סיקור מקיף

האם פעילות יתר של תאי מערכת החיסון היא שגורמת לתמותה מקורונה?

פרסומים חדשים קושרים בין חדירת נויטרופילים לריאות מטופלים ובין תסמיני קורונה

מאת: מעבדות Cold Spring Harbor, תרגום זיו עדיקי

נויטרופילים (תאי דם לבנים) שהם חלק ממערכת החיסון של הגוף, מזהים חיידקים ויכולים לסלק את הדנ"א שלהם (ראו חצים) כדי לתקוף את החיידקים, באמצעות רשת עדינה של דנ"א נגוע באנזימים רעילים מנגנון, הנקראת NETs (Neutrophil Extracellular Traps). קרדיט: Egeblad lab/CSHL
נויטרופילים (תאי דם לבנים) שהם חלק ממערכת החיסון של הגוף, מזהים חיידקים ויכולים לסלק את הדנ”א שלהם (ראו חצים) כדי לתקוף את החיידקים, באמצעות רשת עדינה של דנ”א נגוע באנזימים רעילים מנגנון, הנקראת NETs (Neutrophil Extracellular Traps). קרדיט: Egeblad lab/CSHL

פרסומים חדשים קושרים בין חדירת נויטרופילים לריאות מטופלים ובין תסמיני קורונה.
בקרב הבהול לטפל בחולי קורונה, קבוצה של אחד-עשר ארגוני מחקר רפואי בין-לאומיים חוקרת אם פעילות יתר של תאי מערכת החיסון, שמפיקים מלכודות חוץ-תאיות של נויטרופילים (Neutrophil Extracellular Traps, NETs) הם שגורמים למקרי התחלואה הקשים ביותר. במאגד, שמו ה-NETwork, חברות, בין היתר, מעבדות Cold Spring Harbor, מכון פיינשטיין למחקר רפואי ומכון המחקר של המרכז האוניברסיטאי לבריאות מקגיל.

המאמר, שפורסם ב-16 באפריל 2020, בכתב-העת Journal of Experimental Medicine מתאר כיצד חולים עם זיהום קורונה חמור פיתחו תסמונת מצוקה נשימתית חריפה, דלקת ריאות, הפרשות כיח סמיכות בדרכי הנשימה, נזק נרחב בריאות וקרישי דם. מצב מתקדם זה של המחלה הוא קשה לשליטה. במקרים החמורים ביותר, מטופלים מחוברים להנשמה מלאכותית, ובכל זאת רבים מהם מתים. קבוצת המחקר גורסת שייתכן כי חומרת מחלת הקורונה נובעת מפעילות יתר של תאי הדם הלבנים, הידועים בשם נויטרופילים. בהיותם חלק מהמערכת החיסונית של הגוף, נויטרופילים מזהים חיידקים ויכולים לסלק את הדנ”א שלהם כדי לתקוף את החיידקים באמצעות רשת עדינה של דנ”א נגוע באנזימים רעילים, הנקראות NETs. המלכודות הללו יכולות לתפוס את מחוללי המחלה (פתוגנים) הלא-רצויים ולעכל אותם, אבל במקרה של תסמונת מצוקה נשימתית חריפה, הן פוגעות בריאות ובאברים אחרים.

ברֵיאות, NETs הן שדוחפות להצטברות הכיח בדרכי הנשימה של חולי סיסטיק פיברוזיס. הן גם מזרזות התפתחות תסמונת מצוקה נשימתית חריפה, שמתעוררת בעקבות מגוון סיבות, ובהן שפעת. במערכת כלי הדם, הן גורמות טרשת עורקים ומפרצת עורקים וכן פקקת (תרומבוזיס, ובייחוד מיקרומברוזה), ולאלה השפעות הרסניות על תפקודם של האברים. BioRender סייעה ביצירת האילוסטרציה. קרדיט: מעבדות Cold Spring Harbor
ברֵיאות, NETs הן שדוחפות להצטברות הכיח בדרכי הנשימה של חולי סיסטיק פיברוזיס. הן גם מזרזות התפתחות תסמונת מצוקה נשימתית חריפה, שמתעוררת בעקבות מגוון סיבות, ובהן שפעת. במערכת כלי הדם, הן גורמות טרשת עורקים ומפרצת עורקים וכן פקקת (תרומבוזיס, ובייחוד מיקרומברוזה), ולאלה השפעות הרסניות על תפקודם של האברים. BioRender סייעה ביצירת האילוסטרציה. קרדיט: מעבדות Cold Spring Harbor

 

“בהינתן הדמיון הברור בין הביטוי הקליני של קורונה חריפה וזה של מחלות אחרות מוכרות, שנגרמות בעקבות NETs, כגון תסמונת מצוקה נשימתית חריפה, אנו חושבים שלעודף ב- NETsיש תפקיד מרכזי במחלה,” אומרת ד”ר בטסי בארנס, מחברת מובילה ומשותפת של המאמר וחוקרת במכון פיינשטיין. “כשדוגמאות ממטופלים יהיו נגישות, יהיה חשוב לקבוע אם נוכחות NETs קשורה לחומרת המחלה ואם היא מאפיין קליני ייחודי של מחלת הקורונה.”

“NETs זוהו בשנת 2004, אבל מדענים רבים מעולם לא שמעו עליהם. רוב החוקרים בקבוצת NETwork התמקדו בנוכחות NETs במחלות אחרות, וכאשר החלו לשמוע על תסמיניהם של החולים בקורונה, הם נשמעו להם מוכרים,” אומרת ד”ר מיקאלה אגבלד, מי שגיבשה את קבוצת מדעני NETwork סביב חקר מחלת הקורונה, ד”ר אגבלד היא מחברת בכירה ומשותפת של המאמר.

ד”ר ג’ונתן ספיסר (M.D., Ph.D.), מדען קליני במכון פיינשטיין למחקר רפואי ובמכון המחקר של המרכז האוניברסיטאי לבריאות מקגיל ועוזר פרופסור לכירורגיה באוניברסיטת מקגיל הוא כירורג בית-חזה שצפה בתוצאותיו ההרסניות של זיהום הקורונה בחולים. “אנו רואים בריאותיהם של חולים אלו נזק חמור, המוכר כתסמונת מצוקה נשימתית חריפה, זו עוד בעיה חמורה שנגרמת בשל ריבוי NETs ושאנו רואים גם בחולי שפעת קשים,” הוא אומר. “נוסף על כך, דרכי הנשימה שלהם פעמים רבות חסומות בכיח, ושלא כמו ברוב המקרים החמורים של דלקות ריאה, החולים הללו נוטים לפתח קרישים קטנים בכל גופם בקצב גבוה בהרבה מהרגיל. NETs נמצאו גם בדמם של חולי סרטן וחולים באלח דם (הלם זיהומי), שם הם יכולים לקדם יצירת קרישי דם כאלה.”

חוקרים בקבוצה זו בוחנים כעת אם NETs הם תכונה האופיינית לחולי קורונה. אם ממצאיהם יראו שעודף NETs הוא שגורם לתסמינים החריפים של קורונה, אזי עשוי להתפתח כיוון חדש של טיפולים שיוכלו לסייע לחולי קורונה. טיפולים קיימים, שמשתמשים בהם במחלות אחרות שנגרמות כתוצאה מ- NETs או מנויטרופילים – כגון סיסטיק פיברוזיס, שיגדון (גאוט) ודלקת מפרקים שגרונית – עשויים לדכא פעילות NETs בחולי קורונה, וכך להפחית את הצורך בהנשמה מלאכותית.

לכתבה באתר המעבדה

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

2 תגובות

  1. יש רק בעיה קטנה עם המודל הזה: בדרך כלל מערכת חיסון חזקה ותוקפנית הורגת אנשים חזקים וצעירים בזמן של מיתקפה וירלית קשה. זה מה שקרה בשפעת החזירים, שעבור האוכלוסיה היתה מחלה קשה של וירוס חדש, ולכן נגרמה תגובה חזקה של מערכת החיסון, והיו רוב של מתים בגילים 30-50. לגילאי 60 ומעלה מערכת החיסון לא יכולה בדרך כלל ליצור תגובה תוקפנית מאד – המערכת נחלשת עם הגיל. בוירוס הקורונה החדש רוב המתים הם מבוגרים. אז יש כאן סתירה לטיעון של המאמר. אולי עם עוד מחקר אפשר יהיה להסביר יותר בפרוט ולפתור את הסתירה.

  2. על האדם כבר נאמר שהוא דוגמא ל”שלם שגדול מסהכ חלקיו” לכן יש לנו אינטליגנציה אישיות נפש וכ”ו. מערכת החיסון נוהגת כאילו היא משטרה עם הרבה קבוצות של שוטרים שחלקם ידה קלה על ההדק.. ועכשיו לשורה התחתונה: האם יתכן שאולי קיים בקורונה,שפעת,אבולה וכו.. חלבון מסויים שפגיעה בו פוגעת בתפקוד של הוירוס וגם אינו משתנה במוטציה או במקרה הגרוע שינוי זניח שיאפשר למערכת החיסון להתרכז בו וכ תהיה לנו תרופת על לרוב נגעי הוירוסים. מי מוכן לנסות את זה ? בתקווה שהרבה יקראו וגם יתרגמו לשפות אחרות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.