לא לפחד, זה רק מזון מהונדס גנטית

האם טיפוח חקלאי מתקדם הוא הימור מסוכן או דרך בטוחה להשגת ביטחון תזונתי? ד״ר שי פליישון מסביר מדוע הנדסה גנטית היא הבחירה הטובה ביותר מבין החלופות הגרועות האחרות

גרפיטי בניו יורק נגד מזון מהונדס גנטית. תצלום: hikinghillman / flickr.
גרפיטי בניו יורק נגד מזון מהונדס גנטית. תצלום: hikinghillman / flickr.

מאת מאיה פלח, זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

אוכלוסיית העולם גדלה בקצב מהיר. יותר ויותר בני אדם עוברים משטחים כפריים שבהם עוסקים בחקלאות לערים ולעיסוקים אחרים. השילוב הזה יוצר קושי הולך וגובר לספק די מזון ל-7.4 מיליארד בני אדם ברחבי העולם. האתגר הזה רק ילך ויתעצם עם השנים, משום ששתי המגמות הללו נמצאות בעלייה מתמדת שלא צפויה להיעצר.

"הצורך לייצר גידולים חקלאיים בכמויות שיספיקו להאכיל את האנושות גורם לחוקרי החקלאות במדינות רבות בעולם להתמקד בשיטות שונות של טיפוח חקלאי: התערבות חיצונית וביצוע מניפולציות בזרעים שמטרתן להבטיח יבולים רבים יותר, שיהיו גם עמידים יותר ואף בעלי חזות מושכת יותר", מסביר ד״ר שי פליישון, אגרונום מטעם הפקולטה לחקלאות במכון ויצמן ועמית ממשק במשרד הכלכלה במינהל סביבה ופיתוח בר-קיימא.

אחת מהשיטות הללו היא ההנדסה הגנטית (GMO), שמוצגת כבעיה סביבתית ובריאותית חמורה על ידי ארגונים שונים – ארגון גרינפיס, למשל, אף יצא בעבר בקמפיין הדורש סימון של מוצרים שעברו הנדסה גנטית, זאת בדומה לנהוג במדינות אחרות כמו ארה״ב וחלק ממדינות אירופה. בישראל, אגב, הנדסה גנטית אסורה כיום לשימוש בגידולים חקלאיים.

על אף שהנדסה גנטית אינה נטולת בעיות סביבתיות מסוימות, מבחינה בריאותית לא הוכח עד היום כי יש בה סכנה. ארגון הבריאות האמריקאי והאקדמיה האירופית למדעים אף מצהירים שהשיטה בטוחה לשימוש וכי אין כל סיכון מיוחד בצריכת מוצרים מהונדסים גנטית לעומת מוצרי מזון אחרים. אם כך, מדוע זכתה ההנדסה הגנטית בצמחים ליחסי ציבור גרועים כל כך?

השדה הוא לא טבע

״כיום אין לנו כל ברירה אלא להשתמש בשיטות של טיפוח חקלאי כדי לספק מזון לכלל אוכלוסיית העולם – זו אקסיומה שכבר אין עליה היום כמעט שום מחלוקת, גם בקרב המדענים וגם אצל רבים מהחקלאים״, מסביר פליישון. ״ההתחממות הגלובלית גורמת להמלחת קרקעות באפריקה, להפצת מחלות ולשגשוג מזיקים שונים, ומקשה עוד יותר על אספקת מזון ליצירת ביטחון תזונתי במקומות שונים בעולם".

יבולים מהונדסים גנטית, למשל, עזרו בשנים 1996-2012 להפחית את הריסוס של גידולים חקלאיים בארה״ב בחומרי הדברה ב-583 מיליון ק״ג ריסוס (שהם 18.5 אחוז מהשימוש בחומרי הדברה בארה״ב); הם גם הניבו רווחים של 150 מיליארד דולריםבהכנסה ישירה לחוואים ברחבי העולם בשנים אלה.

