קומפיוג'ן נכנסת לשוק ייצור שבבי הדנ"א; סלרה הציעה לממשלת ישראל לקנות השימוש במ

חברת קומפיוג'ן הישראלית תתחיל בתכנון שבבי דנא (DNA Biochips) שייוצרו וישווקו על ידי חברת מוטורולה – כך נקבע בהסכם שחתמו החברות שלשום (שלישי). לפי ההסכם יקבלו לקוחות מוטורולה גישה למסד הנתונים של קומפיוג'ן. זו כניסתה הראשונה של קומפיוג'ן לשוק ייצור שבבי הדנ"א. "אנחנו מביאים את התוכן, ומוטורולה את היכולת הטכנולוגית", אמרה סמנכ"ל לפיתוח עסקי בקומפיוג'ן, ד"ר מיכל פרמינגר

המתחרה העיקרית של מוטורולה בתחום זה היא חברת אפימטריקס האמריקאית, שהיקף מכירותיה השנתי מסתכם בכ-200 מיליון דולר. יצרניות שבבים מתחום האלקטרוניקה, ובהן מוטורולה ואג'ילנט, מנסות להיכנס לשוק שבבי הדנ"א בשל הגידול הצפוי בו בשנים הקרובות.

שבבי דנ"א הם שבבים המיוצרים בטכנולוגיית הייצור של מוליכים למחצה, ומשמשים לביצוע ניסויים בביולוגיה. השבבים מכילים מערכים של אלפי שרשראות דנ"א קצרות, ומאפשרים לבצע ניסויים גנטיים רבים בו בזמן וביעילות. כיום משמשים שבבי הדנ"א למטרות מחקר, אך בעתיד מעריכים שהם ישמשו גם לצורכי אבחון רפואי. קומפיוג'ן גם תספק למוטורולה כלים המאפשרים לנתח את תוצאות הניסויים באינטרנט.

קומפיוג'ן נסחרת בבורסת נאסד"ק לפי שווי חברה של 192.3 מיליון דולר. בתשעת החודשים הראשונים של 2000 הסתכמו מכירותיה בכ3.6 מיליון דולר, %67 יותר מבתקופה המקבילה אשתקד. מניית קומפיוג'ן נסחרת כיום במחיר של כ-7.6 דולר, לעומת כ-17.6 דולר למנייה בספטמבר.

חברת הביוטכנולוגיה סלרה הציעה לממשלה לחתום על הסכם לשימוש במאגר הנתונים של החברה. ההצעה הועברה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי קוצ'יק, בביקורו בארה"ב לפני כשבועיים. קוצ'יק סיכם עם נשיא החברה והמדען הראשי שלה, קרייג ונטר, כי בביקורו בישראל ייפגש עם ראש הממשלה, אהוד ברק, לקידום העניין.
לדברי קוצ'יק, ראשי סלרה הבהירו בפגישה כי החלו במגעים עם ממשלות לצורך חתימה על הסכמים לשימוש בבסיס הנתונים של החברה. ככל הנראה מדובר בהסכם לפתיחת המאגר בפני משרדי ממשלה וחוקרי אקדמיה ולא בפני הסקטור הפרטי. בהתאם למדיניות המכירות שלה, קובעת סלרה תעריפים גבוהים יותר לחברות פרטיות מאשר למוסדות מחקר.
סלרה נחשבת לחברה המובילה בעולם בפענוח הגנום האנושי, ולמתחרה הגדולה של הפרויקט הציבורי האמריקאי והבריטי. בסיס הנתונים של החברה גדול מזה של הפרויקט הציבורי.
ראשי החברה אמרו כי החברה היא פיענחה %95 מגנום העכבר, המשמש מודל מחקרי חשוב בדרך לפענוח הגנום האנושי בשעה שהפרויקט הציבורי פיענח רק %15 ממנו. לפני כחודש חתם מכון ויצמן על הסכם עם סלרה לשימוש במאגר הנתונים שלה.

מאת נעמה קופלמן ואורה קורן, הארץ. אתר הידען היה עד 2002 חלק מקבוצת IOL

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן