סיקור מקיף

תאים נגד אפילפסיה

לרוב אפשר לשלוט במחלת האפילפסיה בעזרת טיפול תרופתי או ניתוח, אבל נכון להיום אין תרופה שמרפאת את המחלה לחלוטין. חוקרים מצאו שיטה חדשה שעשויה לרפא אותה. פריצת דרך מחקרית

בניסויים שנערכו בעכברים השתלת התאים הפסיקה לגמרי את התקפי האפילפסיה בכמחצית מהעכברים, ואצל המחצית השנייה נרשמה ירידה דרמטית בתדירות ובעוצמת ההתקפים. צילום: shutterstock
בניסויים שנערכו בעכברים השתלת התאים הפסיקה לגמרי את התקפי האפילפסיה בכמחצית מהעכברים, ואצל המחצית השנייה נרשמה ירידה דרמטית בתדירות ובעוצמת ההתקפים. צילום: shutterstock

מאת:ליאור שמיר

בניסויים שנערכו בעכברים השתלת התאים הפסיקה לגמרי את התקפי האפילפסיה בכמחצית מהעכברים, ואצל המחצית השנייה נרשמה ירידה דרמטית בתדירות ובעוצמת ההתקפים
צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב | Xpixel, Shutterstock

אפילפסיה היא ליקוי נוירולוגי שבא לידי ביטוי בהתקפים של פעילות יתר במוח. בדרך כלל אפשר לשלוט באפילפסיה בעזרת טיפול תרופתי (או ניתוח), אבל נכון להיום אין תרופה שמרפאת את המחלה לחלוטין, ועל כן הסובלים מהמחלה נאלצים להשתמש בתרופות באופן קבוע במשך חלק ניכר מחייהם, דבר הפוגע באיכות חייהם. יתרה מזו, באחוז לא מבוטל מקרב החולים התרופות למיניהן אינן יעילות.

>> מגזין גליליאו במתנה! לחצו כאן לקבלת ההטבה

השתלת תאי מוח

גישה חדשה, המבוססת על טיפול בתאים, עשויה לרפא את המחלה עצמה ולא רק לשלוט בהתפרצויות הבלתי מבוקרות של הפעילות המוחית. הטיפול נעשה על ידי השתלה חד-פעמית של תאים עובריים שמקורם בחלק הגחוני של המוח הגדול (Medial Ganglionic Eminence, MGE). ההשתלה נעשית בהיפוקמפוס (Hippocampus), אזור מוחי המעורב בחלק ניכר מן ההתקפים האפילפטיים.

תאי ה-MGE קיימים במוח של בני אדם ושל בעלי חיים אחרים באופן זמני בלבד בשלב העוברי, והם מרסנים את העברת האותות באזורים פעילים יתר על המידה, וכך מונעים את התקפי האפילפסיה כאשר הם מושתלים במוח בוגר.

בניסויים שנערכו בעכברים השתלת התאים הפסיקה לגמרי את התקפי האפילפסיה בכמחצית מהעכברים, ואצל המחצית השנייה נרשמה ירידה דרמטית בתדירות ובעוצמה של ההתקפים.

עוד בגליליאו:

* צפו בתיעוד נדיר של ניתוח לב פתוח שבוצע בתינוק

* פרויקט המאגר הביומטרי: מהו ולמה זה רע לנו?

* כיצד שפת הגוף משפיעה על ההתנהגות?

 

2 תגובות

  1. היי, מה השלב הבא? כיצד זה מתבטא בימים אלו, על האנשים הלוקים באפילפסיה? בן משפחתי לוקה במחלה. כיצד ניתן להשתמש במידע הזה?

  2. זה נשמע מרתק, אבל הכתבה הזו בעצם לא אומרת שום דבר רציני – לא נתונים רחבים יותר מהשוּרה התחתונה, לא את שמות החוקרים או האוניברסיטה שבה נערך המחקר וגם לא הפנייה למחקר המקורי כדי להרחיב קריאה. מאכזב, מ'הידען' ציפיתי ליותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן