חיידק מלפני 5,000 שנה

פענוח הגנום האישי של איש הקרח העלה שהוא היה רגיש ללקטוז ובעל סיכון גבוה לחלות במחלת לב וכלי דם. אך האם אוֹטְצי היה חולה במחלת ליים?

דרור בר-ניר | גליליאו
הפתעה בגופו של איש הקרח – תאי דם אדומים בני 5,000 שנה

גופתו של איש הקרח הטירולי (שנקרא איש קרח בגלל מציאת גופתו בתוך קרח), המכונה אוטצי (Oetzi), נמצאה קפואה בשנת 1991. הגופה, שראש חץ קטלני היה נעוץ בכתפה, נמצאה לבושה, עם פרטים נלווים נוספים, בתוך הקרח, במעבר טיסנגוץ’ (Tisenjoch) שבאלפים האוטצליים – (Ötztal Alps) שבאיטליה, ליד הגבול עם אוסטריה (ומכאן כינויו של האיש).

בדיקת פחמן 14 לקביעת גיל הגופה, העלתה שאוטצי חי (ומת) בין השנים 3350 ל-3100 לפני הספירה. גובהו של אוטצי היה כ-160 ס”מ, משקלו כ-50 ק”ג, שערו היה ארוך וכהה (כנראה שחור) ועורו היה מעוטר בקעקועים רבים (כ-50). ייתכן שהיה לו זקן. אוטצי היה כבן 45 שנה במותו.

המכון לחקר מומיות
בפברואר 2012 דיווחו אלברט זינק (Zink) מהמכון לחקר מומיות ואנשי קרח שבאקדמיה האירופית שבבולצנו, איטליה, עם עמיתים ממכוני מחקר נוספים באירופה, על הפענוח המלא של הרצף של הגנום האישי שלו, הגנום המיטוכונדריאלי, וגנומים נוספים, לא אנושיים, שנמצאו בגופה.

פענוח הגנום המיטוכונדריאלי אִפשר למצוא את קרוביו החיים היום באזור אחר של איטליה (באיים של הים הטירני – בין סיציליה לקורסיקה). הנתונים מהגנום האישי אפשרו לזהות כמה מתכונותיו שלא נשמרו במהלך השנים: צבע עיניו (חוּם) וסוג הדם שלו (O). נוסף על כך אוטצי סבל מאי-סבילות ללקטוז, והיה בסיכון גבוה לחלות במחלת לב וכלי דם (סיכון שלא התממש עקב סופו הטרגי). ממצא מעניין בגופה היה מציאת הגנום של החיידק הסלילוני Borrelia burgdorferi, שמוכּר כיום כחיידק המועבר על ידי קרציות מהסוג Ixodes וגורם למחלת ליים.

מחלת ליים
מחלת ליים תוארה לראשונה על ידי הרופא אלן סטיר (Steere) בשנת 1975, שתיאר דלקת פרקים “מיוחדת”, שבה חלו כמה ילדים מהעיר ליים (Lyme) שבמדינת קונטיקט, ארצות-הברית. המחלה נגרמת על ידי שלושה מינים שונים של חיידקים מהסוג Borrelia, שהמוכּר ביניהם הוא B. burgdorferi (על-שם וילי בורגדורפר, Burgdorfer, מגלה מין זה של החיידק ב-1982).

מסביב לעקיצת הקרצייה מתפתחת, לאחר כעשרה ימי דגירה, טבעת אדומה, שאינה כואבת, ועשויה להגיע לקוטר של שבעה סנטימטרים. הטבעת מכונה “אדום נודד” (Erythema migrans). הנעקץ חש בתסמינים דמויי שפעת: חולשה, עייפות, כאבי ראש, כאבי שרירים, הגדלת קשריות הלימפה. התסמינים יכולים להימשך כחודש ימים.

במקביל, מיד אחרי העקיצה – ולפעמים אפילו שנתיים מאוחר יותר – מתפתחות טבעות קטנות נוספות באזורי עור אחרים, וכן דלקות שונות כגון דלקת קרום המוח או דלקת מוח, וכן דלקת בשריר הלב ובמפרקים. דלקת המפרקים, במיוחד בברכיים, יכולה להימשך שנים. דלקות המוח עלולים לגרום לנזקים קוגניטיביים, דיכאון ובעיות שינה. עם זאת כמעט שאין תמותה ממחלה זו.

יש לציין כי מֵעבר למציאת החיידק לא דווח על סימנים פיזיים של המחלה על הגופה, וכן כי זו העדות הקדומה ביותר לקיומו של החיידק הגורם למחלה זו. השאלה שלה עדיין אין תשובה היא האם אוטצי היה אכן חולה במחלה או רק נשא בגופו את החיידקים?

סלילוני Borrelia burgdorferi במיקרוסקופ (בתאורת שדה חשוך) CDC

לקריאה נוספת:

דרור בר-ניר – על סלילוני Borrelia, קדחת חוזרת, קדחת המערות ומחלת ליים
המאמר Nature Communication: Andreas Keller et al (February 2012), New insights into the Tyrolean Iceman’s: origin and phenotype as inferred by whole-genome sequencing, Nature Communications 3