"צריך להבין ששדה זה לא טבע – זה תוצר של האדם, שאפשר לומר שהוא אפילו מנוגד לטבע: לגדל על שטח קרקע רק זן אחד של צמחים ולנסות למנוע כניסת חרקים זה לא קיום של מערכת אקולוגית – אלא דווקא אבדן של בתי גידול", אומר פליישון. "השדה אולי נתפס כרומנטי – כדבר יפה ופסטורלי – אבל צריך לזכור שהוא טבעי בערך כמו בטון. צריך לזכור שהירקות והפירות שאנחנו אוכלים היום גם הם אינם תוצר של הטבע בצורתם הנוכחית, אלא של אלפי שנים של טיפוח והשבחה גנטית בידי האדם,״ הוא אומר. אלפי שנים של הכלאות מלאכותיות שביצע האדם בין פירות וירקות הניבו את הזנים שאנחנו מכירים כיום; למעשה, אם הייתם פוגשים  בעגבניה, המלפפון, הבננה והחציל בצורתם המקורית, סביר להניח שלא הייתם מזהים אותם".

חקלאי עובד בשדה תירס בארה"ב. "השדה אולי נתפס כדבר יפה ופסטורלי, אבל צריך לזכור שהוא טבעי בערך כמו בטון", אומר ד"ר פליישון. מקור: U.S. Department of Agriculture.
חקלאי עובד בשדה תירס בארה"ב. "השדה אולי נתפס כדבר יפה ופסטורלי, אבל צריך לזכור שהוא טבעי בערך כמו בטון", אומר ד"ר פליישון. מקור: U.S. Department of Agriculture.

"מבחינה סביבתית, המטרה שלנו היא שכמה שפחות שטחי טבע יהפכו לאדמות חקלאיות – כדי שלא נצטרך לכרות יערות, למשל, ולתפוס שטחים נוספים שיכולים להיות מיועדים לפיתוח וגם לשמירת טבע", הוא מוסיף. "לכן, אנחנו צריכים לנצל כמה שיותר את השטחים החקלאיים הקיימים. השדות צריכים להיות עמוסים ולהפיק כמה שיותר יבולים, לכן חייבים להמשיך בטיפוח והשבחה של היבולים עצמם״.

המגמה שעליה מדבר פליישון הופכת מהותית אף יותר כשמבינים שהמגמה של צריכת חלבון מן החי בעולם – בעיקר במדינות העולם השלישי, כמו סין והודו – הולכת ועולה, וצפויה אף לגדול בעשרות אחוזים במהלך השנים הבאות: ״כדי לייצר קלוריה מבשר יש צורך לייצר קודם כמות משמעותית בהרבה של קלוריות של דגן, כדי להאכיל את בעלי החיים. כלומר, אם אכלת 1,000 קלוריות של בשר – חיסלת שדה של ירקות שלא היית אוכל במשך זמן רב. אכילת בשר היא אסון סביבתי מבחינה זו: ככל שנאכל יותר בשר – נצטרך להגדיל אף יותר את כמות היבולים החקלאיים שאנחנו מגדלים לצורך האכלת בעלי החיים לתעשיית המזון מן החי. זה פשוט בלתי אפשרי לספק צריכה כזאת בלי שימוש בשיטות טיפוח חקלאי. אם נשאיר את המערכת לחלוטין תלויה בטבע, התפוקה שלה תהיה נמוכה – ופשוט לא תצליח לספק את צרכי האוכלוסייה".

ספר מתכונים

לדברי פליישון, היתרון העיקרי של ההנדסה הגנטית על פני שיטות טיפוח אחרות – כמו למשל מוטגנזה ושימוש בקרינה רדיואקטיבית, שאותן ממעטים משום מה להזכיר בתקשורת – היא שבשיטה זו המטפח יודע בדיוק איזה שינוי הוא מבצע בפרי או בירק, והיכן בדיוק השינוי הזה ממוקם. ״הדי-אן-אי הוא כמו ספר מתכונים – כל גן הוא מתכון, ויש מערכות בתא שהופכות את הגן הזה לתכונה שבאה לידי ביטוי באורגניזם״, מסביר פליישון. ״בתא יש גם מערכת שיודעת לזהות די-אן-אי שזר לה, מעין ׳רשימת חיסול׳. לדוגמה, יש מחלה שפוגעת בצמח הקסבה באפריקה בשנים האחרונות ועושה בו נזקים קשים. מה שעשו בהנדסה של הקסבה הוא להוסיף ל׳רשימת החיסול׳ שלו את הווירוס של המחלה החדשה שפוגעת בו, כך שהתא יראה בו גוף זר שיש להשמיד. באופן זה הצמח הופך עמיד למחלה".

״ההנדסה הגנטית היא השיטה הבטוחה ביותר לעשות זאת מבלי לפגוע בתכונות אחרות בצמח״, מוסיף פליישון, ״ספר המתכונים׳ של הקסבה היה מורכב ממיליארד אותיות ואחרי שהוסיפו את השינוי הוא הכיל מיליארד וחמשת אלפים אותיות. בסך הכול הוסיפו מתכון במיקום מדויק – בין מתכון מספר 25 למספר 26. לא ביטלו שום תכונה, השינוי היחיד הוא שיצרו מרחק בין המתכונים, ושכעת יקח יותר זמן להגיע מ-25 ל-26. נכון, זה שינוי, אבל השינוי הזה הוא זניח לעומת מה שקורה בשיטות חקלאיות אחרות".

״בשיטות אחרות של טיפוח שנהוגות כיום, ממש מפרקים את הדי-אן-אי לחתיכות״ אומר פליישון. ״ שיטה כזאת שנהוגה כיום היא שימוש בקרינה רדיואקטיבית: מציבים באמצע השדה ריאקטור רדיואקטיבי ומשנים באמצעות קרינה את הדי-אן-אי של הפרי או הירק. כמובן שבשיטה זו לא יודעים מה בדיוק הולך לקרות – השינוי הוא אקראי, ומתוך 1,000 פלפלים בוחרים את הפלפל האחד שבמקרה יצא טוב. עוד שיטה שנפוצה כיום היא שיטה שנקראת מוטגנזה, שבה לוקחים כימיקל ומחדירים אל הדי-אן-אי, שם הוא משבש מיליון אותיות שונות – כמו שגיאות כתיב בספר. כששמים את הגן במקום הנכון, יודעים לשלוט בזה שהמוטציה תצא חיובית ולא רנדומלית – זו ההנדסה הגנטית. בשיטות האחרות מחפשים איפה יצאה באקראי שגיאת כתיב טובה, מתוך המון שגיאות לא טובות".

אורז מהונדס גנטית. מקור: BASF / flickr.
אורז מהונדס גנטית. מקור: BASF / flickr.

הנדסה וקוץ בה

מובן שלא הכול חיובי ואופטימי. גם פליישון מודה שלהנדסה הגנטית יש את המגרעות שלה, שקשורות  דווקא להשפעות על הסביבה. אחת הטענות כנגד הנדסה גנטית היא שהיא גורמת לשימוש יתר בקוטלי עשבים: הגן העמיד בפני קוטל עשבים גורם לשימוש ביותר חומרי הדברה, משום שברגע שהצמח אינו נמצא בסיכון מקוטל העשבים, החקלאי נזהר פחות ומרסס יותר, והחשש הוא מיצירת זני עשבים שעמידים לקוטל העשבים. ״הפתרון לכך יכול להיות שימוש בקוטל עשבים שונה בכל שנה״, אומר פליישון, ״זו בעיה שקיימת לא רק בהנדסה גנטית – כשחקלאי מרסס בחומר ריסוס זהה שוב ושוב, גם ללא קשר להנדסה, יש צמחים שעלולים לפתח עמידות״.

חשש נוסף שקיים בשימוש בהנדסה הגנטית היא זליגה של גנים מטופלים מן השדה אל הטבע. זה חשש שקיים בכל שיטות הטיפוח, אך בהנדסה גנטית הוא מעט גבוה יותר. גם לכך יש לפליישון תשובה: ״דווקא בהנדסה הגנטית פיתחו מנגנונים שיודעים להתמודד עם זה: תאגיד אמריקאי פיתח גן שמבטיח שזרעים שהגן הושתל בהם אמנם יוכלו להתרבות, אך ה׳צאצאים׳ שלהם יהיו עקרים. באופן זה – גם אם הזרעים מוצאים את דרכם לטבע, אין סכנה שהגן יוכל להתפשט מחוץ לשדה. הגן הזה נאסר לשימוש, כיוון שהחקלאים התנגדו לקניית זרעים שאינם יכולים לייצר המשכיות. לכאורה, מכיוון שממילא חקלאי שקונה זרעים מהתאגיד חתום על חוזה המאפשר לו להשתמש בזרעים במשך מחזור זריעה אחד בלבד, זה צעד חסר משמעות, שהתוצאה היחידה שלו היא שכעת הטבע אינו מוגן מזליגה של גנים זרים אליו. בשימוש נכון, הדבר ההגיוני לעשות היה לחייב כל חברה שמשתמשת בשיטות טיפוח להשתמש במנגנון הזה, וכך לפתור את אחת הבעיות הסביבתיות המשמעותיות שנלוות לטיפוח החקלאי״.

״אין לנו הרבה ברירות, אלא להשתמש בשיטות של טיפוח חקלאי ו'להתערב בטבע׳״, מסכם פליישון. ״אנחנו חייבים לטפח צמחים, כי אנחנו לא רוצים לכרות את יערות הגשם כדי להאכיל את העולם. אנחנו לא רוצים לזהם את הקרקעות ואת מי התהום בעוד ועוד כימיקלים. אנחנו רוצים שתהיה לנו אפשרות להילחם במחלות ומזיקים באופן גנטי – שהצמח יהיה עמיד אליהם, כדי שנוכל לרסס פחות. כל זה דורש התערבות. החכמה, היא לעשות את זה באופן שיגרום הכי פחות נזק״.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

18 תגובות

  1. ניצן, אם העולם היה פועל לפי אמות המוסר שתיארתי לפחות היה מוסר כלשהו, כרגע העולם עובד בעיקר על פי אינטרסים של בעלי כח, איפה יעבור הגבול היא בעיה שכרגע היפוטתית מדי מכדי לדאוג בגללה.
    הסיבה להנדס גידולים יותר עמידים היא בהכרח רק לטובת בעלי הכח שהם התאגידים שמהנדסים אותם והממשלות שעומדים מאחוריהם הרי לולא גידול האוכלוסיה במדינות המתפתחות לא היה צורך דחוף בזה, לעולם המערבי לא ממש חסר אוכל. ממשלות מתערבות כל הזמן בעניני מדינות אחרות בשיטות כאלה ואחרות ובעזרת תמריצים כספיים (ושוחד) ולו היו רוצים ומשקיעים משאבים היו יכולים להשפיע באופן כזה שיצמצם את הילודה במדינות העניות אבל זה לא קורה כי הם לא מעונינים בכך. לעומת זאת אם מדינה תכפה על אזרחיה צמצום ילודה, הם כן יתערבו בתואנות של פגיעה בחופש הפרט.
    הדוגמה ההיפוטתית עם טראמפ גם היא כבר קיימת אבל ביחס ליהודים באופן כללי ולא מצד טראמפ. בעבר מצד הנאצים אבל גם כיום מצד הפלסטינאים וגורמי הכח מהעולם הערבי שמצליחים לשכנע בקלות את המשוכנעים באירופה ולהטות את הגוף הלכאורה נייטרלי שנקרא או"ם לטובתם באופן גלוי ומופגן.

  2. אבי
    ושוב – השמצה שנובעת מחוסר ידיעה…
    הנדסה גנטית בחקלאות מפותחת בעיקר כדי לשפר יבולים של חקלאות "זולה". אחד המטרות העיקריות היא הקטנת השימוש בחומרי הדברה.
    ה"עשירים" משקיעים דווקא בהשבחה אנושית ובחקלאות "אורגנית".
    ואתה – כרגיל משמיץ….

  3. הכל בתאוריה טוב ויפה אלא שהעובדות מראות שהחקלאות המודרנית וההנדסה הגנטית לא עוסקת בכלל בדאגה למזון לכל תושבי העולם אלא עוסקת בפיתוח של תוצרת יוקרתית לתושבי המדינות העשירות ורווחים כספיים לחקלאי המדינות העשירות .
    חברות שעוסקות בחקלאות מתעשרות , החקלאים מתעשרים, תושבי המדינות העשירות מקבלים פירות אקזוטיים ותוצרת יפה ומושלמת, בעוד שבמדינות העולם השלישי ממשיכים לגווע מרעב.
    הנזק הצפוי מהנדסה גנטית הוא נזק לטווח ארוך מאד ולכן בטווח הקצר נמשיך לחגוג .

  4. לדני, השאלה היא מי מחליט ואיפה עובר הגבול.
    בעולם שפועל לפי אמות המוסר שאתה ודורון מתארים אז מי שיש לו את הכח הוא מחליט לפי האינטרס הצר שלו. כלומר, אם טראמפ פתאום יחליט שבלי מדינת היהודים יהיו פחות מלחמות בעולם, אז זה בסדר להשמיד אותה כי בטווח הארוך יהיה עולם שקט יותר. בדיוק כמו הדוגמא שלך עם העיר של דעאש.

    או, אותו דורון שיש לו תירוץ טוב למה הוא יכול להמשיך להווליד ללא הפסקה אבל שאר העולם חייבים לעצור את ההשתוללות; דבר עם התומך הממוצע של טראמפ והוא יתן לך מאה תירוצים טובים באותה מידה למה צריך לעקר את דורון במקרה הטוב או להפוך אותו לאוכל לדגים במקרה הפחות טוב. נניח ואתה אוביקטיבי, מי מהם צודק?

    אני אומר כי הסיכוי הכי גדול שלנו ושל ילדנו לחיות בעולם טוב יותר הוא אם יהיה מוסר וחוק אחיד לכווווווולם. מהמנהיגים, דרך העובדים הזרים ועד אלה שהם לא מכאן ולא מכאן.
    זרקת אבן על שוטר – דינך זהה אם אתה חובש כיפה ואם אתה ערבי. אתה מאיים, מטריד, רוצח – תשלם על זה על פי חוק.
    באותה מידה, השתלט על העיר שלך אירגון פורע חוק – אנחנו נעשה הכל לפגוע רק באנשי האירגון ולא בך.

    לסייפה, תסתכל טוב על סוגיית מחנות הריכוז שהעלת ותראה שזו בעיה מוסרית שונה, ועדין מי שהיה בכוחו להחליט, החליט לא להשמידם.

  5. ניצן, אתה צודק בזה שלא היינו עוברים לרוסיה אבל נפלת גם בבור ההכללה…זה שפוטין עשה כמה דברים בסדר ששווה ללמוד ממנו לא אומר שהוא צדיק או שצריך לקחת ממנו דוגמה בכל תחום.
    אם ניקח בהקצנה מקרה שהיה קם מהתחלה מישהו כמו פוטין ומוחק לחלוטין את העיר הראשונה שדעאש כבש, זה היה נעצר שם. למרות שזה אכזרי, זה היה מסתכם בהרבה פחות הרוגים ונפגעים ממה שהיו בפועל לאחר כמה שנים שאיפשרו להם להתקיים ולהתפשט לאזורים נרחבים כתוצאה מאזלת היד של המערב.
    לדעתי יותר מוסרי להשמיד עיר אחת מאשר מליוני נפגעים אחר כך כתוצאה מזה שלא עשינו כלום. הצמדת תגית "הנאור" למי שחושב הפוך ומעדיף את האופציה של לא לעשות כלום או רק לסייע לפליטים (שזה לעג לרש) זה סוג של אשליה עצמית שאולי נוחה יותר אבל בטח שלא מוסרית יותר.
    זה דומה לטיעון שהיה עדיף לא להפציץ את מחנות הריכוז על מנת לא לפגוע חלילה ביהודים שנמצאים שם או לא להוריד איבר עם נמק למרות שידוע שכל הגוף יפגע.

  6. למה אני מתמם?
    מה שאתה מגדיר כהוגן הוא למעשה לקבע את המציאות הדמוגרפית במתכונת הנוכחית שלה אבל מתעלם מכך שהיא נבעה ממציאות לא שיוויונית של כיבוש (אני מתכוון לכיבוש הערבי של דרום מערב אסיה וצפון אפריקה) שהפרה את האיזון הדמוגרפי בין עמי האיזור. מדהים אותי שיש אנשים שתומכים בהעדפה מתקנת בישראל של ערבים על פני יהודים בהתבסס על ראיה היסטורית צרה של עשרות השנים האחרונות וכאשר אם נתבונן בהיסטוריה של מאות השנים האחרונות ברור כשמש שהעדפה מתקנת צריכה להעשות לכיוון ההפוך. אז כן, אני תומך בהגבלת ילודה וכן, אני תומך שתעשה לעמים אחרים אך לא לעם שלי וכן, זה לא שיוויוני בין קבוצות אוכלוסין שונות – בדיוק כמו ההיסטוריה שהבדילה בין הדמוגרפייה של קבוצות אוכלוסין שונות.

  7. לפעמים הסכנות לא נראות לעין במבט ראשון. לדוגמא התירס המהונדס גנטית של מונ….. ותביעות הענק נגד חקלאים על גניבת פטנט כי גדלו בשדה שלהם כמה גבעולים כאלה. השמדת חלק גדול של יבול התירס בארהב בגלל שכל הצמחים היו זהים ואותו מזיק פגע לכן בכולם. למה להאכיל בעלי חיים בצמחים? תייצר ישר גנים רקומביננטים לחלבונים של פרה בתפוחי אדמה ותקבל סטייק עם תפוחי אדמה במכה אחת הרי עשרות שנים יש צמחים עם גנים של בעלי חיים במעבדות. הצמחים עם גנים של גחלילית שזוהרים בחושך דוגמא אחת. בסוף יקום מי שייצר בלי פיקוח בצפון קוראה או סין. אי אפשר לעצור את ההתקדמות הזאת. העתיד יהיה מעניין.

  8. גסה מעודנת…
    אבי אמר את זה ואתם לא מקשיבים מרוב חוסר יכולת הבנה: "בכל מקום שבו רמת החיים עלתה, גם הילודה פחתה, בלי שום תכנון כפוי."

    אתם חושבים שתכנון הילודה בסין עבד? תספרו את בבקשה ל-13 מיליון (!) איש שנולדו "מחוץ לחוק" – הם אינם אזרחים ואין להם כל זכות יסודית. למשל – הם אינם מקבלים חינוך (אסור להם ללכת לבית-ספר) ואינם מקבלים טיפול רפואי, וכמובן אף אחד לא מקבל אותם לעבודה. ולזה תוסיפו – גם ילדיהם אינם נחשבים לאזרחים וכן הלאה….

    הכי מסוכן זה גזען חסר ידע

  9. אבי אמר את זה ואתם לא מקשיבים מרוב טמטום: "בכל מקום שבו רמת החיים עלתה, גם הילודה פחתה, בלי שום תכנון כפוי."

    אתם חושבים שתכנון הילודה בסין עבד? תספרו את בבקשה ל-13 מיליון (!) איש שנולדו "מחוץ לחוק" – הם אינם אזרחים ואין להם כל זכות יסודית. למשל – הם אינם מקבלים חינוך (אסור להם ללכת לבית-ספר) ואינם מקבלים טיפול רפואי, וכמובן אף אחד לא מקבל אותם לעבודה. ולזה תוסיפו – גם ילדיהם אינם נחשבים לאזרחים וכן הלאה….

    הכי מסוכן זה גזען מטוטמם 🙂 🙂

  10. לדורון, די להיתמם.

    לדני, גם לי אין בעיה עם הגבלת ילודה, יש לי בעיה עם כאלה שתומכים בהגבלת ילודה אבל לא להם.

    ובענין פוטין – כל (סליחה, חלק ניכר מ – אנחנו הנאורים לא מכלילים) הלא מוסריים שמהללים את הרוצח המושחת ועל הדרך בזים ל"נאורים" היו עוברים בלי לחשוב פעמיים לגור באוסטרליה ,למשל, אבל לרוסיה? אשאיר לך את התשובה (בהנחה שלא תשקר לעצמך )

  11. כל המערבים "הנאורים"שיצקצקו בלשונם כנגד הגבלת ילודה כרעיון "גזעני" או פוגע בזכויות אדם לא היו מוכנים לוותר על מצבם הנוח בראש הפירמידה אם יום אחד היו נעלמים פתאום כל העובדים הזולים וכל מוצר או שירות שהיום הם מקבלים בזול היה מתייקר משמעותית כך שבעצמם היו הופכים לעניים. אז למרות שהם "תורמים" לעניים, דואגים כביכול לזכויותיהם ומנסים לייצר להם מזון בזול ותרופות בזול, חלילה שלא ימותו מאיידס זה סה"כ בשביל שלא יווצר מחסור בעבדים חלילה…
    המערב התנוון מעודף מוסריות והגיע למצב של חוסר יכולת\רצון לפעול.
    לא פלא שרק פוטין הצליח להתמודד עם דעאש וסין שהצליחה ליישם מגבלה על הילודה בהצלחה דווקא מתפתחת והופכת למעצמה כלכלית.

  12. לדורון, מסכים עם כל מילה. גם אני חושב שצריך להגביל ילודה לכולם חוץ מלי (ואולי עוד כמה שאני מאשר).

    גזענות היא אחלה – כל עוד אתה בצד החזק

  13. אותו התירוץ שוב ושוב – הנדסה גנטית כדי שניתן יהיה להאכיל את אוכלוסיית העולם.
    עד כמה שזה נכון (וזה לא כל כך נכון לפחות היום שמשתמשים בהנדסה גנטית לא בשביל להגדיל את התפוקה אלא בשביל להילחם במזיקים) זה לא פותר את הבעיה האמיתית שהיא עודף אוכלוסין בעולם, נניח אם ההנדסה הגנטית הייתה יכולה להכפיל פי 2 את התפוקה, היינו חושבים שהסכנה לרעב עולמי חלפה וממשיכים כרגיל עד שהאוכלוסייה תוכפל פי 2 ואז נחזור לנקודת המוצא עם כל ההשלכות של הנדסה גנטית והכפלת האוכלוסייה.
    הפתרון הוא הגבלת ילודה אבל הפתרון חייב יהיה להיעשות ברגישות כלפי קבוצות אתניות שחוו בעבר "אפלייה ילודית" דהיינו על עמים שעברו רצח עם כמו היהודים השומרונים ועמים ילידים באזור דרום מערב אסיה לא תחול הגבלת ילודה ואילו עמים שהתרבו אודות לאפלייה זו כמו הערבים שמונים היום כ400 מיליון תהיה בקרת אוכלוסין. כנ"ל לדוגמא על ילידי יבשת אמריקה שלא לעבור בקרת אוכלוסין ועל עמים גרמאניים כן לעבור בקרת אוכלוסין. ולמי שיקפוץ לקרוא "גזענות" אנא זכרו כי המציאות היום היא תוצר של גזענות גרועה בהרבה בעבר – להתעלם ממנה היא הגזענות האמיתית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן