סיקור מקיף

החיסון לקורונה יעיל ובטוח

לפני שבוע התפרסם בנייצ'ר מחקר בו תיארו החוקריםכיצד עקבו מקרוב אחר האבולוציה של הנגיף בגופו של חולה סרטן שמערכת החיסון שלו חוסלה וגילו מוטציות שמסוגלות להתמודד גם עם מספר רב של נוגדנים שהופקו כנגד הנגיף
הדיון, לטעמי, תמוה. האם לא מספיק שהחיסון מונע מרוב מכריע של המקבלים אותו ללקות במחלה קשה? אבל מכיוון שהשאלה עולה לעתים תכופות כל-כך, כדאי להתייחס אליה
פרופ' אריה צבן נשיא האוניברסיטה אמר לד"ר זקס בשיחתם: "דרך תואר זה אנו מבקשים להביע את ההערכה העמוקה שאנו רוחשים לכל אחת ואחד מאנשי הצוות המסור והמרשים שאתה מוביל, בעבור עשייתכם מצילת החיים, עשיה שהביאה תקווה עמוקה לכל תושבי תבל וגאווה עמוקה ומיוחדת לכל אזרחי ישראל, שרואים בך בצדק אחד משלנו"
השאלה שחוזרת פעמים רבות מגיעה מנשים בהיריון שרוצות לדעת האם כדאי להן לקחת את החיסון לקוביד-19. אני לא מתכוון לספק המלצות ברשומה זו, בין היתר מכיוון שכל אשה בהיריון היא מקרה מיוחד בפני עצמו. כן אנסה לספק את כל הידע המדעי שיש לנו כיום, בתקווה שהוא יעזור לנשים לקבל החלטה מושכלת יותר
כך הודיעה החברה היום לאחר מחקרי מעבדה שכללו דגימות נסיוב של מתחסנים * מודרנה תערוך שינויים בחיסון כך שיגן גם על נדבקים בווריאנטים החדשים
בימים האחרונים יש סערה גדולה לגבי ועדת הלסינקי, מה שקבעה או לא-קבעה, ומה המשמעות עבור החיסון. אז בואו נפרק את הנושא, כדי להבין מה משרד הבריאות באמת עשה לא-בסדר, ומה זה אומר לגבי פייזר, החיסון וגם ועדת הלסינקי. ד"ר רועי צזנה עושה סדר
ד"ר בורלא יקבל את התואר על הישגו יוצא הדופן בהובלת פיתוח החיסון החדשני כנגד SARS-CoV-2, הנגיף המחולל את מגפת הקורונה. החיסון המסייע בהיחלצות ממשבר הקורונה צפוי להוות מופת לפיתוח מגוון רחב של טיפולים מבוססי mRNA
ועל אף שמומחים לא תמיד יכולים לספק את הוודאות הבלתי מתפשרת שאנשים משתוקקים לה, תקשורת מדעית, ידידותית ונגישה יכולה לעזור להשכלת מאמיני תיאוריות קונספירציה ולספק את התשוקה האנושית לידע ולהבנה.
הופעתה של גרסה חדשה של נגיף הקורונה עוררה עניין מחודש בחלק של הנגיף המכונה חלבון הספייק. מומחה לוירולוגיה מסביר מהו חלבון הספייק (הקוצים) ומה ההשפעה לשינויים בו על החיסונים
מודרנה דיווחה ביום שישי על קבלת אישור FDA לחיסון ל-COVID-19 של החברה בארה"ב, דבר שיגרור אחריו גם אישור לחיסון בישראל כפי שקרה עם החיסון של פייזר בשבוע שעבר
לחיסון ה- mRNA אין שום השפעה על הקוד הגנטי, הוא לא מכיל חומרים ביולוגיים, לא גורם לעיקור, כל טכנולוגיה היתה פעם חדשה, והפינות שעוגלו עבור זירוז החיסון לא היו בתחום הרפואי אלא בבירוקרטיה * ד"ר רועי צזנה עונה לחששות אלה ונוספות העולות בידי מתנגדי חיסונים וקנו אחיזה בציבור
פרופ' אהרן צ'חנובר הרצה על הסוגיה הבוערת, בעיקר הוא מתריע על הסכנה בהתנגדות לחיסונים (וידאו)
ביום שישי אישר מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית את החיסון לשימוש חירום בקרב בני 16 ומעלה. כעת צפוי שמשרד הבריאות יאשר את החיסון לשימוש חירום גם בישראל
חוקרים אמריקנים וגרמנים העלו רעיון מקורי לפיתוח של חיסון לנגיף הקורונה – החדרת חלבון ה"קוצים" של נגיף הקורונה לתוך נגיף חצבת מוחלש והפיכת החיסון לכפול * בינתיים נוסה בהצלחה על עכברים וחולדות
מודרנה מכריזה על ניתוח ממצאי יעילות ראשוניים בתוצאות ניסוי שלב 3 בחיסון ה-COVE שלה לטיפול ב-COVID-19 וכן על הגשת ממצאי הניסוי לאישור חירום של ה-FDA
נסיון להסביר את המובן מאליו. אהוד אמיר עובר על תיאוריות הקונספירציה שנוצרו סביב מגפת הקורונה ומסביר למה הן מופרכות
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בראשותו של פרופ' דן פאר הצליחו לחסל גידולים סרטניים מבפנים באמצעות רנ"א שליח mRNA המשמש לפיתוח חיסונים לקורונה ובמקום חלבוני קורונה הם ביטאו חלבוני קריספר שקטעו את הגידול
ניתוח ביניים ראשון של ממצאי הניסוי כלל 95 משתתפים שנדבקו בקורונה, 90 מהם הם מקבוצת הביקורת * כל החמישה שחלו למרות החיסון היו חסרי סימפטומים או במצב קל *ישראל בין הראשונות בתור כאשר החיסון יאושר
מחקר חדש שנערך במכללה האקדמית צפת מגלה כי ככל שיש יותר ילדים מתחסנים באוכלוסייה הכללית במדינה מסוימת, אזי שיעורי התמותה בקרב הנדבקים בקורונה במדינה זו נמוכים יותר
זאת בעקבות ניתוח ביניים של ניסוי קליני הנמצא בעיצומו, ובו נמצא כי מתוך 94 מקרי קורונה מאומתים בקרב הנסיינים, רק תשעה קיבלו את החיסון והשאר הם מקבוצת הביקורת שקיבלו פלסבו
כך עולה ממחקר משותף לאוניברסיטת תל אביב ובית חולים השרון (מרכז רפואי רבין). החוקרים מעריכים כי במקרה של חשיפה חוזרת לקורונה, המחלימים מהמחלה עשויים להיות מוגנים מפני תחלואה שנייה – אבל ייתכן שהם עדיין עשויים לשאת את הנגיף ולהדביק אחרים
מדובר בחיסון המבוסס על חיסון לאבולה של ג'נסן. "ארבעה חיסונים בניסויים קליניים זהו הישג חסר תקדים של הקהילה המדעית המתאפשר על ידי עשרות שנים של התקדמות בטכנולוגיית החיסון וגישה אסטרטגית מתואמת בין הממשלה, התעשייה והאקדמיה", אמר אנתוני פאוצ'י, מנהל ה- NIAID
לוגו אתר הידען
חיפוש