בדרך לחלל: חללית פרטית בלתי מאוישת

ביוני צפויה החללית הבלתי מאוישת סיגנוס, שנקראת על של קבוצת הכוכבים ברבור, לטוס לעבר תחנת החלל הבינלאומית. עוד על החללית ופרויקט השיגור השאפתני בכתבה שלפניכם

מאת:טל ענבר, גלילאו

תחנת החלל הבינלאומית תלויה בביקורים תכופים של חלליות אספקה, הנושאות אליה מים, דלק, חמצן, מזון, חלקי חילוף, ציוד מדעי ושאר מיני אספקה. במשך שנות קיומה של התחנה במצבה המאויש (תחנת חלל הבינלאומית מאוישת ברציפות משנת 2000) הועברה האספקה במגוון דרכים, שכללו את מעבורות החלל האמריקאיות, חלליות רוסיות בלתי מאוישות המכונות “פרוגרס”, מכלול אספקה אירופי (ATV), חללית אספקה יפנית מדגם “קיבו” והחללית הפרטית דרגון של חברת ספייס איקס.

>> מגזין גליליאו במתנה! לחצו כאן לקבלת ההטבה

אל צי חלליות האספקה הבלתי מאוישות תצטרף בקרוב חללית נוספת, הקרויה “סיגנוס” (על שם קבוצת הכוכבים ברבור, Cygnus). את החללית מפתחת חברת אורביטל אקספרס (Orbital Express) האמריקאית, במסגרת מיזם המסחור של שירותי האספקה לחלל מטעם סוכנות החלל האמריקאית נאס”א (Commercial Orbital Transportation Services). החללית סיגנוס צפויה לטוס לחלל על גבי משגר המכונה “אנטארס” (כוכב בולט בקבוצת הכוכבים ברבור), שגם אותו מפתחת חברת אורביטל אקספרס.

שיגור הבכורה של החללית מתוכנן ליוני 2013, והוא שאפתני ביותר – הוא אמור להוות הן את השיגור הראשון של החללית לחלל, הן בחינה של סדרת תמרונים במסלול כדור הארץ, והן עגינה בתחנת החלל הבינלאומית (לשם השוואה, חברת ספייס איקס ביצעה טיסה מסלולית של החללית דרגון לבחינת מערכותיה בטרם בוצעה משימה אל תחנת החלל הבינלאומית).

המשגר

המשגר אנטארס הוא דו-שלבי, ומונע באמצעות דלק נוזלי (שילוב של קרוסין וחמצן נוזלי) לשלב הראשון, ודלק מוצק לשלב השני. גובהו 40.5 מטרים, וקוטרו 3.9 מטרים. משקלו בעת השיגור עומד על כ-240 אלף ק”ג. יכולת הנשיאה שלו למסלול נמוך סביב כדור הארץ (LEO) עומדת על 5,000 ק”ג. קיים בחברה תכנון להוספת שלב שלישי, שיאפשר הצבת לוויינים במסלולים גבוהים יותר, וכן להצבה מדויקת של לוויינים באמצעות שלב שלישי מתמרן, שמצויד במערכת הנעה נוזלית. מעניין לציין כי מנועי השלב הראשון מבוססים על המנוע הרוסי NK-33, מנוע ותיק הנמצא בשימוש, בין השאר, במשגרי הלוויינים הרוסיים מסדרת “זניט”.

עוד בגליליאו:

* הגאדג’טים והאפליקציות שאתם חייבים להכיר

* האם חרדה גורמת לנו להעריך יותר את העצות שאנו מקבלים? מחקר מגלה

* כיצד הכסף משפיע על ההתנהגות המוסרית שלנו? בואו לגלות

החללית

החללית סיגנוס מורכבת משני מכלולים: תא מטען מדוחס (כלומר כולל אוויר בלחץ המאפשר לאסטרונאוטים מתחנת החלל להיכנס אליו ללא חליפות חלל), ותא שירות. את תא המטען מפתחת ומייצרת החברה האיטלקית Thales Alenia Space, ונפחו הוא 18 מטרים מעוקבים. את תא השירות, הכולל מנועי תמרון ומערכת ייצור חשמל המבוססת על תאים סולריים, מפתחת חברת אורביטל אקספרס.

בשונה מהחללית דראגון, אין לחללית סיגנוס יכולת לחזור כדור הארץ, ובסיום משימת האספקה היא תופרד מתחנת החלל הבינלאומית ותשולח למסלול שיביא אותה לאטמוספרת כדור הארץ במטרה לשרוף את החללית (כיום מבצעים הליך זה לחלליות פרוגרס ולחלליות האספקה מיפן ומאירופה. צוותי תחנת החלל משתמשים בחלליות אלה כדי לפנות אשפה מתחנת החלל).

יכולת העברת המטען לתחנת החלל הבינלאומית באמצעות החללית סיגנוס עומדת בשלב הראשון על כ-2,000 ק”ג. החללית יכולה להיות מחוברת לתחנת החלל למשך כחודש ימים בטרם ניתוקה. חברת אורביטל אקספרס מפתחת גם תא החזרה, שיהיה מצויד במגן חום כמקובל, ושבאמצעותו אפשר יהיה להשיב לכדור הארץ מטענים מסוימים מתחנת החלל הבינלאומית. דגם מוגדל יוכל לשאת אל תחנת החלל מטען בן 2,700 ק”ג.

לאחר ניסויי החללית בחלל, ותחילת טיסות חלל סדירות אל תחנת החלל הבינלאומית, תשופר היכולת לתמוך בצוותי האסטרונאוטים החיים בה. ייתכן גם שהכנסה לשירות של חללית זו תאיץ את המעבר של החללית דראגון לשיגור של בני אדם לתחנה – לחללית יכולת שיגור והחזרה של שבעה אנשים – ומלאכת האספקה השוטפת תוטל על חלליות מתכלות ופשוטות יותר דוגמת סיגנוס ופרוגרס.