עם זאת, החוקרים בודקים כל מולקולה מחשש שהיא עלולה להיקשר לרקמות שונות בגוף ולתקוף אותן במקום את הוירוס
חוקרים במרכז הגרמני למחלות ניווניות (DZNE) ו Charité – Universitätsmedizin בברלין זיהו נוגדנים יעילים מאוד נגד נגיף הקורונה SARS-CoV-2 וכעת הם במירוץ אחר פיתוח של חיסון פאסיבי. בתהליך זה, הם גם גילו כי כמה נוגדנים SARS-CoV-2 מאגדים דגימות רקמות מאיברים שונים, אשר עלולות לעורר תופעות לוואי לא רצויות. הם מדווחים על ממצאיהם בכתב העת המדעי “Cell”.
בתחילה בודדו המדענים כמעט 600 נוגדנים שונים מדמם של אנשים שהתגברו על COVID-19, המחלה המופעלת על-ידי SARS-CoV-2. באמצעות בדיקות מעבדה, הם הצליחו לצמצם את המספר הזה לכמה נוגדנים שהיו יעילים במיוחד בעמידות לנגיף. לאחר מכן, הם ייצרו נוגדנים אלה באופן מלאכותי באמצעות תרביות תאים. הנוגדנים המנטרלים שזוהו נקשרים לנגיף, כפי שחושף ניתוח גבישי, ובכך מונעים מהפתוגן להיכנס לתאים ולהתרבות. בנוסף, זיהוי וירוסים על-ידי נוגדנים מסייע לתאי מערכת החיסון לחסל את הפתוגן. מחקרים באוגרים – אשר, כמו בני אדם, רגישים לזיהום על-ידי SARS-CoV-2 – אישרו את היעילות הגבוהה של הנוגדנים שנבחרו: “אם הנוגדנים ניתנו לאחר זיהום, האוגרים פיתחו תסמיני מחלה קלה לכל היותר. אם הנוגדנים יושמו באופן מונע – לפני הזיהום – בעלי החיים לא חלו”, אמר ד”ר יעקב קריי, מתאם פרויקט המחקר הנוכחי וחוקר ב-DZNE, הוא אחד משני המחברים הראשונים של הפרסום הנוכחי.
נוגדנים לחיסון פסיבי
לטיפול במחלות זיהומיות באמצעות נוגדנים יש היסטוריה ארוכה. עבור COVID-19, גישה זו נחקרת גם באמצעות שימוש בפלזמה הנלקחת מדמם של חולים שהתאוששו. נוגדנים של תורמים מועברים עם הפלזמה. “באופן אידיאלי, הנוגדן היעיל ביותר מיוצר באופן מבוקר בקנה מידה תעשייתי ובאיכות מתמדת. זו המטרה שאנחנו שואפים אליה”, אמר ד”ר מונסון ריינקה, שהוא גם המחבר הראשון של המאמר הנוכחי.
“שלושה מהנוגדנים שלנו נראים מתאימים במיוחד לפיתוח קליני”, הסביר פרופ’ ד”ר הארלד פרוס, מוביל קבוצת המחקר ב-NEDZ וגם רופא בכיר במרפאה לנוירולוגיה ניסיונית ב-Charité – Universitätsmedizin Berlin. “באמצעות נוגדנים אלה, התחלנו לפתח חיסון פסיבי נגד SARS-CoV-2.” פרויקט כזה דורש שיתוף פעולה עם שותפים תעשייתיים. זו הסיבה שהמדענים משתפים פעולה עם Miltenyi Biotec.”
בנוסף לטיפול בחולים, הגנה של אנשים בריאים שהיו במגע עם אנשים נגועים היא גם יישום פוטנציאלי. למשך כמה זמן ההגנה תחזיק – נושא זה יידרש להיחקר במחקרים קליניים. לדברי פרופ’ פרוס, “הסיבה לכך היא שבניגוד לחיסון פעיל, חיסון פסיבי כרוך בניהול של נוגדנים פעילים, אשר מתנוונים לאחר זמן מה. באופן כללי, ההגנה הניתנת על-ידי חיסון פסיבי היא פחות עמידה מזה המסופק על-ידי חיסון פעיל. עם זאת, ההשפעה של חיסון פסיבי היא כמעט מיידית, ואילו חיסון פעיל צריך זמן להתפתח. “עדיף ששתי האפשרויות תהיינה זמינות כך שתהיה תגובה גמישה בהתאם למצב”.
טכנולוגיות מודרניות
קרייה, ריינקה, פרוס ועמיתיהם מתמודדים בדרך כלל עם מחלות אוטואימוניות של המוח, שבהם נוגדנים תוקפים בטעות נוירונים. “לנוכח מגפת COVID-19, היה ברור שצריך להשתמש במשאבים שלנו גם למטרות אחרות”, אמר פרופ’ פרוס. עבור הפרויקט הנוכחי, החוקרים נהנים מפרויקט במימון איגוד הלמהולץ: “מעבדת החדשנות של BaoBab”. במסגרת זו, הם מפתחים ומשכללים טכנולוגיות לאפיון וייצור של נוגדנים, שהם מיישמים כעת. “עכשיו, אנחנו עובדים עם השותף התעשייתי שלנו כדי לקבוע את התנאים שיאפשרו את הייצור היעיל ביותר בקנה מידה גדול של הנוגדנים שזיהינו”, אמר פרוס. “השלב הבא הוא ניסויים קליניים – בדיקות בבני אדם. עם זאת, לא ניתן לצפות לכך לפני סוף השנה לכל המוקדם. התכנון לזה כבר התחיל”.
תופעות לוואי אפשריות
במהלך החקירות גילו החוקרים תגלית נוספת: כמה מהנוגדנים היעילים במיוחד נגד נגיף הקורונה, מחוברים במיוחד לחלבונים במוח, בשריר הלב ובכלי הדם. בבדיקות עם דגימות רקמות מעכברים, כמה מהנוגדנים המנטרלים הפגינו תגובה צולבת כזו. כך, הם לא נכללו בפיתוח של החיסון הפסיבי. “הנוגדנים האלה נקשרים לא רק לנגיף, אלא גם לחלבונים בגוף שאין להם שום קשר לנגיף. דרוש מחקר עתידי כדי לנתח אם הרקמות הקשורות עלולות בטעות להפוך למטרות של התקפות על-ידי המערכת החיסונית עצמה”, אמר פרופ’ פרוס. לא ניתן לחזות כרגע אם ממצאי מעבדה אלה רלוונטיים לבני אדם. “מצד אחד, אנחנו צריכים לעמוד על המשמר כדי לזהות תגובות אוטואימוניות שעלולות להתרחש בהקשר לחיסונים נגד COVID-19 בשלב מוקדם. מצד שני, ממצאים אלה יכולים לתרום כדי להבטיח את הפיתוח של חיסון בטוח עוד יותר”, אמר המדען.
עוד בנושא באתר הידען:
