התנאי לפטור מאישורים הוא שימוש בגנים מצמח אחר באותה משפחה * המדיניות החדשה תאפשר לחברות ולעמותות להתחרות זו בזו בפיתוח זני צמחים מהונדסים-גנטית אותם יוכלו למכור לחקלאים – או לשחרר אותם בחינם לציבור. במילים אחרות, דווקא חברות ההנדסה הגנטית הגדולות והמושמצות – מונסנטו, למשל – הן אלו שנפגעות במידה הרבה ביותר מהמצב החדש
בשבוע האחרון התקבלה בארצות הברית החלטה שמרעידה את אמות הסיפים של חברות ההנדסה הגנטית, ועומדת – בלי הרבה הגזמה – לשנות את העולם. משרד החקלאות האמריקני הודיע, חד וחלק, שהוא מתיר להנדס גנטית צמחים, לגדלם ולמוכרם בלי פיקוח מצד המחוקק. כל זאת, כדברי המשרד, על מנת “להתיר חדשנות במקום בו אין סיכון.”[1]
זה עשוי להישמע לכם מוזר – הרי תמיד מפחידים אותנו לגבי צמחים מהונדסים גנטית, נכון? ובאמת, יש מקום לחשש. באמצעות הנדסה גנטית ניתן לקחת גנים ממקורות שונים ולהחדירם ביעילות לצמחים שכולנו אוכלים. אלא שמשרד החקלאות האמריקני, לצד ועדות וגופים דומים מכל העולם, הגיע להבנה ששיטות אחרות להשבחת צמחים – למשל, הכלאת צמחים שונים זה עם זה, או יצירת מוטציות אקראיות – הינן איטיות יותר ובעלות פוטנציאל גדול יותר לנזק מהטכנולוגיה המודרנית המשמשת להנדסה גנטית (הידועה בשם קריספר-קאס). מכיוון שכך, משרד החקלאות החליט שבכל מצב בו ניתן היה להביא לשינוי הגנטי הרצוי בצמח מסוים באמצעות הכלאה עם צמחים אחרים מאותה משפחה, הרי שהתוצר הסופי לא יעבור פיקוח מצד הממשל.
זהו שינוי גדול במדיניות שהייתה נהוגה עד כה, והוא מאד משמח – וקצת מפחיד. מצד אחד, המדיניות החדשה תאפשר לחברות ולעמותות להתחרות זו בזו בפיתוח זני צמחים מהונדסים-גנטית אותם יוכלו למכור לחקלאים – או לשחרר אותם בחינם לציבור. במילים אחרות, דווקא חברות ההנדסה הגנטית הגדולות והמושמצות – מונסנטו, למשל – הן אלו שנפגעות במידה הרבה ביותר מהמצב החדש. הן היו היחידות שיכלו להרשות לעצמן השקעה של עשרות מיליוני דולרים על מנת להתחיל ולסיים במבדקי הבטיחות המפרכים והיקרים שהיו מקובלים עד כה בארצות הברית. לפתע פתאום, הן צריכות להתמודד מול… ובכן, מול כל אחד שיש לו ערכה להנדסה גנטית בבית.
ופה מתחיל החלק המפחיד. בספרי “המדריך לעתיד”, שנכתב לפני חמש שנים, חזיתי כי יזמים פרטיים – כמו גם סטודנטים ותלמידי תיכון – יוכלו בקרוב להנדס גנטית צמחים במעבדות ציבוריות, או אפילו במטבחיהם הביתיים. אנחנו עוד לא שם, אבל ההחלטה של משרד החקלאות מראה שהממשל האמריקני מבין את המצב החדש, שבו יזמים פרטיים יכולים להנדס גנטית צמחים בדרכים יעילות ובטוחות, ונחוש לפתוח את השוק לתחרות לטובת החקלאים והצרכנים.
ואכן, ההחלטה כבר מתחילה להכות גלים בתעשיית ההנדסה הגנטית. חברות קטנות מדברות בהתלהבות על הצמחים המהונדסים שהן יוצרות, שיוכלו בקרוב להגיע לשוק. חברת קליקסט, למשל, מפתחת סויה עם שמן שאינו מפתח שומני טרנס בחימום, כמו גם תפוחי-אדמה וחיטה בריאים יותר, המכילים יותר סיבים[2]. חברת Yield10 Bioscience הנדסה גנטית פשתן עם ריכוז אומגה-3 גבוה יותר[3]. חברות אחרות מתכוונות להנדס גנטית צמחים שפירותיהם יהיו גדולים יותר (ועדיין ישמרו על מלוא הטעם והריח של הפרי המקורי), ישרדו זמן רב יותר על המדף, יהיו עמידים יותר למחלות ולמזג-אוויר קיצוני, ועוד שפע של תכונות אחרות שעוד נגלה בהמשך.
למה זה מפחיד? כי הכוח שניתן בידינו על הטבע ממשיך לגדול. יזמים ומדענים יכולים עתה להנדס חוקית צמחים ולגדלם. אבל נודה באמת: הם היו יכולים לעשות זאת גם קודם לכן, מתחת לרדאר. משרד החקלאות האמריקני הבין בחכמה שלא ניתן לעצור עוד את הכוח הזה, ולכן כדאי לרתום אותו לטובת הציבור. ועדיין, העובדה שאנו נכנסים לתקופה בה ניתן לבצע הנדסה גנטית יעילה בקלות, מחייבת אותנו לחשוב איך אפשר לצמצם את הסיכוי לטעויות.
בסיכומו של דבר, מדובר בהחלטה חכמה מצד משרד החקלאות האמריקני, שתוציא מידי מונסנטו ודומותיה את השליטה על שוק ההנדסה הגנטית בצמחים, ותביא שפע של חדשנות לתחום. כולנו צריכים לשמוח על קבלת ההחלטה, שיובילו לחקלאות יעילה יותר, בריאה יותר וחכמה יותר. עכשיו צריך רק לקוות שנהיה חכמים מספיק להשתמש בתוצריה.
————-
אתם מוזמנים לקרוא עוד על עתיד ההנדסה הגנטית והפיקוח עליה בספרי המדריך לעתיד והשולטים בעתיד, בחנויות הספרים המובחרות (וגם אלו שסתם בסדר).
1] הודעת משרד החקלאות האמריקני
[2] חברת קאליסט
15 תגובות
הנדסה גנטית שוברת את מחסום המינים שמבטיח אצ המגוון הגנטי
פתיחה מופקרת של הנדסה גנטית משמעה צימצום ענק בנגוון המינים וחשיפה גדולה יותר לפגעים בטווח הבינוני והארוך
פשוט עוד טירוף מערכות מבית מדרשו של טראמפ
משוגעים תרדו מהעץ
רציתי להראות את חוסר השפיות והסכנה במדע חסר כנות ומבוסס אגו.
אתה מדגים זאת יפה בהתעלמותך מהגיון, עובדות וסכנה ברורה מאליה, בהליכתך העיוורת אחר “FALSE” של קומץ מדענים אותם תכנה “קוצנזוס מדעי” במקום קונצנזוס.
הוכחה היא בעריכת ניסוי הזנה בתירס מהונדס שיפריך את מסוכנותו. ניסוי כזה לא נעשה. בעצם האמירה “FALSE” אין כל הוכחה.
כתוב “number of scientists”, לא כתוב קונצנזוס ולא נעליים.
מדובר בפחד של קומץ מדענים מתגובות הקוראים למאמר המקורי.
אין כל “קוצנזוס מדעי” ולראיה מדינות אירופה שאוסרות יבוא מזון מהונדס גנטית מארה”ב. גם אם הקונצנזוס המדעי יטען ששחור הוא לבן אתה תתמוך בו. ככה זה עם רובוטים ושקרנים.
ממתינה. אבי, שלח את תגובתי!!
אתה מביך את עצמך… מה השורה התחתונה של הדף בסנופס? האם טענה נתונה במחלוקת אולי? ממתינה להוכחה בלתי מוטלת בספק? לא. כתוב FALSE.
לגבי התעלמות מעובדות או אינטרסים זרים – מה תגיד על מישהו שמביא רק צד אחד של הטענה ובכלל לא מזכיר את הביקורת המדעית על הטענות? או את הקוצנזוס המדעי שזה שגוי?
המישהו הזה הוא אתה. לא נעים..
“אחזור שוב על הקריטריון למהימנותך: “צרוך במרוכז את רעל( glyphosate) שהחדירו לתירס במשך שנה וצפה בתוצאות.””
זה נכון גם לגבי סוכר, מלח ואפילו מים.
חששות מסרטן:
By Anne Sewell Sep 26, 2012 in Food
“On Tuesday this week, Russia suspended the import and use of Monsanto’s genetically engineered corn, following
the scientific study released on September 19 on rats fed with this corn, which caused serious health problems,
including tumors and organ failure.
http://digitaljournal.com/article/333607
ביקורת על המחקר הנ”ל:
According to the peer-reviewed study which was published in the journal Food and Chemical Toxicology and was”
presented at a news conference in London, the animals on the genetically modified (GM) diet suffered mammary
tumors, as well as severe liver and kidney damage.”
שישה מדענים צרפתיים הביעו התנגדות למחקר לאחר כחודש בלינק שצרפת:
“This work does not enable any reliable conclusion to be drawn”
https://www.snopes.com/fact-check/monsanto-corn/
התנגדות שמבוססת על ביקורת סטטיסטית איננה מבטלת ממצאים וחששות כבדים ממחקר הקודם. מחלוקת איננה שקר.
כשמישהו טוען לשקר, טענתו איננה מוכחת מעצמה. במקרה הנוכחי על חברת מונסנטו להוכיח מבחינה ביוכימית שאיננה מוטלת בספק שהרעל glyphosate איננו פוגע בתאי גוף האדם ומנגנוניו.
ישנם מחקרים רבים אחרים שמראים על נזק בריאותי ארוך הטווח שבהחדרת גנים שמייצרים רעלים למזון. כשמוכח באופן ביוכימי שחומר מסוים פוגע במנגנוני התא והגוף, לא צריך להיות ספק לגבי מסוכנותו.
בכן, לפני שאתה מאשים בשקר טול קורה מבין עיניך.
אם אינך מסכים, הנך מוזמן לצרוך במרוכז את אותו רעל( glyphosate) שהחדירו לתירס במשך שנה ולצפות בתוצאות בעצמך.
מדע מבוסס רווחים(אגו) הוא מדע מבוסס על שוחד ושקר, אתה אמור לדעת זאת.
–
את מחזורי השתלשלות העינינים ממסרטן ללא מסרטן החל משנת 1985 אתה יכול לקרוא כאן בלינק שצרפת:
The first assessment of glyphosate’s carcinogenic potential was undertaken by the United States Environmental
Protection Agency in 1985. Based on studies done primarily with rodents, they classified the chemical as “a
Group C (Possibly Carcinogenic to Humans: Agents with limited animal evidence and little or no human data)
carcinogen” in 1986. After a series of additional investigations, which included industry sponsored studies,
the EPA reclassified the chemical in 1993 as “Group E carcinogen (signifies evidence of non-carcinogenicity in
humans).”
המחקר האחרון מומן בידי התעשיה. נקודה למחשבה.
והמאמר ממשיך בבעד ונגד.
מדוע אין לסמוך על הFDA לפי אותו הלינק:
“When it comes to the FDA, they are not protecting the American public from glyphosate either. After announcing
in February that they would FINALLY begin testing foods for glyphosate residues, they just decided to suspend
their testing this week. Could it be that Monsanto didn’t like the results they started getting – especially
since the FDA found glyphosate in foods that should be especially safe like BABY FOOD? Monsanto will do
whatever it takes to keep that story out of the public eye.”
כמות הglyphosate במזון מסוכנת אפילו לדעת הFDA:
A FDA-registered food safety laboratory tested iconic American food for” residues of the weed killer glyphosate
(aka Monsanto’s Roundup) and found ALARMING amounts. Just to give you an idea of how outrageous these amounts
are, independent research shows that probable harm to human health begins at really low levels of exposure – at
only 0.1 ppb of glyphosate. Many foods were found to have over 1,000 times this amount! Well above what
regulators throughout the world consider “safe”.
https://www.snopes.com/fact-check/monsanto-suppressing-evidence-of-cancerous-herbicide-in-food/
לאחר מכן ויכוח מהי כמות מסוכנת והאם להאמין למחקרים מבוססי אג’נדה. אין לזה סוף. כשהמדע מטיל ספק בעצמו באמינותו ויושרו זה סופו.
במקום לדבוק בהגיון שמה שרעיל בכמויות קטנות מובן מאליו שהוא מסוכן, מחפשים דרכים להתעלם מהגיון ולהפוך את המחקרים לאישיים ומבוססי אגו.
אתה טוען לשקר כשמגוף המאמר עצמו עולים אינטרסים זרים(שורת הרווח), חוסר הגיון, עובדות, והתעלמות מעובדות(סרטן), שמפרכים את דבריך.
