גליליאו - מגזין המדע

דוד מביס את גוליית. המחשה: depositphotos.com

בין חרסים לפסוקים: למה גם טקסטים עתיקים “משקרים”, ואיך הארכיאולוגיה מתקנת את הסיפור

  • אין תגובות
הממצאים הארכיאולוגיים הם חלקיים ואילמים כשלעצמם. לעומתם, הטקסטים העתיקים הם לכאורה מפורטים וישירים. האמנם, או שיש בהם שיבושים, סתירות פנימיות ומגמתיות? ואם יש ניגוד בין הממצאים לבין הטקסט, למי יש
טוביה קושניר. מתוך ויקיפדיה

לזכרו של טוביה קושניר

  • 8 תגובות
וויכוח על תורת האבולוציה בכיתה, חינוך מדע מול אמונה דתית. התמונה הוכנה באמצעות DALEE בינואר 2025 ואינה מהווה תמונה מדעית

מדוע לא רוצים שתלמדו אבולוציה?

  • אין תגובות
היום במוסדות הלימוד לא חייבים תלמידים ללמוד אבולוציה; הנושא מוצע בתוכנית הלימודים בביולוגיה כפרק בחירה בלבד. מדוע מעורר רעיון האבולוציה התנגדות כה עזה?
חצית ים סוף, ציור מאת ניקולס פוסין, 1634

יציאת מצרים – היתה או לא היתה

  • 102 תגובות
בניסויים שנערכו בעכברים השתלת התאים הפסיקה לגמרי את התקפי האפילפסיה בכמחצית מהעכברים, ואצל המחצית השנייה נרשמה ירידה דרמטית בתדירות ובעוצמת ההתקפים. צילום: shutterstock

תאים נגד אפילפסיה

  • 2 תגובות
קפאין קיים ביותר מ-60 צמחים מוכרים ותפקידו לדחות או לקטול חרקים. צילום: shutterstock

חיידקים מכורים לקפה

  • 2 תגובות
הזכר והנקבה של נברני הערבה מקיימים קשר חזק לאחר שהזדווגו, נשארים יחד בזמן הטיפול בצאצאים ומגינים על בני/בנות הזוג מפני נברני ערבה אחרים. צילום: Shutterstock

כמו זוג נברנים

  • אין תגובות
ייתכן כי תחליף הדבש אינו מספק לדבורים את ההגנה הדרושה להן כדי להתמודד עם חומרי ההדברה. צילום:, Shutterstock

חידת היעלמות הדבורים נפתרה?

  • 12 תגובות
מטרתו המוצהרת של המיזם היא לשים קץ לתופעת זיוף תעודות הזהות והדרכונים, אך הסיכון הוא שהמידע ידלוף החוצה ויפגע בפרטיות האזרחים. איור: shutterstock

מהו פרויקט המאגר הביומטרי?

  • 4 תגובות
תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של זוג טֶטְרָהִימֶנָה במהלך הזדווגות. צילום: The SEPA ASSET (Advancing Secondary Science Education with Tetrahymena) program at Cornell University

שבעת המינים של הריסנית

  • תגובה אחת
את הביומאסה של צמחים אפשר להמיר לדלק נקי, אך ההמרה הזאת אינה מתבצעת עדיין בסדרי גודל גדולים, בין היתר בגלל עלותה הגבוהה. איור: shutterstock

דלק ירוק

  • 6 תגובות
דיפּרוֹטוֹדוֹן, מין ווֹמבּט ענקי. איור: Dmitry Bogdanov/Wikimedia Commons

אוסטרליה – איך נפלו ענקים

  • תגובה אחת
זחל של הפרזיטואיד Endaphis לאחר שיצא מגופה של הפונדקאית שלו, כנימת הבננה. צילום: מתוך המאמר המקורי, courtesy of Frédéric Muratori

האויב שבפנים: הנמלט

  • תגובה אחת
[‏עש בוגר מהמין Phyllonorycter blancardella‏]

הזחל הרעב

  • אין תגובות
קופי ג'לדה. כאשר הם ממצמצים בשפתיהם, הם משמיעים קול, ששונה מקולות קופים אחרים בכך שהוא מופק בעזרת הזזת השפתיים, בדומה לדיבור אנוש קופי ג'לדה. כאשר הם ממצמצים בשפתיהם, הם משמיעים קול, ששונה מקולות קופים אחרים בכך שהוא מופק בעזרת הזזת השפתיים, בדומה לדיבור אנוש. משפחת קופי ג'לדה. מתוך ויקיפדיה

פטפוטי קופים

  • תגובה אחת
מרוץ המלכה האדומה. איור: ג'ון טניאל, מתוך ספרו של לואיס קרול "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם".

מי צריך סקס כשאפשר להתייבש?

  • אין תגובות
בניין המגורים הראשון בעולם שהאנרגיה שהוא צורך מופקת על ידי אצות בניין המגורים הראשון בעולם שהאנרגיה שהוא צורך מופקת על ידי אצות צילום: Colt International, Arup Deutschland, SSC

הבית הירוק

  • 7 תגובות
פרופ' עדה יונת, זוכת פרס נובל על פענוח המבנה המרחבי של הריבוזום. צילום: מיקי קורן, מכון וייצמן למדע, ויקיפדיה

נובל כחול-לבן

  • תגובה אחת
החללית סיגנוס מתקרבת אל תחנת החלל הבינלאומית (איור Orbital Express Photo

בדרך לחלל: חללית פרטית בלתי מאוישת

  • 2 תגובות
לוגו פרויקט Glowing plants

העץ המדליק

  • 2 תגובות
מחסום הדם-מוח. צילום: Ben Brahim Mohammed via Wikimedia Commons

פעילות המוח פוגעת בדנ"א?

  • 8 תגובות
גידול בסרטן השד. צילום: מתוך ויקיפדיה

שבב לגילוי סרטן השד

  • 2 תגובות
הדמייה של הרובר קיוריוסיטי יורה קרן לייזר אל עבר סלע במאדים. הלייזר מאייד חלק מהסלע, והרובר בוחן את ספקטרום הקרינה של הפלזמה שנוצרת כתוצאה מכך, על מנת לקבוע את ההרכב הכימי של הסלע. מקור: NASA / JPL.

מתגלגלים על מאדים

  • אין תגובות
ד"ר יניב ארליך, מכון וייטהד, בוסטון

הכרומוזום נשאר במשפחה

  • אין תגובות
להקת ארבה המדבר אשר חדרה ארצה במהלך חודש נובמבר 2004. מתוך ויקיפדיה

מכת ארבה

  • 12 תגובות
לאחר חזרתו לארץ, אמור היה אילן רמון (ראשון למטה מימין) לחנך את ילדי ישראל לאהבת המדעים ולקרבם לתחומי הטכנולוגיה

אילן רמון – עשור לאסון המעבורת

  • 3 תגובות
חתך דרך רשתית העין. פרט לשכבות האפורות הבולעות בתחתית, כל החלקים שקופים ונצבעו כאן לשם הדגמה בלבד. תאי העצב ממלאים את הנפח הכחול, וגרעיני התאים בצבעים ורוד, חום ואדום. האור מגיע מאישון העין (למעלה) ונלכד במשפכים של תאי הגליה (ירוקים) שם הוא מתרכז עד לתאים הרגישים לצבע (מדוכים) המסומנים בסגול. שאריות האור המפוזר מגיעות לתאי הקנים שאינם רגישים לצבע (בכתום). העובי של הרשתית הוא כרבע עד חצי מילימטר.

רשע וחשוך לו

  • 3 תגובות
תוצר התנגשות בניסוי האטלס שעשוי להיות חלקיק היגס. איור: ניסוי אטלס ב-CERN; דצמבר 2012

קיומו של חלקיק היגס

  • 13 תגובות
אגם אייכבאום בו נמצא ריכוז גבוה של חיידקים שגורמים למות הדגים. צילום: ויקי-שיתוף

למה לא להשתין במים?

  • 6 תגובות
פטריה מסוג Metarhizium תוקפת תיקן. מתוך ויקישיתוף

יש טורפים נסתרים

  • תגובה אחת
המוח האנושי ביסודו אינו אלא מכונה. אין בו דבר שאי אפשר, עקרונית, לשכפל. מתוך הסרט i Robot

בינה על-אנושית, בינה אל-אנושית

  • 19 תגובות
דולפינן מצוי. מתוך ויקיפדיה

ותודה על הדגים!

  • 62 תגובות
נמלים נגריות - ניזונות מרהיטים. מתוך ויקיפדיה (רשיון CC)

הרשת החברתית של הנמלים

  • 7 תגובות
שאול מופז. מתוך ויקיפדיה

שמור את אויבך

  • 9 תגובות
תרשים סכמטי של HIV. מתוך ויקיפדיה

התרופה ששווה זהב

  • אין תגובות
האוסטרולופיתקוס, שהתגלה ב-1925, נתפש בדרך כלל יותר כקוף מאדם, ורק לאחר מלחמת העולם השנייה "הועלה" לדרגת הומיניד. צילום: Wikipedia/okologix

האדם הניאנדרטלי

  • 41 תגובות
קלינקר חם לאחר יציאה מהכבשן. עיבוד תמונה: Macau500, wikimedia/commons

לבנות עם פחות גזי חממה

  • 2 תגובות
המכונה זכתה למקום של עליונות. מתוך הסרט "מטרופוליס" (1927). צילום מסך

רובוט נגד בן אדם

  • תגובה אחת
לווייתן מצוי (בסכנת הכחדה) שניצוד באיסלנד. מקור - גרינפיס

אמא, קני לי לווייתן

  • 13 תגובות
אוטצי, איש הקרח שגופתו נשמרה 5,000 שנה. מתוך ויקישיתוף

חיידק מלפני 5,000 שנה

  • 12 תגובות
מעבר נוגה על פני השמש, יוני 2004

מַעבר אחרון ופרידה

  • תגובה אחת
עגבניות מהונדסות גנטית, צילום Agricultural Research Service, ממשלת ארה"ב

מי הנדס את המזון שלי?

  • 9 תגובות
גל חום באפריל 2011. מתוך אתר israelweather.co.il

חם, חם, מתחמם!

  • 140 תגובות
גופיף דמוי-עובר של תאי גזע עובריים אנושיים, הנוצר כשמעבירים את תאי הגזע למצע נוזלי לשם יצירת תרחיף. מקור הצבעים בסמנים של תאים שונים שמקורם בשלוש שכבות הנבט. צולם במיקרוסקופ אור בהגדלה של x20. באדיבות פרופ' נסים בנבניסטי, האוניברסיטה העברית

עוברי המחלוקת

  • 2 תגובות
שימפנזה משתמשת במקל כדי לקטוף פירות בענפים רחוקים. תמונת נחלת הכלל מתוך ויקיפדיה

סבל לעומת תועלת

  • 13 תגובות
ד"ר מרדכי שטיין מהמכון לחקר כדור הארץ באוניברסיטה העברית בעת ביצוע קידוח בים המלח

ים המוות: אזהרה מהעבר

  • 2 תגובות
אדם מטפס על אנטנה סלולארית. מתוך WIKIMEDIA COMMONS

טעון הוכחה

  • 5 תגובות
ילד חולה שעלת בעת התקף. מתוך ויקיפדיה

מגפת שעלת תקפה לא מחוסנים בצפון מזרח ארה"ב

  • 6 תגובות
גידול בסרטן השד. צילום: מתוך ויקיפדיה

לקראת חיסון לסרטן השד?

  • 2 תגובות
לוגו הוועדה הלאומית לאתיקה רפואית בארה"ב. מתוך ויקיפדיה

ניסויים בבני אדם

  • 6 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש