מי (לא) מפחד מצמחים מהונדסים

תגובות לכתבה: צמחים מהונדסים – החשש והכורח מאת עורך אתר זה, כפי שהופיעו בגליון 61 של כתב העת גלילאו. המאמר עצמו פורסם בגליון 60 והוא מובא גם באתר הידען

קריקטורות המשוות את המזון המהונדס גנטית לפרנקנשטיין. התנגדות לא רציונלית?

לעורך שלום,
בתגובה לכתבה של אבי בליזובסקי על הצמחים המהונדסים מגיליון 60, אני מאוד מאוכזבת מהדיווח על הנדסה גנטית שמשלה את הציבור להאמין כי אין בסיס מדעי לסיכוני ההנדסה הגנטית. לדעתי הכתבה שטחית, חסרה בעובדות ומוטה לכיוון של “אין סכנה”. אני שואלת את עצמי האם עד כדי כך בריאות הציבור הוא נושא להתעלמות? איזו מין רצינות מפגין המחבר בכך שהוא סוגר עניין במילים כמו טענות פרנקנשטייניות או שטוען כי אין בסיס מדעי לסכנה? בשעה שיש בסיס מדעי לסכנות המוכחות של הנדסה גנטית, הוא אפילו אינו טורח להביא בסיס מדעי לכך שההנדסה הגנטית היא בטוחה.
מדוע אינכם מראיינים אנשים שיודעים את העובדות ומציגים עמדה של בריאות הציבור? המזון המהונדס לא יציל את העולם השלישי אלא להיפך, כל הסיפור עם הצלת העולם השלישי זה יחסי ציבור שקריים ואוכיח זאת בהמשך המכתב. העובדה היא שמדינות רבות בעולם השלישי מתנגדות למזון מהונדס- הן מעוניינות במזון בטוח.
אני אבסס את כל דבריי הנ”ל, ואני מקווה שתשכילו לראות מעבר לאינטרס הכלכלי כי מדובר סכנה אמיתית ולא בשגעונות פסיכולוגיים של ארגונים ירוקים ומן ההגינות שתציגו לציבור את העובדות. ד”ר ארפד פוסצטאי נתן תפוחי אדמה מהונדסים גנטית לחיות מעבדה, ונגרם נזק משמעותי למערכת החיסון שלהן, למוח, כליות, טחול ולבלוטת התימוס. ריפוד הבטן התעבה והמעיים נראו כאילו סבלו מאינפקציה של וירוס.
שתי קבוצות הניסוי שקיבלו תפוחי אדמה לא מהונדסים – לא הראו סימפטומים אלה. לכן פוצטאי הסיק כי הנזק נגרם על ידי אספקט מסוים של הנדסה גנטית. הוא פוטר מעבודתו לאחר שהזהיר מההנדסה הגנטית, למרות שהוא חוקר מוביל בתחום במשך 35 שנה, הממצאים שלו חשובים בכל מובן לאנושות.
חברה יפנית (שוואה דנקו) ייצרה תוסף מזון טריפטופן מהונדס גנטית. היא הינדסה את תוסף המזון כדי להוזיל את הייצור. ב1988… יצא הטריפטופן המהונדס לשוק בארה”ב. תוך מספר חודשים, 37 אנשים שבלעו את התוסף מתו, ו1500- נעשו משותקים לתמיד, קיבלו בעיות לב ובעיות נוירולוגיות, התנפחויות, עור סדוק, איבוד זכרון, כאבי ראש, רגישות לאור ועייפות. הסיבה שלקח זמן לגלות את מקור הבעיה, היתה כי התוסף לא היה מסומן כמהונדס, בניסוי נמצא כי שמרים מהונדסים ייצרו רעל בריכוז של פי 30 מאשר השמרים הלא מהונדסים. בהנדסה גנטית משתמשים בחלבונים מאורגניזמים שלא היו מעולם בשרשרת המזון של האדם. לכן המזון המהונדס יכול לגרום לאלרגיות. בשנת 2000 תירס מהונדס בשם סטארלינק נמכר לאנשים בארה”ב למרות שאושר רק להאכלת בעלי חיים. התירס המהונדס הכיל רעל שגרם לאלרגיות לאנשים וכתוצאה מכך הוחזר..
עמידות לאנטיביוטיקה: מחהקר שנעשה על ידי מכון התקנים הבריטי ב2002- הראה כי גנים עמידים לאנטיביוטיקה יכולים להגיע לבקטריה אנושית במעיים לאחר ארוחה אחת בלבד. שנתיים קודם לכן, הארגון הרפואי הבריטי הזהיר כי הסיכון לבריאות האדם מעמידות לאנטיביוטיקה שמתפתחת במיקרו-אורגניזמים היא אחד מהאיומים הגדולים לבריאות הציבור שאיתם יתמודדו במאה ה-21. שליטת תאגידים גוברת: חברות; ביוטכנולוגיה קונות חברות זרעים. מה שיוצר מונופולים. מונסנטו ודו פונט הן חברות הזרעים הגדולות בעולם. כתוצאה משליטתן בתעשיית הזרעים חקלאים מדווחים על ירידה בזמינות של מגוון זרעים לא מהונדסים.
התאגידים מוציאים פטנטים על הזרעים המהונדסים וכך חקלאים, גם של העולם השלישי- לא יכולים לזרוע מחדש את הזרעים אלא צריכים כל הזמן לקנות עוד זרעים מה שמפתח תלות כלכלית בתאגידים אמריקאים, כלומר ההנדסה הגנטית מגבירה שליטה כלכלית ומכניסה את חקלאי העולם השלישי לקשיים כלכליים – מה שגרם כבר להתאבדויות של חקלאים. טכנולוגית הסיום לא ניתן לזרוע יותר מפעם אחת זרע מהונדס. מונעת מחקלאים לזרוע פיסית ולחסוך זרעים, הם תלויים בתאגיד ההנדסה הגנטית, צריכים לשלם לתאגידים אגרת טכנולוגיה לפי גודל השדה, החקלאים צריכים לקנות יותר קוטלי עשבים כי גידולים מהנודסים עמידים להם, החקלאים נמצאים תחת חוזים עם התאגידים ששולטים בהם.

ההנדסה הגנטית אינה מגבירה את התפוקה. להיפך. דיווחים מחקלאים גילו כי ההנדסה הגנטית הפחיתה את כמות היבול, וממשלת ארה”ב
מודה כעת כי ההנדסה הגנטית לא מגבירה יבול. טכנולוגית ההנדסה הגנטית יכולה לחשוף אותנו לבקטריה שגורמת מחלות, לפתח עמידות לאנטיביוטיקה, מה שיכול לגרום למגיפות בלתי נשלטות.
אלה רק חלק קטן מהבעיות שגורמת ההנדסה הגנטית; אירופה לא תסבול מחוסר מזון אלא תהנה ממזון טבעי בריא וחסר מניפולציה. האמונה שמחדירה הכתבה במשפט המזעזע “האפשרות לשנות גנטית כל אורגניזם מהווה ניצחון בולט של האדם” נובעת מבורות מוחלטת באשר לעובדה שמשחקי הגנים גורמים לפגיעה בגנים של האדם, כל שינוי של הטבע ויצירת חומרים שהטבע והאדם לא מכירים גורמת לתגובת רעילות אצל האדם, כולל מוטציות. המשחק בגנים על ידי אנשים שמונעים על ידי אינטרסים כלכליים גרידא, ומרדף אחרי הפטנטים שיביאו להם את המיליונים תוך התעלמות מההשלכות על בריאות הציבור, אינו נצחון אלא הפסד גדול לבריאות האדם ואיום על הסביבה ושרשרת המזון.
מדענים רבים בעלי אחריות ומצפון ציבורי, מודאגים מההנדסה הגנטית וכתבו עצומות בגלל שברור להם על סמך ידע מדעי כי לא מדובר בנצחון אלא בהפסד,
בעוד שהמדענים העושים מניפולציות שייכים לתאגידים ומונעים על ידי אינטרסים כלכליים ואינם מעוניינים שבריאות הציבור תפריע להם לרווחים. הם מעדיפים להוציא לשוק במהירות מוצרים חדשים גם כאשר לא ידוע להם מה ההשלכות לטווח הארוך של משחקי הגנים.
זה חוסר אחריות מוחלט להכריז על נצחון בשעה שמסתירים מהציבור את במידע על סכנות ההנדסה הגנטית .

איריס עצמון

לעורך גלילאו שלום.
הכתבה על הצמחים המהונדסים מסתיימת בכך שהאירופאים יסבלו מרעב אם יעכבו התפתחות של שימוש במזון מהונדס גנטית לדברי פרופ' גפני. גם הנשיא בוש האשים את האירופאים כי הם מעודדות את מדינות אפריקה לא לצרוך מוצרים חקלאיים מהונדסים גנטית שהיו יכולים למנוע רעב. מדינות אפריקאיות רבות מקוות לחדור לשוק האירופאי עם תוצרת אורגנית לכן הם מקווים להבטיח שמוצריהם לא יתבססו על ביוטכנולוגיה.

אם ארצות הברית דואגת כל כך לרעבים באפריקה מן הראוי לסייע להם לפתח יבולים משל עצמם בדרך טובה ויעילה ולא לכפות עליהם את הגרעינים המהונדסים של התאגידים. אם הנושא באמת נקי משיקולים כלכליים ורווחיים יש לאפשר לחוקרים לבדוק את הנושא בביקורתיות וביסודיות כך שלא יהיו מאויימים כשמוצאים נזקים (כפי שזה קורה היום), ולא יפגעו במעבדותיהם ובדוחות שהם מפרסמים, אלא יתמודדו
עם העובדות האמיתיות. כל זה מצביע על מניעים נסתרים. כאשר תאגידים עתירי הון רוצים לכפות את מוצריהם המהונדסים. לא הדאגה לרעב מנחה אותם, אלא הרווחים שעומדים מאחוריהם.
פיתוחים ביוטכנולוגיים לא נבדקים לאורך עתים להבטיח בטיחות אלא מיד מכניסים אותם לשימוש ציבורי (הבורסה מחכה).
בנוסף, לא מעוניינים לסמן אותם כדי להשאיר את הציבור בעירפול ובבורות. תחת חוק חופש המידע וזכות הציבור לדעת יש לחייב את החברות לסמן כל מוצר שיש בו רכיבים שעברו הנדסה גנטית. בנושא זה השקיפות צריכה להתבטא במלואה. יש לאפשר לציבור חופש בחירה אמיתי ולא מפוברק. הוא יחליט אם יהיה מעוניין לצרוך מזון שעבר הינדוס גנטי.

חוה יהודה

תגובת אבי בליזובסקי:
ייתכן שיש מדענים שאינם מתחום הביולוגיה המתנגדים למזון מהונדס, דעתם אינה שונה מזו של כל אזרח פרטי. יש גם פיזיקאים המתנגדים לתורת האבולוציה, למשל. אז מה? גם במקרה זה דעתם היא כמו של כל אזרח פרטי והעובדה שהם מדענים אינה משנה דבר.
בקרב המדענים העוסקים בתחום החקלאות יש תמימות דעים בזכות ההנדסה הגנטית, וגם הם יודעים, כפי שעשה הפרופ' גפני, את הסייגים והם המסייעים לגבש דעה בתחום. בוודאי בכתבה לא הוסתרו המגבלות כמו למשל החשש שתכונות העמידות יעברו למיני בר ולעשבים שוטים וכך לא נוכל להיפטר מהם.

אני יודע שמדובר בתחום טעון, אבל כל המומחים שזה מקצועם המדעי, חושבים כמוהו, לא מצאתי ולו ביולוג אחד שיתמוך בדעה המתנגדת.

תגובת צבי עצמון:
לא פעם אני חושב על איש המערות הראשון שהכניס אש למערה הקרה והחשוכה.
פרור לי שנתקל בתגובות נוסח: מה אתך? אש בתוך מערה? הרי זו סכנה איומה! מאז שבה ונשמעה קריאה זו מאות ואלפי פעמים לאורך כל תולדות האנושות, כשאת האש מחליפות המצאות שונות ואת המערה – נסיבות ומקומות שונים. היו שהזהירו כי נסיעה ברכבת במהירות העולה על 50 קמ”ש תגרום לשאיבת כל האוויר מן הריאות ולמוות בחנק, והיו שטענו כי זרם חילופין יהרוג אלפי בני אדם מדי יום. אנשים מכובדים טענו כי מצלמה ופונוגרף-הקלטה הם מעשי שטן וסכנות איומות צפויות למי שישתמש בהם.
ואגב, החלוקה בין שמרנים לחדשנים היא – כמו כל דבר אנושי — לא חדה ולא תמיד בת חיזוי, ובהחלט איננה חופפת לחלוקה שבין חכמים לטיפשים. כך למשל אדיסון הממציא המופלא, התנגד בתוקף לשימוש בזרם חילופין. בשום אופן אין כוונתי לצייר כאן כל המצאה וחידוש כדבר טוב ומושלם. בהחלט לא! מזרם החילופין אמנם מתחשמלים אנשים למוות. בהתנגשויות רכבות נהרגים בני אדם רבים. תאונות הדרכים (אמנם, היו כאלו עוד בתקופת הכרכרות, לפני המצאת המכונית — בתאונה כזו נהרג למשל, הפיזיקאי המהולל פייר קירי כבר זכו לכינה “האויב הפנימי”. קשה לחשוב על המצאה כלשהי שאין לה במישרין, או בעקיפי עקיפין השלכות שליליות ואפילו קשות ביותר. האש אכן גרמה לשריפות נוראות ולאובדן מחריד של חיי אדם, והמצאת הגלגל אחראית, בעקיפין, לתאונות הרכב, לגלגל העינויים של האינקוויזיציה ולזיהום האוויר. ויש המצאות ששימוש מופרך ובלתי אחראי בהן גרם נזק נטו. לאחר גילוי קרני X נעשה בהן שימוש בלתי יהיר בעליל – כיום היינו אומרים. שימוש פושע, בין השאר בחנויות נעליים. לבדיקת התאמת הרגל לנעל… וזמן קצר לאחר גילוי הרדיואקטיביות יזמים זריזים החלו למכור משחות קוסמטיות…. רדיואקטיביות, שהרי המושג רדיואקטיביות היה אז “IN”!

מסקנה? – טריוויאלית לחלוטין: יש לבדוק היטב כל המצאה לגופה, בביקורת פקוחה, ביושר ובאומץ, אך לא להלך אימים. תהליכי הטיפוח של צמחי חקלאות וחיות המשק הם בין הפיתוחים ששינו מן הקצה אל הקצה את גורל האנושות. האנושות הושפעה מהם השפעה מכרעת, איכותית וכמותית. לא היינו מה שאנחנו (לטוב, וגם לרע) ורוב-רובנו לא היינו קיימים כלל – ללא טיפוח צמחי חקלאות

וחיות המשק. אבל גם המצאות אלו אינן נקיות מרבב, כלל וכלל לא. ג'ארד דיימונד מצביע בספרו “רובים, חיידקים ופלדה” (עם עובד, תשס”ג) על הקשר שבין ייצור המזון לבין התפתחות הברות אנוש, פריחת התרבות על היבטיה השונים, כיבושים והשמדה אכזרית של אוכלוסיות. אגב, חבל שעניין המזון – שהוא כה מרכזי בתמונה הפנורמית שמתווה דיימונד – לא בא לידי ביטוי גם בשם ספרו. ואף זאת: בגרגרי החיטה ודגניים אמרים, שהם מיסודות תזונת האנושות וההיסטוריה, נמצא גם החלבון גלוטן, הגורם סבל נורא לחולי כרסת (צליאק)' וזרעי הקטנית אגוז-האדמה (“בוטנים”) – מזון עשיר במיוחד בחלבון, גורמים באנשים רגישים לתופעות אלרגיות קשות ביותר, עד כדי סכנת מוות. אכן, אין טוב שהוא נטול סכנות, אין טוב מושלם, נטול רע.

אבל כלום אפשר לתאר את האנושות ללא טיפוח – בדרך של ברירה והכלאות של זנים פוריים ומזינים שאינם תוצרי הטבע, זנים “מלאכותיים” האם ניתן לתאר את חיינו ללא הרכבה “מלאכותית” במטעים, ללא המחרשה, הדישון, ההשקיה המלאכותית, החממות, אימוץ צמחים מחלקי עולם שונים? אכן, יש הגורסים כי בכל אזור ראוי לאכול רק גידולים הצומחים בו. עניין זה נראה לי מופרך מיסודו, אך עובדה היא שיש בני אדם (הם עצמם, אגב, היגרו במקרים רבים מאזורי עולם אחרים…) המאמינים בכך, מה מושך יותר את הלב מן הטענה שמה שמזמן הטבע הוא טוב וטהור, ואילו העברת גידולים מאזור לאזור היא מלאכותית ולכן טומנת בחובה רעות חולות?
ברור שהגידול העצום באוכליוסיית האדם – בעקבות פיתוחי החקלאות למיניהם (יחד עם התברואה והרפואה – הורס, פשוטו כמשמעו, כל חלקה טובה בכדור הארץ, גורם נזק אקולוגי מחריד ועתיד (יש החוזים כך) להמיט, בסופו של דבר, חורבן מוחלט על המין האנושי (שלא לומר – על אלפים-אלפים של מיני בר). אבל לתקוף דווקא שיטה נוספת של יצירת זנים בחקלאות? כלום עדיף ששישה מיליארד בני אדם יפשטו מחר על שדות הבר והיערות המעטים-מדי שנותרו בניסיון ללקט את המזוון שמזמן הטבע,
כולל בשר ציד?
יוסף, שדאג להקמת ממגורות מזון לשנות הבצורת במצרים. עלה לגדולה, בני אדם אינם מלאכים. הם מצפים כרגיל לתמורה ולהכרה עבור פיתוחיהם. מכאן חוקי הפטנטים, מכאן – הבלעדיות המוקנית למפתחים לזמן קצוב בייצור חומרים (כולל תרופות!) ומתקנים. יזמים, חברות ותאגידים בהחלט מעוניינים ברווחים, במפורש – אין זה “מניע נסתר” אלא גלוי וידוע. גם החקלאות הישראלית התגאתה ביצוא זרעים משובחים, “היי-טק חקלאי. ענף יצוא הדורש משאבים פיזיים (קרקע, מים) מצומצמים יחסית. כשמשאבי הידע הם מרכיב מרכזי, איני מוצא פסול בכך. כל עוד מדובר בבני אדם ולא במלאכי מרום (שהם, אגב אולי לא זקוקים כלל למזון).

היה כל כך טוב אם לא היינו זקוקים למזון; או-אז לא היינו פוגעים ולא היינו נחשפים לסכנות. אבל במציאות ייצור המזון הוא אחד האתגרים המרכזיים איתם מתמודד המין האנושי. שום זן יחיד לא יפתור את כל בעיות האנושות, וכל זן חדש שנועד לתרום להתמודדות המין האנושי באתגרים, כמו כל חידוש, כרוך בסכנות. סכנות אלו יש לבחון, ולהוסיף ולבחון, בצורה מפוכחת, ולהוקיע כל צנזורה, אך לא לפסול על הסף. אכן יש למצאת מנקודת הנחה שייתכן מאוד כי מדובר בתערובת של יתרונות בצד סכנות.