סכנת הסרטן שבglyphosate היתה קיימת עשרות שנים לפני שחברת מונסנטו הוקמה, אז למי יש אינטרס להעלים את האמת?
מי כאן משקר ומוליך שולל את עצמו ואת זולתו? – התשובה ברורה.
אחזור שוב על הקריטריון למהימנותך: “צרוך במרוכז את רעל( glyphosate) שהחדירו לתירס במשך שנה וצפה בתוצאות.”
ײכשמישהו עיוור ואיננו מודע לעיוורונו, החלטותיו בהכרח בלתי מוסריותײ – נהדר, אז פרסמת שקרים, שלא במודע (אני מקווה), אז אתה עיוור, ולא מודע לכך – וההחלטות שלך הן בהכרח בלתי מוסריות.
כמו כן אתה אדם (שוב, אני מקווה), אז לפי מה שאתה בעצמך כתבת, השקרים שלך משרתים את האגו שלך.
נקודה למחשבה.
מחקר צרפתי על תירס מהונדס גנטי: עוד שקר. מה יהיה?? https://www.snopes.com/fact-check/monsanto-corn/
מה שכתבת על מונטאסו: זה שקר. https://www.snopes.com/fact-check/monsanto-suppressing-evidence-of-cancerous-herbicide-in-food/
בום!
גן מדביר חרקים:
מה שהשוק החופשי לא מצליח להתמודד איתו זה אסונות בלתי צפויים.
הגן הנפוץ ביותר שהחדירה מונסנטו לתירס היה פעם בגופו של חיידק־מרעיל־חרקים בשם בצילוס תרינגינסיס (BT).
מונסנטו בודדה גנים ספציפיים של החיידק, הנחשב לקטלני עבור חרקים אך לא ליונקים, ושתלה אותם בגנום התירס בתקווה שיחל לייצר את הרעלן בעצמו. זה עבד.
תירס BT הוא אחד הזרעים הפופולריים ביותר בארצות הברית. חרק שיעז לנגוס באחד מחלקי הצמח ימות בתוך דקות, כשמערכת העיכול שלו תתחיל לעכל את עצמה מבפנים.
אדמה סטרילית + הרעל:
גן נוסף שהחברה משלבת בזרעי התירס שלה נקרא ראונד־אפ.
גם הגן הזה מגיע מחיידק, היצור החי היחיד שגילה עמידות טבעית מול כמויות גדולות של רעל מסוים, מוגן בפטנט, שמוכרת מונסנטו. את הגן שמאפשר את ההגנה הזו שתלה מונסנטו בתירס.
וכך יכול כיום החקלאי לפזר את הרעל בחופשיות בשדה ולקבל אחרי 24 שעות אדמה סטרילית, נקייה מכל עשב שוטה או יצור חי, מלבד התירס.
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3552039,00.html
גן עמיד למדביר צמחים גליפוזאט + גליפוזאט:
חשיפה מאכילת מזון מהונדס גנטית – דרך חשיפה קשה ומטרידה הרבה יותר!
מתברר שבענפי גידול רבים, ביניהם הסויה והתירס (וגם גידולים שאינם למאכל כגון כותנה ועוד), הידועים לשמצה בשימוש המופרז בהנדסה גנטית בגידולים אלו,
מצאו דרך מבריקה להיפטר מצמחיה לא רצויה מבלי לפגוע בגידולים, והחדירו בצמחי התירס והסויה גן לעמידות בפני גליפוזאט.
זהו טריק גאוני אשר מאפשר ריסוס בקלות ובנוחות של שדות שלמים עם החומר בלי לקטול את הסויה או התירס – שבמקור הם רגישים ביותר לגליפוזאט.
אך מה עוללנו בכך? מסתבר בדיעבד שהגידולים, שכעת רוויים בגליפוזאט בכל רקמותיהם, מעבירים אותו גם אל הפירות והזרעים – ומשם לצלחת שלנו!
וכך נפתח בפנינו נתיב חשיפה בבליעה שהוא–הוא ככל הנראה הגורם העיקרי העומד ברקע לעלייה בשיעורי המחלות הקשות, האוטיזם ואולי אף הסרטן.
http://www.rambam-medicine.org.il/category/roundup?fb_comment_id=1212261732118124_1212915265386104
מחקר צרפתי מ2012 מראה שמזון מהונדס גנטית פוגע ביונקים וגורם לעיקור בדור ההמשךגם בתירס מהונדס גנטית וגם גורם לסרטן:
http://digitaljournal.com/article/333607
מידע שהיה חסוי במשך 8 שנים ונחשף בכח צו בית משפט תפוחי אדמה מהונדסים גורמים לסרטן:
http://www.independent.co.uk/life-style/health-and-families/health-news/suppressed-report-shows-cancer-link-to-gm-potatoes-436673.html
כאמור, המדע עיוור ואותו מדען בעל תגלית מדעית יכול להפוך לאסונה של האנושות.
האדם משרת את האגו ואין מדען שאיננו אדם. מכאן שבהכרח המדע משרת את האגו שבסופו של חשבון מביא חורבן על האדם במוקדם או במאוחר.
כשמישהו עיוור ואיננו מודע לעיוורונו, החלטותיו בהכרח בלתי מוסריות. וכאן נכנס המדע העיוור לתמונה כשהתחזית היא שיביא חורבן על האדם אלא אם האדם יכיר בעיוורונו.
ויש תקדימים לחורבן שהמדע הביא: ההתקדמות העצומה במדע במאה ה-19 וה-20 שלוותה בשתי מלחמות עולם קטלניות.
סיפורו של פריץ הבר:
ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ
“הבר ארגן את הייצור ועבד ללא לאות לייצר מאות טונות של גז כלור ובבניית אלפי בלוני גז, אימן מחלקות חיילים מיוחדות לשימוש בגזים ופיקח אישית על הצבת הבלונים בחפירות.
השימוש הראשון היה ב-22 באפריל 1915, ובו שוחררו כ-150 טון כלור, לאורך חזית של כ-5 קילומטר, בפרק זמן של כ-10 דקות וגרמו ל-15,000 נפגעים בקרב בעלות הברית.
גז החרדל המשמש כנשק להשמדה המונית גם כמעט 100 שנים אחרי המצאתו. אשתו של הבר התנגדה לפיתוח הנשק הכימי, התחננה בפניו שיחדל מכך, אך הבר לא שעה להפצרותיה.
ב-1 במאי 1915 היא התאבדה ביריה, מאקדחו הצבאי. למחרת חזר הבר למכון המחקר להמשך עבודה על פיתוח הנשק הכימי.
ב-1919 החל הבר בפיתוח חומרי הדברה כימיים כנגד מזיקים בחקלאות; הוא כיהן כממונה ארצי לנושא ואף עמד בראש “החברה הגרמנית לבקרת מזיקים”.
החברה פיתחה תכשיר המבוסס על ספיגה באבקה פורוזיבית של חומצה הידרוציאנית, בשילוב עם סם ריחני נדיף, מתקתק ולא רעיל.
מטרת החומר הריחני להזהיר בני אדם לבל יתקרבו אל החומצה מחסלת הכנימות.
שם התכשיר “ציקלון B”, לימים אותו חומר ששימש לרצח המוני במחנות ההשמדה מיידנק ואושוויץ-בירקנאו, ללא תוספת הריח.”
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A5_%D7%94%D7%91%D7%A8
“ההמצאה המיטיבה ביותר שלו, הסינתזה של אמוניה, היא שגרמה לנזק בלתי ישוער לאנושות. ללא המצאה זו הייתה גרמניה נותרת ללא חומרי נפץ,
עת כשלה מתקפת הבזק נגד צרפת שתוכננה זה שנים רבות. המלחמה עשויה הייתה להסתיים זמן רב לפני שנסתיימה למעשה, ובכך היה נמנע מותם של צעירים רבים.
בנסיבות כאלה אולי לא היה לנין מגיע מגלותו לרוסיה, היטלר אולי לא היה מצליח לתפוס את השלטון בגרמניה, השואה אולי לא הייתה מתרחשת,
והתרבות האירופית מגיברלטר ועד הרי אוראל הייתה יוצאת נשכרת.”
https://musaf-shabbat.com/2012/01/19/%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%90-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%90%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A0/
האם הסיפור נגמר? לא.
מדענים רבים פסיכופתים ברובם עובדים ברחבי העולם על אמצעים להשמדה המונית שהם בגדר פשעים נגד האנושות, ביודעם מראש שכך הדבר.
האם להאמין למדענים שכוונותיהם תמימות? בערבון מוגבל. תלוי במה ובמי מדובר.
להפריד בין מדע לעוסקים בו זאת היתממות, כמו לתת אקדח לילד מבלי לחזות את התוצאה.
לוגיקה:
כששני גורמים מביאים ביחד לתוצאה מסוימת, אך בלעדי אחד מהם היא נמנעת, אז כל אחד מאותם גורמים אחראי לאותה תוצאה, למרות שלבדו איננו אחראי לה.
אין כאן שום מקום לקטסטרופה תזונתית. המדע אינו עיוור או רואה – המדע אינו כלי ששופט משהו.
המדע הוא כלי המאפשר לנו לאסוף כמה שיותר נתונים בתקווה להגיע לתיאוריה נכונה או להפריך את אלו שלא. לא תמיד מתאפשר הדבר, אבל מדע הוא לא כלי שיפוטי, אלא כלי לוגי שאומר כי כדי לדעת איך משהו פועל, אז אנחנו צריכים לאסוף מידע עליו, לנתח אותו ואולי אז לנסות לקבוע לכיוון כזה או אחר.
טכנולוגיה זו תוצר לוואי של אותו מדע המבוסס לעיל. באותה מידה אתה מוזמן לחזור לעידן המערות ובו תאכל בשר חי מבלי לבשלו. אתה תסתכן כמובן בהמון מחלות. אבל היי, אתה אמרת כי מדע וטכנולוגיה זה רק אסון.
מדע וטכנולוגיה זה אסון בידי אנשים עם כוונות רעות. כשנשק אטומי נמצא נגיד בידי מדינת ישראל זה דבר רע או טוב? כשנשק אטומי חלילה ימצא בידי אירגון טרוריסטי כזה או אחר – זה טוב או רע? הכל תלוי באנשים אשר משתמשים בטכנולוגיה. כל כלי טכנולוגי יכול להוות מעוף עצום לחברה האנושית בידי הרבה אנשים, אך גם ככלי הרסני.
למשל האבנים אשר הושחזו בידי הקדמונים אפשרו להם לצוד חיות שאחרת היה קשה פי כמה לצוד. בנוסף, זה אפשר לפשוט את עורם(כפי שמתועד כי אכן קרה כך בעבר) וליצור בגדים חמים כך שהאוכלוסיה שלהם תשרוד.
בד בבד, זה היווה כלי רצחני לציד של בני אותה אוכלוסיה – רצח. האם זה אומר שאותו כלי מדע וטכנולוגי הוא טוב או רע? תמיד יהיו אנשים רעים שבטכנולוגם בידם יהווה צעד הרה אסון, אך פן נשכח את חצי הכוס המלאה.
פיתוח נשק ביולוגי וכימי בד בבד הובילו לדברים רעים, אך גם לטובים כמה שזה ישמע מופרך. זה לימד אותנו שצריך להיזהר משימוש מאותם דברים אם אנו רוצים שתהיה בכלל אוכלוסיה בר-קיימא בעולם.
המדע לא משרת שום דבר, מלבד להיות כלי לחקר דברים. כשאדם סקרן לגבי למה המשהו פועל כפי שהוא – האם זה מתוך אגואיזם או מתוך רצון תמים לדעת איך הטבע פועל סביבו?
כשהאדם ניסה לראשונה להבין איך המחלות הללו מחסלות אוכלוסיות שלמות – האם זה אגואיזם או רצון הישרדותי פשוט לדעת – “למה? ”
התחממות כדור-הארץ קשורה לאנשים המחזיקים באותם פיתוחים ללא ריסון. מי שבסופו של דבר לוקח אחריות על הדברים זה לא המדע, אלא האנשים שביכולתם לפעול ולא פועלים לניצול אותו מדע כמשאב הכרחי. למה יש טכנולוגיות ופיתוחיים מדעיים אחרים להורדת הגזים הרעילים, וגם הכלים החוקיים למניעת פיתוח תרופות במחיר מופקע.
בלי חברות התרופות לא יכולנו להגיע לפיתוחים כאלה ואחרים. לא יכולנו להאריך את משך חיינו. עלות כל מחקר על תרופה עולה מיליארדי דולרים. זה שאין פיקוח מעבר לזה מבחינה כלכלית ומונופולית שלהם – זה לא באחריות המדע. אלא באחריות האנשים שבוחרים במי שייצג אותם.
למה להאשים תמיד את המדע ולא את האנשים שלא יודעים להשתמש בו. כאלה שגורמים לכך שהכלים הטכנולוגיים הנפלאים שיצרנו יכולים להוות הרבה יותר תועלת מאשר רע.
