לקראת חיסון לסרטן השד?

תרכיב חיסון שפותח באריזונה הצליח לצמצם את התפתחותם של גידולים סרטניים. האם הוא יהווה חיסון לסרטן השד ולסוגי סרטן נוספים?

רועי שני | גליליאו

שיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת ג’ורג’יה והמרכז הרפואי מָאיו קליניק באריזונה, הוביל לפיתוח תרכיב חיסון, שהקטין באופן ניכר התפתחות גידולים סרטניים שאינם מגיבים לטיפולים הרגילים. לדברי החוקרים, החיסון גרם לתגובה חיסונית חזקה, והביא לצמצום ממוצע של 80% בגודל הגידולים.

הממצאים, אשר פורסמו במהדורה המוקדמת של כתב-העת Proceedings of the National Academy of Sciences, מצביעים על אסטרטגיה טיפולית חדשה ומבטיחה במלחמה בסרטן השד, הלבלב, השחלות, המעי, במיאלומה נפוצה ובסוגי סרטן נוספים.
ללמד את מערכת החיסון להשמיד את התא הסרטני

ביותר מ-70% מסוגי הסרטן, ההתמרה של תאים בריאים לסרטניים כרוכה בשינוי הרכיב החלבוני שעל פני מעטפת התאים, והימצאותו של חלבון המכונֶה Mucin (שפירושוMUC1), המאפיין תאים סרטניים בלבד.

המבנה הייחודי של חלבון MUC1 מתאפיין בשרשרות סוכר קצרות יותר מאשר שרשרות הסוכר הנמצאות על גבי תאים בריאים.

במשך שנים ניסו מדענים לגרום לתאי מערכת החיסון לזהות ולתקוף את התאים הנושאים MUC1, אולם עד לאחרונה מאמציהם העלו חרס מכיוון שההתמרה הסרטנית המתרחשת בתוך הגוף אינה משפעלת את מערכת החיסון, וזאת אינה מזהה את חלבון MUC1 כגורם חיצוני אותו יש לתקוף.

ללמד את מערכת החיסון להשמיד סרטן

במסגרת המחקר השתמשו החוקרים בעכברים; בדומה לאדם, גם תאים סרטניים בעכברים מבטאים MUC1 על פני קרומית התא. לדברי החוקרים, ייחודו של המחקר הנוכחי נעוץ בכך שזו הפעם הראשונה בה תרכיב חיסון לימד את מערכת החיסון לאתר ולהשמיד תאים סרטניים על סמך השוני באורך שרשרות הסוכר שבהם, הנמצאות בחלבוני המעטפת.

עוד טוענים החוקרים כי החיסון פותח כך שהוא מכוון את מערכת החיסון של הגוף כנגד MUC1 בלבד, מה שמקנה לו פוטנציאל אדיר לא רק בחיסול תאים סרטניים קיימים, אלא אף כטיפול מונע לאנשים הסובלים מסיכון גבוה לפתח סרטנים הנושאים חלבון זה.

כמו כן, החיסון יכול להשתלב במערך הטיפול המקובל כמו כימותרפיה, או כטיפול במקרי סרטן שאינם ניתנים לניתוח, כמו סרטן הלבלב, וכן ב-90% ממקרי סרטן השד שאינם מגיבים לטיפולים הורמונליים כמו טמוקסיפן והֶרצפטין; מדובר בסוגי סרטן שד אלימים במיוחד ומאוד קשים לטיפול.

בימים אלה שוקדים החוקרים על בחינת יעילות החיסון על תאי סרטן אנושיים הגדלים בתרבית. אם התוצאות יהיו משביעות רצון הם מקווים לעבור כבר בשנת 2013 לשלב הראשון של ניסויים קליניים בחולים אנושיים כדי לבחון את בטיחות החיסון וסיכוניו.

למאמר המקורי לחצו כאן

הכתבה המלאה בגיליון פברואר של מגזין “גליליאו”