מיחשוב ביולוגי
- הטכניון
- 2 תגובות
צפיפות המידע ב-DNA גדולה עד פי מאה מיליון בערך מזו של אחסון דיגיטלי. פירוש הדבר הוא כי פוטנציאלית, על כל יחידת נפח המחזיקה כיום 1 מגה-בייט נוכל לאחסן עד 100
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
תחום המיחשוב מבוסס DNA נחשב לאחד הכיוונים המבטיחים כיום בעולם המידע, מאחר שגרם בודד של DNA עשוי לאצור בתוכו מידע עצום, ניתן יהיה לחסוך המון אנרגיה ולאחסן נפח הרבה יותר
- אתר המדע The Conversation
- 11 תגובות
בעוד שמחשבי הסיליקון שינו את פני החברה, הם עדיין מתגמדים לעומת המוחות של רוב בעלי החיים. לדוגמה, מוחו של חתול מאחסן פי 1,000 יותר נתונים מאשר אייפד ממוצע ויכול להשתמש
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
התוכנית תתמקד בבניית תשתיות ופיתוח יכולות בתחומים כמו התקנים ביו-הנדסיים, ביו-הדפסה, הנדסת רקמות, מיקרוביום סביבתי, ביולוגיה סינתטית ועוד…
- אוניברסיטת בן גוריון
- אין תגובות
מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון פיתחו אלגוריתם המאתר רצפים ב-DNA, בעזרתם ניתן לשכפל את החומר התורשתי בתא. שיטה מולטי-דיסציפלינרית זו תאפשר בעתיד תכנון תרופות חדשניות מותאמות אישית
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת
הפיתוח של ננו-מחשבים אשר ישמשו ביישומי בריאות מדויקים היה החלום של מדענים רבים. כעת, לראשונה אי פעם, חוקרים מאוניברסיטת פן הצליחו לפתח סוג של ננו-מחשב המסוגל לשלוט בפעילות של חלבון
- הטכניון
- תגובה אחת
חוקרים בטכניון פיתחו מערכת ביולוגיות סינתטיות לזיהוי תבניות המבוססת על קהילות חיידקים לפי חוקי תכנון של רשתות נוירונים מלאכותיות
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
מחקר שהתפרסם ב- Nature Nanotechnology בראשות פרופ' דני פורת מהאוני' העברית הדגים לראשונה הולכת זרם חשמלי משמעותי למרחק רב במולקולות של דנ"א. הגילוי משמש כיום כבסיס לפיתוח גלאי שיוכל לזהות
![ננו-חוטי חלבון (ירקרק) הנגזרים מתוך החיידק Geobacter (רקע) נמצאים בין אלקטרודות (זהב) תוך יצירת גלאי ביו-אלקטרוני המשמש לאיתור ביו-מולקולות (אדום). [באדיבות: UMass Amherst/Yao lab]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2020/05/Chemical-Sensor-Using-Organic-Nanowires-777x6221-1.jpg.avif)
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- 6 תגובות
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
![כל הסרטים, התמונות, המיילים ושאר הנתונים הדיגיטליים האגורים ביותר מ-600 סמארטפונים ניתנים לאחסון בטיפה הדנ"א הוורודה הנמצאת בקצה המבחנה. [באדיבות: Tara Brown Photography/ University of Washington]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2016/04/DNA-storage-close-up-375x2501.jpg.webp)
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
![תמונת מיקרוסקופ המציגה את שני זני החיידקים החדשים שאולצו לשתף פעולה יחדיו לשם קבלת תוצאה רב-תאית. [באדיבות: מעבדתו של Bennett]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2015/10/0831_GENETIC-1-rn1.jpg.webp)
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
![שתי תצורות מערכת לניתוב טיפת נוזל שנוצרו ע"י מחשב עבור בדיקות אבחון של 'מעבדה ע"ג שבב' שיעילותה הרבה יותר גבוהה משיטות האבחון הידניות הנפוצות כיום במעבדות. התוכנה פותחה ע"י החוקריםShiyan Hu ו- Chen Liaoמאוניברסיטת מישיגן. [באדיבות:Shiyan Hu ו-Chen Liao]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2014/05/alabinyourpo.gif.webp)
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
![דוגמה לתכנות כימי - האותיות A, B ו-C מייצגות חומרים כימיים שונים. [באדיבותYan Liang, L2XY2.com]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2013/11/Programmable-chemistry-2-300x239.jpg.webp)
- דר. משה נחמני
- 10 תגובות
- גליליאו - מגזין המדע
- 4 תגובות
- הטכניון
- 6 תגובות
- מכון ויצמן
- 6 תגובות
- הטכניון
- 14 תגובות
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- 7 תגובות
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
- הטכניון
- 3 תגובות
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- ד"ר רועי צזנה
- 11 תגובות
- שירות הידען
- אין תגובות
- דר. משה נחמני
- 7 תגובות
- מכון ויצמן
- 38 תגובות
- מכון ויצמן
- 8 תגובות
- דר. משה נחמני
- 3 תגובות
- מכון ויצמן
- תגובה אחת
- אוניברסיטת תל אביב
- 11 תגובות
- עינב וירצר
- 8 תגובות
- מכון ויצמן
- 5 תגובות
- ענת עמיבר
- 5 תגובות
- מכון ויצמן
- 4 תגובות
- הטכניון
- תגובה אחת
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- 5 תגובות
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות