כך עולה ממחקר משותף לאוניברסיטת תל אביב ובית חולים השרון (מרכז רפואי רבין). החוקרים מעריכים כי במקרה של חשיפה חוזרת לקורונה, המחלימים מהמחלה עשויים להיות מוגנים מפני תחלואה שנייה – אבל ייתכן שהם עדיין עשויים לשאת את הנגיף ולהדביק אחרים
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב דגמו את דמם של 60 מחלימים מקורונה בבית חולים השרון, ומצאו כי תאי הזיכרון החיסוני מפני המחלה יציבים לאורך זמן – שעה שהנוגדנים לנגיף דועכים בדם תוך חודשים ספורים. ממצא זה מעלה בקרב החוקרים את האפשרות שבמקרה של הדבקה חוזרת ע״י הנגיף, ייתכן שהתחלואה לא תהיה משמעותית. את המחקר ערך ד”ר יריב ויין מבית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע”ש שמוניס באוניברסיטת תל אביב, בהובלת הבתר-דוקטרנטית אנה וייסמן-מנטש ובשיתוף עם ד”ר דרור דיקר, מנהל מחלקה פנימית ד’ בבית חולים השרון וצוות המחלקה.
מאחר שנגיף SARS-CoV-2 הוא חדש, עוד אין נתונים על הזיכרון החיסוני של המחלימים לאורך זמן. במחקר זה, ד”ר ויין וצוותו בדקו הן את רמת הנוגדנים והן את רמת תאי הדם הלבנים מסוג B בקרב קבוצת המחקר. כפי שכבר הראו מחקרים קודמים, הנוגדנים נגד החלבון הוויראלי של הנגיף, שאחראי על היקשרות לתאי המטרה בגוף המאחסן, מתפתחים מהר מאוד – אבל גם דועכים ממחזור הדם לאחר ההחלמה. לעומת זאת, בתאי ה-B, שזוכרים את חלבוני הנגיף ויודעים לעבור ביעילות שפעול מחדש במקרה של הדבקה שנייה, לא נרשמה דעיכה אצל המחלימים – למשך חצי שנה.
“מחלת הקורונה היא מחלה קשה ויש לה תופעות לוואי ארוכות טווח”, מסביר ד”ר ויין. “לכן הוקמו מרכזי שיקום למחלימי קורונה, כמו בבית חולים השרון, וזה מאפשר לנו להמשיך לקבל דגימות דם ממחלימים גם חודשים רבים לאחר החלמתם. מתוך קבוצת המחלימים שהתנדבו למחקר, אספנו דמים בנקודות זמן של שלושה חודשים לאחר תחילת המחלה, ושלושה חודשים לאחר מכן, פעם נוספת. מתוך הנתונים שנאספו, אנחנו יכולים להגיד שלפחות למשך חצי שנה, המחלימים החזיקו ברמות קבועות של תאי זיכרון מסוג B שהם ספציפיים לחלבון הנגיפי. המשמעות היא שאם אותם מחלימים יידבקו בפעם השנייה, מערכת החיסון יכולה להגיב במהירות: תאי ה-B יביאו לתגובה שניוניות ובכך עשויה להימנע תחלואה. מצד שני, עקב דעיכת הנוגדנים, המחלימים עדיין עשויים לשאת את הנגיף – ואולי גם להדביק אחרים”.
מאחר שרמות הנוגדנים בדם של מחלימי קורונה דועכות עם הזמן, ובמקרים מסוימים נמצא כי הם דעכו אל מתחת לסף הגילוי בסך הכול שלושה חודשים מההחלמה, ד”ר ויין וצוותו חוששים שהסקרים הסרולוגיים עלולים לא לייצג נאמנה את התמונה המלאה לגבי התפשטות הנגיף בקרב האוכלוסייה.
“בארגוני הבריאות ובכלי התקשורת מרבים לדבר על סקרים סרולוגיים, שבודקים את רמת הנוגדנים בדם, כדרך לבדוק את מידת התפשטות הנגיף באוכלוסייה”, אומר ד”ר ויין. “יש חשיבות רבה לסקרים אלו, אך לאור הממצאים על דעיכת הנוגדנים אצל מחלימי קורנה, אנו עשויים לקבל תשובה שלילית בבדיקה הסרולוגית אצל נבדקים שחלו בעבר. אם הזיכרון הסרולוגי לא נשמר לאורך זמן, ואם מחלימים עדיין יכולים לשאת את הנגיף ולהדביק אחרים, יהיה מאתגר לנתר את התחלואה באמצעות סקרים סרולוגיים”.
ד״ר דיקר מוסיף כי אנו בלימוד מתמשך אחר התחלואה הקלינית של נגיף הקורונה אשר במחלימים מסוימים נמשכת אף לאחר ההחלמה. ממצא ראשוני זה מהווה נדבך נוסף בהבנת התחלואה הכרונית של נגיף הקורונה ועשוי לשפוך אור על היכולת החיסונית העתידית של מחלימים אלו.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
זיכרון חיסוני ויכולת הדבקה שניה הם דבר אחד, ומסת נוגדנים פעילים היא דבר אחר.
אבולוציונית, מערכות ביולוגיות תמיד שואפות למזער את עלויות השרידה ככל האפשר, ולכן זיכרון חיסוני קיים לאורך-טווח מתוך עלות מינימלית, בעוד נוגדנים פעילים הם נטל רציני של עלויות-מתמשכות, והם קצרי-טווח.
מה שאותי מפליא הוא שהיה צריך לחכות לקורונה כדי “לגלות” את זה