סיקור מקיף

שבב לגילוי סרטן השד

המעשה האמיץ של אנג’לינה ג’ולי עדיין בכותרות, בשעה שמחקר חדש מצעיד את המאבק בסרטן צעד נוסף קדימה. חוקרים פיתחו שבב לזיהוי מהיר ומדויק של סרטן השד, שבעתיד עשוי לזהות גם סוגי סרטן נוספים

מאת עידו גנוט, גלילאו

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של לוצרן בשוויץ (EPFL) פיתחו בהצלחה שבב חדשני המאפשר זיהוי יעיל מתוך דגימה של הסוג המדויק של סרטן השד – בתוך דקות ספורות, ברמת ודאות גבוהה ועם מעט מאוד תוצאות שאינן חד-משמעיות.

תאי סרטן השד בתרבית כפי שהם נראים תחת מיקרוסקופ אופטי. אפשר להבחין ברצועות המחברות בין התאים. צילום: פרופ' גייגר, מכון ויצמן
תאי סרטן השד בתרבית כפי שהם נראים תחת מיקרוסקופ אופטי. אפשר להבחין ברצועות המחברות בין התאים. צילום: פרופ' גייגר, מכון ויצמן

בישראל, התחלואה בסרטן השד נמצאת במגמת עלייה בשנים האחרונות. מדוח שפרסם משרד הבריאות ב-2012 עולה כי אחת מכל 7.5 נשים תחלה בסרטן השד, וכי ישראל נמצאת במקום החמישי מבין מדינות המערב בשכיחות המחלה. עם זאת, גילוי מוקדם (ולא פחות חשוב מכך – זיהוי מדויק של סוג הסרטן) הוכח כמציל חיים, ובשנים האחרונות אכן קיימת, למרבה השמחה, ירידה בשיעורי התמותה מן המחלה בישראל.

מנתוני משרד הבריאות עולה גם נתון מטריד נוסף הנוגע לסרטן השד: חולות מאובחנות הן בעלות סיכון גבוה ב-25% לחלות בסרטן נוסף, בהשוואה לנשים ללא סרטן שד. בבדיקה שערך המשרד בין שנת 1991 לאמצע העשור שעבר, התגלה כי מתוך 44,773 נשים שאובחנו כחולות בסרטן השד, 3,707 (8%) אובחנו בהמשך כלוקות בגידול סרטני נוסף שאינו סרטן השד. הסיכון המצטבר לסרטן נוסף אף התגבר כעבור עשר שנים מגילוי המחלה הראשונית והגיע ל-10%. נתונים אלו רק מחזקים את חשיבותו של גילוי ראשוני מהיר ומדויק של סרטן השד.

שבב מציל חיים

החוקרים מהמכון של לוצרן פיתחו שבב מיקרו פלואידי, שעשוי מסיליקון וזכוכית ומכיל צינוריות שבהן תמיסה, המסוגל לנתח דגימת רקמה (הנלקחת כביופסיה מן החולה). השבב מסוגל לזהות כמויות חריגות של חלבון HER2 המצויות על פני השטח של דגימות סרטניות, ובכך לסייע לקבוע באופן מדויק את הסוג הייחודי של סרטן השד מן הדגימה.

השבב מורכב מצינוריות זעירות המסודרות במתווה רשת. רוחבה של כל צינורית 100 מיקרון בלבד, ואפשר לדמות את המבנה למערכת השקיה זעירה. הדגימה החשודה מן החולה מוכנסת אל השבב, אשר "משקה" אותה באופן אחיד בתמיסה מיוחדת הכוללת נוגדנים שנועדו להיצמד לחלבון ה-HER2 ולאפשר את זיהויו.

שיטות הבדיקה הנהוגות כיום דורשות השריה ממושכת של הדגימה "באמבט" נוגדנים. כתוצאה מפעולה זו נצמדים הנוגדנים לעתים גם לאזורים שבהם לא קיימים חלבוני מטרה, ומתקבלות תוצאות שגויות או כאלו שאינן חד-משמעיות, דבר המחייב שימוש בבדיקות גנטיות משלימות יקרות ומורכבות. השבב החדש חוסך כמעט לחלוטין בדיקות אלו באמצעות השריה קצרה ואחידה של כל הדגימה.

התוצאות שהושגו עד כה בניסויי המעבדה עם השבב החדש מבטיחות למדי. מתוך 76 דגימות שנבחנו באמצעות הטכנולוגיה הקיימת, לא פחות מ-26 חזרו עם תוצאות שאינן חד-משמעיות. לעומת זאת, אב הטיפוס של השבב החדש הצליח להשיג עם אותן הדגימות תוצאה טובה באופן משמעותי – רק 3 מתוך 76 הדגימות חזרו עם תוצאות שאינן חד-משמעיות. כל יתר התוצאות התגלו כמדויקות, וזאת בתוך דקות ספורות.

החוקרים מסרו כי אף שהניסוי הנוכחי נערך לגילוי חלבון HER2, אפשר להתאים את השבב לזיהוי חלבונים נוספים (וסוגי סרטן אחרים), דבר שעשוי להפוך אותו לכלי יעיל במיוחד באבחון יעיל, מהיר, מדויק וחסכוני של מגוון רחב של סוגי סרטן. צוות המחקר עוסק בימים אלו במסחור הטכנולוגיה.

על הכותב:
עידו גנוט החל מסוף שנות ה-90 כתב וערך שורה של אתרים ומגזינים מקוונים בנושאי מדע וטכנולוגיה,; חובב טכנולוגיה ומדע ועוסק בתחומים אלו שנים רבות, הן כעיתונאי והן כאיש אקדמיה. דוקטורט לפילוסופיה של המדע באוניברסיטה העברית, ובמסגרת זאת זכה בשנת 2006 בפרס בר הילל לפילוסופיה של המדע. החל משנת 2007 מכהן כחבר כבוד בהנהלת ארגון ה-Lifeboat יחד עם שורה ארוכה של הוגים ואנשי אקדמיה.

משמש כיום כעורך אתר הצילום הישראלי מגה פיקסל

2 תגובות

  1. אבי שלום
    מעניינת תהיה סדרת כתבות על נושאים בתחום המדע הרפואה וכ"ו שיש עליהם חילוקי דעות בין החוקרים המדענים ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן