סיקור מקיף

בין תקווה לאסון – על גנטיקה והנדסה גנטית

הגנטיקה היא אחד התחומים החשובים ביותר בהן עוסק המדע המודרני. בכשלושים השנים האחרונות הצלחנו ליצור תינוקות בהפריות מבחנה, לשכפל חיות שונות, לגלות פגמים גנטיים מולדים, ליצור אוכל בריא ועמיד יותר, לחקור את מוצאנו ואת ההיסטוריה האנושית הבלתי כתובה ועוד.

צבי ינאי מביא בספרו "מסע לתודעת הטבע" מספר ציטוטים של תחזיות ביולוגיות שהתבדו עוד בימי חייהם של מי שהגו אותם: "הבנת הטבע האמיתי של הגן היא מעבר ליכולתם של בני אלמוות" (1935); אין אפשרות לקבוע את הרצף המלא של הגנום האנושי (1974); "לא ניתן לשנות גן ספציפי בעובר" (1984); אין שום אפשרות לקרוא את המידע הגנטי המיוצג בתא עוברי בודד" (1985); "בלתי אפשרי לשבט אנשים מתא בוגר" (1996).

הנדסה גנטית

ציטוטים אלו ממחישים עד כמה התקדמות הטכנולגיה מהירה ואינה צפויה אפילו למומחים בתחום: הבאת ילדים לעקרים ולזוגות חד מיניים; שיבוט חיות ובני אדם; העלמת מחלות ופגמים תורשתיים (מהעולם המערבי); סינון עוברים, לרבות צפיה בהדמיות מחשב, סיכונים ומחלות אפשריות, תכונות אישיות; שיפורים גנטיים; יצירת גזע עליון.

העלמת מחלות גנטיות

הכוח האדיר שבגנטיקה מאפשר לנו בפעם הראשונה בהיסטוריה לתת פתרון אמיתי למצוקתם של זוגות עקרים, ולמרות שלפני עשרים שנה מדובר היה במהלך שנוי במחלוקת, היום הפריית מבחנה היא תהליך מקובל ונפוץ מאוד בעולם.

השיבוט, לעומת זאת, הוא תהליך שנתקל בחומות של התנגדות אדירה מכל כיוון אפשרי. אחד האשמים בכך הוא אלבין טופלר שבספרו המפורסם "הלם העתיד" שנכתב בשנת 1970 אודות הסכנה בשיבוט של אנשים כמו היטלר, ובכך בכניס לתרבות המודרנית פחד ורתיעה מכל נושא השיבוט. ועם זאת, גם אם נשבט אלף היטלרים, אף אחד מהם לא יהיה היטלר עצמו, מכיוון שלשכם כך הוא צריך לעבור בדיוק אותן חוויות במהלך חייו ואין שום אפשרות לשחזר זאת במדויק. למרות שקיים איסור במדינות רבות בעולם לשיבוט עוברים ובני אדם, מתפתח היום מירוץ לשיבוט האדם הראשון בחצר האחורית של האוניברסיטאות. למרות שכבר היו כמה ארגונים שטענו כי הצליחו לשבט אדם, עדיין לא הצליחו להוכיח זאת מדעית, אך אין ספק כי קרוב מאוד היום שבו יצליחו מדענים לשכפל בני אדם.

ולמרות זאת השינוי הגדול ביותר שתביא הגנטיקה לא יגיע מתחום השיבוט. זהו תהליך ארוך יחסית שמתחיל כבר עכשיו כאשר זוגות רבים המביאים ילדים בעולם המערבי עושים בדיקות גנטיות ובכך מפחיתים משמעותית את הסיכון למחלות גנטיות תורשתיות. בסופו של דבר נצליח להעלים כמעט לחלוטין מחלות גנטיות אלו מהעולם המערבי.

השלב הבא באותו תהליך ארוך טווח הוא סינון עוברים. התהליך אפשרי מבחינה טכנית כבר היום, וסביר להניח שיצבור פופולריות רבה בעתיד. פרופ` לי סילבר מתאר בספרו "לברוא את עדן מחדש" כיצד מתבונן זוג צעיר בהדמיות מחשב של עוברים מוקפאים ובוחר את העובר אותו הוא מעוניין ללדת. הדמיית מחשב שכזו תאפשר לנו לדעת את מין העובר, לגלות פגמים גנטים, מראה חיצוני כללי (צבע שיער, עיניים, גובה פוטנציאלי וכו`) וגם תכונות אישיות כמו נטייה להתמכרות, נטייה מוזיקלית ועוד. בהתאם לכך נוכל לסנן עוברים פגומים או בעלי פוטנציאל בעייתי ולבחור בטובים ביותר להיות ילדינו. בכך ניצור תזקיק גנטי שלוקח את הטוב ביותר האפשרי מבין הגנים שלנו.

השלב הסופי באותו תהליך ארוך טווח הוא יצירתו של גזע אנושי עליון. בחרתי בכוונה להשתמש במונח טעון כל כך, ובניגוד לאידיאולוגיה הנאצית, הפעם לא מדובר רק בסיסמאות. אלו יהיו בני אדם טובים יותר כמעט בכל מובן – יפים יותר, בריאים יותר, חזקים יותר וחכמים יותר. פרופ` סילבר חוזה כי בתוך כמה מאות שנים השוני הגנטי יהיה כל כך גדול עד שהגזעים השונים לא יוכלו אפילו להוליד ילדים פוריים יחדיו, ממש כמו שזיווג בין סוס לחמור מוליד תמיד פרד עקר.

בעבר פרסמתי מאמר הדן בהשפעות החברתיות של יצירת גזע גנטי עליון. במאמר זההמלצתי על הסרט GATTACA העוסק בדילמות אלו, ואני חוזר וממליץ עליו לכל מי שהנושא מעניין אותו.

מזון מהונדס גנטית

בשנת 2030 תמנה אוכלוסית העולם מעל לעשרה מיליארד בני אדם; העולם השלישי סובל כבר כיום מחוסר מזון, תהליכי מדבור ומזיקים המפתחים חסינות יחריפו את התופעה. הפתרון- מזון מהונדס גנטית.

אנו עומדים כיום בפני בעייה עצומת מימדים. בקצב הגידול הנוכחי תגיע אוכלוסיית העולם למעל לשמונה מליארד בני אדם בשנת 2030, ורובם המוחלט יחייה בתנאי עוני מחפירים. הוסיפו לכך את התחממות כדור הארץ, תהליכי מדבוּר (הפיכת יותר ויותר שטחים למדבר), מזיקים המפתחים חסינות לחומרי הדברה והורסים יותר שטחים, ותתחילו להבין את הנושאים שיהיו בראש סדר העדיפות העולמי בעוד כמה עשרות שנים.

העולם חייב להתמודד עם הבעייה הזו בדרך כלשהי. בספרו המומלץ של יובל דרור "הפוליטיקה של הטכנולוגיה", מובא ציטוט מאחד מעלוני תנועת "!Earth First" (ארגון קיצוני התומך בפעולות אלימות כנגד הטכנולוגיה על מנת להציל את העולם ולחזור לטבע): "אם על תנועה סביבתית רדיקלית היה להמציא מחלה שתחזיר את גודל האוכלוסיה האנושית חזרה לשפיות אקולוגית, סביר להניח שזו הייתה איידס. כחברים בתנועה סביבתית רדיקלית, אנחנו יכולים לראות באיידס לא בעייה אלא פתרון הכרחי".

אלטרנטיבה הומאנית יותר להתמודד עם כמויות האנשים היא לפתח מוצרי מזון מהונדס גנטית שיאפשר גידול קל ומהיר של יותר מזון, גם אם בתנאים קשים, וזאת כדי לנסות ולתמוך באוכלוסיית העולם הגדלה והולכת. אמנם אין כאן פתרון לכמות האוכלוסייה, אלא להיפך, אך באופן אישי אני מאמין כי אסור לנו לפתור את בעיית פיצוץ האוכלוסין בעולם על ידי הרעבה אכזרית והמונית או מגפה רצחנית שאין לה תרופה.

דוגמאות למזון מהונדס גנטית: אורז שיכול לגדול בתנאי מים מליחים, ולספק ערך תזונתי רב יותר לניזונים ממנו; חיטה חזקה ועמידה היכולה לגדול בתנאים קשים; פרות שמנות יותר הנותנות יותר חלב וקלות יותר לגידול; תפוחי אדמה אנטיביוטיים; דגנים המכילים ויטמינים; סחלבים שיתריעו על יובש הקרקע באמצעות נצנוץ. האם ההנדסה הגנטית בטוחה?

אם כן, אנו עומדים כיום במצב בו יש באפשרותנו להנדס גידולים חקלאיים. בראש סדר העדיפויות מפתחים כיום חיטה עמידה יותר ובעלת תנובה רבה יותר, פרות שמנות יותר שנותנות יותר חלב וכדומה, אך היכולות שלנו לא מסתיימות כאן. כבר ראינו אבטיחים מרובעים, פירות מסוגים חדשים ולמעשה אין סיבה שלא נצליח לשלב גם תרופות וויטמינים בסוגי מאכל שונים. צבי ינאי בספרו "מסע לתודעת הטבע" מספר על סחלבים שיאפשרו דיווח וויזואלי על דרגת היובש בקרקע ויאפשרו גם לחקלאים עניים לדעת מה מצב הגידולים ללא כלי מדידה יקרים ומשוכללים.

כמעט לאיש אין ספק כי זו תקוותם היחידה של מאות מליוני אנשים בעולם. ללא הנדסה גנטית פשוט לא נוכל לספק מספיק מזון כדי לכלכל את עשרות מליארדי האנשים שיאכלסו את כדור הארץ בקרוב.

"ראשון לכל הוא המזון, והמוסר בא אחריו" (ברטולד ברכט).

אלא שהשאלה העיקרית אותה חייבים לבדוק בטרם משחררים חקלאות מהונדסת גנטית לעולם היא האם ההנדסה הגנטית בטוחה?

אין ספק כי קיימות סכנות חמורות בהנדסה גנטית; הנושא מעורר התנגדות עזה וכמעט דתית; סביר כי לא נצליח לעצור את הטכנולוגיה וחייבים לבחון אותה לעומק. מייקל קרייטון: "אנשי הסביבה הרגו בין עשרה לשלושים מיליון איש בשלושים השנים האחרונות. חייבים למנוע פוליטיזציה של המדע".

עדיין איננו מבינים עד תום את המבנה הגנטי המורכב של הדנ"א ואין ספק כי הסכנות מפיתוח בלתי אחראי של הנדסה הגנטית קיימות ומוחשיות. גנים מהונדסים עלולים להגיע למקומות בלתי צפויים בדנ"א, לדחוק גנים אחרים וליצור תהליכים סרטניים. אם יגיעו לתאי הרבייה של חיה מהונדסת גנטית, הם עשויים גם לעבור לדורות הבאים.

מחקרים גנטיים רבים הסתיימו בתוצאות לא צפויות ואף הרסניות. צבי ינאי מספר על המוזיאון האוקיאנוגראפי במונקו שהשתמש באמצע שנות השמונים של המאה העשרים באצות שהופגזו בקרינה על סגולה כדי להפוך אותן לצבעוניות ויפות יותר באקוואריום. אלא שדרך תעלות הניקוז התפשטה האצה לים התיכון ותוך שנים אחדות כיסתה עשרות אלפי דונמים של קרקעית ים בים התיכון ומשם לאמריקה.רעילותה הביאה להכחדה המונית והתמעטות של כחמישים אחוז בדגה המקומית. בנוסף תועד הרס של אלמוגים, צדפות, צומח ימי ועוד. עדיין לא נמצא פתרון מושלם לבעייה זו.

ארגונים דתיים שונים כמו גם גופים אחרים, חרטו על דגלם התנגדות עיוורת להנדסה הגנטית. כאמור אין ספק כי חייבים לבדוק לעומק את ההשלכות המלאות של ההנדסה הגנטית, אך חשוב לזכור כי בצד הסכנות קיימת תקווה להצלת חייהם של עשרות ומאות מליוני בני אדם. ההתנגדות היא לגיטימית לחלוטין כל עוד היא הגיונית ומבוססת באמיתות מדעיות, אך חייבים להיזהר מפוליטיזציה של המדע והתנגדות דתית עיוורת לכל מה שקשור, גם אם בעקיפין, להנדסה גנטית. חשוב לזכור כי איסור חוקי להנדסה גנטית לא יעצור את הטכנולוגיה אלא רק יוביל למצב בו המחקר יעבור למדינות אחרות בעולם. ניתן לקבוע בוודאות כמעט מלאה כי לא נצליח לעצור את הטכנולוגיה, ולכן כדאי לוודא שהיא נחקרת לעומק, בצורה נכונה ויעילה ולהפיק ממנה את התועלת המקסימלית.

מייקל קרייטון – סופר העוסק בנושאים טכנולוגיים ומדעיים, ושכתב בין היתר את "פארק היורה", "טרף" ועוד ספרים רבים אחרים, טוען כי מאז שנות השבעים של המאה העשרים מתו בין עשרה לשלושים מליון בני אדם כתוצאה ממלחמתם של ארגונים שונים בהנדסה הגנטית ובחומרי ריסוס. בשנות השישים של המאה העשרים נפתחה חזית אידיאולוגית כנגד השימוש בחומרי הדברה, ובראשן ה-DDT שהיה אז חומר הדברה נפוץ. רחל קרסון הציתה את המהפכה בספרה "האביב הדומם" ובו תקפה את השימוש המאסיבי בחומרי ההדברה. אלא בראייה לאחור הפאניקה הציבורית שהובילה לאיסור שימוש ב-DDT הייתה מוגזמת. אין ספק כי שימוש לא מבוקר בחומרי הדברה הוא מסוכן, אך ה-DDT אינו מסרטן ואינו גורם למוות של ציפורים כפי שטענה קרסון בספרה. האיסור על השימוש בו הוביל למותם של כעשרה מליון בני אדם בעולם השלישי, רובם ילדים. קריצ`טון מתקיף בחריפות את הפונדמנטליזם האקולוגי כהגדרתו, ומדגיש כי חייבים לחלץ את האקולוגיה מצפורניה של הדת האקולוגית החדשה ולהסתמך אך ורק על המדע בכל הקשור להנדסה הגנטית ופיתוחים דומים.

צבי ינאי מספר כי בעוד שמליונים מאזרחיהם מתים ברעב, דחו מנהיגי זמביה וזימבבואה תרומה של אלפי טונות גרעיני תירס מהונדסים גנטית מחשש לבריאות אזרחיהן, וזאת למרות שמעולם לא תועד אפילו קלקול קיבה קל כתוצאה מתירס מסוג זה.

התמונה המזעזעת שבשקף שבה מוצגת אישה "מהונדסת גנטית" המחוברת למכונת חליבה, היא מודעת פרסומת של ארגונים המתנגדים להנדסה גנטית בניו זילנד. לדעתי זו דוגמה מצויינת לדמגוגיה הזולה בה נוקטים ארגונים אלו, שהרי ברור שלאיש אין כוונה להפוך נשים למכונות חליבה בגידולים חקלאיים.

ההתנגשות בין הגנטיקה למוסר:

  • האם מותר לשבט בני אדם?
  • מה לגבי דינוזאורים, חיות שנכחדו ואדם קדמון?
  • האם צריך להפיל תינוקות שיש להם פגמים גנטיים?
  • האם נסכים שיהיו שלוש אמהות לילד יחיד?
  • גידול חיות בעלות אברים של בני אדם המיועדים להשתלה – מה מעמדו של קוף בעל מוח אדם?
  • האם יהיה נכון לפתח דור-על של בני אדם שיהיו בריאים יותר וטובים יותר?
  • כיצד נתמודד עם הבדלי מעמדות גנטיים?

אנו רואים כי ישנן שאלות מוסריות רבות העולות כתוצאה מפיתוח ההנדסה הגנטית. אני מאמין כי השאלות מדברות בעד עצמן.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. בפועל אנו מדברים פה על נושא של לקחת את מה שטבע עושה "בעיניים עצומות" לידיים שלנו.
    אז מי מכם מוכן שיחזירו לו את המטען הגנטי של האב הקדמון שלנו (הקוף) ?
    ומי מכם מוכן לצאת לנסיעה במהירות גבוהה ובעיניים עצומות בכביש המהיר ?
    ככה זה יראה בראי הזמן לבני הנינים שלנו !
    (אנחנו קיבלנו את ההרכב הגנטי מהברירה הטבעית בדיוק באותו אופן שהקוף קיבל, אבל בני נינינו יקבלו את שלהם לפי "הברירה האנושית" של הרכבים גנטיים טובים יותר).

    גם לי יש משהו להגיד לצחי:
    אחי היהודי, חלק מהעם שלנו (ואני יודע בעיקר על אלה שעברו את אושוויץ) שרדו בזכות אכילת הקליפות של העצים של המחנה.
    יש סיכוי גדול יותר לא למות מרעב כשניתן לאכול משהו, מאשר כשאין שום דבר לאכול, ועל אחריות המנהיגים לדאוג לנתיניהם לאוכל, גם אם הם חושבים שהאוכל הזה יהרוג אותם בשלב מסוים.
    העיקר "להרוויח זמן", לתת תקווה לנס שיציל את ההמון ממוות בטוח.
    גם זה משהו שהעם שלנו יודע על בשרו.
    זה הסיפור של חג החנוכה ! (זוכר את השיר: "כד קטן, כד קטן, 8 ימים שמנו נתן").
    ההבדל הוא שבמקרה של זמביה וזימבבואה, ה"נס" הוא ששלחו להם אוכל שלא היה מזיק להם כלל !

  2. לצחי:
    אם אני הייתי מנהיג של זמביה או זימבבואה, הייתי בודק קצת וקונה את התירס המהונדס גנטית, תחשוב, מה עדיף? שאנשים ימותו בטוח מרעב כל הזמן, או שיקבלו אוכל טוב ובמקרה הגרוע ביותר ימותו מהרעלת קיבה?.
    למרות שיכול להיות שיקרה משהו כלל עולמי, כמו התפתחות התירס על פני גידולים אחרים…

  3. לא צריך להתלבט יותר מידי בסוגיות אתיות מוסריות וכל השטויות האלה, צריך פשוט ללכת קדימה עם הקידמה ויהיה בסדר כמו שתמיד זה בסדר. זה בסך הכל פחד טבעי מהלא נודע.

  4. עוד מעט נגיע לחיי נצח, אנשים יטופלו במוסכים ויחליפו כל אבר שיחרוג מפעולתו, דור אחד
    לגבי פיצוץ אוכלוסין, מה הבעיה לא מביאים ילדים יותר, נשאר כאן דור אחד לנצח…

  5. לפי דעתי אסור להוריד גנים כי תמיד יכול להיות שהם מונעים מחלה כלשהיא

  6. אין כזה דבר שלמות
    לאחר שנעבור את מחסום הבריאות והיופי, אתגרים ומכשולים חדשים יצוצו..
    הגברת היכולות המנטליות, הטלפטיות ועוד כל מיני ממדע בדיוני..
    האבולוציה לא מפסיקה , מקופים לאנשים ומאנשים לסופר-אנשים-דרואידים-סייבורגים

  7. לאמנון אתה צודק בכל מילה, אולם השאלה היא האם המדענים צריכים לשתף פעולה עם רצונות כאלו? או שמא יסרבו, מיכוון שהם יודעים את הסכנה הנשקפת לשאר הגזע האנושי.
    רק לחידוד השאלה אין אני מדבר על הסרת גנים שצופנים בחובם מחלות גנטיות סופניות, אלא על רצון לבנות "אדם מושלם".

  8. דניאל – אתה מעלה נקודה נכונה. נדרש מחקר רציני ומעמיק בטרם "נסיר" גנים בעייתיים, וגם אז לא מובטח שאנחנו לא פוגעים ביכולות כלשהן בטווח הארוך. יתר על כן, בניגוד למה שנהוג לחשוב, אין גנים ספציפיים למחלות ו/או תכונות מסוימות, אלא כמעט תמיד מדובר על שילוב מורכב של גנים ולכן קשה מאוד לדעת בדיוק מה להסיר ומה להשאיר.

    בעייתיות נוספת שעולה מהעניין הזה היא שבטווח הארוך מדובר על צמצום של מאגר הגנים האנושי, מה שעלול להוביל לרגישות ופגיעות למחלות חדשות ומגפות. ולמרות כל זאת, כמעט כל זוג הורים שתעמוד בפניו האלטרנטיבה, יעדיף להשקיע סכום סביר (נאמר כ- $1,000), כדי להסיר גנים שעלולים להיות הרסניים לילדיו. טובת הילד שלך כמעט תמיד תבוא לפני טובת הגזע האנושי בכללותו בטווח הארוך…

  9. הבעייתיות שעולה מנושא זה, איזה אדם הוא הכי מתאים שורד מבחינה אבולוציונית? והתשובה שאין כזאת חיה מיכוון שכבר התברר שמוטציות גנטיות שנחשבו לדבר רע, היו בעצם אלו שהיוו את הקרש ההצלה לגזע האנושי לדוגמה אנשים שסובלים מאנמיה חרמשית הינם בעלי סיכויים מופחתים לחלות במלריה. בנוסף תופעה גנטית נוספת התגלתה בקרב אוכלוסיות אפריקניות – חוסר של חלבון מסוים, הנמצא בדרך כלל על פני כדוריות הדם האדומות. גורם גם לאנשים אלה להיות חסינים בפני מלריה.
    וזו רק דוגמא קטנה, גנים שבעיננו נראים עתה כמזיקים יכול להתברר בעתיד המפתח להצלת המין האנושי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן