סיקור מקיף

מכת ארבה

נחילי ארבה הגיעו ממצרים לישראל והחקלאים נמצאים בכוננות מחשש לפגיעה בתוצרת החקלאית. בואו לגלות מה עלול להפוך חגב מתבודד ובלתי מזיק, לחלק מלהקה זורעת הרס

מאת:צבי עצמון

להקת ארבה המדבר אשר חדרה ארצה במהלך חודש נובמבר 2004. מתוך ויקיפדיה
שדה משגשג הופך בתוך זמן קצר לישימון לאחר ביקורהּ הלעסני של להקת ארבה
שדה משגשג הופך בתוך זמן קצר לישימון לאחר ביקורהּ הלעסני של להקת ארבה
צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב | Schankz, Shutterstock

יש חומרים שיש להם "מזל בחיים" – הם מפורסמים בהיותם ממלאים תפקידי מפתח ביצורים חיים. כך הוא למשל "המתדלק האוניברסלי" של תהליכי חיים, ה-ATP; כך גם ה-AMP הטבעתי – cAMP – הפועל כ"שליח משני" תוך תאי בתהליכים מגוונים ביותר.

תפקידי מפתח ופרסום בהתאם הם גם מנת חלקו של הסֶרוֹטוֹנין, שהוא שליח בין-תאי נפוץ בתהליכים רבים בבעלי חיים שונים. לאחרונה התברר כי הסרוטונין הוא גורם מפתח ביצירת נחילי ארבה, המסבים נזקים עצומים לחקלאות.

>> מגזין גליליאו במתנה! לחצו כאן לקבלת ההטבה
השפעה על תחושות והתנהגות

סרוטונין, שהוא נגזרת של חומצת האמינו טריפטופן ומכונה גם 5-HT 5 (הידרוקסי-טריפטמין), מעורב בגופנו בתהליכים פריפריים, כמו למשל היצרות כלי דם לאחר פציעה (מכאן שמו, סרוטונין: הטונוס הנגרם על ידי הסרום, נוזל הדם) עקב כיווץ של השרירים החלקים בדפנותיהם. זו הפעולה הראשונה של סרוטונין שזוהתה, לפני כ-60 שנה; המאגר העיקרי של סרוטונין המשמש בתהליך זה הוא בלוחיות הדם (טסיות הדם).

ואולם, את רוב הסרוטונין בגופנו מפרישים תאים מיוחדים שבדופן המעי. מבחינה כמותית רק מעט מסך כל הסרוטונין שבגוף פועל במערכת העצבים המרכזית, במוחות, אבל קשת התהליכים המוחיים-התנהגותיים שהוא מעורב בהם רחבה ביותר.

בין ההתנהגויות והתפקודים המוחיים שבהם מעורב הסרוטונין, והליקויים הנובעים מפעילות לא תקינה שלו או של הקולטנים שלו, אפשר למנות מצב-רוח ודיכאון; שינה; תיאבון; ויסות טמפרטורת הגוף; למידה וזיכרון; תוקפנות; ליקוי טורדני-כפייתי (OCD); הזיות חושים (הלוצינציות) ועוד. לא פלא שסיבוֹני עצב (אקסונים) מפרישי סרוטונין פרושׂים באזורים נרחבים במוח, אף שמקורם ממוקד הרבה יותר – בעיקר מהגרעינים החיוורים (raphe nuclei) שבגזע המוח.

מולקולת הסרוטונין
מולקולת הסרוטונין

השפעת הסרוטונין

תאי עצב, שהשליח העצבי (נוירוטרנסמיטר) שלהם הוא סרוטונין (תאים סרוטונֶרגיים), מפרישים סרוטונין הנקשר לקולטני סרוטונין ספציפיים המבצבצים מקרומיות של תאי עצב המושפעים מסרוטונין. באזורי מוח שונים זוהו סוגים אחדים, ולהם תת סוגים, של קולטני סרוטונין – מיעוטם קולטנים ישירים (קולטנים הפועלים כתעליות יונים), ואילו רובם הם קולטנים מֶטַבּוֹטרופיים (המשפיעים על תעליות יונים באמצעות שליחים משניים). המגוון הרחב של קולטני סרוטונין שונים מסביר בין השאר את שלל ההשפעות של הסרוטונין על התנהגויות, תחושות ותפקודים.

לחומרים רבים ממקור חיצוני השפעה על כמות הסרוטונין או על קולטני סרוטונין; אלה הם חומרים פסיכואקטיביים, המשפיעים על תחושות ועל התנהגות. בין החומרים הללו נכללות תרופות, הלוּצינוגנים ("סמי הזיות") וחומרים פסיכואקטיביים אחרים. בין התרופות אפשר להזכיר את מעכבי השאיבה החוזרת (מהמרווח הסינפטי לתא הסרוטונרגי המפריש) של סרוטונין − SSRI`s (כגון פרוזאק וסרוקסט); בין ההלוצינוגנים – פּסילוצין (מעורר הזיות שמקורו בפטרייה), מֶסקָלין (שמקורו בקקטוסים כמו פיאוטה) וה-LSD; החומר MDMA, המוכּר בשם אקסטזי, מגדיל את כמות הסרוטונין במרווח הסינפטי ומעורר תחושות קִרבה והזיות.

עוד בגליליאו:

* בואו לגלות כיצד נוצרים בולענים

* האם חידת הנאסקה נפתרה?

* נוסחת הצלחה: מה מנבאת הצלחה במתמטיקה?
מכת מצרים

אבל עניינו כאן אינו השפעות הסרוטונין על האדם, אלא על אחד מגדולי אויביו – החגב, והכוונה לצורתו הלהקתית, נחילי ארבה. בגיליון ינואר 2009 של שבועון המדע Science מדווחים אנסטי (Anstey) ועמיתיו מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת אוקספורד, המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת קיימברידג' והמחלקה לביולוגיה באוניברסיטת סידני, על ניסויים המעידים כי עלייה ברמת הסרוטונין היא תנאי הכרחי ומספיק להפיכת חגב מתבודד, סולד מחברה ובלתי מזיק, לפרט בלהקה זורעת הרס.

בעולם מוכּרים כ-8000 מינים של חגבים, מתוכם רק כ-12 מינים יוצרים נחילים נודדים כשכמות המזון מצטמצמת. נחיל גדול של הארבה המדברי (Schistocerca gregaria) – המין שאותו חקרו אנסטי ועמיתיו, יכול לכלול מיליארדי פרטים; בחיפושיו אחר מזון צמחי, נחיל נודד כזה עשוי לעבור עשרות ק"מ ביום. שדה משגשג הופך בתוך זמן קצר לישימון לאחר ביקורהּ הלעסני של להקת ארבה, אחת מעשר מכות מצרים.

ההבדלים בצבע (צבע הפרטים משתנה לגמרי, מתכהה), במבנה הגוף (השרירים מתחזקים) ובהתנהגות בין החגב המדברי הבודד לחגב הלהקתי כה בולטים, עד שהם נחשבו למיני חרקים נפרדים, ורק ב-1921 התברר שמדובר במין ביולוגי אחד בעל שתי הופעות חיצוניות (פֶנוֹטיפים) שונות.
הרבה ארבה בעקבות המזון

אנסטי ועמיתיו ידעו כי אפשר להפוך חגב מדברי מתבודד ללהקתי על-ידי גירויי מגע בגפיו האחוריות (שבתנאי טבע פירושם "צפוף כאן") או על-ידי גירויי מראֶה וריח של חגבים. כשגירויים אלה מתמשכים, החגב "מחליט" שצריך להתגמש, לנטוש את מדיניות ההתבודדות השלווה ולהצטרף ללהקה רוחשת. החוקרים שאלו את עצמם האם גירויי מגע בגפיים האחוריות ומראה של חגבים וריחם, יעלו את רמת הסרוטונין בגוף החגב. התברר כי התשובה חיובית, ובחגב להקתי רמת הסרוטונין גבוהה פי שלושה לערך מחגב מתבודד.

יתר על כן, אם טיפלו בחגבים בחומר שמעכב פעילות סרוטונין (אנטגוניסט לסרוטונין), למרות הגירויים המתאימים לא הפכו החגבים ללהקתיים. גם הניסויים המשלימים הוכתרו בהצלחה: הוספת סרוטונין באופן מלאכותי הפכה חגבים מתבודדים ללהקתיים גם כשלא היו גירויי התלהקות טבעיים.

נדמה לי כי ייתכן שהפיכתם של חגבים בודדים ומתבודדים לחגבים להקתיים יכולה לשמש הדגמה יפה להפיכה של משוב שלילי (negative feedback) למשוב חיובי (positive feedback): כל זמן שהחגבים פרושׂים בסביבה עשירה במזון, אין החגב רואה חגבים אחרים ואינו מריח אותם, וּוודאי שחגבים אחרים אינם נוגעים בו – והוא סולד ממראות, מריחות וממגעים כאלה. ואולם, כשמקורות המזון מצטמצמים, למרות הסלידה העזה מחברותא, החגבים מתקבצים באתרי המזון המעטים שעוד נותרו, וכל חגב נחשף – בעל כורחו – לנוכחות חגבים אחרים.

כשכמות הגירויים עולה מעבר לערך סף מסוים, מופרש סרוטונין, והוא מפעיל מנגנון של משוב חיובי: החגב נעשה עדרי באופיו ומשתוקק לחברה, שמגבירה את שטף הגירויים, המעודד לפיכך את שטף הסרוטונין בגופו ואת תשוקתו לחברת חגבים וחוזר חלילה.

* עכשיו בדרך האוכל: מדריך לבישול ארבה

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

12 תגובות

  1. נו, שוֹין. אין מה לעשות אז לא עושים.

    ויי זמיר.

    ואגב, איך מגדילים את חלון 2 השורות מהאייפד? לא עובד הטריק עם העכבר.

    אולי נקרא לחתול?

  2. 1: אחוקים יש רק בכנסת! 🙂
    2: תפאדל.
    3: לגבי התגובות והכתבות – מה אני כבר יכול לעשות? גפילטע פיש גוט צו עסן, טרויעריק מייסע גוט צו זאגן.

  3. כרגע ראיתי שם טוב – תודה.

    אינעל דראבקום, אם אתה כזה קוסם מחשבים, תסדר את נושא הכתבות הקודמות והתגובות הרזות, בסדר אחינו?

    שיהיה יום טוב, וזכור תמיד שטוב שם משמן טוב.

  4. לא רק במדורי התגובות – גם במלבן המוקדש לכתיבת תגובות (שהצטמק לשתי שורות) ובמנגנון החיפוש של כתבות קודמות…

    העיקר שאפשר לקרוא מהאייפון. (למה קודם לא יכולנו?).

    ואם מתקנים – אולי אפשר להשאיר 50 תגובות ביחד?

  5. פטריה קטלנית פגעה במדורי התגובות, באתר הידען, וצימקה אותן.

  6. שוב אנחנו רואים שאתר הידען החליט לשלוח את העורכים שלו לסדנאות חקלאות במקום לתת להם לעשות את העבודה שלהם. כתובה כושלת ולא ערוכה.

  7. (העתק 2 התגובה שלא נקלטה במערכת+תוצאות QC של המערכת הכללית+תוספת תיקונים)
    למי שיש לו בעיה עם 2 שורות יכול בעזרת לחיצת עכבר פשוטה בפינה השמאלית התחתונה של החלון והזזת העכבר עצמו להגדיל את החלון מ 2 שורות ל 2.13 שורות וגם 22 שורות ואפילו יותר.
    בקיצור להתחיל לחשוב עם המוח…..

  8. (העתק התגובה שלא נקלטה במערכת)
    למי שיש לו בעיה עם 2 שורות יכול בעזרת לחיצת עכבר פשוטה בפינה השמאלית התחתונה של החלון והזזת העכבר עצמו להגדיל את החלון מ 2 שורות ל 2.13 שורות וגם 22 שורות ואפילו יותר.
    בקיצור להתחיל לחשוב עם המוח…..

  9. מצטרף לבקשתו של אולי. אי אפשר יותר לחפש כתבות קודמות, לא רואים תגובות כמעט, המלבן הקטן שמוקדש לכתיבת תגובה אינו מאפשר ראיה של יותר משתי שורות.

    בקיצור – למה לשפר אם אפשר לקלקל?

  10. אבי בליזובסקי בחייאת אבי, עשה טובה ותקן את עניין ה"תגובות אחרונות" ו"כתבות אחרונות" אני מנסה לעקוב אחרי מה ששאלתי/הגבתי/כתבתי, וכרגע מה שאני רואה זה 5 תגובות שלא מובילות אותי למה שאני רוצה ואני צריך לחפש כמו משוגע את מה שאני רוצה.
    מתחנן אלייך אבי, אני קורא ותיק, אני אוהב את האתר אבל זה מקשה עליי מאוד עד כדי ויתור…
    לדוגמא: ברגעים אלו אני מחפש האם יש תגובה בנוגע לשאלתי לגבי סיבוב הכוכבים והאם יש השפעה על הסביבה בגלל אותו הסיבוב, וכמובן שיש עוד עניינים שאיני שותף להם אבל קורא את התגובות, ואני רוצה לדעת האם יש תגובה חדשה לכתבה כלשהי, אני מאוד מתקשה לחפש בכל המדורים במקום במדור אחד ששמו "תגובות אחרונות"

    בבקשה ממך אבי, הסדר את העניין במהרה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן