהונדסים גנטית באופן עקרוני (באמת!) אני חושב שהיית יכול להציג את הדברים בצורה קצת יותר עניינית וקצת פחות מטיפה.
א. להגיד שהנדסה גנטית זה כמו השבחה אבל קצת יותר? נו באמת. שבירת מחסום המין והיכולת לשלב גנים מיצורים שונים בתכלית זה הרבה הרבה יותר מזה.
ב. אני חושב שהחשש העיקרי של ארגוני סביבה (הרציונאליים מביניהם) אינו קשור לבריאות אלא לנקודה חשובה בהרבה – החשש ממעבר של גנים למיני בר. אם גן של עמידות למזיקים יעבור בדרך כלשהי, למשל, לצמחי בר, עשויות להיות לזה השפעות סביבתיות ארוכות טווח ומזיקות ביותר. אני לא אומר שלא ניתן להתמודד עם הבעיה הזאת על ידי מחקר קפדני והערכת סיכונים ריאלית – אבל נראה לי שחבל פשוט לבוז למי שחושש.
הבעיה היא לא ההנדסה הגנטית אלא מה שעושים איתה.
יש שימושים טובים ויש שימושים רעים.
בארה”ב יש המון מקרים של גנים מהונדסים שהתפשטו ובגלל שרשום עליהם פטנט הורשעו חקלאים בגניבה ונאלצו לשלם קנסות גדולים.
יש בעיות של צמצום המגוון הגנטי,
חיזוק המונוקולטורה,
גידולים שמהונדסים על מנת להיות עמידים לקוטלי חרקים ומחייבים שימוש באותם כימיקלים משום שגידול אחיד גנטית הרבה יותר חשוף למחלות ומזיקים.
יש בעיה של הינדוס צמחים להיות עקרים, דבר שמשפיע מאוד במדינות עולם שלישי שמאבדים מאגרי זרעי מורשת ונעשים תלויים בחברות הזרעים.
בקיצור, חבל על הדמגוגיה, יש סיבות אמיתיות לחשוש ויש לשפר את הרגולציה האתית על התחום.
מדובר בכח מאוד גדול שנמצא בידי תאגידים שהאינטרס הציבורי לא נמצא בראש מעייניהם.
צריך לציין שהטיעון העיקרי של לטובת גידולים אורגניים הוא כמות פחותה של חומרי הדברה, ולא ההתנגדות להנדסה גנטית. אז לא צריך לכרוך את שני הדברים האלה ביחד. עד כמה שידוע לי אין ראיות חד משמעיות לגבי הנזק ארוך הטווח מהמינונים המותרים של חומרי הדברה, אבל זה משהו שדי קשה לבדוק.