המטרה: זיהוי גנים שיוכלו לנבא הזדקנות בריאה ויסייעו במניעת מחלות
ד”ר דבורה טויבר וצוותה מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הצליחו באחרונה לזהות מספר גנים המאפיינים הזדקנות פאתולוגית בהשוואה להזדקנות בריאה. בהמשך הראו כי שינויים פשוטים באורח החיים, למשל בניית תפריט תזונה עם הגבלה קלורית, עשוי לשנות את תפקודם של חלק מהגנים האלה. אומרת ד”ר טויבר: “אחד הגורמים העיקריים להזדקנות הוא הצטברות נזקים אשר אינם מתוקנים בזמן. כל תא בגוף נאלץ להתמודד עם אלפי נזקים מדי יום, אולם בעוד שרוב הנזקים האלה מזוהים ומתוקנים בזמן, המערכות הביולוגיות אינן מושלמות, והנזקים שנותרים עלולים להוביל להתפתחות מחלות ניווניות כגון פרקינסון ואלצהיימר. נזקים אלה משפיעים על המטען הגנטי, וגם על הקוד האפיגנטי (הדרך שבה גורמים סביבתיים משפיעים על התבטאות הגנים). במחקר מצאנו מספר גנים שאפשר לשנות את תפקודם, באמצעות דרכים פשוטות למדי, כמו הגבלה קלורית”.
במחקריה הקודמים, מצאו חברי קבוצת המחקר של ד״ר טויבר כי החלבון SIRT6 ממלא תפקיד מרכזי בתיקון נזקים גנטיים, ובמיוחד נזק שמתבטא בשבר דו-גדילי בדי-אן-אי שהוא הנזק המסוכן ביותר לתא. החלבון SIRT6 מגיע ראשון לזירת הנזק, וניגש מיד למלאכת התיקון, במקביל לגיוס חלבונים וגורמים נוספים החשובים לתהליך התיקון.
מכיוון שהזדקנות בכלל ומחלות נוירו-דגנרטיביות בפרט מלוות במגוון רחב מאוד של שינויים, השוו החוקרים קבוצה של עכברים עם גן המייצר חלבון SIRT6 פגום, לקבוצה של עכברים אחרים, בעלי גן תקין. הם הצליחו לצמצם את רשימת הגנים המשתנים בהזדקנות ובנוירודגנרציה, לקבוצה מוגדרת של גנים שעשויים לנבא האם במוח מסוים מתחוללים תהליכים שמובילים להזדקנות בריאה – או פאתולוגית. בנוסף לכך, הצליחו החוקרים לקבוע מי מהגנים הללו יכולים לשמש כמועמדים לטיפולים בהזדקנות פאתולוגית – כלומר גנים שהשינוי בהם הוא הפיך. החוקרים מקווים שבעתיד, בדיקה של השינויים בגנים הללו תוכל להצביע האם אנחנו בדרך להזדקנות בריאה או להזדקנות שמלווה במחלות ניווניות.
“ככל שאנו מתבגרים, רקמות גופנו צוברות יותר נזקים גנטיים”, אומרת ד”ר טויבר, “תיקון הנזקים האלה הוא תנאי הכרחי לאריכות ימים. כל התערבות קלינית שתביא להאטה או לבלימה של מות תאי עצב, תתבטא בשיפור משמעותי באיכות חיי החולים ובני משפחותיהם, וזו המטרה שאנחנו רואים לנגד עינינו במעבדה”.
במחקר השתתפו דניאל שטיין, אמיר מזרחי, אדם זרצקי, ד”ר אלפרדו גרסיה ונזור, זאב סלובודניק, שי קלוסקי ומוניקה עינב מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב; וכן אנסטסיה גולובה וד”ר יקטרינה חרמייב ממכון סקולקובו למדע וטכנולוגיה במוסקבה, רוסיה.
החיים עצמם:
ד”ר דבורה (דבי) טויבר גדלה במקסיקו ועלתה לישראל לבדה בגיל 19. היא נשואה לפיסיקאי הדר שטיינברג, והם מגדלים יחד שתי בנות. דבי עוסקת בטיפוס קירות, וממליצה על הספרים ״נערה עם קעקוע דרקון״ של סטיג לארסן, ו״פרויקט הייל מארי״ של אנדי וייר.
עוד בנושא באתר הידען:
