מהו פרויקט המאגר הביומטרי?

החודש הושק פרויקט תעודות הזהות החכמות והמאגר הביומטרי, במסגרתו יוכל כל אזרח להחליף את תעודת הזהות והדרכון שלו בתעודה חכמה. מה מטרות המיזם, למה מתנגדים אליו ומהי האלטרנטיבה? מומחה משפטי עונה

מאת:עידו גנוט, מגזין גלילאו

מטרתו המוצהרת של המיזם היא לשים קץ לתופעת זיוף תעודות הזהות והדרכונים, אך הסיכון הוא שהמידע ידלוף החוצה ויפגע בפרטיות האזרחים. איור: shutterstock
מטרתו המוצהרת של המיזם היא לשים קץ לתופעת זיוף תעודות הזהות והדרכונים, אך הסיכון הוא שהמידע ידלוף החוצה ויפגע בפרטיות האזרחים. איור: shutterstock

ב-8 ליולי 2013 השיקו שר הפנים גדעון סער וסגנית השר פאינה קירשנבאום את פרויקט תעודות הזהות החכמות והמאגר הביומטרי בלשכת האוכלוסין בראשון לציון. במסגרת טקס ההשקה אמר השר סער כי "זה תהליך שישראל מחכה שני עשורים להיכנס אליו".

במסגרת הפיילוט יוכל כל אזרח ישראלי שירצה בכך לפנות ללשכות משרד הפנים ולהחליף את תעודת הזהות והדרכון הנוכחיים שלו בתעודות חכמות, שצפויות להיות הרבה יותר קשות לזיוף. כחלק מהמהלך, האזרח ימסור גם את טביעות האצבע שלו וכן תמונה באיכות ביומטרית של פניו, ויצורף למאגר הביומטרי הישראלי.

>> מגזין גליליאו במתנה! לחצו כאן לקבלת ההטבה
יתרונות מול חסרונות

מטרתו המוצהרת של המיזם היא בראש ובראשונה לשים קץ לתופעת זיוף תעודות הזהות והדרכונים, אשר על פי הרשויות מספרן נאמד במאות אלפים. זיופים אלו משמשים עבריינים וגורמים עוינים המתחזים לאזרחים ישראליים. אלא שהמאגר הביומטרי צפוי לשמש גם למטרות נוספות, ובראשן פענוח פשעים, והוא מיועד להיות נגיש למשטרה ולכמה גורמי ביטחון נוספים.

למרות המטרות החיוביות לכאורה של המיזם, קמו לו בשנים האחרונות מתנגדים רבים, שהציגו שורה ארוכה של טיעונים. מפגיעה חמורה בפרטיות האזרחים, סכנה כי המאגר ידלוף החוצה (כפי שקרה בעבר למרשם האוכלוסין), סכנה כי בעתיד יורחב השימוש במאגר גם לצרכים שמעבר לאלו שנקבעו בחוק המקורי, ועד לעלויות מתמשכות גבוהות במיוחד, וכל זאת לצד תועלת מוטלת בספק.

לאחרונה אף נחשף בערוץ 10 מסמך פנימי של משרד המשפטים, שהופץ בטעות בתפוצה רחבה, שבו התריע המשרד מפני פרצות אבטחה במאגר המידע הביומטרי, פרצות שבגינן, לדעת מחבריו, לא יוכל הניסוי לצאת לדרך בזמן. משרד הפנים הגיב לחשיפה בטענה כי הפרצות שעליהן התייחסו במסמך של משרד המשפטים אינן קשורות ישירות לנתונים האישיים של האזרחים.
פרטיות האזרח עלולה להיפגע

בעקבות הפרסום (ועוד בטרם הושק הפיילוט) ערכנו ריאיון עם עורך הדין יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, שהוא מן המתנגדים החריפים של מיזם המאגר הביומטרי.

מה עומד במרכזה של הצעת החוק להקמת המאגר הביומטרי בישראל ומה מנסים יוזמי החוק להשיג באמצעותו?

"החוק להקמת המאגר הביומטרי אינו רק החוק להקמת מאגר ביומטרי, וזו הבעיה. החוק כורך בין שני דברים שאין צורך לכרוך ביניהם: הראשון הוא תהליך הנפקת תעודות זהות חכמות, תעודות זהות שיתבססו על מפתחות הצפנה שאי אפשר לפרוץ ולזייף. השני הוא אגירת מידע על שתי טביעות האצבע ותמונות הפנים של כל האזרחים במאגר מרכזי. המאגר יהיה נגיש למשטרה, לשב"כ, למוסד ולחלק מעובדי משרד הפנים".

"יוזמי החוק טוענים כי המאגר נועד למנוע זיוף תעודות זהות והתִחזות, אולם בפועל, אף שהוצעו בפני יוזמי החוק שיטות אחרות למניעת זיופים והתחזות, שפחות פוגעות בפרטיות (לדוגמא שיטת שמיר) אלו התנגדו אליהן. בפועל, לאחר שדלף פרוטוקול חסוי של משרד הפנים, התגלתה המטרה האמיתית: המשטרה טענה כי אם יתקבלו ההצעות האחרות, השימושים המשטרתיים לא יהיו יעילים דיים, ולכן התעקשה על מאגר ביומטרי. בפועל, המטרה המרכזית של המאגר הביומטרי היא להעביר מידע למשטרה."

