עוברי המחלוקת

החוק האירופאי קובע כי תאי גזע בעלי פוטנציאל כללי זכאים לכינוי עובּר ולכן אינם יכולים לשמש למטרת פטנטים. על סוגייה מדעית, ביולוגית ואתית לא פשוטה

גופיף דמוי-עובר של תאי גזע עובריים אנושיים, הנוצר כשמעבירים את תאי הגזע למצע נוזלי לשם יצירת תרחיף. מקור הצבעים בסמנים של תאים שונים שמקורם בשלוש שכבות הנבט. צולם במיקרוסקופ אור בהגדלה של x20. באדיבות פרופ' נסים בנבניסטי, האוניברסיטה העברית
גופיף דמוי-עובר של תאי גזע עובריים אנושיים, הנוצר כשמעבירים את תאי הגזע למצע נוזלי לשם יצירת תרחיף. מקור הצבעים בסמנים של תאים שונים שמקורם בשלוש שכבות הנבט. צולם במיקרוסקופ אור בהגדלה של x20. באדיבות פרופ' נסים בנבניסטי, האוניברסיטה העברית

ירון כספי | גליליאו

משטר זכויות הפטנטים העולמי עומד בבסיסה של המערכת הכלכלית העכשווית, ונשמר בצורה קפדנית על ידי גופים בינלאומיים כגון ארגון הסחר העולמי. בין התומכים במשטר הפטנטים ובין המתנגדים לו מתקיים קרב ציבורי מתמשך.

פטנטים הקשורים למחקר ביו-טכנולוגי הם בעלי פוטנציאל מיוחד לעורר מחלוקת. כך, למשל, הזרעים המהונדסים גנטית של ענקית הביוטכנולוגיה מונסנטו, והפטנט על הגנים האחראיים לסרטן שד המועבר בתורשה שנמצא בידי אוניברסיטת יוטה, היו בעבר נושא למאבק ציבורי ואף הגיעו לפתחם של בתי המשפט.

לאחרונה קבע בית המשפט הגבוה לצדק של האיחוד האירופי כי אין זה אפשרי לקבל זכויות פטנט על טכנולוגיה העושה שימוש בתאי גזע עובּריים בעלי פוטנציאל רב-התמיינותי (pluripotent) – אם לשם השימוש בטכנולוגיה יש להשמיד עוברים. את החלטתו תלה השופט בסעיף בחוק האירופאי הקובע כי פטנטים על עובָּרים אנושיים מנוגדים למוסר ולסדר הציבורי.

עובר או פטנט?

תהליך התפתחות העובר הוא תהליך מופלא; תחילתו באיחודם של תא ביצית ותא זרע בתהליך הפריה תוך יצירת תא מופרה (זיגוטה), וסופו ביצירת יצור שלם המכיל איברים שונים שכל תאיהם בעלי אותו מטען גנטי*, אולם מבטאים גנים שונים. כך מתקבל מצב שבו תא שריר אינו זהה לתא שומן, ותא שומן אינו יכול להפוך לתא שריר.

לאחר ההפריה מתחלקת הזיגוטה למספר רב של תאים המכונים תאי גזע בעלי פוטנציאל כללי (totipotent), כשמכל אחד מתאים אלה אפשר ליצור אדם שלם. בשלב הבא מתמיינים התאים ויוצרים שק המכונה בלסטוציסט. מהתאים החיצוניים של הבלסטוציסט תיווצר שכבת ההזנה (שתורמת את הצד העובָּרי של השִליה) בעוד שמהתאים הפנימיים ייווצר העובר עצמו.

התאים הפנימיים של הבלסטוציסט הם תאי הגזע בעלי הפוטנציאל הרב-התמיינותי (pluripotent). הם מכונים כך מכיוון שביכולתם ליצור כל סוג תא שקיים בגוף האדם. ואולם, בניגוד לתאי הגזע בעלי הפוטנציאל הכללי, הם אינם מסוגלים לייצר עובר שלם. החשיבות הרפואית של השימוש בתאי גזע עובריים ברורה. למרות שמספר היישומים הרפואיים העושים שימוש בהם עדיין מוגבל, אפשר כבר לחלום על היום בו יגדלו במעבדה לב וישתילו אותו בחולה הזקוק להשתלה.

בסוף שנות התשעים רשם פרופסור אוליבר ברוסטל (Brüstle) מאוניברסיטת אלם (Ulm), בון, פטנט על מיונם של תאי גזע עובריים בעלי פוטנציאל רב-התמיינותי לתאי עצב. כשרשם את הפטנט לא עלה בדעתו שימוש ספציפי בו, אולם בימים אלה כבר מפותח השימוש הרפואי הראשון בטכנולוגיה זו לטיפול בחולי פרקינסון. בשנת 2005 תבע ארגון גרינפיס גרמניה את פרופסור ברוסטל בטענה שהחוק הגרמני אוסר על רישום פטנטים שכולל שימוש בעוברי אדם. בית המשפט הגרמני קיבל את הטענה, ופרופסור ברוסטל ערער על ההחלטה לבית המשפט הפדרלי לצדק של גרמניה.

בית משפט זה הפנה את המקרה לבית המשפט הגבוה לצדק של האיחוד האירופאי כדי שיקבע מאיזה שלב בהתפתחות העוברית אפשר לכנות את "גוש" התאים בשם עובָּר. בהסתמך על החוק האירופאי שקובע כי מטרת האיסור היא הגנה על הגוף האנושי, קבע בית המשפט כי משום שתאי גזע בעלי פוטנציאל כללי יכולים ליצור גוף שלם הם זכאים לכינוי עובּר וחוסים תחת הגנת החוק. אמנם הטכנולוגיה של פרופסור ברוסטל אינה עושה שימוש בתאי גזע בעלי פוטנציאל התמיינות כללי אלא בבעלי פוטנציאל רב-התמיינותי, אולם מכיוון שהשימוש הרפואי בהם יצריך השמדה של בלסטוציטים היכולים להפוך לבני אדם, קבע השופט כי לא ניתן לקבל לגביה זכויות פטנט.

* הלימפוציטים שוברים מעט עיקרון זה.

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין גליליאו, פברואר 2012

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. ברור שלא ניתן למנוע או לעצור שימוש של טכנולוגיות זו או אחרת ע"י גופים שונים , חלקם רשמיים תחת פיקוח וחלקם לא. למעשה, כל פיתוח או המצאה חדשה, יש לבחון אותה מתוך הבנה, שבעתיד הקרוב או הרחוק, היא תשמש כמעט כל גוף או גורם החפץ בכך.

    ההחלטה דומה לזו , האוסרת על הרי הגעש, להתפרץ בעוצמות העשויות לסכן חיי אדם.

  2. נראה כי ככל שאנחנו חוקרים את הדברים יותר לעומק עולות יותר ויותר שאלות אשר קשה לענות עליהם מבחינה אתית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן