מַעבר אחרון ופרידה

תזכורת ב-6 ביוני 2012 נוכל לצפות לאחרונה במעבר של הפלנטה נגה (ונוס) על פני השמש. גופים רבים בארץ יארגנו תצפיות לקהל הרחב והקרנה של המעבר באינטרנט.

יאיר הרכבי | גלילאו

לגולשי האתר – אנא הוסיפו בתגובות לדף זה הודעות על תצפיות מתוכננות.

משכימי קום בבוקר ה-6 ביוני 2012 יוכלו להיות בין בני האדם האחרונים החיים כיום שייראו מַעבר של הפלנטה נגה (ונוס) על פני השמש. נגה, כוכב לכת הנמצא במסלול פנימי למסלול כדור הארץ סביב השמש, נראה חולף על פני השמש במחזוריות של 8, 121.5, 8 ו- 105.5 שנים (זאת כיוון שהאירוע אפשרי רק כאשר השמש, נגה וכדור הארץ מיושרים על אותו הקו).

המעבר האחרון נצפה בשנת 2004, והמעבר הבא יהיה רק בשנת 2117. על אף תיאוריות הקונספירציה על סוף העולם, המעבר של נגה לא צפוי להביא עמו תרחישים קטסטרופליים. למעשה, עקב גודלו של כוכב הלכת לעומת גודלה של השמש, נגה תסתיר רק כאלפית מאור השמש, ולמעבר לא יהיו כמעט השלכות מורגשות על פני כדור הארץ.

מעברים קודמים של נגה על פני השמש אִפשרו לאסטרונומים למדוד את המרחק בין כדור הארץ לשמש, ובעזרת החוק השלישי של קפלר להסיק את גודל מערכת השמש כולה. נזכיר כי החוק השלישי של קפלר מציין כי היחס בין ריבוע זמן ההקפה של כוכב לכת לבין החזקה השלישית של מרחקו מהשמש, זהה עבור כל כוכבי הלכת. בידיעת כל זמני המחזור, דרושה, על כן, מדידה של המרחק של אחד מכוכבי הלכת מהשמש כדי לקבוע את המרחק של כל היתר.

האופן שבו נראה המעבר של נגה על פני השמש תלוי במיקום הצופה על כדור הארץ. על ידי תזמון מדויק של הכניסה והיציאה של נגה מהמעבר, כפי שנראה על ידי שני צופים מרוחקים, אפשר להסיק את הזווית בין קווי הראייה. מזווית זו, ומידיעת המרחק בין הצופים, אפשר לחשב את המרחק בין כדור הארץ לנגה. עם החוק השלישי של קפלר, אפשר להסיק את המרחק בין כדור הארץ לשמש.

תופעה שמימית נדירה
כיום, מעברים של כוכבי לכת על פני שמשות אחרות הם בין השיטות המוצלחות ביותר לגילוי של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש (פלנטות אקסטרה-סולריות). אמנם כוכב לכת במַעבר כזה מכסה רק חלק קטן מהשמש שלו, אך טלסקופים מודרניים מסוגלים למדוד את ההקטנה הקלה בבהירותה של אותה שמש רחוקה, הנגרמת בזמן המעבר, ובכך להסיק את קיומו של כוכב הלכת, למדוד את זמן ההקפה שלו וגם לחשב את הגודל והמאסה שלו.

המעבר הנוכחי של נגה מול השמש שלנו נותן לאסטרונומים הזדמנות נדירה לבדוק ולכייל את השיטות המשמשות לגילוי כוכבי לכת סביב שמשות אחרות. טלסקופ החלל האבּל למשל, ינסה למדוד את מרכיבי האטמוספרה של נגה בזמן המעבר, ולהשוות אותם למדידות שבוצעו על ידי חלליות המקיפות את נגה עצמה. התקווה היא שכיול השיטות הללו יסלול את הדרך למדידת מרכיבי אטמוספרות של כוכבי לכת החגים סביב שמשות אחרות, וכך לבדוק אם יש בהם סימנים לאפשרות חיים.

אך גם עבור מי שאינו אסטרונום המעבר של נגה הוא הזדמנות ליהנות מצפייה בתופעה שמימית נדירה (אחת התופעות הנדירות ביותר האפשריות לחיזוי). ברוב חלקה של אמריקה הצפונית המעבר ייראה על גבי השמש השוקעת בערב ה-5 ביוני, ואילו בארץ (ובחלק מאסיה ואפריקה) המעבר ייראה על גבי השמש הזורחת ב-5:34 בבוקר ה-6 ביוני, ויסתיים ב-7:55. גופים רבים בארץ, בהם מכון ויצמן, יארגנו תצפיות לקהל הרחב באמצעות ציוד מיוחד והקרנה של המעבר בשידור חי באינטרנט.

כדי לצפות במעבר, חשוב להצטייד בציוד מתאים להגנה על העיניים! יש לזכור שהסתכלות ישירה על השמש (גם בזמן המעבר של נגה) היא מסוכנת מאוד ועלולה להוביל לעיוורון. בשום מקרה אין להסתכל ישירות על השמש.

לקריאה נוספת:
כאן
וכאן

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין גליליאו, מאי 2012