הצעת החוק אושרה בכנסת לפני כארבע שנים – מה גרם לעיכוב בהקמת המאגר?

"זו שאלה שיש להפנות למשרד הפנים. הצעת החוק אושרה, ונכתב בה כי תוך שלושה חודשים יחל ניסוי לבחינת התאמת החוק והנחיצות של המאגר; הבעיה היתה שמשרד הפנים, שדחף ארוכות לקידום הצעת החוק, בכלל לא היה ערוך לביצוע הפיילוט ולהנפקה של תעודות הזהות החכמות. כך קרה שחלפו שנתיים מאישור החוק עד שנוצרה תוכנית ניסוי".

"כשהוגשה תוכנית הניסוי, האגודה לזכויות האזרח והתנועה לזכויות דיגיטליות ראו כי מדובר בתוכנית שאינה רצינית, ובעקבות זאת עתרנו לבית המשפט העליון. לאחר שימוע קצר בעתירה, בית המשפט העליון המליץ למדינה לשנות את תוכנית הניסוי, וזו שונתה בהתאם לפני כשנה. מאז ועד היום אינני יודע מה עיכב את המדינה, אבל למרות הטענות כי הניסוי יצא לפועל בתוך זמן קצר, הרי שעד היום (דברים אלה נאמרים ב-2 ביולי) לא נסגרו המכרזים לאבטחת המאגר ולתוכנת ההשוואה הביומטרית, התוכנה שאמורה לוודא כי אין זיופי טביעות אצבע או התחזויות".

מה צפוי להתרחש במסגרת הניסוי הצפוי בקרוב?

"אני מעריך שמשרד הפנים יפעיל לחץ על האזרחים להשתתף בניסוי ובמקביל אנחנו נערוך קמפיין נגדי".

האם יש מדינות שבהן קיימים מאגרים ביומטריים במתכונת דומה?

"ככל הידוע לי אין מדינות שבהן יש כבר עתה מאגר שהוא חובה לכל האזרחים, האוגר טביעות אצבע וגם צילומי פנים לצורך תעודות זהות. יש מאגרים שאינם חובה, ויש מאגרים שאוגרים רק חלק מהמידע. חשוב לזכור, וישראלים לא יודעים את זה, שברוב המדינות בכלל אין מרשם אוכלוסין במובן שיש אצלנו ואין מספר זהות".

מדוע אתה, עם מומחים נוספים, מתנגד להקמת המאגר במתכונתו הנוכחית ומה ההצעה החלופית הראויה לדעתך?

"ההצעה הראויה לדעתי היא להתחיל עם ניסוי של תעודות זהות חכמות בלי מאגר ביומטרי. בינתיים המדינה לא הצליחה להציג מספרים של זיופים או התחזויות, וכל פעם מציגה נתון של 350 אלף או 150 אלף תעודות זהות גנובות או אבודות – כאשר המדינה מציגה את שני המספרים האלו לסירוגין, כל פעם מספר אחר. הבעיה היא שאף אחד לא יודע ולא טוען שהוא יודע כמה אנשים קיימים עם זהות כפולה (כלומר כאלו המחזיקים שתי תעודות חוקיות שהונפקו על ידי משרד הפנים)".

"השלב הראשון, לפני שפוגעים בפרטיות של כל האזרחים, הוא לבדוק בכלל מה התועלת בתעודות חכמות, ואם התועלת אינה מצדיקה לשקול לעבור לשיטת שמיר. שיטה המאפשרת שמירה של מידע ביומטרי ללא פגיעה בפרטיות האזרחים."

עוד בגליליאו:

 

מהי שיטת שמיר?

שיטת שמיר, על שם פרופ' עדי שמיר, המכונה גם "שיטת העמעום" נועדה להפחית את הסיכונים הקשורים בדליפת הפרטיות מהמאגר הביומטרי. על פי שיטה זו, לא יהיה קישור ישיר בין הפרטים האישיים של אדם המופיע במאגר ובין נתוניו הביומטריים. במקום הקישור הישיר יתקיים במאגר קישור מרובה, כלומר מצב שבו מספר כלשהו של אזרחים (כמה מאות לדוגמה) יאוגדו יחד במקבץ – מעין תא וירטואלי – שיכלול את כל שמות האזרחים הכלולים בתא יחד עם הנתונים הביומטריים שלהם, אך ללא קישור ישיר בין שמו של אזרח מסוים לנתון ביומטרי.

באופן זה אי אפשר לקשר אדם לנתוניו הביומטריים. מצד שני אפשר יהיה לבדוק באמצעות שיטת העמעום אם אדם מופיע במאגר, ויהיה אפשר לתפוס אדם המתחזה לאחר בסבירות גבוהה יחסית, וזאת משום שכמות המגירות במאגר גדולה והסבירות כי מתחזה שאינו מכיר את המאגר יבחר באקראי בהתאמה נכונה בין נתון ביומטרי לאדם היא קטנה מאד.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. שיטת שמיר הזאת נשמעת אחלה. בכל מקרה אם מצלמות אבטחה רגילות יוכלו לספק למשטרה מידע על זהות פושעים שצולמו זה יהיה יום חג לשלטון החוק ולביטחון האישי של כל אזרח שומר חוק . וכי מה אכפת לי שלמישהו יש תביעות אצבע ותמונה שלי?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן