“לא ברור אם החברה של בזוס תצליח לעזור להאריך את תוחלת החיים האנושית, אבל מה שברור הוא שעל ידי חקר ההזדקנות עשויות לצוץ תגליות חדשות ומלהיבות” כותב פרופ’ דניאל דייויס מאוניברסיטת מנצ’סטר
מאת דניאל מ. דייוויס, פרופסור לאימונולוגיה, אוניברסיטת מנצ’סטר
ג’ף בזוס לקח על עצמו שליחות: להכניע את ההזדקנות. הוא גייס את האל בארון מ- Glaxo-Smith-Kline כדי לעזור לנהל את Altos Labs, חברת האנטי-אייג’ינג החדשה והשאפתנית בהשקעה של מיליארדים. מה המדע באמת אומר על זה? האם נוכל לנצח את ההזדקנות?
הזדקנות היא לא רק שינוי בהרגשה ובמראה, שהן תוצרי לוואי של שינויים ברמה התאית. בצלחת תרבית במעבדה תאי עור בוגרים מתחלקים בערך 50 פעמים לפני שההתחלקות נעצרת,. אבל תאי עור מתינוק שזה עתה נולד יכולים להתחלק 80 או 90 פעם. בקצה השני, תאים מאדם קשיש מתחלקים רק בסביבות 20 פעמים.
הזדקנות ניכרת גם בגנים שלנו. החומר הגנטי משתנה לאורך זמן, למשל ע”י כימיקלים שנצמדים ל DNA ומשנים את מאפייני הדלקת הגנים או כיבוי שלהם. שינויים אלה נקראים שינויים אפיגנטיים, והם מצטברים ככל שאנו מתבגרים. שינוי מסוג אחר מתרחש בקצותיו של הDNA של התא שלנו שם נמצאים מקטעים חוזרים של DNA הנקראים טלומרים. אלה פועלים כמוקצה הפלסטיק של שרוך הנעל, ומונעים מהסלילים המעוותים של החומר הגנטי להתפורר או להיקשר בקצוות, אבל הטלומרים האלה מתקצרים בכל פעם שתא מתחלק. אנחנו לא יודעים אם טלומרים קצרים הם רק סימן של הזדקנות, כמו שיער אפור, או שהם חלק פעילו מתהליך ההזדקנות של התא.
כדי להישאר בחיים ולהמשיך להתחלק, הטלומרים של תאי מערכת החיסון לא מתקצרים כאשר הם מתחלקים, וכך גם תאים סרטניים. הדבר תורם, כנראה, לחיי האלמוות לכאורה שלהם. תרופות שמונעות את אי-קיצור הטלומרים מראות הבטחה נגד סרטן (אם כי תאים סרטניים יכולים לפתח התנגדות).
שאלה גדולה יותר
בהתחשב בכך שלהזדקנות יש השפעה כה עמוקה על התאים והגנים שלנו – ההשפעות המוזכרות כאן הן רק כמה דוגמאות – עולה שאלה הרבה יותר גדולה: למה זה קורה? למה אנחנו מזדקנים?
פעם חשבו שההזדקנות היא חלק מהאבולוציה כדי “לא לבזבז משאבים” על מי שלא יכול להביא צאצאים. במילים אחרות, האבולוציה של מין דורשת תחלופה של פרטים. עם זאת, בעיה אחת עם הרעיון הזה היא שרוב החיים על פני כדור הארץ לא זוכים להגיע לגיל מבוגר. רוב בעלי החיים נהרגים על ידי טורפים, מחלות, פגעי אקלים או רעב, ולפיכך גבול מובנה לתוחלת החיים של בעל חיים אינה אמורה להיות תכונה חשובה לאבולוציה.
השקפה נוספת היא כי הזדקנות היא פשוט תופעת לוואי של הנזק שמצטבר לאורך זמן. נזקים נגרמים לתאים במהלך חילוף החומרים או מחשיפה לאור על-סגול מהשמש. אנו יודעים כי גנים נפגעים ככל שאנו מתבגרים, אך לא הוכח כי הדבר גורם ישיר להזדקנות. אפשרות נוספת היא שההזדקנות התפתחה כהגנה מפני סרטן. מכיוון תאים צוברים נזק גנטי לאורך זמן, הם עשויים לפתח תהליך סרטני.
ככל שאנו מתבגרים, חלק מתאי הגוף נכנסים למצב הנקרא סנסנט (senescent), שבו תא נשאר בחיים אך מפסיק להתחלק. תאים סנסנטיים מצטברים בגוף לאורך כל החיים – במיוחד בעור, בכבד, בריאות ובטחול – ויש להם השפעות מועילות ומזיקות כאחד .
הם מועילים כי הם מפרישים כימיקלים המסייעים לתקן רקמות פגועות, אבל במשך תקופה ארוכה, ככל שמצטברים יותר ויותר תאים במצב זה, הם יכולים לשבש את המבנה הרגיל של איברים ורקמות. תאים אלה יכולים להיות הגורם הבסיסי של רבות מהבעיות שאנו מקשרים עם הזדקנות. עכברים שהוצאו מהם תאים סנסנטיים התעכבו זמן רב בהצגת סימני הזדקנות.
אנו יכולים לתאר הרבה ממה שקורה במהלך ההזדקנות ברמה של מה שקורה פיזית לגנים, לתאים ולאיברים שלנו. אבל השאלה הבסיסית מדוע אנו מזדקנים עדיין פתוחה. ככל הנראה, יש יותר מתשובה נכונה אחת.
כמובן, אף אחד לא יודע אם החברה של בזוס יכולה להצליח לעזור להאריך את תוחלת החיים האנושית, אבל מה שברור הוא שעל ידי חקר ההזדקנות עשויות לצוץ תגליות חדשות ומלהיבות. לעולם אל תקשיבו לאף אחד שאומר שהשאלות הגדולות כבר נענו. כפי שפירטתי לאחרונה בספר על טכנולוגיה חדשה וגוף האדם, הגוף הסודי, אני בטוח שפריצות דרך דרמטיות ישנו באופן עמוק את החוויה של להיות אנושי במאה הקרובה.
2 תגובות
חיים בסרט… חחחח
רק לחשוב שינצחו את המוות. כדור הארץ לא יספק מקום ומזון לכולם