“”שמן שאינו מפתח שומני טרנס בחימום”- שמנים יציבים מאוד, רווים מאוד או שכוללים טבעות ארומטיות, למשל שעוות דבורים, שמנים אלה אינם מתעכלים ומשבשים את תהליך העיכול, חלקם רעיל.”
אפילו אם לא היה לי כלל ידע בכימיה או ביולוגיה, יכולתי להבין כי לוגית יש סתירה כלשהי בתוך דבריך. עצם זה שאמרת כי “חלקם רעיל” לא אומר שכולם ככאלה רעילים ולכן לא בהכרח מזיקים.
לא כל דבר הוא מזיק ולא כל דבר הוא תרופה. הכל תלוי במינון שלו. תיקח חמצן בכמות נמוכה והכל טוב ויפה, תיקח אותו בכמות גדולה והנזק הגופני הוא בלתי-הפיך! אפילו לחמצן ולשלל חומרים הנמצאים באוכל שלך בכמות זעירה.
“”תפוחי-אדמה וחיטה בריאים יותר, המכילים יותר סיבים” – איזה סיבים ומאיזה מקור? לא כל הסיבים בריאים, ישנם סיבים שיוצרים בעיות עיכול קשות ודלקות מעיים ואף סרטן(קרגינן).”
שוב סתירה חלקית לעצמך. מי אמר שהם ישתמשו בסיבים שאתה טוען כי הם “לא בריאים”? נשמע כמו משאלת לב.
“”ישרדו זמן רב יותר על המדף” – באיזה מחיר בריאותי? לעיתים החומר שבצומח שמאריך זמן מדף הינו רעיל ומזיק.”
זה מה שנקרא לטעון מהרגש, אך לא מהנתונים או העובדות אם תרצה. להפך, מזון שמתקלקל מהר על המדף בסכנתו להרעיל אותי ואותך. מזון שלא יחזיק מעמד על המדף כמו שצריך יגרום לך לקלקול כיבה וכד’.
אל תשכח שכרגע יש בעיה בשל ההתחממות הגלובלית. כך שצמחים לא יכולים להחזיק במשך רב מעמד כפי שיכלו בעבר בשל השינויים הקיצוניים הללו. אם לא יהיה דבר מעין זה שיאפשר לנו במידה מסויימת לשלוט על הסביבה – לא יהיה לנו מה לאכול.
“”יהיו עמידים יותר למחלות ולמזג-אוויר קיצוני” – באיזה מחיר בריאותי? התכונות האלה לעיתים פרושן החדרת גנים של חלבונים רעילים. בטיחותם מוטלת בספק.”
בטיחות כמו כל דבר אחר הוא תמיד משהו שמוטל בספק. אולם חשוב לנו לבדוק כמה שיותר אודותיו. החדרת גנים של חלבונים רעילים? אתה מודע עד כמה התהליך הזה כל כך קשה וכמעט בלתי אפשרי – אפילו כיום?
אין חלבונים רעילים. יש סידור מסוים של החלבונים(אשר אומרים לי ולך איך לפעול, כנ”ל לגוף) אשר יוצר תוצרים שהם לא בהכרח מועילים לקיימנו על כדור-הארץ. שוב, לא נתת שום גיבוי מדעי או עובדתי לטענות שווא.
תמיד ישנה האפשרות לתוצרי לוואי בכל דבר. זאת בפרט גם בתחום הנדסה גנטית. אין זה אומר שכל אלו שהונדסו גנטית ונמצאו לא תקינים\רעילים, הם אלו שיועברו לקהל הרחב. אין בזה שום היגיון. ואם חלילה מישהו יפעל בדרך כזאתי – אז הצפי שלו להצליח מבחינה כלכלית הוא אפסי.
“הנדסה הגנטית היחידה הראויה היא הגדלת כמות הויטמינים ונוגדי החמצון שבצמח, ותחת בקרה ואימות.” – שקר וכזב. על-ידי שינויים כאלה אתה משנה גם את העמידות של אותו ירק למשל לסביבה. שאתה מוסיף משהו אחד למשהו אחר – זה לא בא בלי מחיר כלשהו.
לכן, אם נצליח להעריך עמידות של הדברים אותם נצרוך ובפרט להפוך אותו ל”יותר בריא” או “יותר מגוון” מבחינה בריאותית – ההצלחה היא פי כמה גדולה יותר.
יש כאן מקום….
על סמך מה אתה אומר את כל זה?
המדע והטכנולוגיה עיוורים – כי אין להם עיניים. האנשים שמבצעים את הפיתוחים האלה הם לא פחות מוסריים ממני וממך, אז בבקשה אל תשמיץ סתם.
ממממ… משום מה לא ממש רשומים החסרונות מלבד שליטה על הטבע ? או שפספסתי משהו?
לא להיות תמימים.
המדע והטכנולוגיה עיוורים, אין להם מוסר, יכולים לגרום לאסונות כבירים, התחממות כדור”א, פיתוח נשק אטומי, ביולוגי וכימי, הרעלת האוויר, המים והמזון, פיתוח תרופות היוצרות יותר מחלות מאשר מרפאות. המדע משרת את האגו ולאגו אין גבולות.
אם אמת שרוצים להגן על בריאות הציבור, יש לחייב כל יצרן מזון מהונדס לציין על מוצריו את שם הגן שהוכנס ותפקידו, ולהפעיל מעבדות שיוודאו שכך הדבר.
הדוגמאות הבאות יבהירו:
“שמן שאינו מפתח שומני טרנס בחימום”- שמנים יציבים מאוד, רווים מאוד או שכוללים טבעות ארומטיות, למשל שעוות דבורים, שמנים אלה אינם מתעכלים ומשבשים את תהליך העיכול, חלקם רעיל.
“תפוחי-אדמה וחיטה בריאים יותר, המכילים יותר סיבים” – איזה סיבים ומאיזה מקור? לא כל הסיבים בריאים, ישנם סיבים שיוצרים בעיות עיכול קשות ודלקות מעיים ואף סרטן(קרגינן).
“ישרדו זמן רב יותר על המדף” – באיזה מחיר בריאותי? לעיתים החומר שבצומח שמאריך זמן מדף הינו רעיל ומזיק.
“יהיו עמידים יותר למחלות ולמזג-אוויר קיצוני” – באיזה מחיר בריאותי? התכונות האלה לעיתים פרושן החדרת גנים של חלבונים רעילים. בטיחותם מוטלת בספק.
לפעמים ישנן תוצאות לוואי בלתי צפויות כתוצאה מהחדרת גנים חדשים לצמח.
המלצתי – לא להתקרב למזון מהונדס גנטית.
ההנדסה הגנטית היחידה הראויה היא הגדלת כמות הויטמינים ונוגדי החמצון שבצמח, ותחת בקרה ואימות.
לא להיות תמימים.
המדע והטכנולוגיה עיוורים, אין להם מוסר, יכולים לגרום לאסונות כבירים, התחממות כדור”א, פיתוח נשק אטומי, ביולוגי וכימי, הרעלת האוויר, המים והמזון, פיתוח תרופות היוצרות יותר מחלות מאשר מרפאות. המדע משרת את האגו ולאגו אין גבולות.
אם אמת שרוצים להגן על בריאות הציבור, יש לחייב כל יצרן מזון מהונדס לציין על מוצריו את שם הגן שהוכנס ותפקידו, ולהפעיל מעבדות שיוודאו שכך הדבר.
הדוגמאות הבאות יבהירו:
“שמן שאינו מפתח שומני טרנס בחימום”- שמנים יציבים מאוד, רווים מאוד או שכוללים טבעות ארומטיות, למשל שעוות דבורים, שמנים אלה אינם מתעכלים ומשבשים את תהליך העיכול, חלקם רעיל.
“תפוחי-אדמה וחיטה בריאים יותר, המכילים יותר סיבים” – איזה סיבים ומאיזה מקור? לא כל הסיבים בריאים, ישנם סיבים שיוצרים בעיות עיכול קשות ודלקות מעיים ואף סרטן(קרגינן).
“ישרדו זמן רב יותר על המדף” – באיזה מחיר בריאותי? לעיתים החומר שבצומח שמאריך זמן מדף הינו רעיל ומזיק.
“יהיו עמידים יותר למחלות ולמזג-אוויר קיצוני” – באיזה מחיר בריאותי? התכונות האלה לעיתים פרושן החדרת גנים של חלבונים רעילים. בטיחותם מוטלת בספק.
לפעמים ישנן תוצאות לוואי בלתי צפויות כתוצאה מהחדרת גנים חדשים לצמח.
המלצתי – לא להתקרב למזון מהונדס גנטית.
ההנדסה הגנטית היחידה הראויה היא הגדלת כמות הויטמינים ונוגדי החמצון שבצמח, ותחת בקרה ואימות.