על הטענות נגד חיסון הקורונה – וכל התשובות

לחיסון ה- mRNA אין שום השפעה על הקוד הגנטי, הוא לא מכיל חומרים ביולוגיים, לא גורם לעיקור, כל טכנולוגיה היתה פעם חדשה, והפינות שעוגלו עבור זירוז החיסון לא היו בתחום הרפואי אלא בבירוקרטיה * ד"ר רועי צזנה עונה לחששות אלה ונוספות העולות בידי מתנגדי חיסונים וקנו אחיזה בציבור

מכחישי קורונה.   <a href="https://depositphotos.com/">המחשה: depositphotos.com</a>
מכחישי קורונה. המחשה: depositphotos.com

נראה כאילו כל כמה חודשים יש מחלוקת חדשה בנוגע לנגיף. בהתחלה טענו שהוא לא חמור יותר משפעת (מסתבר שכן), אחרי זה אמרו שאין תמותה עודפת (יש), ועכשיו שהחיסון עוד רגע בשער, אפשר לשמוע דאגות שהוא בכלל מסוכן לבריאות. איכשהו, כל האמירות האלו אינן מגיעות מגורמי הרפואה המנוסים והאחראיים, אלא בעיקר מציוצים בטוויטר וקביעות נחרצות בפייסבוקיה. אבל ניחא.

אז עם מה נתמודד ברשומה הזו?

הרשומה תכלול את רשימת הטענות נגד החיסון – והתשובות לכל אחת מהן. התקווה שלי היא שהרשומה תספק תשובה לכל טענה, ושתוכלו תמיד להפנות אליה אנשים עם תהיות ושאלות.

  • החיסון ישנה לי את הקוד הגנטי!
  • הטכנולוגיה חדשה מדי ולא נוסתה בעבר!
  • אני לא רוצה שיזריקו לי עוברים לגוף!  
  • אני לא רוצה שהחיסון יעקר אותי!
  • מנכ"ל פייזר מכר מניות!
  • חברות החיסונים לא יהיו אשמות בנזק שנגרם לנפגעי החיסון!
  • החיסונים פותחו מהר מדי!
  • לא ידוע מה ההשלכות לטווח הארוך של החיסון!

אבל לפני שנסקור את כל אלו, אסביר קצת על הביולוגיה שמאחורי החיסון, כי ההסבר יעזור לנו להבין מדוע חלק מהטענות האלו אינן נכונות.

איך עושים חיסון במהירות

החיסונים המסורתיים עד היום היו מבוססים על רעיון פשוט: אם מערכת החיסון מכירה את המרעין בישין התוקפים את הגוף, הרי שהיא יכולה להתמודד עמם במהירות הבזק. מסיבה זו, חוקרים היו מפתחים חיסונים שהכילו חיידקים ונגיפים מוחלשים או מתים, שלא היו יכולים באמת להזיק לגוף – אבל שמערכת החיסון הייתה מתוודעת אליהם ואז מפתחת עמידות כנגדם.

הבעיה היא שלוקח זמן רב למצוא את הדרכים להחליש חיידקים ונגיפים בדיוק במידה הנכונה, ולא קל גם לגדל אותם מלכתחילה. לכן החיסונים שפיתחו חברות פייזר ומודרנה במהירות הבזק הם חיסונים מסוג חדש ומרגש המכונה "חיסוני mRNA".

מה זה mRNA, תשאלו?

כמעט בכל תא בגוף יש דנ"א – אלו הוראות ההפעלה של התא. עכשיו, הניחו לרגע שיש לכם רק עותק אחד של ספר מתכונים של סבתא, ואם הוא הולך לאיבוד אז לא תוכלו לבשל יותר את המנות האהובות עליכם. מה תעשו? האם תשימו את הספר במטבח, שם הוא עלול להתלכלך או לעלות באש על הכיריים? בוודאי שלא. אתם תשימו אותו בחדר בזהירות, ובכל פעם שתרצו להכין מנה חדשה, תלכו לספר ותעתיקו את המתכון המתאים על דף – ואת הדף עצמו תיקחו למטבח.

אותו דבר קורה בתאים. הדנ"א הוא החומר החשוב ביותר בתא, ולכן הוא שמור ומוגן היטב בתוך גרעין התא. כדי שהתא יוכל לקרוא את המתכונים שבדנ"א, יש מנגנון מרתק בו מועתק המתכון הרלוונטי למולקולה שנקראת mRNA. למה m? כי זה קיצור ל- messenger, או "שליח". זה מה שה- mRNA עושה. הוא יוצא מגרעין התא עם עותק של המתכון, ואז יכולות כל המכונות הזעירות שיושבות מחוץ לגרעין לקרוא את אותו המתכון ולייצר חלבונים שהתא צריך. הן אפילו יכולות לפלוט את החלבונים האלו אל מחוץ לתא, אם הן מקבלות את ההוראות הנכונות.

ועכשיו לחלק הגאוני: מודרנה ופייזר הבינו שהן לא צריכות לעבוד שנים במעבדה כדי להפיק חלבונים או חלקי חיידקים ונגיפים שיוזרקו לגוף. במקום זאת, הן יכולות פשוט לייצר mRNA – שעלות הייצור שלו במעבדה שואפת לאפס – ולהזריק אותו לגוף. אותה מולקולת שליח תיכנס לתאים ותיתן להם הוראות לייצר חלקי חלבונים שדומים לאלו שהווירוס נושא על גופו. התאים ייצרו את החלבונים, יפלטו אותם לזרם הדם, מערכת החיסון תלמד להכיר אותם, וברגע שיגיע הנגיף האמיתי לגוף – היא תזהה אותו אחת-ושתיים, ותטהר אותו מהגוף עוד לפני האפצ'י הראשון.

זהו. זו כל הביולוגיה מאחורי העניין.

ועכשיו – לחששות!

החיסון ישנה לי את הקוד הגנטי!

קיימת שמועה שחיסוני ה- mRNA יכולים לשנות את הקוד הגנטי של בני-האדם. אין רחוק מזה, ועכשיו שהבנתם את הביולוגיה מאחוריהם, אתם יכולים גם להבין למה. מולקולת השליח אינה נכנסת לגרעין, ואינה יכולה להשפיע בכלל על הקוד הגנטי. היא נשארת שלמה בתאים במשך יום או שניים, ואז מתפרקת מעצמה, כך שהתאים מפסיקים לייצר את החלבון, והמצב חוזר לקדמותו.

כך שלא – לחיסון ה- mRNA אין שום השפעה על הקוד הגנטי.

הטכנולוגיה חדשה מדי!

טענה אחרת היא שהטכניקה עצמה של חיסוני ה- mRNA חדשה מדי, וטרם נוסתה בקנה מידה נרחב. אלא שניסויים בחיסוני mRNA נערכו כבר למעלה מעשור. בשנים האחרונות הצליחו חוקרים להתגבר על בעיות רבות הקשורות בחיסונים: הם מצאו דרכים לוודא שמולקולת השליח נכנסת באמת לתאים ושהיא לא נהרסת מעצמה בדם, למשל. הם התאימו אותה כך שתעביר הוראה לתאים להפריש את החלבונים דמויי-הווירוס לדם, במקום שיישארו בתוך התאים. הם הקיפו את המולקולה במעטה דק כדי להגן עליה, ווידאו שהוא אינו מזיק לגוף.

יש לנו ראיות לבטיחותם של החיסונים בבעלי-חיים, כולל עכברים[1], קופים[2], ואפילו בחיה החשובה ביותר: בני-אדם[3]. אם הייתה בעיה מובנית כלשהי עם חיסוני ה- mRNA, הרי שכבר היינו רואים אותה עד עכשיו.

אני לא רוצה שיזריקו לי עוברים לגוף!

מדי פעם אפשר למצוא ברשת טענות שהחיסונים החדשים מכילים רקמות שהגיעו מעוברים שהופלו. אבל כל הנקודה בחיסוני ה- mRNA היא שאנחנו לא צריכים בכלל לגדל נגיפים או חיידקים ברקמות משום סוג שהוא. למעשה, הם כנראה החיסונים הסטריליים ביותר אליהם התוודענו אי-פעם. ה- mRNA נוצר באופן סינתטי במעבדה, מועבר לקפסולות שמגנות עליו בזרם הדם, וזהו.

אני לא רוצה שהחיסון יעקר אותי!

אפשר למצוא ברשת טענות שהחיסון גורם לעקרות בנשים. ולא רק זה, אלא ש- "המדען הראשי של צוות הפיתוח של פייזר" אמר ככה. עורבא פרח. אותו "מדען ראשי" עזב את פייזר כבר לפני תשע שנים בערך, ואין לו שום קשר בינו לחיסון הנוכחי. הטענה שהעלה היא שהחיסון גורם לתאים לייצר חלבון שדומה לחלבון אחר שעל השיליה, ולכן הגוף עלול לייצר תגובה חיסונית כנגד השיליה.

אלא מה? אין דמיון אמיתי בין החלבון המעורב בחיסון, לבין החלבון שעל השיליה. כל דמיון ביניהם הוא… ובכן, דמיוני. ואין אפילו בדל ראיה לכך שהחיסון מעקר נשים או גברים.

אגב, אם עקרות מפחידה אתכם, אולי כדאי שתדעו שיש סברות שדווקא הנגיף הוא זה שעלול לגרום לבעיות פוריות מכיוון שהוא מסוגל להיקשר לתאים באשכים[4]. המחקרים בנושא זה מאד ראשוניים, אבל יש סיבה להאמין שאצל חלק מהנדבקים אנו עשויים לראות פגיעה בפוריות[5]. אז אם זה מה שמטריד אתכם, לכו להתחסן.

מנכ"ל פייזר מכר מניות!

אחת מהידיעות שהקפיצו אנשים בנובמבר היא שמנכ"ל פייזר מכר שישים אחוזים בערך ממניותיו בחברה, מיד לאחר ההכרזה על פיתוח החיסון[6]. הסיבה שזה מטריד כל-כך היא שערכן של המניות עולה ככל שהחברה מצליחה יותר. כשבעלי מניות בחברה מוכרים חלק גדול מהן בבת אחת, ההנחה האוטומטית היא שהם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים, וכמו עכברושים שנמלטים מספינה טובעת – הם הראשונים שמצליחים להיחלץ משם עם נזק מינימלי.

אלא מה? מסתבר שמכירת המניות אושרה כבר באוגוסט, עם תקופת ביטחון של מספר חודשים לפני שהמנכ"ל הורשה למכור את מניותיו, וגם אז רק כשערכן הגיע אל מעל לסכום מסוים. ביום ההכרזה על החיסון, ערך המניות של פייזר עלה ב- 15% בערך – קפיצה עצומה במונחים של שוק המניות – ואותו מנכ"ל שאגר את המניות במשך 25 שנים ארוכות, החליט לפדות אותן ברווח של 15 מיליון דולרים בערך[7]. למה לא?

אם המנכ"ל היה באמת מוכר את המניות כשערכן נמוך, כולנו היינו צריכים לדאוג. אבל אם הוא מכר אותן ברווח טוב – ובכן, זה בדיוק מה שהיינו מצפים ממנו לעשות. אין סיבה לדאגה, חברים.

חברות החיסונים לא יהיו אשמות בנזק שנגרם לנפגעי החיסון!

קיימת שמועה שחברות החיסונים לא יואשמו במקרה של נזק שנגרם למחוסנים, ושאפילו מוקם בית-משפט רק עבור נפגעי חיסוני הקורונה[8]. למעשה, בית-משפט שכזה קיים בארצות הברית כבר מאז 1986, מסיבה היסטורית: חברות הפארמה הפיקו חיסונים שניתנו לעשרות מיליוני אנשים בשנה. אם אפילו אדם אחד מתוך מיליון פיתח תופעות לוואי קשות, הרי שהחברות היו נענשות בעשרות תביעות מדי שנה שהיו מוגשות נגדן, ושכל אחת מהן הייתה מחייבת אותן לשכור עורכי-דין ולסבול מיחסי ציבור גרועים. הן היו מפסידות עשרות-מיליוני דולרים בשנה כתוצאה מכך, והבהירו לממשלה שהן לא יכולות לשאת בעול הזה.

מכיוון שהממשלה רצתה שהציבור ימשיך להתחסן ולזכות בהגנה ממחלות מדבקות, היא הסכימה לקחת על עצמה את הסיכון של אחד למיליון, ולפצות אנשים שטוענים שנפגעו מהחיסון. היא אפילו מממנת לאותם אנשים עורך דין מומחה בנושא! [9]

אותו הדבר בדיוק עומד לקרות עם החיסון נגד נגיף הקורונה. כמעט בלתי אפשרי שלא יהיו תופעות לוואי בחלק מזערי מהמקבלים – ולו רק באחד למיליון. מכיוון שכך, הממשלה מסירה את האחריות מחברות החיסונים (ובתנאי שהחיסונים נבדקו היטב מראש), ולוקחת את האחריות על עצמה.

כהערת אגב: לא סתם נקבתי בסטטיסטיקה של אחד למיליון. בין השנים 2006 ל- 2017, ניתנו בערך 3.5 מיליארד מנות חיסון בארצות הברית, ו- 4,153 אנשים קיבלו פיצוי מבית המשפט על תופעות לוואי. כלומר, בית המשפט קבע שרק אחד מכל 831,000 מחוסנים סבלו מתופעות לוואי חמורות[10].

החיסונים פותחו מהר מדי

החיסונים בהחלט פותחו במהירות, וה- FDA אכן עיגל פינות כדי לאשר אותם בהקדם… אבל הפינות שעוגלו לא היו בצד המדעי, אלא בנכונות ה- FDA להזניק את החיסונים קדימה מבחינה ביורוקרטית. במקום שתוצאות הניסויים הקליניים יחכו לחוות דעת של מומחים לאורך חודשים ארוכים, ה- FDA פעל במהירות כדי לעבור על תוצאות הניסויים ולקבל את ההחלטה לגבי בטיחות השימוש בהם.

בנקודה זו כדאי לציין שהניסויים הקליניים של מודרנה ופייזר כללו בערך 70,000 נבדקים, שהיו נתונים למעקב רפואי במשך חודשיים לפחות. למה חודשיים? כי רוב תופעות הלוואי של חיסונים מופיעות עד לשבוע השישי מרגע מתן החיסון. במהלך החודשיים הללו לא התגלו שום תופעות לוואי רציניות של החיסון. לכל היותר הופיעה תגובה אלרגית ב- 0.63 אחוזים ממקבלי החיסון… וב- 0.51% ממקבלי הפלצבו (כלומר, זריקה ללא חיסון). כך שאין פלא שרופאים בבריטניה קיבלו הנחיה שלא לספק את החיסון לאנשים הסובלים מאלרגיות קשות.

אבל מה עם ההשלכות לטווח הארוך?

כאן האמת צריכה להיאמר: איננו יודעים בוודאות שלא יהיו לחיסונים השלכות לטווח הארוך. אבל את אותו הדבר אפשר לומר על כל תרופה שאי פעם ניתנה לבני-אדם ועל כל פריט מזון. הסיבה שאנחנו מוכנים עדיין לאכול עגבניות, למשל, היא שלמרות שאיננו יכולים לדעת בוודאות שהן לא ירעילו אותנו, יש לנו ניסיון של שנים איתן שמראה שעד עכשיו הן לא ממש הזיקו לרוב מכריע של סועדים.

באשר לחיסוני ה- mRNA, אפשר למצוא שפע של מחקרים וניסויים קליניים קודמים שמדגימים שהחיסונים אינם מזיקים, כולל ניסויים קליניים שנמשכו ארבע שנים[11] [12]. למעשה, אם כבר, חיסוני ה- mRNA שהודגמו עד עתה לא היו יעילים במיוחד, וזו הסיבה המרכזית לכך שהניסויים הקליניים נכשלו עד כה. אלא שבניסויים הקליניים שנערכו עבור שני החיסונים הנוכחיים, הם הצליחו מעל ומעבר לציפיות – ולכן אושרו.

לכל חיסון יש תופעות לוואי

ועכשיו שאמרנו את זה: כן, תמיד יכולות להיות תופעות לוואי לחיסון. לכל חיסון יכולות להיות תופעות לוואי, בשכיחות מזערית אבל קיימת. אלא שלא ראינו תופעות לוואי רציניות ב- 70,000 אנשים לאורך חודשיים, כך שאם הן באמת קיימות – הן פוגעות בחלק קטן מאד מהאוכלוסייה. אולי באדם אחד מכל 100,000. בהשוואה לסטטיסטיקה הזו, הנגיף צריך להפחיד את כולנו הרבה יותר, מכיוון ששיעור התמותה ממנו עומד על אחוז אחד בערך, ואנחנו מתחילים להבין שההשלכות הבריאותיות שלו יכולות להיות מרחיקות לכת גם בחולים צעירים. ההערכות כרגע הן שעשרה אחוזים מהנדבקים (אובחנו חיוביים לנשיאת הנגיף)[13] ו- 88 אחוזים מהמשוחררים מבתי-החולים[14] ממשיכים לסבול מסימפטומים של המחלה במשך שבועות או חודשים לאחר ההחלמה. ולא מדובר בסימפטומים של מה בכך: מחקר בצרפת הראה שאנשים ששוחררו מאשפוז נטו לסבול מאובדן זיכרון (34 אחוזים) ומקשיי ריכוז ושינה (28% ו- 31%) במשך 110 ימים לפחות לאחר השחרור[15]. ואם כל זה לא מספיק, הרי שנראה שהווירוס יכול לפגוע בפעילות הלב גם בחולים ללא סימפטומים[16].

כל הראיות האלו, אגב, מצטרפות לנקודה אחת פשוטה: אנחנו לא מכירים עדיין את הווירוס הזה לעומק. אין לנו מושג אם הוא לא ממשיך להתחבא לנו בתאים בגוף ויתפרץ בשלב מאוחר יותר בצורה יותר קשה, כפי שעושים נגיפים מסוימים.

אז מה יש לנו כאן? השוואה בין שתי רעות אפשריות. האחת היא הנגיף, שאנחנו יודעים בוודאות שיש לו השפעות קשות וארוכות-טווח על הבריאות בשכיחות גבוהה. ולעומתו, החיסון – שאנחנו יודעים שאינו גורם לתופעות לוואי חמורות במשך חודשיים מרגע המתן, ושאין שום סיבה שיגרום לתופעות לוואי כאלו בהתבסס על מחקרים מעשר השנים האחרונות.

כשזו הבחירה העומדת בפנינו – נראה לי די ברור שעדיף להתחסן בהקדם.

עוד בנושא באתר הידען:


[1] https://www.pnas.org/content/109/36/14604

[2] https://www.nature.com/articles/nature21428

[3] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28457665/

[4] https://www.thelancet.com/journals/eclinm/article/PIIS2589-5370(20)30348-5/fulltext

[5] https://www.urotoday.com/recent-abstracts/men-s-health/male-infertility/124144-male-fertility-and-the-covid-19-pandemic-systematic-review-of-the-literature-beyond-the-abstract.html

[6] https://markets.businessinsider.com/news/stocks/pfizer-ceo-sold-stock-6-million-30-percent-compensation-vaccine-2020-11-1029798146

[7] https://www.cnbc.com/2020/11/11/coronavirus-vaccine-pfizer-ceo-sold-5point6-million-of-stock-as-company-announced-positive-data.html

[8] https://www.cnbc.com/2020/12/16/covid-vaccine-side-effects-compensation-lawsuit.html

[9] https://www.hrsa.gov/vaccine-compensation/how-to-file/index.html

[10] https://en.wikipedia.org/wiki/National_Vaccine_Injury_Compensation_Program

[11] https://www.nature.com/articles/nrd.2017.243/tables/3

[12] https://www.nature.com/articles/nrd.2017.243/tables/2

[13] https://www.bmj.com/content/370/bmj.m3026

[14] https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/2768351

[15] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7445491/

[16] https://jamanetwork.com/journals/jamacardiology/fullarticle/2768916

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
דילוג לתוכן